הפרמיירליג לא תהפוך לפפליג

בספרו Full House מ־1996 ניסה הביולוג ג'יי גולד להסביר מדוע הבייסבול לא ראה חובט עם ממוצע חבטות של 40% או מעל מאז עשה זאת טד וויליאמס, החובט האגדי של בוסטון רד סוקס, ב־1941. על פי ההיגיון, החובטים צריכים להשתפר — הרי המחבטים קלים יותר, האימונים אינטנסיביים יותר, התזונה טובה יותר, החובטים בעלי שרירים גדולים יותר וגם, חלקם הגדול, נהנה מסטרואידים שאיש לא בדק שהם לקחו או לא לקחו במשך שנים.

פפ גווארדיולה. לקח אליפות בכל עונה שאימן מלבד אחת צילום: איי אף פי

התיאוריות שגולד בדק היו מגוונות. אנשים הסבירו שוויליאמס פשוט היה פריק של הטבע, יצור חד־פעמי שאי אפשר לשחזר. דיברו גם על כך שהנסיעות הארוכות יותר פוגעות בשחקנים, והשחקנים פשוט לא מוכשרים כמו פעם. אבל התשובה של גולד יותר הגיונית. לפי גולד, זה לא שהחובטים נעשו גרועים יותר, פשוט כל השחקנים האחרים נהפכו לטובים יותר. החובטים כיום יותר טובים מאלו בשנות השלושים, אבל העניין הוא ששחקני השדה גם הם נהפכו לטובים הרבה יותר. וויליאמס היה אומר: "תכו את הכדור לאיפה שהם לא נמצאים" — וזה כנראה היה קל יותר לעשות בזמנו, כי שחקני השדה היו אטיים יותר ופחות אתלטים מאלו של היום. היה קל יותר להשיג ריצות בכל חבטה, ולכן הממוצע שלו היה גבוה ביותר.

"זה חלק מההתקדמות בחיים", כתב גולד. "אבולוציה של התקדמות רנדומלית מהתחלות פשוטות ותמריצים שדוחפים למורכבות". לפי גולד, כל השחקנים השתפרו, ולכן ממוצע הפעולות המוצלחות נשאר אותו דבר. הסטטיסטיקה התיישרה אחרי שוויליאמס, שהיה לו יתרון יחסי, עזב את המשחק. גם כיום בפרמיירליג קשה יותר להיות יוצא דופן.

המהפכה הרוסית

המהפכה הגדולה היתה כשרומן אברמוביץ' נכנס למשחק ב־2003. אברמוביץ' הקפיץ את הסכומים בליגה, שבעשור שלפניו נשלטה באופן בלעדי על ידי מנצ'סטר יונייטד וארסנל — הקבוצות המכניסות והעשירות ביותר באנגליה בזמנו. כניסתם של משקיעים רבים אחרים — ובכלל זה אבו דאבי שרכשה את מנצ'סטר סיטי — העלתה את אלמנט התחרותיות בליגה, מה שהוביל לעלייה ניכרת בהכנסות מזכויות שידור וחסויות. פתאום לכל הקבוצות יש הרבה יותר כסף. לפי דלויט, 17 מ־30 הקבוצות העשירות בעולם הן קבוצות פרמיירליג, ובשנה הבאה, בזכות הסכמי זכויות השידור החדשים, כל 20 הקבוצות בפרמיירליג יהיו בין 35 הקבוצות העשירות בעולם.

כרגע הפרמיירליג היא הליגה היחידה שבאמת כל תוצאה שלה כבר אינה מפתיעה. לסטר סיטי, קבוצה שהיתה בסכנת ירידה עד המחזור הלפני האחרון בעונה שעברה, חזקה במירוץ לאליפות, קבוצות תחתית יכולות להחתים את השחקנים הטובים ביותר שיש לקבוצות פאר צרפתיות ואיטלקיות ואפילו יש גרסה מתוחכמת לתקרת הוצאות על שכר שחקנים. זו גם ליגה שמחתימה את המאמנים הטובים ביותר מהולנד, גרמניה, ספרד, איטליה וצרפת. "שחקני השדה" בפרמיירליג השתפרו פלאים. לליגה הזאת ייכנס המאמן הכי מוצלח בעשור האחרון בכדורגל האירופי — פפ גווארדיולה. הסטטיסטיקות לא משקרות. שום מאמן לא בעל אחוזי הצלחה כמוהו, שום מאמן לא זכה ביותר תארים ממנו ושום מאמן לא עשה זאת עם כדורגל יותר מרתק ממנו. אבל האם פפ יכול להיות כל כך "חריג" בליגה תחרותית כמו הפרמיירליג?

בעבר אימן פפ את ברצלונה, אחת משתי הקבוצות הכי עשירות בעולם, בליגה שרוב הקבוצות לא מכניסות אפילו 10% ממה שבארסה הכניסה. לאחר מכן עבר לבאיירן מינכן, שהקבוצה היחידה שמתקרבת אליה במובן התקציבי היא בורוסיה דורטמונד, וגם היא לא משלמת לשחקניה אפילו 50% ממה שבאיירן משלמת לכוכביה צילום: אי פי איי

לא אותו כדורגל

בעבר אימן פפ את ברצלונה, אחת משתי הקבוצות הכי עשירות בעולם, בליגה שרוב הקבוצות לא מכניסות אפילו 10% ממה שבארסה הכניסה. לאחר מכן עבר לבאיירן מינכן, שהקבוצה היחידה שמתקרבת אליה במובן התקציבי היא בורוסיה דורטמונד, וגם היא לא משלמת לשחקניה אפילו 50% ממה שבאיירן משלמת לכוכביה. זה לא יהיה הסיפור אנגליה. "הפרמיירליג מעולם לא היתה קשה יותר", הסביר מנואל פלגריני, המנג'ר שפפ יחליף בתום העונה. "הקבוצות הגדולות תמיד ינסו להביא את השחקנים הכי טובים, אבל גם הקבוצות האחרות יכולות להרשות לעצמן להביא שחקנים מצוינים. המון שחקנים מצוינים הגיעו לליגה ובגלל זה, לדעתי, זו העונה הכי טובה בפרמיירליג. כל משחק הוא קרב על סופו. ובשנה הבאה אני בטוח שיהיו עוד קבוצות שיתחרו על התואר — כמו השנה. זה טוב לא רק לטוטנהאם ולסטר, זה טוב לכל הליגה".

.

"מנצ'סטר סיטי קבוצה מצוינת עם שחקנים טובים מאוד, אבל פפ לא יגיע לאותה סיטואציה שהוא היה בה בספרד עם ברצלונה ובגרמניה עם באיירן", הסביר יורגן קלופ, יריבו לשעבר בבורסיה דורטמונד וכיום מנג'ר ליברפול. "הוא ייהנה מהפרמיירליג בגלל שזו ליגה מצוינת עם תחרות אמיתית והוא מתחרה אמיתי. זה מה שהוא רוצה". פפ ציין במפורש שהוא "רוצה לאמן בפרמיירליג", ובגלל זה לא חידש את חוזהו בבאיירן מינכן.

פפ גם אמר שהוא "רוצה לצאת מאזור הנוחות" שלו, וזה בדיוק מה שיקרה. הוא אמנם יגיע למקום "נוח", מנצ'סטר סיטי שמנוהלת על ידי מנהליו לשעבר בברצלונה, המנכ"ל פראן סוריאנו והמנהל הספורטבי צ'יקי בגיריסטיין שהעניקו לו משכורת של 15 מיליון ליש"ט בשנה (ונתנו לאחיו, בעלים של ג'ירונה, קבוצת ליגת המשנה הספרדית, שחקנים בהשאלה) — אבל הפרמיירליג היא המקום האחרון שאפשר להגדיר "נוח" למאמנים.

המאמנים הגדולים ביותר נלעסים בליגה הזאת — ששחקה רבים וטובים כגון ז'וזה מוריניו, קרלו אנצ'לוטי, רוברטו מאנצ'יני, ראפה בניטס, מנואל פלגריני ועוד. פפ יגיע לליגה שהכדורגל בה שונה, ומדדים שמבטיחים ניצחון בכל מקום אחר באירופה לא שווים בה כלום.

ארסנל, למשל, היא דוגמה לכך שהמדדים שעובדים באירופה לא עובדים בפרמיירליג. לפי CIES, גוף מחקר הכדורגל הגדול ביותר, כל אלופה בליגות של אירופה נמצאת היום במקום הראשון במספר מדדים — כגון השלמת מסירות, הגעה למצבים, שנים יחד כקבוצה וכו'. ארסנל במקום הראשון באנגליה ברוב המדדים הללו ולא מצליחה לזכות באליפות. אביו של פפ, ואלנטני, אמר ל־BBC ש"פפ ישנה את הגישה של הכדורגל האנגלי ויהפוך אותו ליותר אמנותי". אבל פפ מגיע לאקלים שונה לחלוטין ממה שהוא רגיל אליו. "קשה מאוד להגיע לאחוז ניצחונות גבוה בפרמיירליג", הסביר ארסן ונגר, מנג'ר ארסנל. "זה שונה מבבונדסליגה או בלה ליגה".

דידי האמן, קשר נבחרת גרמניה וליברפול לשעבר, דווקא חושב שלפפ יהיה קל יותר. "ראינו שכסף לא קונה הצלחה — הפרמיירליג באירופה היא הוכחה לכך, ולפי דעתי האיכויות הטכניות של היריבות בבונדסליגה גבוהות יותר מבאנגליה". עם זאת, קשה להתעלם מכך שבאיירן של פפ מחצה את יריבותיה הגרמניות — רובן ככולן לא משלמות לשחקניהן אפילו 30% ממה שבאיירן משלמת לשחקניה. אין פערים כאלה בפרמיירליג. אם מסתכלים על עשרת המשחקים שניהל פפ באנגליה, הוא הפסיד ארבעה מהם, ניצח בשלושה והשיג שלוש תוצאות תיקו.

 "לעתים, סגנון המשחק כמו שפפ רוצה פשוט לא יכול לעבוד באנגליה", הסביר חוס הידינק, המאמן הזמני של צ'לסי. "הקבוצות לא מתעניינות בכדור בהכרח. המטרה שלהן היא להגיע לשער שלך כמה שיותר מהר, וזה מה שמתקשים להבין הרבה מאמנים זרים שמגיעים לאנגליה."

כמו אשה

שאלה נוספת שבטח תעסיק את גווארדיולה — האם הוא יוכל להגיע מוכן מספיק לפרמיירליג? לפני שקיבל את ברצלונה היה שנה במועדון כמאמן ברצלונה ב', ובחודשים האחרונים שלו בתפקיד הזה למד את הקבוצה הבוגרת כדי לדעת בדיוק מה לעשות כשהוא נכנס לתפקיד. לפני שהגיע לבאיירן מינכן היה בשנת שבתון ובילה חודשים רבים בלימוד הכדורגל הגרמני. הפעם הוא מגיע לסיטי היישר מבאיירן. כמה זמן יהיה לו ללמוד את הקבוצה ואת הפרמיירליג? במסיבת עיתונאים החודש התעצבן כששאלו אותו את השאלה הזאת. "יש לי יכולות מולטי־טסקינג — כמו אשה", אמר בעצבנות ואז הוסיף: "כמעט לא שאלו אותי שאלות על כדורגל כאן בגרמניה. יש לי עוד ארבעה חודשים וזו לא בעיה. עיתונים יכולים להמשיך לתקוף, ואני אעשה את העבודה שלי. יש כל כך מעט כבוד למאמנים בימינו".

אבל השאלה לגיטימית. האם היצור האינטנסיבי הזה יכול לעבור מעבודה לעבודה בלי שנת שבתון? האיש שמנתח משחקים במשך שעות, כותב מערכי אימון במשך ימים ובעצמו אמר שהוא לא יכול לאמן יותר משלוש שנים בקבוצה, יכול להיכנס לליגה הסוערת בעולם ולהשתלט עליה? זו תהיה השאלה הגדולה שתלווה אותו בעונה הבאה.