ספורט עולמי

מסיר 'הקללות' הגדול בכל הזמנים

ת'יאו אפשטיין הצליח להסיר את שתי הקללות המפורסמות ביותר בבייסבול עם הרבה מדע והרבה אהבה למשחק. הסיפור שלו הוא סיפור על ניהול ספורט ברמה הכי גבוהה על ידי אחד ממנהלי הספורט המוצלחים בכל הזמנים

אוריאל דסקל 10:5424.10.16

ביותר ממאה שנות בייסבול מקצועי בארה"ב, יש שתי "קללות" מפורסמות כמו המשחק עצמו.

 

האחת, "קללת במבינו" - הקללה שהוטלה על בוסטון רד סוקס לאחר שהקבוצה מכרה את בייב רות' (שכונה במבינו) לניו יורק יאנקיז. על פי האמונה הרווחת בבייסבול האמריקאי (ענף שנבנה על סיפורי אגדות ואמונות תפלות), בוסטון רד סוקס לא זכתה באליפות במשך 86 שנה בגלל אותו מעבר של רות' ב-1918. בדיוק עשור לפני (1908), זכתה שיקגו קאבס בוורלד סירייס האחרונה שלה וב-1945 הוטלה על הקבוצה "קללת העז בילי". וזה הסיפור של הקללה שהוטלה על הקאבס: בוורלד סירייס 1945 הבעלים של "טברנת בילי העז", בילי סיאניס, התבקש לעזוב את אצטדיון ריגלי פילד במשחק 4 בסדרת הגמר נגד דטרויט טייגרס, וזאת מאחר שהריח של העז שלו (בשם מרפי) הפריע לאוהדים. כשעזב את האצטדיון הטיל בילי את הקללה כשאמר "הקאבס האלה, הם לא יזכו בשום דבר". מאז הקבוצה לא העפילה לוורלד סירייס.

 

את קללת במבינו הסיר ג'נרל מנג'ר צעיר, שגדל על ספריו של ביל ג'יימס, ממציא שיטת ניתוח הסטטיסטיקות המתקדמות (הסייברמטריקס), וקיבל את ההזדמנות לנהל את בוסטון רד סוקס רק לאחר שבילי בין, הג'נרל מנג'ר הראשון שהשתמש בשיטות של ג'יימס בניהול אוקלנד אייז, סירב להצעה של המועדון. לאותו ג'נרל מנג'ר צעיר קראו ת'יאו אפשטיין.

 

ועכשיו, 12 שנים לאחר שביטל את קללת במבינו עם מדע הסטטיסטיקה המתקדמת, אפשטיין הצליח לבטל את קללת העז בשיקגו ולהעלות את הקבוצה לוורלד סירייס ראשונה ב-71 שנה. אפשטיין, עדיין רק בן 42, הוא הגיבור של שני הסיפורים המופלאים הללו. הנשיא התפעולי של הקאבס מאז 2011 בנה קבוצה אדירה, בעזרת אותן השיטות מסתמכות המדע והמספרים שהובילו להסרת הקללה בבוסטון.

 

 

שחקני הקאבס חוגגים. היסטוריה שחקני הקאבס חוגגים. היסטוריה צילום: אי פי איי

 

אפשטיין, שלמד באוניברסיטת ייל, היה יכול להיות עורך דין או מנהל באחת מהחברות הגדולות בארה"ב, אבל התשוקה שלו תמיד היתה ניהול בייסבול.

 

כשהיה בן 12, בקיץ 1985, קיבל את משחק המחשב הראשון שלו: מיקרו ליג בייסבול - משחק המחשב הראשון שאפשר לגיימרים לבנות את ההרכבים שלהם משחקנים היסטוריים. זה היה משחק המחשב הראשון ששם דגש על אסטרטגיה ולא על זריזות ידיים. בגיל 12 אפשטיין גם קיבל את ספריו הראשונים של ביל ג'יימס ובנה את קבוצותיו במשחק המחשב על פי מדדים אובייקטיבים. הוא בנה קבוצה משחקני מליגת השחורים (נגרו ליג) שסייעה לו לזכות באליפויות רבות.

 

ב-1986 בוסטון רד סוקס, קבוצתו האהודה של אפשטיין, קרסה בוורלד סירייס היסטורית וכך משחקי האסטרטגיה וספריו של ג'יימס הפכו לסוג של תרפיה בעיסוק לליבו השבור של ת'יאו הצעיר.

 

כשנשאל אם היה הופך למנהל בייסבול ללא אותו הפסד של רד סוקס בסדרת הגמר, הוא ענה: "כנראה שלא".

 

ממשפחה של מספרי סיפורים

 

למרות שהתדמית שלו היא של איש מספרים, אפשטיין הוא קודם כל אחד שמבין את כוחו של הנרטיב, את כוחו של סיפור. זה רק הגיוני מאחר שמשפחתו היא משפחה של מספרי סיפורים: סבו ואחיו של סבו (פליפ וג'וליוס אפשטיין) קיבלו אוסקר על כתיבת התסריט לסרט המיתולוגי "קזבלנקה". אביו, לזלי, הוא סופר וב-20 השנים האחרונות מנהל את התוכנית ללימוד כתיבה יצירתית באוניברסיטת בוסטון.

 

כאמור, אפשטיין לא מדען מטורף ואיש של מספרים לפני הכול (בדומה למנהלים אחרים שמתמחים ב'מאניבול'). להיפך, הוא איש של סיפורים. הוא גם מבין את ההילה של תפקידו ומעשיו מחושבים כדי לחזק אותה, לסייע לדמות שבנה ובעקיפין לסייע לקבוצותיו. בעבר, למשל, הדביק שפם מזוייף על פניו כדי לשבת עם אוהדי הקאבס ולהרגיש את האווירה בריגלי פילד - מתוך ידיעה שתוך כמה דקות דמותו המשופמת תהפוך לוויראלית. בכלל, יש לו מסורת של הסתרת זהותו. בבוסטון התחפש פעם לגורילה כדי לעזוב את אצטדיון פנויי פארק מבלי לדבר עם התקשורת וב-2010 הלך לאולם TD גארדן בבוסטון כדי לראות את הלהקה האהובה עליו, פרל ג'אם, כשהוא מחופש לנהג משאית.

 

בקיצור, אפשטיין (לא צריך להגיד שהוא יהודי, נכון?), הוא חתיכת דמות. רייט תומפסון כתב עליו פרופיל משובח באתר ESPN ומומלץ לקרוא אותו.

 

בגדול, מדובר על בדחן על, שאוהב לצטט מאותלו של שייקספיר ומ-Dased and Confused של לד זפלין. כתלמיד תיכון, התחבר לחטא ועונשו של פיודור דוסטויבסקי בגלל שהספר מתאר היטב גם את המאבקים הפנימיים שהוא חש בתוכו (מאבקים בין הצד הריאלי, פרגמטי לצד האומנותי, ספרותי).

 

ת'יאו אפשטיין ת'יאו אפשטיין צילום: רויטרס

 

בקאבס בנה אפשטיין קבוצת על ניהולית של חנוני בייסבול, צעירים וחברים, שמכירים את כל המספרים וההיסטוריה של המשחק. הוא שובר דברים כדי להרגיע עצבים ואוהב לאכול את ארוחת הצהריים שלו באצטדיון הריק כדי "להריח את המשחק הנודף מהיציעים הריקים". את בוסטון רד סוקס עזב לא בגלל שקסם המספרים פג, אלא בעיקר בגלל מאבקי אגו בהנהלה ובחדר ההלבשה, שהובילו לקריסת הכימיה שהפכה את הקבוצה שבנה למיוחדת.

 

פרופיילינג אנושי

 

הנוסחה להצלחה של אפשטיין מאוד מסובכת, מגוונת וסודית אבל גם מאוד "פשוטה" במובן מסוים: הוא מחליט לצרף שחקן על פי האישיות שלו. אחרי איסוף כל הנתונים, הוא מתמקד בהבנת הדמות של השחקן ולא ביכולות הספורטיביות שלו. הקרובים לאפשטיין אמרו לניו יורק טיימס שאפשטיין דורש "לעשות סקאוטינג על האישיות יותר מאשר על השחקן". אפשטיין רוצה לדעת איך השחקנים מתמודדים עם צרות ובעיות לפני שהוא מחתים אותם. "ביום הדראפט אנחנו תמיד מבלים הרבה זמן בשיחות עם האדם, לא עם השחקן", הסביר אפשטיין בעבר. "אנחנו רוצים לדעת מה הרקע שלו, מה גורם לו לתקתק, מה ההתנהגויות הקבועות שלו". הפרופיילינג האנושי שעשה לשחקניו בקאבס, סייע לקבוצה להתגבר על פיגור בסדרת חצי הגמר. "ניצחנו בזכות החוסר אנוכיות שלנו", אמר. "כולם שמו בצד את האגו שלהם ועכשיו הם מקבלים את הפרס ואנחנו בוורלד סירייס".

 

כשקיבל את התפקיד, אמר אפשטיין שהסרת קללת העז היא "האתגר האולטימטיבי" ועוד לפני שהסיר אותה, רבים ציינו שאם יצליח לעשות זאת, הוא יהיה הג'נרל מנג'ר הגדול בכל הזמנים. ובכן, הוא עשה זאת, לא רק בגלל שליטה במספרים, סקאוטינג והבנת המשחק, אלא בעיקר בגלל אהבת המשחק.

 

אפשטיין גדל בפנוויי פארק של בוסטון. אביו לקח אותו ואת אחיו התאום, פול, למשחקים. שם התחבר למשחק אבל גם לריח הדשא והחול, ולפרצל ולקרטון החלב שאביו קנה לו. לחברה שהכינה את הנקניקיות שנמכרו בפנויי קראו "קירשנר", מילה שנהפכה לשם קוד של האפשטיינים לאוהדים שהגיעו לפנוויי כתיירים ולא ממש הבינו את המשחק. הם היו צורחים לעברם: "ילדי קירשנר!" וצוחקים.

 

פחות מ-20 שנה לאחר מכן, ת'יאו נתן לאביו את טבעת האליפות הראשונה שלו - בגלל שהמבט של אביו בטבעת ההיסטורית היה שווה לו יותר מהטבעת עצמה.

 

בייסבול לא ממש מעניין אותנו, הישראלים, ובכלל - מעט אנשים שאינם אמריקאים מכירים את הפולקלור העשיר והאדיר של המשחק הזה, אבל יש משהו מדהים בזה שמנהל הבייסבול הגדול בכל הזמנים הוא האיש שהצליח לחבר בין מדע, ידע, ספרות, הבנה, לב שבור ואהבה, בצורה שאפשטיין עשה זאת.

 

נותר רק לאחל שלאחר ששבר את קללת העז, הקאבס יזכו באליפות אחרי 108 שנים - הבצורת הארוכה ביותר בתולדות הספורט. זה יהיה אחלה סיפור.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x