שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט עולמי

תן למוח לשחק במקומך

למרות הסקפטיות של כמה גורמים בעולם הספורט, מחקרים מוכיחים שאימון המוח הוא עניין יעיל, שבעתיד הלא רחוק עשוי לעזור לקבוצות לבחור את השחקנים שירכשו או יפתחו. לספור תאקלים ומסירות? זה יהיה פאסה. בקרוב נוכל למדוד עד כמה איכותית התגובה לסיטואציה של הבלם ועד כמה הקשר מבין את תבנית הקבוצה היריבה

אוריאל דסקל 07:3226.03.17

בסוף 2016 ד"ר חירט סאבלסברח, "ד"ר פוטבול" כפי שהוא מכונה בהולנד, מאוניברסיטת אמסטרדם, חקר את ההתפתחות המוחית של 52 כדורגלנים צעירים בני 14–17. השחקנים הגיעו מפ.ס.וו איינדהובן ו־AZ אלקמאר. חצי מהם התבקשו לעבור שיעורי ניתוח וידיאו של משחקי כדורגל פעמיים בשבוע במשך עשרה שבועות. הניתוחים התמקדו בזיהוי תנועות מסוימות של שחקנים כגון ריצות ומסירות. החצי השני התבקש לשחק במשחקי מחשב שבהם היו צריכים לירות על נקודות במסך, לפוצץ בלונים או למנוע מחלליות לכבוש את העולם. גם כן, פעמיים בשבוע במשך עשרה שבועות.

 

 

 

IntelliGym. בקרוב ניתן יהיה לעשות סקאוטינג קוגנטיבי לשחקנים? IntelliGym. בקרוב ניתן יהיה לעשות סקאוטינג קוגנטיבי לשחקנים?

 

בסוף כל תרגיל התבקשו השחקנים לשחק אלה נגד אלה כדורגל במגרשים קטנים. מה שד"ר סאבלסברח גילה זה שניתוח הווידיאו לא סייע במיוחד לצעירים. עם זאת, הוא הראה שהשחקנים ששיחקו במשחקי המחשב שיפרו את הביצועים שלהם — תנועה בלי כדור, תנועה עם כדור, מסירות וכו' — ב־30% (!). את הממצאים פרסם בתחילת 2017 במאמר שפורסם במסגרת מחלקת "התנועה האנושית" של אוניברסיטת אמסטרדם.

 

משחקי המחשב המדוברים הם לא סתם משחקי מחשב. הם אימון קוגניטיבי שפיתחה חברה ישראלית, IntelliGym. המשחקים, שבמקור נועדו לפתח יכולות קוגניטיביות של טייסי חיל האוויר, ובעקבות מחקר רב ועבודה עם מאמנים־שחקנים פיליפ קוקו, מארק ואן בומל ורוד ואן ניסטלרוי הותאמו לכדורגל, משפרים את הביצועים המוחיים של השחקנים כגון צפייה, זיכרון עבודה, תפיסה מרחבית וכו'.

 

"המחקר מראה שיש דרך חדשה, מבטיחה וחדשנית לפתח יכולות של כדורגלנים", כתב ד"ר סאבלסברח במחקרו. "שימוש באימון קוגניטיבי במחשב זה כלי שיכול לשפר את הכדורגלנים".

 

 

ילדים של המבורג עם IntelliGym. בקרוב במרכזי הפיתוח של התאחדות הכדורגל הגרמנית ילדים של המבורג עם IntelliGym. בקרוב במרכזי הפיתוח של התאחדות הכדורגל הגרמנית

 

בירהוף מעריץ

 

"אימון קוגניטיבי" מעורר סקפטיות רבה בקרב מומחים, אבל ייתכן מאוד שכבר בתוך עשר שנים יבחרו שחקנים לקבוצות על פי יכולות קוגניטיביות שניתן לזהות באמצעות נתונים כמו של IntelliGym. בפ.ס.וו, אלקמאר ובמרכזי הפיתוח של התאחדות הכדורגל הגרמנית כבר אימצו את הטכנולוגיה של IntelliGym, שהמנהל הטכני של ה-DFB הוא מעריץ גדול שלה — וזה מעריץ חשוב מאוד: יותר מ־2 מיליון צעירים משחקים כדורגל בגרמניה. כולם לקוחות פוטנציאליים של המוצר של IntelliGym . "אנחנו מתקרבים מאוד להבנה המדויקת לגבי אילו יכולות שחקן צריך בשביל להיות ברמה הכי גבוהה", הסביר סנדר רוגה, המאמן המנטלי של פ.ס.וו, ל"ניו יורק טיימס". "ייתכן מאוד שבקרוב אנחנו נוכל להשיג את הפרופיל האידיאלי לגבי מה צריך משחקן ברמה הגבוהה ביותר".

 

כיום, כשמנהלים מעקב אחר שחקנים, משתמשים בסטטיסטיקות כגון חטיפות, כדרורים, מסירות, הרמות מוצלחות ואחוזי הצלחה בכל פעילות, כדי למדוד את איכות השחקן. העניין הוא שהנתונים עשויים לרמות. למשל, שחקן יכול לחטוף הרבה כדורים, אבל זה רק בגלל שאף אחד בקישור לא מסייע לו. או ההפך, שחקן יכול להיראות כמו מוסר גרוע, אבל זה בגלל שאף אחד בקבוצתו לא עושה עושה תנועה חכמה. אך בעתיד הלא רחוק ייתכן מאוד שניתן יהיה למדוד את מה שעובר לשחקן במוח בשביל להכריע לגבי יכולותיו על המגרש.

 

דויד רוזנבאום — דוקטורנט בפסיכולוגיה קוגניטיבית, שהוא חלק מצוות המחקר והפיתוח של IntelliGym ביחד עם ד"ר יעקב גרינשפן ופרופ' דני גופר — מסביר: "בתחילת התהליך עשינו מה שנקרא Task analysis של כדורגל. כלומר, הצוות המחקרי שלנו ישב עשרות שעות עם מאמני כדורגל ושחקני כדורגל, בארץ ובאירופה. מטרת הישיבות הללו היתה לנתח בעזרת מומחי כדורגל מהם תהליכי החשיבה והעיבוד שהשחקן צריך לבצע במגרש במהלך הסיטואציות השונות שהוא חווה. לאחר מכן חילקנו את כל משחק הכדורגל לכמה קטגוריות אשר שונות בדרישות הקוגניטיביות שלהן. למשל, התקפה מתפרצת, תנועת שחקן ללא כדור, תנועה בחצי המגרש שלו וכן הלאה. בהמשך, מיפינו בכל צעד בתוך כל סיטואציה כזו את הדרישות הקוגניטיביות מהשחקן. למשל, במשחקי מעבר מהגנה להתקפה — היכולת המוחית הכי דומיננטית, ובעצם הכי חשובה, היא לבצע את המעבר מהר ובאופן אפקטיבי. זו יכולת בשם Task switching. בהתקפה מסודרת, השחקן עם הכדור שנמצא עדיין בשליש המגרש האחרון (לרוב יהיה בלם, מגן, קשר אחורי) — שתי היכולות המוחיות הקריטיות לשחקן במצב זה הן Pattern recognition (זיהוי תבניות) ו־Divided attention (חלוקת קשב). שתיהן ביחד מאפשרות לשחקן לצפות מראש את תנועת שחקני היריבה, מה שנקרא Anticipation (ציפייה)".

 

כלומר, בעתיד לא יבדקו איך השחקן מבצע חטיפות או תאקלים, אלא בעיקר את היכולת שלו לצפות את התנועה של השחקן התוקף ואת היכולת שלו לעבור, מבחינה מנטלית־טכנית־מוחית — מהתקפה להגנה והפוך.

 

גם את היכולת להעביר את המידע שנקלט באימונים למגרש ניתן יהיה למדוד. למשל, הרבה קבוצות מאמנות את השחקנים על מצבים של 2 על 1 או 4 על 3 וכדומה. השחקנים יודעים בדיוק מה הם צריכים לעשות בסיטואציות הללו באימונים. הבעיה היא שבמשחק עצמו, רבים לא יודעים לזהות שהם בתוך סיטואציה דומה ולכן לא פועלים בהתאם כפי שהתאמנו. "במצבים כאלה שבאים פעמים רבות לידי ביטוי בהתקפות מתפרצות — היכולות המוחיות הקריטיות הן Situational awareness ו־Pattern recognition", לפי רוזנבאום. "אלה בעצם היכולות לדעת לראות את הסיטואציה במאקרו. כשאתה משחק ואתה צריך לגייס קשב לכדור ולעוד המון דברים סביבך, זה מאוד קשה לראות את הסיטואציה הגדולה. יש שחקנים שבקושי מצליחים לגייס קשב למשהו מעבר לכדור — למשל ילדים בני 8 משחקים כדורגל. כולם רצים לעבר הכדור. אף אחד לא פותח שטחים וחושב קדימה. באימון זה קל מכיוון שהתרגיל מוגדר כ־4 על 3 או 6 על 4 ולכן השחקנים מתאמנים בעצם מה לעשות כשהם כבר מראש יודעים שהם בסיטואציה הזאת. אך הקושי הוא באמת להצליח לזהות את התבניות במגרש ובכך לקרוא את הסיטואציה. יש מושג מעולם ההוקי קרח שבו גם היכולת הזאת היא מאוד חשובה. הם קוראים לזה Reading the numbers. אם תחבר את שני הדברים הללו, בעצם תאמן את השחקנים לשאוף לאזורים במגרש או לסיטואציות שבהן יש להם יתרון מספרי — ולפי המאמנים שלנו, זה עניין קריטי להצלחה בכדורגל".

 

בקיצור, בעתיד ייתכן מאוד שבמקום לבדוק כמה חטיפות, תאקלים או מסירת ביצע שחקן כדורגל, ניתן יהיה למדוד איך הוא מזהה תבניות ועד כמה הוא מודע לסיטואציה סביבו ומה פוטנציאל השיפור שלו. זה עשוי לשנות את הדרך שבה קבוצות רוכשות שחקנים או מקדמות אותם.

 

 

ילדי פ.ס.וו באימון IntelliGym. האימון הקוגנטיבי עשוי לשנות את איך שמחנכים ילדים ילדי פ.ס.וו באימון IntelliGym. האימון הקוגנטיבי עשוי לשנות את איך שמחנכים ילדים

 

זכו לאימון המקצוענים

 

אף על פי שהמדע מאחורי הפיתוחים האחרונים מעורר מחלוקת, קבוצות וספורטאים ברחבי העולם מביעים אמון גדול יותר מאי פעם ב"כלים קוגניטיביים" לשיפור ביצועים על המגרש. מאט ראיין, הקוורטרבק של אטלנטה פלקונס, למשל, משתמש בתוכנה שנקראת NeuroTracker, שפותחה בשביל חיילים ביחידות מיוחדות. גם מנצ'סטר יונייטד השקיעה בתוכנה הזו קרוב ל־100 אלף דולר. אפליקציית Game Vision שפיתחו כוכב לוס אנג'לס קליפרס כריס פול וחברת InnoVision נשענת על מחקר בן 30 שנה של פרופ' אורי פולת שנועד לסייע לטייסי חייל האוויר להתגבר על בעיות ראייה בגיל מילואים. וישנם גם אוזניות מיוחדות שמחדדות את החושים לפני משחקים ושבהן משתמשים לברון ג'יימס ושחקני גולדן סטייט ווריירס.

 

הספורט גורם לכך שהמון מידע מצטבר בכל הקשור לאימון קוגניטיבי. זה יכול לסייע ככלי לסקאוטינג, אבל בסופו של דבר גם יכול לסייע לעולם החינוך, לעולם השיקום מפגיעות ראש ובכלל לשיפור האנושות. הספורטאים והקבוצות שמאמצים את הטכנולוגיות הללו יכולים להיות חלוצים בתחום מרתק, שעשוי לשנות את הדרך שבה אנחנו לומדים ומחנכים. נותר רק לבכות על העבודה שאף שטכנולוגיות אימון קוגניטיבי רבות הן ישראליות, הכדורגל הישראלי שוב נותר מחוץ לתחום בגלל סקפטיות וחוסר רצון להשקיע במשהו שהוא מעט מחוץ לקופסה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x