$
ספורט ישראלי

"אלי טביב לא באמת רוצה למכור את בית"ר ירושלים"

איציק קורנפיין, לשעבר שוער ויו"ר בית"ר ירושלים, עובד כמנהל אגף הספורט של עיריית ירושלים כיום. בראיון ראשון בתפקיד הוא מספר על ההכנות לקראת המרתון ("אנשים חוששים מהטרור, אבל גם מהעליות"), על העבודה השוטפת ("משקיעים המון כסף") ועל העתיד של בית"ר ושל קבוצות האוהדים בעיר ("המודל האידיאלי הוא הגרמני"(

אוריאל דסקל 10:5108.03.16

כחלק מקידום המרתון בירושלים ב־18 במרץ נסע איציק קורנפיין, מנהל אגף הספורט של עיריית ירושלים, למרתון בניו יורק. בארה"ב היה קורנפיין עסוק בשיווק המרתון בעיר שגדל ובילה בה רוב חייו, אבל בעיקר נאלץ לענות על שתי שאלות ספוגות פחד. הראשונה, לא מפתיע, "מה יהיה עם הטרור?", והשנייה — "מה יהיה עם העליות, זה לא קשה מדי?". "אלו היו שתי השאלות העיקריות ששאלו אותי בניו יורק", אומר קורנפיין. "הרי יש חשש גדול וכל פיגוע גורר ביטולים, אבל השאלה השנייה מצוינת כי היא מראה שאנשים מתמקדים במרתון, בריצה עצמה".

 

 

 

 

קורנפיין על נוף ירושלימי. "כל גרם של שיווק חיובי הוא משמעותי. בלוגר שיש לו 2 מיליון עוקבים שכותב על ירושלים בהקשר ספורטיבי, זה מסייע מאוד לירושלים ולישראל" קורנפיין על נוף ירושלימי. "כל גרם של שיווק חיובי הוא משמעותי. בלוגר שיש לו 2 מיליון עוקבים שכותב על ירושלים בהקשר ספורטיבי, זה מסייע מאוד לירושלים ולישראל" צילום: אוהד צויגנברג

 

בקיצור, שואלים מה יהרוג אותם — המחבלים או העלייה להר הצופים?

 

קורנפיין צוחק. "לא. אנשים אוהבים את האווירה במרתון הזה. הוא מיוחד, לפי סקרים שאנחנו עושים אחרי המרתון, אנשים מתחברים למסלול. לריצה בעיר העתיקה, לריצה על החומות וכו'. זה שונה מכל מרתון אחר". קורנפיין מדגיש את החשיבות של המרתון למערך השיווק של ירושלים. "ברגע שמסתיים המרתון אנחנו מתחילים לפרסם את המרתון הבא", הוא אומר.

 

וכמה זה עולה למשלמי הארנונה והמסים?

 

"התקציב הוא כ־11 מיליון שקל. 800 אלף בערך מהטוטו, אם מחשבים את נושא מימון החולצות וכו' זה יותר. אנחנו מכניסים בערך 3 מיליון שקל מחסויות בסך הכל. משרד התיירות, שהוא שותף שלנו, נותן 500 אלף שקל, וגם הרשות לפיתוח ירושלים עוזרת בסכום נכבד. בערך 2.5 מיליון מגיעים מנרשמים. השאר זה עיריית ירושלים — בערך 3 מיליון שקל".

 

מה עם הכנסות לעיר, זה משתלם?

 

"ההערכות שלנו הן הכנסות של 10 מיליון שקל שייכנסו לעיר מתיירות חו"ל ותיירות פנים. בתי המלון יהיו מלאים. רוב האנשים שמגיעים מחו"ל יגיעו לארבעה לילות לפחות. אנחנו משערים שייכנס כסף רב לבתי העסק. נעשה סקר מדויק אחרי המרתון כדי להבין את נפח הפעילות העסקית. המרתונים האלה משפיעים מאוד על העיר ברמה התקשורתית. אנחנו מביאים בערך 60 עיתונאים מחו"ל למרתון. חלקם ירוצו בו, ואחר כך הם עושים כתבות, שבדרך כלל יהיו חיוביות. השנה אנחנו מביאים גם חמישה בלוגרים מחו"ל שעוסקים בכושר וריצה — לכל אחד מהם יש מאות אלפים או אפילו מיליוני עוקבים. לטווח הארוך זה מסייע מאוד לתדמית של העיר. במצב המדיני היום — זה להראות ישראל אחרת. כל גרם של שיווק חיובי הוא משמעותי. בלוגר שיש לו 2 מיליון עוקבים שכותב על ירושלים בקשר ספורטיבי מסייע מאוד, ולא רק לירושלים אלא לכל ישראל".

 

 

מרתון ירושלים בשנה שעברה. כ-22 אלף משתתפים השנה מרתון ירושלים בשנה שעברה. כ-22 אלף משתתפים השנה צילום: אוהד צויגנברג

 

"לא נגדיל את טדי"

תגיד, בסופו של דבר, לא שווה לקחת את הכסף הזה ולהשקיע בתשתיות הספורט בירושלים? יש 639 מגרשי ספורט עממיים בעיר — בבתי ספר, במתנ"סים וכו' — שרובם נבנו בשנות השבעים. יוצא שעל פי החישובים, בערך ל־1,226 איש בירושלים יש מגרש קטן וישן. עלוב בכל קנה מידה.

 

"אני מודע לחלוטין למספרים האלה ואנחנו מנסים לשפר את זה עם לא מעט כספים. אנחנו בונים ספורטק בירושלים, וזה פרויקט של 80 מיליון שקל. אנחנו משדרגים את האצטדיון בגבעת רם לאתלטיקה ב־35 מיליון שקל. אנחנו משקיעים 10 מיליון שקל בשנה בשיפוץ המתקנים הקיימים ויש לנו תוכנית בנייה של מגרשים חדשים ב־13 מיליון שקל. אנחנו רוצים מגרשים קטנים בשכונות, דשא סינתטי, מתקני כושר פתוח, מגרשי כדורסל, זה הרבה מאוד כסף עירוני וחיצוני".

 

ויש לך קבוצות כדורגל מקצועיות ללא מגרשי אימון. הפועל קטמון ירושלים, למשל.

"המגרשים שנבנים בספורטק אמורים לתת פתרון גם לאגודות ספורט כמו קטמון. אלו מגרשים לקבוצות ולקהילה. אנחנו צריכים לתת להם מענה, אין ספק. אנחנו מספקים פתרונות זמניים, אבל זה לא אידיאלי".

 

והדיבורים על הגדלת טדי כדי לארח משחקים בינלאומיים — זה לא מונע כסף מהמגרשים שצריך לבנות?

"זה לא בהכרח נכון. אי אפשר היה לגייס 100 מיליון שקל על כסף למגרשים, אבל כן להגדלת טדי. ואנחנו לא נגדיל את טדי בקרוב. עכשיו אנחנו מתמקדים בבניית מגרשים רבים בשכונות רבות יותר — במערב העיר, במזרח העיר. זו ההתמקדות".

 

אידיאלית, למה אתה שואף?

"אידיאלית, זה לא סוד שאנחנו רוצים איחוד בין הפועל קטמון ירושלים להפועל ירושלים. נעשו ניסיונות, אבל זה לא צלח. בעתיד זה אולי יצליח, ואז לא נצטרך למצוא פתרונות גם להפועל ירושלים וגם להפועל קטמון. גם בית"ר נורדיה וגם הפועל קטמון נולדו מתוך מחאה נגד המצב הקיים. אנחנו גאים בזה בירושלים. קטמון זה מודל מעניין מאוד שאני אוהב, אבל יש לו תקרת זכוכית מבחינת תקציב. אי אפשר להגיע לרמות הגבוהות רק מהכנסות של אוהדים. צריך את המודל הגרמני שם: משקיעים שיחזיקו 50% והאוהדים שיחזיקו 50%. לפי דעתי קטמון צריכה מודל כזה כדי להצליח יותר".

 

מה העירייה נותנת לקבוצות האלה?

"אנחנו לא חושבים שמודלים שקיימים במקומות אחרים, ש־40% מהתקציב מגיע מהעירייה, הם נכונים. אבל בית"ר ירושלים כן מתוקצבת על ידי העירייה במיליון שקל לבוגרים, וב־280 אלף שקל לנוער".

 

זה הוגן לקטמון? למה קטמון לא מקבלת מיליון שקל למשל? זה לא הוגן.

"קטמון מקבלת 300 אלף שקל לנוער ו־300 אלף לבוגרים — כי היא לא בליגת־העל. קטמון מקבלת כסף גם על הפעילות הקהילתית שלה. עמותת שער שוויון מקבלת 100 אלף שקל, וקטמון מקבלת 100 אלף שקל על הפעילות בשכונות".

 

מה דעתך על מה שקורה בבית"ר ירושלים? עם כל הכבוד למרתון, התפרעות אחת של האוהדים והמותג של ירושלים נהרס.

"מסכים איתך. הייתי בבית"ר 18 שנים, וזה שם חשוב לירושלים לטוב ולרע. בתקופה של הישגים זה טוב, בתקופה של התפרעויות וגזענות זה רע. יש לעירייה אינטרס שבית"ר ירושלים תצליח, ותצליח בגדול. ברגע שיהיה ניסיון אמיתי למצוא קונה — ניר ברקת ואני נעשה הכל כדי לסייע. כרגע זה לא רלבנטי, כי למרות שטביב אמר שהוא רוצה למכור, הקבוצה מצליחה על המגרש ועלויות התפעול לא גדולות במיוחד. לכאורה אין לו סיבה למכור".

 

העובדה שאלי טביב הורשע בבית משפט והתדמית שלו היא כמו התדמית שלו, מרתיעה אנשים ורוכשים אפשריים?

"אני לא יכול להתייחס לזה. לא יודע אם זה מרתיע או לא. אם מישהו ירצה לקנות אז זה לא ישנה – הוא יקנה".

 

 

אלי טביב. "ברגע שיהיה ניסיון אמיתי למצוא קונה לבית"ר ירושלים — ניר ברקת ואני נעשה הכל כדי לסייע" אלי טביב. "ברגע שיהיה ניסיון אמיתי למצוא קונה לבית"ר ירושלים — ניר ברקת ואני נעשה הכל כדי לסייע" צילום: יובל חן

 

"בית"ר? Hell of a ride"

קורנפיין, שהתמודד כמעט לבדו נגד המתפרעים הגזענים שיצאו נגד השחקנים הצ'צ'נים בבית"ר ירושלים ("נשארתי עם המאבטח שהיה צמוד אליי בזמן שכולם התאדו"), לא ממש מתגעגע לכדורגל, אבל מודה שהעבודה במחלקת הספורט של העירייה מגיעה עם "פחות אדרנלין". כבעל תואר שני במינהל עסקים (מצטיין דקאן באוניברסיטה העברית בירושלים), הוא אולי כבר לא בפרונט של הכדורגל הישראלי, כיו"ר ומנכ"ל בית"ר ירושלים בתקופה הסוערת ביותר שעברה על הקבוצה, אבל הוא כן יכול לעשות משהו שהוא למד באוניברסיטה: "לנהל במאקרו".

 

לא מדגדג לך לחזור לכדורגל?

 

"עברתי חוויה מדהימה בבית"ר. זה היה, איך אומרים באנגלית, Hell of a ride. אבל אני מרוצה מאוד ממה שאני עושה. אני מרגיש מסופק. אלו אנרגיות אחרות, התמודדות אחרת. זה ספורט, אבל שני דברים שונים בתכלית. אגב, אני מדבר עם המון אנשים מהכדורגל הישראלי. לא קיבלתי הצעות עבודה או משהו, אבל אני גם לא מעוניין".

 

אתה הולך למשחקים?

"לא. רואה אותם בטלוויזיה. לא בגלל חשש או משהו, פשוט לא מרגיש שחסר לי. כשבית"ר ירושלים תגיע לגמר גביע, אני מבטיח להיות שם".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x