שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט עולמי

למה אין סופרסטארים שגדלו באפריקה?

הכדורגלנים הבכירים באליפות אפריקה לאומות לא גדלו ביבשת בגלל שהדרך שהכדורגלן האפריקאי עובר כדי להגיע לפסגה מלאה בקשיים ובסכנות

אוריאל דסקל 08:5618.01.17
פייר-אמריק אובאמיינג נולד בצרפת, ריאד מאחרז נולד בצרפת, ווילפרד זאהה הגיע לאנגליה בגיל צעיר מחוף השנהב ובעצם גדל במחלקות נוער בלונדון. האחים אייו גדלו במרסיי לאבא כדורגלן, עבדי פלה. נראה שסיידו מאנה הוא הסופר סטאר האפריקאי היחיד שממש גדל באפריקה לפני שעבר למץ הצרפתית בגיל העשרה.

 

 

 

 נראה שסיידו מאנה הוא הסופר סטאר האפריקאי היחיד שממש גדל באפריקה לפני שעבר למץ הצרפתית בגיל העשרה נראה שסיידו מאנה הוא הסופר סטאר האפריקאי היחיד שממש גדל באפריקה לפני שעבר למץ הצרפתית בגיל העשרה צילום: איי אף פי

 

זה תופעה יחסית חדשה. אמנם דידייה דרוגבה גדל בצרפת מגיל צעיר אבל בכללי, הכוכבים הגדולים ביותר של אפריקה גדלו בעבר באפריקה. עבדי פלה, לוקאס ראדבה, ג'ורג' וואה, נוואנקו קאנו, רוז'ה מילה, ג'יי ג'יי אוקוצ'ה, סמואל אטו ואחרים. 

 

אז מה קרה? זה סיפור של ניצול ומכירת אשליות, בדרך כלל.

 

שוק העברות השחקנים התנפח והפיתויים לעשות כסף על כדורגלנים צעירים נהפכו להרבה יותר משמעותי. עבור הורי השחקנים, במקרה הטוב, ועבור רמאים במקרה הגרוע.

 

על כל שחקן מאפריקה שמגיע לאקדמיה של ברצלונה או כל קבוצה גדולה, אלפים אחרים לא מגיעים ואלפים אחרים והוריהם קונים אשליות שסוכנים וקבוצות מוכרים להם - ומוצאים עצמם במצבים נוראיים. הדרך מהאקדמיה לקבוצה הבוגרת היא כה ארוכה ומייאשת, חסרת סיכוי כמעט. הסיכוי של בן 10 מהאקדמיה להגיע לקבוצה הבוגרת מגרדים בקושי 1% - בטח בקבוצות הבכירות ביותר, שגם משקיעות הרבה יותר בשחקני נוער – בכל זאת, בסגל יש רק 25 שחקנים בוגרים.

 

כדי להיות שחקן מקצועי צריך לשרוד מחלות, פציעות, בעיות הורמונליות, קפריזות של מאמנים, קפריזות של מועדונים. צריך לעבוד קשה. וצריך מזל. כדי להיות מקצוען צריך לעבור במבוך מכשולים מסובך. כדי לעשות את זה ככדורגלן צעיר במדינה זרה, זה כמעט בלתי אפשרי.

 

כולם רוצים להיות ליאו מסי הבא – הילד בן ה־13 שהגיע מארגנטינה לברצלונה וכבש את העולם. מיעוט מתוכם יכולים לעמוד בלחצים שמופעלים עליהם – כילדים במועדון מקצועי וכזרים קטינים במדינה זרה לחלוטין. מעטים מההורים יכולים לעמוד בפיתוי של לשלוח את הילד המוכשר שלהם ל"בית חרושת" שמבטיח להם ולילד עתיד של עושר ואושר. מה שקורה ברוב גדול של המקרים זה שעוקרים ילדים מהשורשים שלהם, מההורים שלהם, ושמים אותם במקום אחר בלי סיכוי אמיתי להצליח. ולכאן נכנסת הרגולציה, שלצערנו פיפ"א, שאינה בדיוק אבירת איכות השלטון, אחראית עליה.

 

שחקני נבחרת גאבון. באפריקה, המצב גרוע עוד יותר. גרוע כל כך שהוקמו מספר צדקות שמסייעות לכדורגלנים אפריקאים צעירים, שהוריהם שילמו לסוכנים כדי שיחתימו אותם בקבוצות אירופאית – הם מוטסים לאירופה, במקרה הטוב, ונזרקים שם שחקני נבחרת גאבון. באפריקה, המצב גרוע עוד יותר. גרוע כל כך שהוקמו מספר צדקות שמסייעות לכדורגלנים אפריקאים צעירים, שהוריהם שילמו לסוכנים כדי שיחתימו אותם בקבוצות אירופאית – הם מוטסים לאירופה, במקרה הטוב, ונזרקים שם צילום: איי אף פי

 

"הורים לא רואים את הסיכונים"

 

העיתונאי הצ'יליאני, חואן פאבלו מנסס (Juan Pablo Meneses) חקר את הקריירות של כדורגלנים צעירים מדרום אמריקה – מארגנטינה, ברזיל, צ'ילה, קולומביה, אקוודור, מקסיקו ופרו בספרו Niños Futbolistas (ילדים כדורגלנים). "לקנות ילד זה קל הרבה יותר ממה שציפיתי", אמר ל־FIFPro, ארגון הכדורגלנים העולמי. "זה היה קל יותר וזול יותר. רוב הילדים נרכשים כשהם בני 10. אלפי סוכני שחקנים מוכנים לקנות אותם עם מטרה אחת: למכור אותם לאחד מהמועדונים הגדולים באירופה עבור רווח נאה. ברגע שהם מצליחים למכור אותו, הם סיימו את שלהם. אם הילד לא מצליח להפוך למקצוען, זה לא העסק שלהם כבר".

 

לפי מנסס "הורים לא רואים את הסיכונים – הם רק רוצים לראות את בנם הופך לכדורגלן מקצוען. דרום אמריקה היא כמו מפעל עבור הסוכנים האלה".

 

באפריקה, המצב גרוע עוד יותר.

 

גרוע כל כך עד שהוקמו מספר ארגוני צדקה שמסייעות לכדורגלנים אפריקאים צעירים, שהוריהם שילמו לסוכנים כדי שיחתימו אותם בקבוצות אירופאית – הם מוטסים לאירופה, במקרה הטוב, ונזרקים שם. לפעמים מבלי לעשות מבחן אחד בקבוצה אירופאית. קרן הצדקה Culture Foot Solidaire מנסה לסייע לשחקנים האלה להשיג את ההבטחות שלא קוימו על ידי סוכנים, אנשי עסקים, עורכי דין וגם שחקנים לשעבר שמנצלים את הילדים האלה כדי להרוויח כסף. "פעמים רבות קבוצות משתפות פעולה עם סוכנים כאלו, מעניקות מבחנים לשחקנים ודוחים אותם", אמר סוכן אפריקאי ל־CNN. "סוכנים לא יכולים לעשות את מה שהם עושים בלי מועדון מאחוריהם".

 

רק מקמרון נשלחם 700 ילדים בשנה למבחנים בכדורגל האירופאי, לפי ז'אן קלוד אמבומי, יו"ר ארגון הצדקה CFS. הארגון סייע ל־1,000 קטינים שהגיעו ונזרקו בצרפת בלבד. כולם מחפשים את יאיא טורה הבא ולא איכפת להם גם אם הסוכן שהביא אותו הצליח "להבריח" אותו לאירופה בלי כרטיס חזרה". בספרד נמצאים עשרות אם לא מאות כדורגלנים אפריקאים בלי עבודה בעולם הכדורגל וסוכן מלוכלך שדפק אותם. גם לישראל הגיעו כדורגלנים צעירים, לפעמים אפילו לא בני 18, שהבטיחו להם או להוריהם עבודה בכדורגל. ב-2008 נחשף ב־BBC שמאפיונרים אפריקאים "מייצגים את מנצ'סטר יונייטד" וסוחטים כספים מהורים של כדורגלנים צעירים כדי שיירשמו למחנות כדורגל שלהם ויישלחו לאירופה אם הם טובים.

 

התמונה ברורה. כדורגלנים צעירים עוזבים את ארצם, את החינוך שלהם, את ההורים שלהם בשביל חלום שהסיכוי שיתגשם קטן עד מזערי. במקרה הטוב הם זוכים לחינוך ולחינוך כדורגל טוב בקבוצת כדורגל בכירה וזוכים להיות מקצוענים, אבל רוב המקרים הם אובדים באירופה. חלקם אף נעלמים. חלק מהאנשים בתחום מכנים את העניין כ"סחר בילדים".

 

זימבאבוואה. התמונה ברורה. כדורגלנים צעירים עוזבים את ארצם, את החינוך שלהם, את ההורים שלהם בשביל חלום שהסיכוי שיתגשם קטן עד מזערי. במקרה הטוב הם זוכים לחינוך וחינוך כדורגל טוב בקבוצת כדורגל בכירה וזוכים להיות מקצוענים, אבל רוב המקרים הם נאבדים באירופה. חלקם אף נעלמים. חלק מהאנשים בתחום מכנים את העניין כ"סחר בילדים". זימבאבוואה. התמונה ברורה. כדורגלנים צעירים עוזבים את ארצם, את החינוך שלהם, את ההורים שלהם בשביל חלום שהסיכוי שיתגשם קטן עד מזערי. במקרה הטוב הם זוכים לחינוך וחינוך כדורגל טוב בקבוצת כדורגל בכירה וזוכים להיות מקצוענים, אבל רוב המקרים הם נאבדים באירופה. חלקם אף נעלמים. חלק מהאנשים בתחום מכנים את העניין כ"סחר בילדים". צילום: איי אף פי

 

מדובר גם בסכנת חיים. לפי תחקיר של BBC מ-2015, שחקני כדורגל אפריקאים צעירים מתחת לגיל 14 נשלחים לאסיה ונאלצים לחתום על חוזים. התחקיר מצא ששישה קטינים עדיין משחקים בקבוצת צ'מפסאק יונייטד בלאוס, זאת לאחר שייבאה בפברואר 23 שחקנים קטינים ממערב אפריקה לאקדמיית כדורגל לא רשומה.

 

אחד השחקנים בני ה-14, קסלי קאמארה מליבריה סיפר כי אולץ לחתום על חוזה לשש שנים לפני שעלה לשחק עם הקבוצה הבוגרת. החוזה מבטיח לו משכורת ומקום לינה, אך לדבריו מעולם לא קיבל כסף והוא נאלץ לישון על רצפת האצטדיון של הקבוצה – כפי שעשתה שאר המשלחת.

 

"זה היה ממש גרוע, כי אי אפשר ש-30 אנשים ישנו בחדר אחד", אמר קאמארה, שמשחק היום בקבוצה בליגה הבכירה של ליבריה. כל השחקנים שנסעו כדי להצטרף לאקדמיית הכדורגל IDSEA צ'מפסאק אסיה אפריקה, עשו זאת בעקבות הזמנה מצד שחקנה לשעבר של נבחרת ליבריה אלכס קרמו, שהיה קפטן הקבוצה באותו הזמן. השחקנים הצעירים נענו להזמנה, בעיקר מכיוון שבליבריה עצמה אין אקדמיות כדורגל, על אף שהיא המדינה היחידה באפריקה שיצא ממנה שחקן שזכה בתואר שחקן השנה של פיפ"א – ג'ורג' ואה ב-1995.

 

"זו אקדמיה בדיונית שלא הוקמה בצורה חוקית", אומר העיתונאי וולה בדל, שעמד בראש המשלחת שטסה בפברואר ללאוס, אך מאז שב לליבריה. "זו 'אקדמיה' שאין לה מאמן או רופא. קרמו היה המאמן, המנהל העסקי, הכל. זה היה אבסורד לגמרי".

 

ב-FIFPro הוסיפו כי הם חוששים שזהו רק "קצה הקרחון". על פי הערכות של הארגון Culture Foot Solidaire, בכל שנה מוצאים ממערב אפריקה 15 אלף שחקני נוער – רובם באופן לא חוקי.

 

עניין נוסף הוא שאקדמית הכדורגל באפריקה גם לא מציאה גדולה. אחד הממצאים המטרידים הוא התקיפות הפיזיות שחווים השחקנים ביבשת בשיעור הגרוע ביותר בעולם. כך למשל שחקנים בגאנה הם בעלי סבירות גבוהה פי 10 מהממוצע העולמי להיות מותקפים על ידי בכירים במועדון בו הם משחקים. מדובר בסוגים שונים של תקיפות: תקיפות על רקע גזעני, לרוב מצד אוהדים ושחקנים אחרים, התקפות אלימות על המגרש ומחוצה לו, חתימה על חוזים תוך כדי כפייה, ובידוד כצורה של עונש.

 

כדי להיות שחקן כדורגל מקצועי צריך לעבור הרבה מאוד קשיים. כדורגלן באפריקה צריך לעבוד הרבה הרבה יותר קשיים. זה פחות קשור לכדורגל ויותר למצב של היבשת, ובכל זאת, עשרות אלפי כדורגלנים צעירים מאפריקה מנוצלים וגם אם הופכים לכדורגלנים מקצוענים, את הפוטנציאל שלהם קשה להם מאוד למצות. באמת שקשה לדמיין כמה אובאמיינגים הכדורגל העולמי פספס. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x