שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט עולמי

שבוע אחרי: מה באמת התפקשש לבלאט בארה"ב

כתבים שמסקרים את דיוויד בלאט בקליבלנד מספרים על הרושם המאוד לא חיובי שהוא הותיר בחדר העיתונאים. נראה שלפני שבלאט איבד את אמונו של לברון ג'יימס, הוא איבד את המדיה

בקי גריפין 21:2128.01.16
במהלך השבוע האחרון בארה"ב התפלאו מרמת הרגשות שפיטוריו של דיוויד בלאט עוררו בקרב ישראלים. לברון ג'יימס נאלץ להתייחס לידיעות שמקורן בישראל ובארה"ב אף ניתחו באופן שגוי ומצחיק ביותר קללות בחשבון האינסטגרם של הכוכב (קללות ערביות הפכו לפסוקים מהתנ"ך וכו'). זו לא הפעם הראשונה שחוסר הבנה, ולעתים בורות, של התקשורת האמריקאית הקשתה על חייו של בלאט או פשוט פגעה בתדמיתו.

 

 

 

כבר בקיץ 2014, בעקבות הדיווחים והדיונים על המאמן המוצלח מאירופה שהגיע לארה"ב, הבנתי שדיוויד בלאט, מבחינת האמריקאים, הוא לא הילד "דיוויד" ממסצ'וסטס שחזר הביתה אלא הוא "דויד", העב"ם שהגיע מישראל עם ניסיון והצלחות בליגת כדורסל לא מוכרת, ובגלל אירועים קוסמיים כגון הגעתו של לברון ג'יימס לקליבלנד, הפך פתאום לדמות חשובה בכדורסל האמריקאי. המשכתי לעקוב אחרי מערכת היחסים המתפתחת הזאת שבין דיוויד למדיה האמריקאית, מכיוון שהיא נראתה לי לא רק מרתקת, אלא, ובעיקר - קריטית לעתידו של המאמן בארה"ב.

 

 

 בלאט. קצר עם התקשורת בלאט. קצר עם התקשורת צילום: איי אף פי

 

תחילה, היה חשד קל שהסגנון שעבד כל כך טוב לבלאט בישראל, לא מתקבל בטבעיות בארה"ב.

 

ואולם, גם כשהכתבים לא ממש הבינו למה הבחור הזה מדבר על מכבי תל אביב במסיבת העיתונאים הרשמית הראשונה שלו בקליבלנד, וגם כאשר החלו לתהות בקול רם אם הוא יכול לשלוט בכוכבי NBA כפי ששלט בשחקניו במכבי או בנבחרת רוסיה (העיתונאים ראו סרטונים של בלאט צורח ומקלל את שחקני נבחרת רוסיה שלא הקשיבו לו), נתנו לו קרדיט, או לפחות את ההנאה מהספק.

 

התחיל ברגל ימין ומיד עבר לשמאל

 

אחרי מחנה הקיץ הראשון שלו עם קליבלנד בווגאס, הצליח המאמן האמריקאי הכי ישראלי שיש להתחבב על העיתונאים המקומיים שהיו סקרנים להכיר לעומק את בלאט, שבאווירה הרגועה של קדם העונה, סיפק זווית מעט שונה על תפקיד המאמן בליגה. עם זאת. שריקת הפתיחה של עונת הרוקי של המלך דוד בקליבלנד היתה גם ההתחלה של ההתמודדות האמיתית שלו עם הלחצים והמתחים מסביב לקאבס. מתחים ולחצים שהביטוי החיצוני שלהם היו יחסים מקרטעים עם ה"ביט רייטרס", הכתבים הצמודים של קליבלנד.

 

לברון. המלך של הקאבס לברון. המלך של הקאבס צילום: USA Today Sports

 

 

והיחסים הללו היו קריטים לתדמית של בלאט בקליבלנד, בארה"ב ולעמדתו מול השחקנים. מי שחי באמריקה יודע שהתקשורת האמריקאית חיה בטוויטר, ומקבלת פידבק מיידי מהאוהדים בזמן אמת וישירות לטלפון שלהם בצורת נוטיפיקציות מאוהדים מרוצים, או זועמים (תלוי את מי הם מעריצים). במשך כל העונה שעברה, היה קשה למצוא ציוצים שתומכים בדויד שלנו, בדיוק כפי שהיה קשה למצוא עיתונאים ופרשנים שהיו "טים בלאט" במאבקיו התקשורתיים.

 

עם פיטוריו הלא באמת מפתיעים של בלאט, הודיע הבוס שלו, דיוויד גריפין, על "חוסר חיבור" בין המאמן שלו לשחקנים, וכולם הבינו שמדובר בעיקר על חוסר חיבור בין המאמן לסופרסטאר שלו, לברון ג’יימס, שהפך לחוסר חיבור עם רבים מהסגל. המסקנה כאן בארה"ב ברורה: בלאט איבד את חדר ההלבשה. לא משנה אם לברון היה מאחוריי הפיטורים שלו, מערכת יחסים טובה יותר עם הסגל היתה מצילה אותו. וייתכן גם שמערכת יחסים טובה יותר עם התקשורת היתה מצילה אותו.

 

לא עשה את הסוויץ' בראש

 

נראה שהרבה לפני שדוד המלך איבד את קינג ג’יימס ואת חדר ההלבשה, הוא איבד את המדיה. וזה עלה ביוקר. חלק מהכתבים הבולטים ביותר שמסקרים את קליבלנד בשנים האחרונות הסבירו ל"כלכליסט" איך בלאט איבד את התקשורת המקומית.

 

"תוך חודש מפתיחת העונה, התפיסה בקרב העיתונאים בקליבלנד הייתה שהוא asshole. ורושם ראשוני עושים רק פעם אחת וקשה מאוד לתקן אותו", מספר כריס היינס, שעבר מפורטלנד לקליבלנד יחד עם בלאט ולברון כדי לסקר את הקבוצה עבור Cleveland.com. גם ג’ייסון לויד הכתב הוותיק של ה- Akron Beacon Journal, וגם אית’ן סקולניק, שהגיע לעתים תכופות לקליבלנד ממיאמי עבור Bleacher Report, מסכימים עם הקולגה שלהם. "אם בלאט רק היה מוריד את המגננות והחומות, היו מגיבים אליו אחרת", הסביר סקולניק. העיתונאים לא יגידו זאת אבל בלאט התנהג כמו ישראלי היהיר הטיפוסי שחושב שיכבוש את אמריקה.

 

 

לברון ובלאט. לא באמת שמחים להיפגש לברון ובלאט. לא באמת שמחים להיפגש צילום: איי אף פי

 

היחסים לא השתפרו במיוחד לאור העובדה שהכתבים המקומיים חשבו שבלאט מצייר אותם כחסרי עמוד שדרה ביחס לכתבים הישראלים. "הם מאוד אגרסיבים", אמר בלאט על הכתבים בישראל לכתבים בארה"ב. "אתה צריך להראות להם שאתה בשליטה, או שיאכלו אותך חי".

 

בלאט לא עשה את הסוויץ' בראש ובמקום לשתף פעולה עם הכתבים המקומיים יצר חומה ביניהם לבינו. והם ניסו להושיט לו יד לעזרה שירד מהעץ שטיפס עליו. מהשיחות האישיות שערכתי, עולה כי היו לא מעט נסיונות להגיע אליו, לנסות להכיר אותו מקרוב יותר ולהבין את נקודת מבטו, ואפילו, לפתח איתו מערכות יחסים, נדחו. "אני מסקר את הליגה הזאת כבר עשרות שנים, כולל גם את פט ריילי מיאמי. מעולם לא נתקלתי במאמן שכל הזמן נמצא במגננה מול התקשורת כמו דיוויד בלאט", אמר סקולניק . "גם כשניסו להחמיא לו, הוא היה מבטל את המחמאות ביהירות, ומשאיר את כולם המומים. הוא היה טווס בלי נוצות שאי אפשר לדבר איתו".

 

התפיסה הזו, חלחלה גם מחוץ לעיר מגוריו החדשה של בלאט בשנה וחצי האחרונות. במשך העונה, כך סיפר סקולניק, עיתונאים של קבוצות אחרות שהגיעו לקליבלנד היו שואלים את הכתבים המקומיים "האם זה הבלאט שאתם מתמודדים איתו כל השנה?".

 

וכמו שדיוויד גריפין סיפר שראה בעצמו את חוסר החיבור בין בלאט לחדר ההלבשה, הוא, כמו כולם,גם  שם לב לכך שהמאמן שלו גם איבד את התקשורת, והרבה לפני שהוא הוציא את בלאט מחדר ההלבשה של הקאבס, הוא עשה כל מה שביכולתו להרחיק אותו מהמדיה. "אי שם באמצע העונה, גריפין הנהיג נוהל חדש בקאבלירס, ופתאום בלאט לא היה זמין לתקשורת באימוני הבוקר בימים של משחק ביתי", אומר לויד, "הם פשוט נצילו פרצה בחוק שמאלצת מאמן להתראיין רק במשחקי החוץ של הקבוצה". השיא, לטענתו, הגיע בקיץ האחרון - אחרי שקליבנד הגיעה לגמר ה-NBA עם חצי הרכב - כשגריפין היה יוצא לדבר מול העיתונאים בליגת הקיץ בווגאס, ולא בלאט.

 

"בלאט לא רצה להכיר אף אחד", אומר לויד, "הוא לא נתן שיתקרבו אליו. לא נראה שהוא מנסה ליצור קשרים עם אף אחד". סקולניק מפרט: "אחרי הניצחון הראשון שלו, השחקנים חגגו בשבילו, וכשהוא נשאל לגבי זה, הוא הגיב בביטול ואמר 'ניצחתי מלא משחקים בחיי'". וברגע שמישהו היה "מעז" לדבר על היותו מאמן רוקי, הג’ננה המזרח תיכונית הייתה יוצאת מבלאט שדרש שיעשו לו כבוד. "אני לא מאמן רוקי, יש לי 20 שנה באימון כדורסל", אמר בלאט פעם אחר פעם והטריף את הכתבים המקומיים.

 

"חבל, כי דווקא יש לו כדורסל"

 

בתכנית הבוקר הפופולרית של ESPN, מייק ומייק, הם דיברו השבוע על בלאט. הם נזכרו איך הוא התעצבן כשהתראיין אצלם בתכנית בפעם הראשונה והם ציינו שהוא "מאמן טירון ב-NBA". פנינה אחרת שהצליחה להדליק את אמריקה: בלאט התבקש להתייחס לכך שגרג פופוביץ’ החמיא לו אחרי מפגש בין סן אנטוניו לקליבלנד והוא ענה כי "אני אחד המאמנים המצליחים ביותר בעולם". כלומר, אמריקה רצתה לקבל ממנו מעט צניעות, קמצוץ אסירות תודה על ההזדמנות להיות בליגה הטובה בעולם, בסך הכל רצתה לשמוע מה הוא למד עד כה, ודויד הישראלי הביא להם שחצנות פיני גרשון סטייל ישר לפרצוף.

 

 

 

למען הסר ספק, הכתבים בקליבלנד מאמינים ביכולות של בלאט כמאמן, הם פשוט לא חושבים שהוא האדם המתאים בסיטואציה שנקלע לתוכה עם הגעתו של ג’יימס. כולם מאמינים שסביר מאוד שבלאט היה מוצלח בקבוצה כמו המקורית שהיה אמור לאמן - קבוצה צעירה בלי סופרסטארים ענקיים וציפיות בשמיים. יחד עם זאת, בלאט היה יכול וצריך להוריד קצת את הראש מול התקשורת, ולהרים אותו יותר מול המלך האמיתי, המלך ג'יימס. "בלאט היה לוחמני ומתנצח מול המדיה", מסכם סקולניק. "והרגיש לנו שהוא כנוע מול השחקנים, שאף אחד מהם לא נתן לו קרדיט על ההצלחה בשיחות איתנו. אם הוא היה נלחם מול לברון כמו שהוא נלחם נגדנו, אולי לברון לא היה דורך עליו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x