$
ספורט ישראלי

מה זו המשקולת הזאת על מנצ'סטר יונייטד?

המאמן לואי ואן חאל הצליח לבנות קבוצה שנראית כמי שמסוגלת להתחרות על תארים. וזו לא משימה קלה כשהבעלים האמריקאים שואבים יותר מ־65% מהמזומנים שהמועדון מייצר

אוריאל דסקל 08:1212.10.15

מנצ'סטר יונייטד אולי לא נראית כמו מנצ'סטר יונייטד הגדולה והדורסת של אלכס פרגוסון, אבל אין ספק שהיא קבוצה שתתחרה על תארים העונה. וכן, אין ספק שהיא קבוצה של לואי ואן חאל.

 

אחרי 12 חודשים קשים הצליח המאמן ההולנדי המבריק לעצב את הקבוצה בדמותו. לפני קצת יותר משנה הגיע ואן חאל למנצ'סטר יונייטד, אחרי שהוביל את נבחרת הולנד לחצי גמר המונדיאל, ישר לטור בארה"ב שלא הוא הכין. הוא חשב שהטור ארוך מדי והיו בו יותר מדי פעילויות מסחריות ופחות מדי אימוני הכנה לעונה. העונה עצמה החלה לאחר שארבע משש ההחתמות שלו הגיעו מאוחר לתוך העונה בגלל המונדיאל. כמו כן, הוא קיבל קבוצה שלא הוא בנה, ובמשך עונה חיפש מערך שמתאים לשחקנים. אבל הקיץ, עונת המעבר נגמרה. ואן חאל הכין את קדם העונה ואת הטור לארה"ב - לפרטי פרטים. משחקים הוזזו למגרשים קטנים יותר, כי האצטדיונים הגדולים דרשו נסיעות ארוכות מדי לטעמו של ואן חאל. האימונים לא היו פתוחים לקהל, והפעילויות השיווקיות צומצמו . כמעט כל דבר שדרש המאמן, מישיבות צוות בכל יום ועד תזונה ספציפית שמותאמת לקדם עונה, הוא קיבל. הוא גם נפטר משחקנים שלא רצה, הביא שחקנים שרצה ואפילו נכנס לריבים עם שחקנים, כמו שהוא אוהב.

 

עקרון הקונפליקט

 

אוהב? באנגליה דיווחו על "המשלחת" של וויין רוני ומייקל קאריק - ותיקי הקבוצה שהגיעו לדבר עם המאמן בנוגע ליחס שלו לשחקנים והביקורות החריפות שהשמיע מנתח הווידיאו שלו, מקס רקרס - כמשהו רע או "מרד", אבל ואן חאל, והולנדים בכלל, לא רואים ב"משלחת" כזו בעיה. להפך, ואן חאל הרגיש שמשהו השתנה בתרבות של הקבוצה שלו.

 

לואי ואן חאל. "אני לא דיקטטור ולא חושב רק בכיוון אחד" לואי ואן חאל. "אני לא דיקטטור ולא חושב רק בכיוון אחד" צילום: איי אף פי

 

הסבר קצר על "השינוי התרבותי": כשהגיע בובי רובסון, המאמן האנגלי האגדי, לאמן בפ.ס.וו איינדהובן ההולנדית ב־1990, הוא נדהם מתרבות הדיון ההולנדית בחדר ההלבשה. "מקצוען אנגלי מקבל את החלטת המאמן ופשוט עושה את העבודה שלו", הסביר בראיון. "אבל כאן בהולנד, אחרי כל משחק אני מקבל ביקור משחקן שהיה על הספסל". ויכוח הוא חלק מתרבות הכדורגל ההולנדית לפחות מאז ימיו של רינוס מיכלס כמאמן אייאקס ונבחרת הולנד. מיכלס האמין ב"עקרון הקונפליקט", שלפיו שחקנים נדרשים להיות ביקורתיים זה כלפי זה וכלפי המאמן שלהם. ההיגיון הוא שרק ביקורת תגרום לתיקונים. "אם מישהו אומר משהו בהולנד, יהיה תמיד מישהו שיקום ויגיד - 'כן אבל...' זו דרך החיים שלנו", הסביר מרקו ואן באסטן, אגדת הכדורגל ההולנדית. ואן חאל הגיב בעצמו לביקורות שנשמעו מהתקשורת האנגלית בקשר ל"מרד השחקנים". "אני לא דיקטטור ולא חושב רק בכיוון אחד", אמר. "יש לי פילוסופיה, וכדי שאשנה את הפילוסופיה הזאת צריך לבוא אליי עם טיעונים טובים. אם הטיעונים טובים משלי, אשנה את עצמי". בכל מקרה, נראה שמאז אותו "מרד" יונייטד בהחלט משחקת היטב.

 

סגל לרוץ איתו

 

העבודה של ואן חאל, לטוב ולרע, תלויה רבות במנצ'סטר יונייטד כעסק. וכאן, חברים, העסק מסתבך. מבחינה כלכלית ואן חאל חייב לרשום הצלחה על המגרש באנגליה ובאירופה. כמה חשובה אירופה למודל הכלכלי של מנצ'סטר יונייטד? מאוד. העונה שעברה היתה הראשונה של יונייטד בלי כדורגל אירופי מאז 1990 - ואף שהמספרים לא היו קטסטרופה, השורה התחתונה היא שבעונה שלה ללא ליגת האלופות הפסיד המועדון 4 מיליון ליש"ט, ירידה מרווח של 45 מיליון ליש"ט בעונה שלפניה. ההכנסות ירדו ב־9% משיא של 433 מיליון ליש"ט ב־2013/14 ל־395 מיליון ליש"ט. ירידה חדה בהכנסות מזכויות שידור (21%-) וימי משחק (16%־). רק ההכנסות מפעילות מסחרית עלו ב־4%.

 

ואולם, בשיא היו ההכנסות של יונייטד הגדולות בפרמיירליג והכי גדולות באירופה מלבד ריאל מדריד, וההערכות הן שאחרי ההסכמים על זכויות השידור החדשים בספרד ובאנגליה, תעקוף יונייטד את ריאל. ובהרבה. לפי הבלוגר הפיננסי המצוין SwissRamble, בעונה "רגילה" שלה מנצ'סטר יונייטד מרוויחה הכי הרבה כסף בפרמיירליג. ב־2013/14 הרוויחה יונייטד 41 מיליון ליש"ט, ורק טוטנהאם הרוויחה יותר (80 מיליון ליש"ט), בעיקר בזכות מכירת גארת' בייל לריאל מדריד.

 צילום: איי אף פי, אי פי, רויטרס, אי פי איי

 

מ־300 מיליון ליש"ט נטו בחמש השנים האחרונות. לפי הדו"ח האחרון שלה, הקבוצה משלמת על שחקנים יותר מ־100 מיליון ליש"ט בשנה, עלייה מ־38 מיליון ליש"ט ב־2011. חשוב להסביר, על שחקן לא משלמים את כל הסכום בעונה אחת, אלא בדרך כלל לאורך החוזה הראשון שלו. כלומר, אם שחקן עלה למועדון 5 מיליון ליש"ט והוא חותם על חוזה לחמש שנים, המועדון צריך לשלם עליו 1 מיליון ליש"ט בעונה במשך חמש עונות.

 

יונייטד היא המבזבזת הגדולה ביותר בשוק השחקנים. יותר ממנצ'סטר סיטי (76 מיליון ליש"ט בשנה) וצ'לסי (72 מיליון ליש"ט בשנה). 300 מיליון הליש"ט נטו הוצאות בשוק העברות כולל את 145 מיליון הליש"ט נטו שהוציא ואן חאל. לשם השוואה, באנגליה רק מנצ'סטר סיטי הוציאה יותר נטו על שחקנים בשנתיים הללו - 151 מיליון ליש"ט. ארסנל שלישית עם הוצאה של 74 מיליון ליש"ט.

 

בקיץ הזה ההוצאות על שחקנים צעירים ומוכשרים ביותר כמו מתאו דרמיאן (בן 25), ממפיס דפאיי (בן 21), ואנתוני מרסיאל (19) עשויות לסמל דווקא ירידה בהשקעות של יונייטד בשוק העברות השחקנים, משום שהסגל בנוי לרוץ כמה שנים יחדיו. "בחלונות העברות האחרונים היתה לנו הרבה פעילות", אמר אד וודוורד, מנכ"ל הקבוצה. "אנחנו רגילים לפעילות צנועה יותר ונחזור חזרה למספרים נורמליים".

 

עננה מעל המודל

 

אם כן, לוואן חאל יש הסגל שלו לרוץ איתו. לפחות שנה שנתיים - תלוי בהישגים. אבל מעל הכל תלויה עננה שמעיקה על ההתפתחות של מנצ'סטר יונייטד כקבוצה. החוב של מנצ'סטר יונייטד בדו"ח האחרון גדל ב־69 מיליון ליש"ט ל־411 מיליון ליש"ט. החוב נטו - בחישוב עתודת מזומנים של 156 מיליון ליש"ט - עומד על 255 מיליון ליש"ט. עלות מימון החוב הזה ליונייטד שוות ערך לשחקן על בכל עונה. בעונת 2014/15 עלתה העלות הזאת מ־27 מיליון ליש"ט ל־35 מיליון ליש"ט. זה יותר מכל מועדון אחר בפרמיירליג (מבין כל הקבוצות רק ארסנל משלמת יותר מ־10 מיליון ליש"ט בשנה על החוב שלה).

 

התמודדות עם החוב אפשרית רק בזכות כמויות המזומן שמכניסה הקבוצה. בעונה שעברה הכניסה הקבוצה 195 מיליון ליש"ט במזומן. הם הוציאו 97 מיליון ליש"ט על מה שנקרא "הרשמת שחקנים" ו־49 מיליון ליש"ט במזומן על תשלומי ריבית. במצטבר, המספרים מרגיזים הרבה יותר. לפי SwissRamble, בשש השנים האחרונות יצרה מנצ'סטר יונייטד יותר מ־1 מיליארד ליש"ט במזומנים, ו־658 מיליון ליש"ט מתוכם הופנו למימון ההלוואות של הגלייזרים, שרכשו את המועדון בכסף של הבנקים ביותר מ־800 מיליון ליש"ט ב־2005. מאז צמח השווי של מנצ'סטר יונייטד וגם ההכנסות, אבל בשבע השנים האחרונות רשם המועדון רווח תפעולי של 457 מיליון ליש"ט, והוא נמחק כמעט לחלוטין מעלויות מימון מחדש של החוב (460 מיליון ליש"ט).

 

ועוד, ששת ילדיו של מלקולם גלייזר המנוח לקחו דיבידנד של 15 מיליון ליש"ט העונה - וזה ימשיך ככה בעתיד. זה נוסף על כך שהמשפחה כבר הרוויחה 400 מיליון דולר ממכירת מנויות של הקבוצה בבורסה של ניו יורק ומעוניינת להרוויח 400 מיליון דולר נוספים. בסך הכל עלתה המשפחה למועדון 850 מיליון ליש"ט, בזמן שרומן אברמוביץ' והשייח' מאנסור השקיעו יותר מ־1 מיליארד בצ'לסי ובמנצ'סטר סיטי.

 

האם לפחות האוהדים מקבלים את מה שהם רוצים? זה תלוי בוואן חאל. וכמה זה עולה להם? אמנם מחירי הכרטיסים באולד טראפורד לא עלו כמו בשאר הקבוצות - בעיקר מפני ש־75 אלף איש באצטדיון, הרבה יותר מכל קבוצה אחרת, מאפשרים להציע "מחירים הוגנים" - אבל הם כן עלו ביותר מ־55% מאז 2005. אפשר רק לתאר איפה מנצ'סטר יונייטד היתה עכשיו עם 850 מיליון הליש"ט הנוספים הללו. "אם היינו במרוץ, אז הבעלים היו המשקולות שמפריעות לנו לרוץ", הסבירו בעמותת האוהדים של מנצ'סטר יונייטד. "ואילו מנצ'סטר סיטי נהנית מבעלים שהם דלק טילים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x