שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט עולמי

קליבלנד העבירה לגולדן סטייט שיעור בצניעות

הנתונים מראים שאסור לקבוצה להסתמך רק על יכולת הקליעה שלה מרחוק. משחק לאו-פוסט, פיזיות והגנה לוחצת הם מרכיבים קריטיים ביכולת של קבוצה להתמודד בפלייאוף. האם בגולדן סטייט ווריירס, הברורים לזכייה באליפות, למדו את זה בעונה שעברה?

אדיר ונונו 14:0927.12.16

יום אחרי התצוגה המשוגעת של קליי ת׳ומפסון נגד אינדיאנה פייסרס, העיתונאים שהתגודדו סביב סטיב קר ניסו להבין למה לעזאזל הוא הושיב על הספסל את השחקן הכי חם על המגרש. ת׳ומפסון שיחק אמנם רק 29 דקות, אבל הוא לא הפסיק לקלוע. סל ועוד סל ועוד אחד. רק אחרי שהשחיל 60 נקודות, 1:22 דקות לסוף הרבע השלישי, קר עצר את השיגעון.

 

 

דין סמית' ומייקל ג'ורדן. ״מספרים שדין סמית׳ היה היחיד שהצליח לעצור את מייקל ג׳ורדן על פחות מ-20 נקודות" דין סמית' ומייקל ג'ורדן. ״מספרים שדין סמית׳ היה היחיד שהצליח לעצור את מייקל ג׳ורדן על פחות מ-20 נקודות" צילום: CREATIVE COMMONS

 

כדי להסביר את המהלך התמוה, קר השתמש בבדיחה ישנה על היכולת המיוחדת שהיתה לדין סמית׳, מאמנה האגדי של מכללת צפון קרוליינה: ״מספרים שדין סמית׳ היה היחיד שהצליח לעצור את מייקל ג׳ורדן על פחות מ-20 נקודות. אני היחיד שיכול לעצור את קליי על פחות מ-80״. הבדיחה של קר מחמיאה לא רק לת׳ומפסון שבפעם הראשונה שמע את השם שלו ליד זה של הגדול מכולם, אלא גם לסטיב קר עצמו שהעלה מהאוב את סמית׳ שהיה הרבה יותר ממאמן גדול. סמית׳, שנפטר לפני עשרה חודשים, היה חוליה משמעותית בשרשרת המסירה של תורת הכדורסל.

 

 

באימון הראשון קר העמיד את השחקנים אחד מול השני ולימד אותם למסור כאילו היו תלמידי חטיבת ביניים. ״כולם היו מעוצבנים״, סיפר אנדרו בוגוט כשעוד שיחק בשביל הקבוצה מקליפורניה, ״אנחנו מקצוענים ואין שום סיבה שנתרגל את השטויות האלה״ באימון הראשון קר העמיד את השחקנים אחד מול השני ולימד אותם למסור כאילו היו תלמידי חטיבת ביניים. ״כולם היו מעוצבנים״, סיפר אנדרו בוגוט כשעוד שיחק בשביל הקבוצה מקליפורניה, ״אנחנו מקצוענים ואין שום סיבה שנתרגל את השטויות האלה״ צילום: איי פי

 

מסכת אבות

 

ב״מסכת אבות״ מתוארת שרשרת המסירה של תורת ישראל: משה קיבל אותה בהר סיני, מסר אותה ליהושע בן-נון, שמסר אותה לזקנים וכן הלאה. המסכת מציינת את שרשרת המסירה כדי לקשור את החוכמה הצפונה בה להתגלות ולמעמד קבלת התורה בהר סיני. בכל דור ודור הוסיפו החכמים לחוכמתה של המסכת, אבל שרשרת המסירה שבה אדם מסמיך באופן אישי את הבא אחריו, הצליחה לשמר את הקדושה ששרתה בעת העתיקה. גם סמית׳ הוא אחד מהאבות הרוחניים שדרכו נמסרה תורת הכדורסל. ג׳יימס נייסמית׳, האב המייסד של המשחק, אימן את פוג אלן, שאימן את דין סמית׳, שאימן את מייקל ג׳ורדן, זה שדרך גופו אפשר היה להבחין בחוכמה הצפונה בכדורסל.

 

כשסמית׳ פרש מהעולם בגיל 83, קר הביע את תנחומיו בציוץ שפרסם בטוויטר: ״סמית׳ היה אחת מהדמויות המשמעותיות בכדורסל״, כתב קר, ״אבל יותר משהיה מאמן כדורסל מבריק, הוא היה אדם גדול״. וסמית׳ היה אדם גדול. בסוף שנות ה-50׳, כשעוד היה עוזר המאמן של פרנק מק׳גוויר בצפון קרוליינה, סמית׳ התעקש לשבור את חוקי הסגרגציה כמעט בגופו שלו. המנהג שלו לצרף אליו מכרים שחורים וללכת למסעדות שהיו מיועדות ללבנים בלבד היה צעד מסוכן בדרום ארה״ב של התקופה ההיא, אבל סמית׳ לא חשש לסכן את המשרה שלו למען הערכים שהאמין בהם. ב-1981, כשחבר ותיק אמר לו שהוא צריך להיות גאה במעשים שעשה בימים הארורים ההם, סמית׳ ענה בנחת: ״אף אחד לא צריך להתגאות בזה שעשה את הדבר הנכון״.

 

הגדולה של סמית׳ חלחלה כמובן גם למגרש. ״הוא היה המנטור שלי, המורה שלי, האבא השני שלי״, אמר הגדול מכולם על המאמן שב-1983 אסר עליו להצטלם לבד לשער של ה-Sports Illustrated והכריח אותו לצרף אליו גם את חברו לקבוצה סם פרקינס. ״כדורסל הוא משחק קבוצתי״, המאמן הזכיר למייקל את המובן מאליו.

יש משהו בסטיב קר שמזכיר את סמית׳ האגדי. בזמן שכל הליגה עסוקה מבוקר עד ערב בניתוחים סטטיסטיים מתקדמים, וגולדן סטייט נחשבת לקבוצה המובילה בתחום, קר מבין טוב מאוד שיש דברים יותר חשובים משיאים ומספרים וחשוב לו להיות בן אדם: ״ברגע שאתה מתחיל לרדוף אחרי הסטטיסטיקה לשם הסטטיסטיקה, אתה יוצר תקדים רע״, הוא נימק את ההחלטה להוציא את קליי מהמשחק. אתה לא רוצה להשפיל את הקבוצה היריבה ולנצל את העובדה שאתה מוביל ב-35-40 נקודות כדי למרוח לה את השיאים שלך בפרצוף, הסביר. קר גם לא חסך את הביקורת שלו מהבחירה של טראמפ: ״כל מסע הבחירות הזה השאיר אותנו בתחושת קבס ואכזבה״, אמר יומיים אחרי בחירתו של הטייקון.

 

למרות שאוהבים ללעוג ל״כדורסל הנשים״ שהווריורס משחקים, אי אפשר לקחת מסטיב קר את הפילוסופיה הקבוצתית שהטמיע בה. בעונת 2013-14, כשמארק ג׳קסון אימן את הווריורס, הקבוצה מסרה 0.234 אסיסטים לכל פוזשן (מקום 9 בליגה), בעונה הראשונה של קר בקבוצה היא עלתה למקום הראשון ומאז לא ירדה ממנו: בעונת 2014-15 היא כבר מסרה 0.265 אסיסטים לפוזשן, בעונה שעברה 0.271 ובעונה הנוכחית היא עומדת על 0.3 אסיסטים לפוזשן. זה המון. לשם השוואה, הקבוצה המדורגת שניה היא יוסטון רוקטס, והיא עומדת על 0.25 אסיסטים לפוזשן. הקבוצה מובילה את הליגה גם בפרמטרים קבוצתיים נוספים כמו למשל ביחס אסיסטים לסלים כש-21.6% מכל הפוזשנים שלה נבעו מאסיסט. הבאה אחריה, הבוסטון סלטיקס, עומדת על יחס של 18.7%. המאפיין המרכזי של הווריורס הוא תנועה, של השחקנים ושל הכדור.

 

באימון הראשון קר העמיד את השחקנים אחד מול השני ולימד אותם למסור כאילו היו תלמידי חטיבת ביניים. ״כולם היו מעוצבנים״, סיפר אנדרו בוגוט כשעוד שיחק בשביל הקבוצה מקליפורניה, ״אנחנו מקצוענים ואין שום סיבה שנתרגל את השטויות האלה״. אבל סטיב קר היה תקיף וברור: ״אנחנו הולכים לחזור ליסודות של הכדורסל״.

 

גם לסמית׳, שאחד מעקרונות היסוד של שיטת המשחק שהטמיע בצפון קרוליינה היה משחק של מסירות, היתה שיטה משלו כדי להגיע לאותה תוצאה. סמית׳ לימד את השחקנים שלו לחלוק את הקרדיט על סל שקלעו עם מי שמסר להם את האסיסט. כל מי שראה כדורסל ב-30 שנה האחרונות מכיר מצוין את הריטואל – כשאנחנו רואים את קווין דוראנט מרים את האצבע ומצביע על השחקן שמסר לו את הכדור, הוא מהדהד את חוכמת הכדורסל שנמסרה דרך סמית׳, לג׳ורדן, ששיחק עם סטיב קר.

 

כמו שראינו, המסירה יוצרת קשר אישי בין המוסר לנמסר, קשר שהוא מעבר להעברה סטירילית של חפץ מיד ליד, אלא כזה שיש בו גם מסר ונושא בחובו קשר מיסטי מסוים גם כשמדברים על התורה וגם כשמדברים על הכדור. מעניין לחשוב על מסירת הכדור של ג׳ורדן לסטיב קר בגמר ה-NBA של 1997, זו שהביאה לסל ניצחון ולאליפות נוספת לשיקגו בולס המיתולוגית, גם כמסירה מיסטית של התורה שעברה מאדם לאדם בהיסטוריה של הכדורסל.

 

דוראנט וקארי. דוראנט יצטרך לעבוד הרבה יותר בצבע ובפוסט אפ דוראנט וקארי. דוראנט יצטרך לעבוד הרבה יותר בצבע ובפוסט אפ צילום: איי אף פי

 

צ'ארלס בארקלי אומר לא

 

ובכל זאת, השאלה שממשיכה להדהד מאז ההפסדים המביכים של גולדן סטייט בסדרת הגמר בעונה האחרונה היא האם קבוצת העל הזו מסוגלת לקטוף מספיק ריבאונדים, לייצר הזדמנויות קליעה מתחת לסל, האם הם יוכלו להתמודד עם המשחק הפיזי שמאפיין את הפלייאוף? צ׳ארלס בארקלי נהנה לקבוע שלא. שחקן העבר בז לאנשי הסטטיסטיקה ומתעב את שיטת המשחק של הווריורס. הוא מאמין שכדורסל מנצחים דרך הגנה קשוחה, מלחמה על הריבאונד ומשחק מתחת לסל. ״הניתוח הסטטיסטי לא שווה שום דבר. באו חבורה של אנשים חכמים שרצו להשתלב במשחק והמציאו מונח חדש״, אמר פעם. נדמה שבארקלי לא הפנים שגם המאמנים שהוא מעריץ משתמשים באנאליטיקס ומקדישים המון זמן כדי לנתח את הנתונים שמצטברים על האייפד שלהם אבל כמו שלמדנו בעונה שעברה, אסור לקבוצה להסתמך רק על יכולת הקליעה שלה מרחוק. משחק לאו-פוסט, פיזיות והגנה לוחצת הם מרכיבים קריטיים ביכולת של קבוצה להתמודד בפלייאוף.

 

מבחינה התקפית, הווריורס השתפרו יחסית לשנה שעברה (הקבוצה קולעת 113.4 נקודות לכל 100 פוזשנים, לעומת 112.5 בעונה שעברה). מצד שני, אחת מהדרכים הכי טובות להעריך יכולת של קבוצה היא באמצעות המדדים ההגנתיים, וכאן נראה שגולדן סטייט מפשלת: זו השנה השנייה ברציפות שהקבוצה מדרדרת ביכולות ההגנתיות שלה. בעונת האליפות הווריורס היו ממקומים ראשונים בליגה במספר הנקודות שהם איפשרו ליריבות שלהן לקלוע (98.2 נקודות לכל 100 פוזשנים), בשנה שעברה הם מוקמו במקום הרביעי (100.9) ואילו העונה הם אמנם במקום השני בליגה, רק אחרי הממפיס גריזליס, אבל לא שיפרו את מצבם יחסית לעונה שעברה ומאפשרים ליריבות שלהם לקלוע 100.9 נקודות ל-100 פוזשנים. הבעיה מתעצמת בהגנה קרוב לטבעת - הקבוצה מאפשרת ליריבות שלה לקלוע 10.4 נקודות למשחק מתוך הצבע. כשמדברים על ריבאונדים, המצב של הווריורס אפילו יותר מסובך. הקבוצה מאפשרת ליריבות שלה לקחת ריבאונד התקפה ולקלוע 14.2 נקודות למשחק על חשבונה, בזריקות שהם ״הזדמנות שניה״. גולדן סטייט התדרדרה למקום האחרון בליגה באחוזי הריבאונדים ההגנתיים שקטפה עם 72.8%, לעומת 76% בעונה שעברה. אפשר לראות גם התדרדרות במשחק הפוסט אפ של גולדן סטייט – הקבוצה ירדה מ-0.8 נקודות לפוזשן בעונה שעברה ל-0.71 נקודות לפוזשן העונה (מקום 4 מהסוף), הקבוצה גם מאבדת יותר כדורים כשהיא משחקת קרוב אל הסל.

 

 

דוראנט וקארי נגד לברון.  זאזא פאצ׳וליה עדיין מתקשה להגן על הטבעת. המספרים מגלים שכששחקן מתקיף את הסל וכל מה שמפריד בינו לבין הסל זה פצ׳וליה, יש הסתברות של 53.2% שהמתקיף יקלע. אין פלא שרוב היריבות של הווריורס מתעקשות לחדור לסל דוראנט וקארי נגד לברון. זאזא פאצ׳וליה עדיין מתקשה להגן על הטבעת. המספרים מגלים שכששחקן מתקיף את הסל וכל מה שמפריד בינו לבין הסל זה פצ׳וליה, יש הסתברות של 53.2% שהמתקיף יקלע. אין פלא שרוב היריבות של הווריורס מתעקשות לחדור לסל צילום: רויטרס

 

תלויים בדוראנט

 

ואחרי שפירטנו את כל המספרים האלה, נותרת השאלה האם הקבוצה שאיבדה את החן שלה ברגע שהחליטה להחתים את דוראנט ולהתייחס לליגה כמגרש משחקים, תצליח לעמוד במשחק הפיזי של הפלייאוף. זאזא פאצ׳וליה עדיין מתקשה להגן על הטבעת. המספרים מגלים שכששחקן מתקיף את הסל וכל מה שמפריד בינו לבין הסל זה פצ׳וליה, יש הסתברות של 53.2% שהמתקיף יקלע. אין פלא שרוב היריבות של הווריורס מתעקשות לחדור לסל. אם יש מישהו שמנסה לעמוד בפרץ ולכסות את השטחים שקרובים לטבעת, זה קווין דוראנט.

 

הרכש החדש של הווריורס לוקח השנה כמעט את אותו מספר ריבאונדים (8.6) ומגיע למספר חסימות דומה (1.5) לאלה שהיו לו בשנה שעברה, אבל אם בודקים מהו אחוז הריבאונדים שהוא לוקח מתוך כל הכדורים שחזרו מהסל במשחק, אפשר לראות שדוראנט התאים את עצמו לצרכים ההגנתיים של הווריורס והוא משקיע מאמצים לסגור את אזור הצבע הפרוץ יחסית של הקבוצה – הוא לוקח 27% מכל הריבאונדים האפשריים של הקבוצה כשהוא על המגרש (לעומת 22.3% בשנה שעברה) וחוסם 35.6% מהחסימות של הווריורס כשהוא על המגרש (לעומת 24.9 בשנה שעברה). מאוד יכול להיות שברגע שהווריורס יהיו זקוקים למשחק פוסט-אפ משמעותי יותר, דוראנט ידע להתאים את עצמו ולהפגין את היכולות ההתקפיות המשובחות שלו בתוך הצבע, שראינו ממנו בעונה שעברה (1.23 נקודות לפוזשן בפוסט-אפ, לעומת 0.95 נקודות העונה).

 

יש עוד הרבה מאוד משחקים עד סוף העונה וייתכן שחלון ההעברות יאפשר לווריורס לחזק את הצבע בעוד שחקן משמעותי ולהתעלות מעל החסרונות ההגנתיים שלה. כך או אחרת, גם אם גולדן סטייט תצליח לשפר את משחק ההגנה שלה וללמד את בארקלי כמה חוכמות חדשות לגבי כדורסל, כדאי גם לקבוצת העל וגם למבקר הכי חריף שלה לזכור את אחד מהשיעורים הכי חשובים שדין סמית׳ לימד את כולנו: השיעור בצניעות.

הכותב הוא דוקטורנט שחוקר את כניסת הטכנולוגיה ושיטות הניתוח הסטטיסטי ל־NBA, במסגרת התוכנית ללימודי מדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר־אילן. ניתן לעקוב אחריו בטוויטר AdirWanono@

בטל שלח
    לכל התגובות
    x