$
ספורט עולמי

גיבור עלי

היו בהיסטוריה מתאגרפים טובים ממנו אבל לא היה אף ספורטאי כמוהו. מי שהיה אלוף העולם במשקל כבד בגיל 22 ונודע בהתבטאויותיו חסרות הרסן היה גם סמל למאבק למען שיוויון זכויות. בסוף השבוע הלך לעולמו בגיל 74

אוריאל דסקל 10:1105.06.16

" אני יודע לאן אני הולך, אני יודע את האמת ואני לא חייב להיות מי שאתם רוצים שאהיה"

 

קאסיוס קליי נולד ב־17 בינואר 1942 בלואיוויל, קנטקי. כשהיה בן 12 פגש אותו לראשונה ג'ו אי. מרטין, שוטר לבן בלואיוויל כשרדף אחר מישהו שגנב את אופניו. "אני הולך להחטיף לגנב", אמר קליי. מרטין, אלוף אגרוף לשעבר, אמר לו שעליו קודם כל ללמוד איך להחטיף ולקח אותו להתאמן באגרוף. מרטין הנהיג אז את תנועת זכויות האדם של לואיוויל ואולם האגרוף קולומביה שבו עבד אפשר לשחורים ולבנים להתאמן זה לצד זה. קליי התאמן עם מרטין במשך שש שנים והחל איתו את הקריירה החצי־מקצוענית שלו. מרטין היה לצידו של קליי כשהוא זכה במדליית הזהב ברומא 1960. קליי זרק את המדליה הזו לנהר אוהיו לאחר שלא הורשה לסעוד במזנון מקומי בגלל חוקי הגזע. כך לפחות סיפרו מקורביו של קליי.

 

 

 

 

מוחמד עלי מעל סוני ליסטון. "אני אמריקה, אני חלק מכם שאתם לא רוצים להכיר. אבל תתרגלו אליי - שחור, בטוח בעצמו, שוויצר. זה השם שלי, לא שלכם, זו הדת שלי, לא שלכם, אלו המטרות שלי, שלי בלבד. תתרגלו אליי" מוחמד עלי מעל סוני ליסטון. "אני אמריקה, אני חלק מכם שאתם לא רוצים להכיר. אבל תתרגלו אליי - שחור, בטוח בעצמו, שוויצר. זה השם שלי, לא שלכם, זו הדת שלי, לא שלכם, אלו המטרות שלי, שלי בלבד. תתרגלו אליי" צילום: איי פי

 

את הופעת הבכורה שלו כמתאגרף מקצוען ערך קליי באוקטובר 1960 עם ניצחון על טוני הונסייקר. מאז ועד 1963 הוא ניצח ב־19 קרבות רצופים, מהם 15 בנוקאאוט. באחד הקרבות שנערכו במדיסון סקוור גארדן ניצח קליי בהחלטת שופטים את דאג ג'ונס המקומי. אלוף העולם באגרוף דאז סוני ליסטון צפה מהצד בקרב ואמר שאם היה מתאגרף בעצמו נגד קליי וסגנונו הייחודי והמעצבן, היה רוצח אותו.

 

כבר מתחילת דרכו כמקצוען היה קליי ממטיר עלבונות מילוליים על יריביו ומכנה אותם מכוערים ובטלנים. על מדיסון סקוור גארדן, שנחשב למכה של הספורט, אמר שהוא "אולם קטן מדי בשבילי". התנהגותו הפכה אותו לשנוא בקרב מתאגרפים וכתבי אגרוף, ושכשביקש מגיבורו מתאגרף העל שוגר ריי רובינסון לשמש כמאמנו, נענה בשלילה. 

 

מוחמד עלי עם מרטין לותר קינג ג'וניור.  "אין סיכוי שתפסיד אם אתה נלחם עבור מטרה. בעיני הלוזרים הם אלו שאין להם מטרה שאיכפת להם ממנה" מוחמד עלי עם מרטין לותר קינג ג'וניור. "אין סיכוי שתפסיד אם אתה נלחם עבור מטרה. בעיני הלוזרים הם אלו שאין להם מטרה שאיכפת להם ממנה" צילום: איי פי

 

"שנאתי כל דקה מהאימונים אבל אמרתי לעצמי 'אל תוותר. תסבול עכשיו ותחיה כאלוף לנצח'"

 

ב־1964 נכנס קליי נכנס לזירה עם אלוף העולם במשקל כבד ליסטון, דמות מפחידה בעלת עבר פלילי וקשרים עם המאפיה. רבים האמינו שלקליי בן ה־22 אין סיכוי מול ליסטון, והתבטאויותיו — "ליסטון הוא דוב מכוער, הוא אפילו מריח כמו דוב, אחרי שאנצח אותו אקח אותו לגן חיות" — נתפסו כחוסר ביטחון. אבל קליי, בטוח בעצמו הודות לאימונים קשים ובחירת אסטרטגיה נכונה, ברח מכל המכות של האלוף. לפני הקרב, כחלק מהטראש טוק, זימר קליי שהוא הולך "לעופף כמו פרפר ולעקוץ כמו דבורה".

 

המהירות ותנועת הרגליים של קליי, שהוגדרו כקרקס בידי העיתונאים המנוסים, לא אפשרו לליסטון להכות את יריבו החצוף. עלי עקץ כדבורה והיה הראשון שגרם לליסטון לדמם במהלך הקרב. גם ניסיון לרמאות מצד ליסטון, כשמרח את הכפפות שלו בחומר אסור, לא מנע מקליי לנצח אותו בסיבוב השביעי לאחר שהאלוף פרש בגלל מה שכינה "פציעת כתף". "תאכלו ת'מילים שלכם, זעזעתי את העולם! אני מדבר עם אלוהים כל יום, אני כנראה הגדול מכולם", צעק קליי תוך שהוא חוגג בזירה. קליי הפך לאלוף העולם במשקל כבד הצעיר ביותר בגיל 22, וניצח את ליסטון גם בקרב החוזר בנוקאאוט בסיבוב הראשון.

 

מוחמד עלי מתאמן.  "לא מייצרים אלופים בחדר כושר. החומר שממנו מייצרים אלופים נמצא עמוק בתוכם, תשוקה, חלון, חזון. חייב שיהיה להם כישרון ורצון אבל הם חייבים תמיד להיות חזקים יותר מהכישרון הזה". מוחמד עלי מתאמן. "לא מייצרים אלופים בחדר כושר. החומר שממנו מייצרים אלופים נמצא עמוק בתוכם, תשוקה, חלון, חזון. חייב שיהיה להם כישרון ורצון אבל הם חייבים תמיד להיות חזקים יותר מהכישרון הזה". צילום: אם סי טי

 

"אגרוף זה הרבה גברים לבנים צופים בשני גברים שחורים מכים זה את זה"

במקביל להצלחתו בזירה החל קליי לפתח מצפון חברתי בעקבות פגישתו עם מלקולם אקס ב־1962, התחבר עם תנועת אומת האסלאם והמיר את דתו. בעקבות זאת שינה את שמו למוחמד עלי וכינה את שם הולדתו שם עבדות. לאחר שיריביו השמיצו את דתו כינה אותם בשם הגנאי "דוד תום" ו"מתאגרפים של לבנים".

 

ב־1966 היה עלי בין הקולות המשמעותיים הראשונים שיצאו נגד מלחמת וייטנאם. "אין לי שום דבר נגד הוויאטקונג, אף ויאטקונג לא כינה אותי ניגר", אמר. התבטאויות אלה הובילו לשלילת דרכונו האמריקאי והרישיון להתאגרף בארה"ב. את השנים 1970–1967, שבהן נאסר עליו להתאגרף, ניצל עלי כדי להפגין נגד המלחמה, לבקר בקולג'ים ברחבי המדינה, לבקר את הממשל, לעצב תודעה אפרו־אמריקאית ולדרוש צדק גזעי בארה"ב. לסטודנטים שהיה פוגש היה אומר להישאר בבית הספר ולצבור ידע: "תישארו כאן עד שיצא מכם משהו. אם אפשר לייצר פנצלין מעובש על לחם, אפשר להוציא משהו גם מכם", אמר להם.

 

את המאבק המשפטי על הזכות להתאגרף לקח עלי עד לבית המשפט העליון וזכה בזכות להתחרות מחדש.

 

"רק אדם שיודע איך זה להיות מובס יכול להגיע לתחתית נשמתו ולחזור משם עם מעט יותר כוח כדי לנצח כשהקרב צמוד"

 

עלי חזר להתחרות וניצח במספר קרבות עד שהגיע ל"קרב המאה" ב־1971, מול אלוף העולם במשקל כבד ג'ו פרייזר, אותו כינה "כלי טיפש של הממסד הלבן". עלי אמר שפרייזר "מכוער מכדי להיות אלוף" וטען שהוא "מקבל אהדה מאנשים לבנים בחליפות, שריפים באלבמה וחברים בקו־קלוס־קלאן, בעוד אני נלחם עבור האיש הקטן מהגטו". סמוקינג ג'ו פרייזר, בן למשפחה מדרום קרוליינה, רתח מזעם והיחסים בין השניים נותרו מתוחים בעקבות הדברים.

 

הקרב בין השניים היה ההפסד הראשון בקריירה של עלי, ואליו הצטרף הפסד לקן נורטון ששבר לו את הלסת. בהמשך חזר עלי וניצח את פרייזר, מהלך שהוביל אותו ב־1974 לקרב בזאיר שכונה "ראמבל אין דה ג'נאגל" נגד אלוף העולם במשקל כבד ג'ורג' פורמן, שהיה ידוע בחבטות האדירות שלו.

 

עלי, מבוגר יותר וכבר לא דינמי כמו בעבר, נאלץ לשנות את טקטיקת הקרב שלו והמציא את טכניקת Rope–a–Dope — שיטת לחימה חדשה שבמסגרתה נצמד עלי לחבלים ונתן לפורמן להכות אותו בגוף ובידיים. עלי התיש את פורמן וניצח את הקרב שהחזיר לו את תואר אלוף העולם. 

 

מוחמד עלי אחרי הנוק אאוט לג'ורג' פורמן. "בלתי אפשרי הוא סתם ביטוי גדול שאנשים קטנים זורקים לאוויר בגלל שקל להם לחיות בעולם שהם קיבלו במקום לחפש את הכוח שיש להם לשנות אותו." מוחמד עלי אחרי הנוק אאוט לג'ורג' פורמן. "בלתי אפשרי הוא סתם ביטוי גדול שאנשים קטנים זורקים לאוויר בגלל שקל להם לחיות בעולם שהם קיבלו במקום לחפש את הכוח שיש להם לשנות אותו." צילום: אם סי טי

 

"הייתי כל כך נהדר לאגרוף, שהיו צריכים לייצר דמות כמו רוקי, דמות כמוני של אדם לבן שיהיה על המסך הגדול"

לאחר הקרב נגד פורמן החלה הדעיכה של עלי. אחרי קרב אגדי בבירת הפיליפינים מנילה, השלישי במספר נגד פרייז'ר, עלי החל להפסיד יותר פעמים משניצח. הוא התאגרף גם צ'אק ופנר, ששימש השראה למתאגרף רוקי בלבואה של סילבסטר סטאלון. את הקרבות האחרונים שלו ניהל עלי כשהוא כבר מפתח תסמינים של מחלת הפרקינסון, שממנה סבל בעקבות החבטות החוזרות ונשנות בראשו. עם השנים איבד עלי את יכולותיו הוורבליות והגופניות, דעך לאטו הרחק מאור הזרקורים אך נותר אחת מדמויות הספורט המוכרות בכל הזמנים.

עלי השתמש בהצלחותיו בזירת האגרוף כדי להעלות למודעות את בעיות קהילות השחורים בארה"ב ובעולם ואת אי־השיוויון בכללותו. הוא היה פעיל בקהילה האפרו־אמריקאית, הרבה לסייע לנוער במצוקה ולתרום לצדקה. באולימפיאדת אטלנטה ב־1996 ריגש עלי מיליוני צופים ברחבי העולם לאחר שהדליק במאמץ רב את המשואה האולימפית כשכל גופו רועד בשל השפעות מחלת הפרקינסון. ב־2005 קיבל את מדליית החירות הנשיאותית ובטקס הפתיחה של אולימפיאדת לונדון ב־2012 ניתן לו הכבוד להיות אחד מנושאי הדגל האולימפי.

 

 

מוחמד עלי.  "אדם בן 50 שרואה את העולם באותה הדרך כפי שראה אותו בגיל 20, בזבז 30 שנה מחייו". מוחמד עלי. "אדם בן 50 שרואה את העולם באותה הדרך כפי שראה אותו בגיל 20, בזבז 30 שנה מחייו". צילום: בלומברג

 

"אני הגדול מכולם! זה לא להשוויץ אם אתה מגבה את המילים שלך במעשים"

 

משפחתו של עלי הודיעה במהלך סוף השבוע כי הוא מת בגיל 74 בבית חולים בפניקס, אריזונה, לאחר מאבק בן 32 שנים במחלת הפרקינסון. עלי הותיר אחריו מורשת מפוארת בתור ספורטאי ואייקון חברתי. בשנה שעברה פרסמה חתנת פרס נובל לספרות טוני מוריסון את קורות חייו של עלי בספר The Greatest: My Own Story, שמלא בתיאור קרבותיו, בתוך ומחוץ לזירה.

 

ג'ו לואיס ושוגר ריי רובינסון נחשבו למתאגרפים טובים ממנו, אבל לא היה ספורטאי מצוטט או משפיע יותר ממנו. מעשיו ודבריו חיברו בין ילדים באפריקה, צפון אמריקה, אירופה והמזרח התיכון ותמונותיו נמנות בין האייקוניות ביותר מתוך המאה ה־20.

 

מוחמד עלי עם הביטלס.  "הדרך הטובה ביותר להגשים את החלומות שלך, זה להתעורר" מוחמד עלי עם הביטלס. "הדרך הטובה ביותר להגשים את החלומות שלך, זה להתעורר" צילום: איי פי

 

"איך אתה רוצה להיזכר אחרי שתמות" שאל אותו פעם דיוויד פרוסט המראיין. עלי ענה: "אני רוצה שהם יגידו עליי: הוא לקח כמה כוסות של אהבה, כפית של סבלנות, כפית קטנה של נדיבות, פיינט של חביבות, רבע גלון של צחוק, קורטוב של דאגה ואז עירבב אותם עם רצון ואושר. הוא הוסיף הרבה אמונה ואז מרח את הכל על כל החיים. לאחר מכן הגיש את הכל לכל בנאדם שהיה ראוי לכך".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x