$
ספורט עולמי

מה קרה לצ'לסי?

סגנון המנהיגות של ז'וזה מוריניו לא מאפשר בנייה לטווח הארוך של מועדון. זה סיפור קלאסי על מנהיג שמוביל להישגים לטווח הקצר ומותיר מאחוריו אדמה חרוכה

אוריאל דסקל 10:4127.10.15

בזמנו כמאמן ריאל מדריד ז'וזה מוריניו הוציא הרבה מן האנרגיות שלו כדי לייצר שנאה בין שחקני ריאל מדריד לשחקני ברצלונה. עם תיאוריות קונספירציה ומניפולציות שונות, הפך מוריניו את המפגשים עם ברצלונה לבלתי נסבלים עבור המשתתפים. תאקלים אלימים, קרבות עם שופטים, אצבעות בעיניים של טיטו וילאנובה ועוד דברים שעדיף שלא היו קורים. 

אחרי קלאסיקו טעון במיוחד איקר קסיאס, קפטן נבחרת ספרד, הבין שהיחסים בין השחקנים בשתי הקבוצות מתדרדרים לתהומות שיפגעו במאמצים של נבחרת ספרד לזכות ביורו 2012. הוא התקשר לצ'אבי, הקפטן של ברצלונה וחברו הטוב מנבחרת ספרד, והם יצאו במסרים מרגיעים. מוריניו ראה את זה כ'בגידה' בריאל מדריד.

 

קסיאס, הסמל הגדול של ריאל מדריד, האיש שהוביל אותה לכל התארים ושינסה למלא את תפקידו כקפטן נבחרת ספרד - נכנס לכוונת של מוריניו. המאמן הפורטוגלי האשים את קסיאס - און רקורד ואוף רקורד - ביצירת קליקות בחדר ההלבשה, בפגיעה בגיבוש של הקבוצה ואפילו בעצלות. מוריניו שיקר וטען שקסיאס מסרב להיכנס לחדר כושר בגלל שהוא עצלן ומרגיש בטוח מדי בתפקידו. האמת היתה שקסיאס מעולם לא היה בחדר כושר כי הוא האמין שהגמישות שלו תפגע מכך. אבל זה לא שינה - מוריניו הכתים את המורשת של קסיאס ופגע במעמדו ותיפקודו.

 

ז'וזה מוריניו. מנסה את אותם הטריקים על קסיאס ועל הד"ר של הקבוצה ז'וזה מוריניו. מנסה את אותם הטריקים על קסיאס ועל הד"ר של הקבוצה צילום: רויטרס

 

בעקבות ההתהנגות של מוריניו, קסיאס, שהיה דמות מופת פופולארית בחדר ההלבשה של ריאל, במדריד ובספרד, נהפך ל"דמות בעייתית". במועדון ובתקשורת התחילו לשאול שאלות לגבי המחויבות שלו והיכולות שלו ובסופו של דבר הוא נאלץ לעזוב לפורטו.

 

מוריניו, שמחפש קונפליקטים פנימיים כחלק מסגנון הניהול שלו, שמאמן ב"תחושת מצור", "נפל" גם בצ'לסי על אווה קרניירו, דמות חיובית, מקצועית ואהובה במועדון. הוא טען שהיא "אימפולסיבית ונאיבית" מאחר שעשתה את העבודה שלה ורצה לתוך המגרש, לקראת סוף משחק, כדי לטפל בשחקן פצוע. "כולם צריכים להבין כדורגל בספסל שלי", אמר מוריניו. הרמיזות לגבי זה שהיא אישה ולכן לא ממש מבינה בכדורגל או אימפולסיבית מדי היו יותר מדי עבור קרניירו, שעזבה את המועדון אחרי שמוריניו סירב שתישב על הספסל שלו. אחרי האירוע התחילו גם שמועות לגבי המקצועיות וחיי המין שלה.

 

אם רוצים להבין מה קרה לצ'לסי, צריך להבין מה קורה כמעט לכל קבוצה של ז'וזה מוריניו אחרי תקופה מאוד מוצלחת. האנרגיות שהרימו את הקבוצות להישגים כבירים נגמרות ומתחילות מלחמות אזרחים, שהמתסיס העיקרי הוא ז'וזה מוריניו. זה קורה בכל מועדון בו מוריניו מבלה יותר משנתיים. כמו כוח טבע שאי אפשר לעצור.

 

כרגע צ'לסי של מוריניו היא האלופה הגרועה בכל הזמנים של הפרמיירליג. אפילו מנצ'סטר יונייטד של דיוויד מויס, שקיבל לידיו אלופה והוציא 17 נקודות אחרי 10 משחקים, שזה 6 נקודות יותר מאשר צ'לסי של מוריניו אחרי עשרה משחקים. על פי הערכות, הפסד לליברפול בסוף השבוע הקרוב ומוריניו יעוף. מבחינת סטטיסטית זה רק הגיוני. בממוצע יש 48 ימים מהוצאת הודעת תמיכה פומבית במאמן של צ'לסי עד פיטוריו. הודעת התמיכה במוריניו יצאה לפני 19 יום.

 

 

האליפות של צ'לסי נראית רחוק מתמיד האליפות של צ'לסי נראית רחוק מתמיד צילום: איי אף פי

 

יותר מדי חופש וסגל עבש

 

מלבד מוריניו ודרכי הניהול שלו, שאולי מתאימות לטווח הקצר אבל אי אפשר לבנות מועדון סביבן, מה עוד קרה לצ'לסי, אלופה דומיננטית שנמצאת כיום קרוב לקו האדום?

 

חופשה ארוכה מדי

 

באנגליה מאשימים את מוריניו בכך שנתן לשחקניו חופש ארוך מדי כדי לחגוג את האליפות שלהם. הרבה שחקנים הרגישו שהם חזרו מאוחר מדי לאימונים ונאלצו להשלים פערים מהיריבות, שהתחילו להתאמן שבוע או שבועיים לפניהם. בעונה שלפני, צ'לסי החלה את קדם העונה שלה מוקדם יותר מה שאיפשר לשחקנים להגיע למשחקים הראשונים בכושר טוב יותר ולצבור ביטחון ומומנטום. העונה קרה בדיוק ההפך.

 

סגל עבש

 

ב-2014 צ'לסי הביאה בדיוק את צמד השחקנים שהיתה צריכה. פליימייקר אקטיבי ששורף שטחים כמו ססק פאברגאס וחלוץ מאסיבי שיודע לכבוש כמו דייגו קוסטה. ב-2015 נראה שהרכישות היו פחות מדויקות. פלקאו הגיע בעיקר בגלל שהסוכן שלו, ז'וזה מנדס, הוא גם הסוכן של ז'וזה מוריניו. אסמיר בגוביץ' הגיע במקומו של פטר צ'ך המצטיין והמגן השמאלי באבא ראחמן צעיר מדי כדי להטביע חותמו על הקבוצה. כמו כן, פדרו יצא מברצלונה, מערכת שמתפקדת שונה לחלוטין מצ'לסי, ומתקשה להסתגל. השחקנים הצעירים יותר שהגיעו - קנדי ונתן באו בשביל המאמן הבא או המאמן הבא אחריו. כמו כן, אף אחד לא מבין למה פאפי דז'ילובודג'י הוחתם או איך כותבים את השם שלו (Papy Djilobodji). גם השחקן החיזוק שהגיע בחורף 2015, חואן קואדרדו עזב, כמעט כמו כל קשר יצירתי שלא הסתדר עם ז'וזה מוריניו - חואן מאטה, מוחמד סלאח, קווין דה בריינה ואנדרה שורלה.

 

היצירתיות נחנקת, המשמעת רופפת

 

אפרופו קשרים יצירתיים שלא מסתדרים עם מוריניו. אדן האזר, אולי השחקן החשוב ביותר של צ'לסי, נדרש להרבה עבודת לחץ ומקבל מעט מדי חופש ליצור. העניין שריאל מדריד מגלה בו, והוא מגלה בה, גם, כנראה, פוגעים ביכולות ריכוז שלו. כמו כן, הדיבור בצ'לסי הוא ששחקנים רבים כבר רואים את עצמם מחוץ לקבוצה אם לא יצליחו לעלות לליגת האלופות בעונה שעברה. כנראה שישנה התרופפות משמעת שמטפטפת גם לסגנון המשחק ופוגעת בשיטה של מוריניו, שדורשת 100% ריכוז ומשמעת. גארי נוויל, פרשן הכדורגל המוביל של סקיי, הצביע על כך ששחקנים בצ'לסי כבר לא רצים באותה חדווה וקולקטיביות כפי שעשו בשנה שעברה, מה שמוביל להתמוטטות המערך. האם ניתן להאשים את מוריניו גם בזה? ייתכן. מלבד העובדה שהשחקנים עשויים להתעייף מסגנון הניהול שלו, הוא עצמו 'עשה הנחות' לשחקנים ש"שייכים" לסוכן שלו, מנדס. דייגו קוסטה, למשל, הגיע מחופשת הקיץ כשהוא במשקל עודף. במקום לקנוס אותו ולדרוש ממנו לעבוד קשה יותר, מוריניו שיבח אותו על "הכנות" שלו (הוא אמר שהוא השמין).

 

המנהיג לא לוקח אחריות

 

מי לוקח אחריות? במחקר שנערך בסטנפורד חילקו קבוצות מנהלים לשניים: כאלו שהגודרו כ"יעילים" כ"מוכנים לקידום" על ידי חבריהם לעבודה וכאלו שהגדרו כלא מוכנים לקידום ולא יעילם על ידי חבריהם לעבודה. כל קבוצה קיבלה 62 אמירות שתיארו התנהגות של מנהלים. כל קבוצה נדרשה לסדר את ההתנהגויות לפי 'היעילות' שלהן. הכי יעילה בתחילת הרשימה והכי פחות יעילה בסוף הרשימה. אצל המנהלים היעילים האימרה הכי "יעילה" היתה: "מקבל אחריות מלאה על ביצועי העובדים". המנהלים שלא היו מתאימים לקידום שמו את אותה אמירה בחשיבות פחותה - לקראת סוף הרשימה.

 

מוריניו תמיד מחפש לזרוק את האחריות על הפסדים. הוא מאשים בהפסדים את השופטים, את הצוות הרפואי, את הכוכבים, את איקר קסיאס ואפילו את הילדים בצידי המגרש שלא החזירו מספיק מהר את הכדור. הוא מסרב לקחת אחריות ולהתסכל פנימה כדי לבקר את עצמו ולתקן את הדברים שיחזרו לתקתק. סגנון הניהול שלו הוא דלק שנשרף מהר וההיסטוריה מוכיחה שהוא מותיר מאחריו אדמה חרוכה. הוא מאמן לשתיים-שלוש עונות מוצלחות. הוא לא מנהיג לטווח הארוך בגלל שהוא פשוט מסרב לקחת אחריות.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x