שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט עולמי

העיר הזאת קטנה מדי לשנינו

ז'וזה מוריניו, מאמן מנצ'סטר יונייטד, היה אאוטסיידר בבית ספר לכדורגל של ברצלונה של שנות התשעים. פפ גווארדיולה, מאמן מנצ'סטר סיטי, היה מלך הכיתה. העונה השניים נפגשים שוב על הבמה הכי גדולה בכדורגל העולמי

אוריאל דסקל 09:4830.08.16

ז'וזה מוריניו נולד למשפחת כדורגל. סבו היה נשיא ויטוריה שטבאול, אביו, פליקס, היה שוער בוויטוריה ובלננסש ומיד אחרי פרישתו החל לאמן. מוריניו רצה להיות כדורגלן, אבל אף פעם לא היה טוב מספיק כדי לתפוס מקום של קבע בקבוצותיו, והבין שעדיף לו להתמקד באימון — זאת אף על פי שלמד מהניסיון של אביו שזה מקצוע אכזר במיוחד. אביו, למשל, פוטר בחג המולד, אף שלקח את הקבוצה שאימן, ריו אבה, לליגה הראשונה ולגמר הגביע הפורטוגלי. מוריניו הצטרף לאוניברסיטת הספורט המובילה בפורטוגל, Instituto Superior de Educação Física בליסבון. הוא רצה להיות מאמן, אבל החל את הקריירה כמורה לספורט שמתחמה בילדים עם נכויות.

 

 

 

 

ז'וזה מוריניו באימון מנצ'סטר יונייטד. רובסון המליץ על מוריניו ללואי ואן חאל, מחליפו וההולנדי לקח את הפורטוגלי הצעיר כעוזר. ז'וזה מוריניו באימון מנצ'סטר יונייטד. רובסון המליץ על מוריניו ללואי ואן חאל, מחליפו וההולנדי לקח את הפורטוגלי הצעיר כעוזר. צילום: איי אף פי

 

בגיל 28, ויטוריה שטבאול, הקבוצה של סביו ואביו, הביאה אותו לאמן במחלקת הנוער. הוא מילא תפקיד דומים גם באסטרלה דה אמדורה והיה סקאוט באוברנסה. כסקאוט הצטיין במיוחד עם דו"חות מפורטים במיוחד — היה לו ניסיון בכך. כילד ערך את דו"חות הסקאוטינג של היריבות של אביו. ב־1992. במהלך שנות השמונים מוריניו גם יצא להשתלמויות וקורסים ברחבי אירופה, כולל בלארגס שבסקוטלנד, לשם חזר כמה פעמים לקורסים. שם גם שיפר את האנגלית שלו, ובגיל 29 הוא קיבל את הצ'אנס הגדול שלו בעולם הכדורגל — בובי רובסון, המאמן האנגלי האגדי חיפש מתרגם, ומוריניו הצעיר הרשים אותו בהבנת השפה ובכלל, המשחק. רובסון, מתוך הבנה שמדובר באיש צעיר ומיוחד, לקח אותו עימו לפורטו לאחר שפוטר מספורטינג ליסבון והגיע איתו גם לברצלונה. עם השנים, מוריניו קיבל יותר ויותר סמכויות מרובסון. הוא ניהל אימונים ובחדר ההלבשה גם תרגם בצורה חופשית יותר את המאמן האנגלי. רובסון המליץ על מוריניו ללואי ואן חאל, מחליפו וההולנדי לקח את הפורטוגלי הצעיר כעוזר.

 

 

גווארדיולה במצ'סטר סיטי. ברצלונה של אמצע שנות התשעים היתה המקום להיות בו אם רצית להיות מאמן. ההשפעה של יוהן קרויף, האישיות של בובי רובסון והמתודות שהביא לואי ואן חאל גווארדיולה במצ'סטר סיטי. ברצלונה של אמצע שנות התשעים היתה המקום להיות בו אם רצית להיות מאמן. ההשפעה של יוהן קרויף, האישיות של בובי רובסון והמתודות שהביא לואי ואן חאל צילום: רויטרס

 

בית ספר לכדורגל

 

ברצלונה של אמצע שנות התשעים היתה המקום להיות בו אם רצית להיות מאמן. ההשפעה של יוהן קרויף, האישיות של בובי רובסון והמתודות שהביא לואי ואן חאל, הסגנון העתידני שבו שיחקה הקבוצה, הלחץ, הכושר, המסירות הקצרות לצד ההשקעה האדירה בספורט בעיר, באקדמיות והעניין בתקשורת — הפכו את המועדון לבית הספר הטוב ביותר למאמני כדורגל. מברצלונה של אז יצאו כמה מאנשי הכדורגל הבכירים ביותר באירופה כיום. המאמנים של אברטון (רונלדו קומאן), אינטר מילאן (פרנק דה בור), פ.ס.וו איינדהובן (פיליפ קוקו), נבחרת ספרד (ז'ולן לופטגי), המנהל הספורטיבי של אייאקס (מארק אוברמרס), המנהל הספורטיבי של פריז סן ז'רמן (פטריק קלייברט) וגם המנהל הספורטיבי של מכבי תל אביב (ג'ורדי קרויף). כאמור, גם המאמן של מנצ'סטר יונייטד ושל מנצ'סטר סיטי, פפ גווארדיולה למדו בכיתה הזו שהמורים שלה היו קרויף, רובסון ולואי ואן חאל.

 

מוריניו היה הילד הפחות מקובל בכיתה הזו. הוא לא היה שחקן כישרוני כמו שאר השחקנים. הוא לא היה גיבור מקומי כמו פפ או חבריו. הוא לא גדל במחלקת הנוער של ברצלונה ובאופן טבעי, הוא האמין פחות בערכים של בארסה. בנוסף, הוא נחשב לאיש של רובסון, שהחליף את קרויף וחדר ההלבשה, שהוביל פפ גווארדיולה, בחן את המאמן האנגלי ואת צוותו, כולל מוריניו, בחשדנות.

 

העדויות לגבי מערכת היחסים של מוריניו וגווארדיולה בברצלונה שונות. מהצד של מוריניו, מתארים אותה כמערכת יחסים חברית. מהצד של פפ טוענים שהיתה הערכה רבה אך דיסטאנס גדול. אברלדו פרננדס, שחקן הקבוצה לשעבר, אמר לתקשורת הספרדית ש"הם אף פעם לא היו חברים, אך כיבדו אחד את השני ועבדו טוב אחד עם השני". מוריניו אמנם לא נתן הוראות לגווארדיולה, אבל הרבה מהרעיונות שלו, שהשתלבו באלו של המאמנים, היו צריכים לבוא לידי ביטוי על ידי השחקן הכי חשוב במערך של בארסה — פפ.

 

 

. . צילומים: אי.אף.פי, רויטרס

 

איש צעיר ושחצן

 

עם זאת, מוריניו תמיד נשאר אאוטסיידר. הוא גר כ־25 ק"מ דרומית לברצלונה ולא איפה שרוב השחקנים, בעיר עצמה. הוא התחבר יותר לשחקנים דוברי הפורטוזית ולא היה חבר של הספרדים והקטאלנים. האאוטסיידריות של מוריניו היתה אחת מהסיבות שלואי ואן חאל, שהיה סוג של הילד הלא מקובל של הכדורגל ההולנדי ואחד האופוזיציונרים של יוהן קרויף, לקח אותו תחת כנפיו וטיפח אותו. "הוא היה איש צעיר ושחצן שלא כיבד סמכויות, אבל אהבתי את זה. הוא לא היה כנוע, הוא תמיד היה מתנגד לדברים שאני חשבתי ואף פעם לא חשש לומר לי שאני טועה. תמיד רציתי לשמוע מה שהוא אומר, הרבה יותר מאשר שאר העוזרים שלי", הסביר.

 

מוריניו עזב את ברצלונה בסופו של דבר והתחיל דרך עצמאית. ב־2006, אחרי שפפ פרש ויצא למסע שיחות עם מאמנים ברחבי העולם, הוא יצר קשר עם מוריניו, וזה זכה באליפות אירופה עם פורטו ושינה את הכדורגל האנגלי עם צ'לסי. אף שהשניים קבעו ישיבה, היא אף פעם לא קרתה. מאז הם רק מתרחקים. היחסים נפיצים.

 

ב־2008, כשברצלונה חיפשה מאמן שיעשה סדר במועדון המידרדר, כריסטינה גווארדיולה — אשתו של מאמן ברצלונה ב', פפ — כרעה ללדת. המאמן הצעיר ליווה את אשתו והתכוון לעשות זאת גם בשעות ההתאוששות. ואולם, שעתיים אחרי הלידה, נשיא ברצלונה, ז'ואן לאפורטה, הופיע בחדר ואמר: "עבודה יפה על התינוקת, אבל אפשר לקבל את פפ בחזרה בבקשה?". כריסטיאנה ידעה שזה יקרה. כשנכנסה לחדר הלידה, היה פפ בשיאו של משא ומתן על קבלת תפקיד המאמן הראשי של ברצלונה. בחיוך מריר, היא שחררה אותו למשא ומתן. שנה אחר כך, התינוקת, ולנטינה, כבר היתה בתו של אלוף אירופה.

 

כמה שבועות לפני הלידה דסקס לאפורטה את האפשרות להחתים את מוריניו כמאמן ברצלונה. ההנהלה שקלה בכובד ראש למנות את הפורטוגלי למרות התנגדותו של היועץ המיוחד קרויף. מארק אינגלה, סגן הנשיא, אף נסע לליסבון לראיין את הפורטוגלי, שהכין עבורו מצגת פאוור פוינט בת 27 עמודים שבה הוא מציג את חזונו לברצלונה, כולל הצבת פפ כעוזרו הראשי. אך בסופו של יום, כאמור, החליט הנשיא לקבל את העצה של קרויף ו"ללכת עם המסורת של בארסה", והחל במשא ומתן עם פפ. ההחלטה לנטוש את אופציית מוריניו היתה מורכבת יותר מ"בחירה במסורת". בספר "The Special One: The Dark Side of Jose Mourinho", העיתונאי דייגו טורס מספר איך מוריניו התקשר ללאפורטה והתחנן לקבל את תפקיד המאמן. "תאפשר לי לדבר עם יוהן, אני אשכנע אותו", אמר מוריניו ללאפורטה, אבל ההחלטה כבר התקבלה.

 

בספרו "The Ball Doesn’t Go In By Chance" הסביר פראן סוריאנו, סגן נשיא המועדון בזמנו, למה פפ נבחר. "ההחלטה היתה בין פפ למוריניו. מוריניו הוא ווינר, אבל כדי לנצח הוא מייצר רמה מסוימת של מתח שמייצר בעיות. המתח הזה יצר בעיות בכל מקום שהוא היה בו: בצ'לסי, באינטר ובמדריד". סוריאנו גילה את הקריטריונים שהמועדון דרש מהמאמן: 1. לכבד את המבנה הניהולי והספורטיבי של המועדון; 2. לשחק כדורגל התקפי; 3. לקדם צעירים; 4. לשפר ביצועים; 5. להיות פרו־אקטיבי בניהול חדר ההלבשה; 6. להיות מחויב לדרישות המועדון ולדעת להימנע משימוש יתר בתקשורת; 7. להיות בעל ניסיון כשחקן ומאמן ברמה הגבוהה; 8. לתמוך בניהול נכון של כספי המועדון; 9. להיות בעל ידע נרחב בליגה הספרדית ובכדורגל האירופי.

 

פפ לא עמד בקריטריון 7, אבל גם מוריניו לא (הוא לא היה שחקן ברמה הגבוהה). יותר מכך, בברצלונה הבינו שמוריניו לא עומד בקריטריון השני, השלישי, השישי והשמיני. אפשר לחשוד שהדחייה הזו החריפה את תחושת האאוטסיידריות של מוריניו ואת עזיבתו לברצלונה. הוא מעולם לא הסתיר את דחייתו מסגנון המשחק של הקבוצה ואת הרצון שלו לתקוע אותה בכל אפשרות. פפ, מבחינתו, הוא מלך הכיתה: השחקן המעוטר, התלמיד המצטיין, המיינסטרים. ועכשיו הם באותה הליגה ואף באותה העיר, והיריבות הזו חוזרת. ייתכן מאוד שהיא תגדיר עונה ואולי אף תקופה שלמה בכדורגל האנגלי.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x