בטוטו הימרו על הסוס הלא נכון

באחרונה הודיעו שר האוצר, משה כחלון, ומנכ"ל משרדו שי באב"ד על כוונתם לסגור את ההימורים על מירוצי הסוסים, רייסר, שנחנכו רק באוקטובר 2013. ועדה בראשות באב"ד, שבחנה את תעשיית ההימורים וההגרלות, החליטה גם לסגור את משחקי הפיס פלייס, מכונות המזל שמפעיל מפעל הפיס.

מרוצי סוסים. לימור לבנת השיגה את האישור המיוחל צילום: גטי אימג'ס

במשך קרוב לעשרים שנה עשו ראשי הטוטו מאמצים רבים לקבל מהאוצר היתר להפעלת הימורים על מירוצי סוסים, שרי אוצר וספורט באו והלכו, יושבי ראש של הטוטו התחלפו, אך המאבק היה רציף ויציב. ההנחה היתה, שהצבת משחק חדש על מדף ההימורים החוקי בישראל תגדיל בצורה משמעותית את ההכנסות והרווחים לטובת הספורט הישראלי .

מי שניפצה את תקרת הזכוכית וחומת הסרוב הקונסיסטנטית של שרי האוצר היתה שרת הספורט הקודמת, לימור לבנת, שהשכילה להשיג עבור הטוטו את הרישיון המיוחל לאחר שניצלה את מלוא מיומנותה הפוליטית מול האוצר, משרד המשפטים והכנסת. עם זאת, ההיתר ניתן בהגבלות מסויימות, שהבולטת ביניהן היא ההחלטה לפיה הימורים יהיו רק על מירוצי סוסים באנגליה ואירלנד (פשרה מול ארגוני ההגנה על בעלי חיים מאחר שהפיקוח בבריטניה על רווחת הסוסים הוא קפדני במיוחד).

בתום מכרז בין-לאומי נבחרה חברת GBI הבריטית, שמציעה חבילה כוללת של מירוצים יומיים מרחבי בריטניה.

מדובר על קונסורציום בינלאומי, שמחוברים אליו 35 מדינות, כולל הטוטו הישראלי. השידורים החיים מועברים ע"י החברה האנגלית בו-זמנית לכל המדינות. החברה האנגלית מנהלת את ההימורים, את יחסי הזכיה והפרסים, ללא התערבות ישראלית. הטוטו רק משלם את הפרסים למשתתפים הישראלים ומתחשבן מול האנגלים.

הרייסר מוצע לישראלים דרך כ־400 תחנות (מכלל 1,600 תחנות הווינר בארץ), באינטרנט ובטלפון הסלולרי.

רייסר. השקעה גבוהה מדי

פיאסקו עיסקי

קודם כל, הראה כי מדובר בפיאסקו עסקי. הכנסה נמוכה ביחס להשקעה, הכנסה נמוכה בהשוואה להימורי ספורט אחרים, הפסד לאורך השנים הראשונות (כסף נלקח מהווינר ומהספורט לצורך מימון הפרוייקט), קניבליזציה לווינר הרווחי, הורדת אחוז הרווח השנתי של הטוטו כולו וחשיפה בעקבות זאת לסנקציות מהאוצר.

ועכשיו להיבט העסקי: הכנסות רייסר ב-2015 הגיעו ל־387 מיליון שקל. מדובר על ממוצע שבועי זניח למדי של כ-7.5 מיליון שקל, שלצורך ההשוואה שווה לחצי יום של הכנסות בווינר. הטוטו מפעיל לצורך מירוצים אלה אופרציה טכנולוגית במאות תחנות.

איך מתחלק הכסף? ההחזר לפרסים עומד על 80% והעמלה לחברה הבריטית על שירותיה השונים היא 4%. עמלת התחנות בארץ, כולל מע"מ היא 3.5%. הוצאות שיווק ופרסום, ניהול, עלויות העברת השידורים החיים מסתכמות בכ־5%־6% נוספים. כלומר ההוצאה הקשיחה והקבועה עומדת על 93%־94% מההכנסות. כלומר, הטוטו מרוויח 6%־7%.

בואו נתרגם זאת למספרים: הכנסות של 387 שקל הובילו לרווח של כ־27 מיליון שקל בלבד. זהו סכום זניח ביותר: רק לשם השוואה: הטוטו 16 הישן, שההשקעות בשיווקו מינימליות , מייצר רווח של כ-28 מיליון שקל בשנה על הכנסה שנתית של 142 מיליון שקל בלבד.

מסכום זה יש להפחית את הקניבליזציה לווינר, המוערכת ב־10%, דהיינו 39 מיליון שקל מההכנסה השנתית של רייסר מקורם במעבר של מהמרי ווינר לרייסר. זהו הפסד נוסף לטוטו, שיש לקחתו בחשבון: 39 מיליון שקל אלו שווים בווינר רווח של כ-8 מיליון שקל לפחות (רווח של 20% במשחק זה) ואילו ברייסר הם שווים כ־3 מיליון ששקל בלבד. לכן, נוצר כאן הפסד מיידי של 5 מיליון שקל. אם מקזזים סכום זה מרווחי רייסר, נשארים עם הכנסה נקייה של 22 מיליון שקל. נכון, בעולם העיסקי רווח של 6-7 אחוז מהווה עסק טוב למדי, אבל בהשוואה להימורים האחרים של הטוטו מדובר בהשקעה באופרציה בומבסטית עבור רווחים קטנים.

.

אופרציה יקרה

ההוצאות להפעלת רייסר, החדרתו כמותג חדש, שיווקו ואחזקתו מוערכות עד כה ב־40־45 מיליון שקל לפי הפירוט הבא: עלויות טרמינלים (המכונות לקליטת הטפסים בתחנות): 6 מיליון שקל (לפי 2000 יורו לטרמינל), עלויות שדרוג התחנות: 16 מיליון שקל (לפי 40 אלף שקל לתחנה), מערכת המחשוב החדשה והמיוחדת לרייסר: 15 מיליון שקל, קמפיינים פרסומיים להחדרת המותג: 6־7 מיליון שקל.

המשמעות היא ברורה: לטוטו יידרשו 3 שנים נוספות רק כדי להחזיר את ההוצאות. אם האוצר יתעקש להפסיק את רייסר במועד קרוב, יישאר הטוטו עם הפסד ניכר עבור הרפתקאת הסוסים הזאת.

רק לשם השוואה: ב-2008 השיקה קטלוניה מפעל דומה, הימורים על מירוצי סוסים. מדובר על תנאים בסיסיים דומים לרייסר: אוכלוסיה זהה של כ־8 מיליון תושבים, היעדר מסורת של מירוצי סוסים, קהל מהמרים שבוי ומאמץ מהיר של משחקים חדשים. התכנית העיסקית של קטלוניה דיברה על החזרת ההשקעה בלבד אחרי 5 שנים. זה הנתון שהיה צריך לעמוד בבסיס המאמצים הכבירים שהושקעו כדי לקבל היתר ולהפעיל את רייסר.

ומה עם הרווח נטו של הטוטו כולו? הרווח הזניח של רייסר עולה לטוטו כולו באובדן של 2% של רווח שנתי. הטוטו רשם ב־2015 רווח של 555 מיליון ש"ח על הכנסה של כ־3 מיליארד, כ־18%. ללא הרייסר, שהכנסותיו כלולות בתקבולים השנתיים, היה הרווח נטו עומד על יותר מ־20%. ההערכה היא, כי נתונים אלה לא נעלמו מראשי האוצר בהחלטתם להפסיק את דהירת הסוסים. כבר בסוף השנה שעברה הופיעו בתקשורת ידיעות על מורת רוחם של ראשי האוצר מהרווח הלא פרופורציונלי הנמוך של הטוטו בהשוואה לארגונים מקבילים בעולם ודרשו להעלותו לכדי 22%.

סגירת הרייסר היא, אולי, צעד ראשון לכך. הצעד המתחייב השני הוא הפחתת ההסכם השיווקי עם ההתאחדות לכדורגל מהסכום הפוליטי של 80 מיליון שקל לעונה לסכום ריאלי של כ-20-25 מיליון שקל. לרייסר היה סיכוי עסקי רק אם היה מדבר בשפת המספרים הגדולים, דהיינו מייצר הכנסות של מיליארד שקל ויותר. בסכומים המצויינים מעלה זה ביזנס קטן, שספק אם כדאי להשאירו בחיים.

הכותב שימש כדובר הטוטו וכממונה בו על הקשרים הבינלאומיים

תגובת הטוטו:

תגובת הטוטו:

:הנתונים שהובאו על ידי הכותב אינם נכונים, ומעידים על חוסר הבנה של הנושא. בתפקידו בטוטו הוא מעולם לא עסק בתחום העסקי של הארגון, ומאז פרישתו לפני מעל שנתיים הוא כלל אינו בקיא ונגיש לנתונים. כך לדוגמא, בניגוד לדברי הכותב, אין עלויות שדרוג לטרמינלים, שכן פעילות הרייסר מתבססת על הטרמינלים הקיימים בתחנות. והדוגמאות עוד רבות.

לגופו של עניין: פעילות הרייסר בישראל נחשבת להצלחה עסקית בינלאומית, והוא נחשב לאחד הרווחיים ביותר ביחס למקביליו בעולם, וזאת בזכות התבססות על מודל פעילות יעיל ורזה. בניגוד מוחלט לנטען, אין "קניבליזציה" בין מותגי הרייסר והווינר אלא נהפוך הוא – מנתוני המועצה להסדר הימורים עולה כי לווינר ולרייסר יש תרומה הדדית להכנסות.

הכותב גם שגה והטעה בהצגת התוצאות העסקיות: הרייסר סיים את שנת פעילותו הראשונה ברווח, בניגוד לתחזיות של שנתיים פעילות עד להגעה לרווח. מאז מציג הרייסר מדי שנה גידול מתמיד בהכנסות וברווח הנקי, והוא מהווה את אחד ממנועי הצמיחה של הטוטו. למעשה הספורט הישראלי נהנה בזכות פעילות הרייסר מתוספת של כ- 100 מיליון ₪, מאז השקתו ב- 2014."