שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
רכישות

כיול מחדש

כמו פיזיקאי שקם בבוקר וגילה שהתיאוריה שעבד עליה במשך שנים הופרכה, גם הפריקים של הסטטיסטיקות של ה־NBA חייבים לבדוק מחדש את החישובים המלומדים שהשתמשו בהם

אדיר ונונו 08:4504.07.16

הפלייאוף הזה היה תוהו ובוהו. הוכחה פלאית למגבלות הכוח של המספרים. לעובדה ששום נוסחה לא חסינה מהשפעתם של הפגמים האנושיים. לפי כל החישובים, גולדן סטייט היתה צריכה לקחת את האליפות השנייה ברציפות שלה. עם קאדר שכולל את ה־MVP של הליגה בשנתיים האחרונות (סטפן קארי), אחד הקלעים הטובים בהיסטוריה (קליי תומפסון) והפאואר פורוורד האגרסיבי ביותר בליגה (דריימונד גרין), הווריורס שברו כמעט כל שיא אפשרי. גם מי שלא קם בארבע בבוקר בחצי השנה האחרונה יודע שגולדן סטייט שברה את שיא הניצחונות בעונה סדירה של שיקגו בולס האגדית (73), שיא השלשות לקבוצה בעונה (1,077), שיא השלשות בסדרת גמר (17) ועוד עשרות שיאים אחרים. אבל מה כל המספרים האלה שווים היום? שום דבר. אולי אפילו גרוע יותר משום דבר. כמו פיזיקאי שקם בבוקר וגילה שהתיאוריה שעבד עליה במשך שנים הופרכה ועליו לחזור לספרים והנוסחאות ולמצוא היכן טעה, גם אנחנו חייבים לבדוק מחדש את החישובים המלומדים שהשתמשנו בהם ולכייל את הנוסחאות בהתאם להתפרצויות הכישרון, הפיזיות והרוח של אוקלהומה וקליבלנד.

 

 

 

 

בפלייאוף המשחק הופך להיות פיזי יותר ושופטים נוטים להתעלם מדחיפות ומכות שלא עוברות את הרף הפלילי. התוצאה היתה הרת אסון מבחינת הווריורס שמתבססים על תנועה מהירה והתחמקויות במרחבים גדולים בפלייאוף המשחק הופך להיות פיזי יותר ושופטים נוטים להתעלם מדחיפות ומכות שלא עוברות את הרף הפלילי. התוצאה היתה הרת אסון מבחינת הווריורס שמתבססים על תנועה מהירה והתחמקויות במרחבים גדולים צילום: איי אף פי

 

הסוד

 

ב"ספר הכדורסל" המונומונטלי שלו ביל סימונס מספר על סוף שבוע שהעביר עם אייזיאה תומאס בלאס וגאס. "הסוד לגבי כדורסל הוא שזה בכלל לא קשור לכדורסל", אמר הגארד שלקח שתי אליפויות עם דטרויט בסוף שנות השמונים לסימונס. "הריגוש הזה, סוג התחושות שמציפות אותך כשאתה משחק במעמדים כאלה, כשאתה שם את הלב שלך, את הנשמה, את כל מה שיש לך...". סימונס מתאר איך תומאס השתנק פעם ועוד פעם, עצם את עיניו, שקע בהרהורים וניסה להשלים את הטיעון: "כשאני נזכר בכל מה שעברנו יחד כקבוצה, כשאני נזכר באנשים, בחברויות והכל, עזוב. אתה פשוט לא תבין את זה". ואייזיה צודק, אנשים כמונו לעולם לא יבינו את זה.

 

כדורסל הוא הרבה יותר מכדורסל, הוא הרבה יותר ממספר הנקודות שקבוצה קלעה, הרבה יותר מסטטיסטיקה והישגים, הרבה יותר מפוסטרים שתלויים בחדרים של נערים מתבגרים. בין השאר, כדורסל הוא הכימיה בין השחקנים, הרצון להקריב את הסטטיסטיקה האישית והאגו לטובת הקבוצה, לוותר על זריקה טובה כדי לנסוך ביטחון בחברים, לרוץ להגנה גם אם אין שום סיכוי שתצליח לעצור התקפה מתפרצת, להוציא את היריב שלך משיווי משקל, לקפוץ על הכדור גם כשאתה מוביל ב־20 הפרש.

 

 

קארי ודוראנט. ידיים ארוכות הן נכס קארי ודוראנט. ידיים ארוכות הן נכס צילום: איי אף פי

 

ריווח ואיומים אמינים
. .

 

בפלייאוף האחרון כל הקבוצות כיוונו את אמצעי המדידה שלהן כדי למצוא פתרונות לשיטת המשחק של גולדן סטייט. עד שהגיעו לסדרת הגמר ופגשו את הווריורס, האבירים מקליבלנד זרקו 41% מהזריקות שלהם מעבר לקשת השלוש (וקלעו ב־43.6%). בסדרת הגמר רק 29% מהזריקות שלהם היו משלוש (וקלעו ב־32.9%). אך זו לא היתה חזרה ל"כדורסל הישן", משום שקליבלנד המשיכה באותה שיטת משחק של ריווח המגרש והרכב שחקנים נמוך וזריז שיודע לאיים על הסל גם מחוץ לקשת.

 

אם מספר הזריקות למשחק ואחוז הזריקות מחוץ לקשת ירדו משמעותית, איך אפשר לטעון שקליבלנד ניצחה באותה שיטת משחק שהמאפיין העיקרי שלה הוא זריקות משלוש? כמו שתורת המשחקים מלמדת, קליבלנד ייצרה איום אמין מהשלוש וזה עבד לה. כשגולדן סטייט התכוננה לסדרת הגמר, היא הביאה בחשבון שהיריבה שלה מסוגלת לזרוק מחוץ לקשת, וכשהאיום לקבור שלשה בכל רגע נתון הוא אמין, כל הטעיה קטנה מקפיצה את השומר ומאפשרת למתקיף לחדור אל הסל.

 

כשבודקים את מספר הפעמים שקליבלנד חדרה לסל בסדרה מול הווריורס, רואים שהיא חדרה לסל 34.3 פעמים בממוצע למשחק (וקלעה ב־50.8%). לשם השוואה, עד סדרת הגמר קליבלנד חדרה לסל רק 23 פעמים למשחק (וקלעה ב־31.8%). עוד נתון מעניין הוא שקליבלנד קטפה 3.5 "ריבאונדים חופשיים" (כשאין שחקן יריב שמתקרב לריבאונדר במרחק של מטר) בהתקפה עד שפגשה את הווריורס ובסדרת הגמר עלתה ל־4.4 "ריבאונדים חופשיים" כאלה. זו יכולה להיות עדות לכך ששחקני ההגנה יצאו רחוק מאוד מהסל.

 

פיזיות

 

במשך ששת החודשים שבהן התנהלה העונה הרגילה, השופטים נצמדו לחוקים הרשמיים של הליגה ושרקו בכל פעם שהבחינו במגע אסור בין שחקנים. בפלייאוף המשחק הופך להיות פיזי יותר ושופטים נוטים להתעלם מדחיפות ומכות שלא עוברות את הרף הפלילי. התוצאה היתה הרת אסון מבחינת הווריורס שמתבססים על תנועה מהירה והתחמקויות במרחבים גדולים. קארי ותומפסון הצליחו לברוח מהשומרים שלהם במהלך העונה הרגילה משום שאסור היה להחזיק אותם חזק כל כך, ובפלייאוף הסיפור הפך להיות קשה יותר. כולם שמו יד או שתיים על קארי, תפסו לו בחולצה, הרביצו לו בחסימות והקשו עליו פיזית. הקשיחות הפיזית של קליבלנד (ואוקלהומה לפניה) לא רק שהפחיתה את הזריקות הנוחות שהווריורס סידרו לקארי ותומפסון, אלא שהיא פירקה את הנעת הכדור הכי מרשימה שנראתה בהיסטוריה של המשחק. גולדן סטייט ירדה מ־29 אסיסטים למשחק בעונה הסדירה ל־22 אסיסטים למשחק בסדרה מול אוקלהומה הפיזית ובעלת הידיים הארוכות ועד ל־18 אסיסטים בלבד בסדרה מול קליבלנד. 

 

אלמלא הנוסחאות והמספרים, הפיזיות והרוח התחרותית של קליבלנד ואוקלהומה היו אפקטיביות כמו כוסות רוח למת. החוכמה עם מספרים היא להשאיר מקום לבלתי צפוי, ללמוד מהם ולקחת אותם בעירבון מוגבל אלמלא הנוסחאות והמספרים, הפיזיות והרוח התחרותית של קליבלנד ואוקלהומה היו אפקטיביות כמו כוסות רוח למת. החוכמה עם מספרים היא להשאיר מקום לבלתי צפוי, ללמוד מהם ולקחת אותם בעירבון מוגבל צילום: אי פי איי

 

כיול מחדש

 

בתחילת הפלייאוף סוכנויות ההימורים נתנו לגולדן סטייט סיכויים של 42% לזכות באליפות (לקליבלנד נתנו 9% בלבד), כשבסוף המשחק הרביעי של סדרת הגמר, כשהקבוצה הובילה 1-3, כבר היה ברור לכולנו שאין שום סיכוי שהאבירים מקליבלנד יעשו את מה שאף קבוצה בהיסטוריה לא עשתה לפניהם. אחרי ככלות הכל, התרגלנו ששיאים שייכים לקבוצה מאזור המפרץ ולא ללברון שכל העולם האמין שימיו הגדולים כבר מאחוריו.

 

בחמש השנים האחרונות השתלטה על ה־NBA קדחת המספרים, וכמו בכל תחום במדע גם במעבדה שבה יש שני סלים וכדור כתום אחד, אי-אפשר לנתק בין המדע לבין האנשים שעושים אותו, בין מספרים לבין הערכים שאנחנו מחזיקים בהם. הרי גם אחרי שנמדוד את כל "מדדי הנחישות" שקיימים, יהיה לנו קשה להבין את הדברים שאיזייאה תומאס מדבר עליהם ובטח שנתקשה להרכיב אותם בנוסחה. ובכל זאת, הניתוח הסטטיסטי הוא זה שאפשר לקליבלנד ואוקלהומה לבנות אסטרטגיה שתצליח להתמודד עם שיטת המשחק המבריקה של האלופה לשעבר. אלמלא הנוסחאות והמספרים, הפיזיות והרוח התחרותית של קליבלנד ואוקלהומה היו אפקטיביות כמו כוסות רוח למת. החוכמה עם מספרים היא להשאיר מקום לבלתי צפוי, ללמוד מהם ולקחת אותם בעירבון מוגבל.

 

הרצון האנושי לדעת גורם לנו להאמין שהמדע תופס את המציאות באופן אובייקטיבי. אבל, למרבה המזל, זה לא העולם שאנחנו חיים בו. העולם האמיתי הוא לא פשוט. הוא מסובך וכאוטי. וכדורסל, כמו כל ספורט קבוצתי, מצליח להכות אותנו בפנים בדיוק כשאנחנו בטוחים שאנחנו יודעים הכל.

 

אז איך מכיילים את הנוסחאות שלנו לקראת העונה הבאה? איך נוכל לחזות התפרצויות של כישרון ורוח? אי אפשר. לפחות לא באופן מוחלט. זה מה שכל כך מרגש בספורט. עוד אתר שבו קורה בדיוק מה שלא ניתן להאמין לו, כל מה שחורג מהסדר הקיים, שחושף בפנינו טפח ממציאות שלא דמיינו קודם לכן. כמו אמנות גדולה, כמו הזיה, כמו נס, כמו כדורסל.

 

הכותב הוא דוקטורנט שחוקר את כניסת הטכנולוגיה ושיטות הניתוח הסטטיסטי ל־NBA, במסגרת התוכנית ללימודי מדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר־אילן. ניתן לעקוב אחריו בטוויטר AdirWanono@

בטל שלח
    לכל התגובות
    x