$
מוסף עסקי ספורט
מוסף עסקי ספורט גג עמוד

דיוויד, מכבי, ברצלונה

סקר הספורט הגדול של "כלכליסט", מכון מדגם ו-ipanel חושף את ההעדפות של צרכן הספורט הישראלי, את הפוטנציאל המסחרי העצום שטמון בתחום ועדיין רחוק ממיצוי, ומגלה מי הקבוצה האהודה ביותר על הישראלים (והיא בכלל לא מישראל), מי הספורטאים הכי שנואים ואהובים על הישראלים, ומי האוהדים שהכי שונאים את הקבוצה של עצמם (יש לכם ניחוש אחד)

אוריאל דסקל 10:1530.06.15
הם לא מבינים. זה די ברור לכל אוהד ספורט בישראל, אבל הסקר של "כלכליסט", מכון מדגם ו-ipanel מראה שמי שמנהל את הספורט בישראל כלל לא מודע לרצונות הקהל. כמעט מחצית מהמשחקים המקצועניים בישראל משוחקים ביום שישי, אחד הימים הכי פחות נוחים לאוהדים. המשחקים נערכים בשעות לא ברורות ולא קבועות, ובדרך כלל לא אלו שהאוהדים רוצים (19:00–20:00). רוב גדול של ישראלים כלל לא מגיע למגרשים, ואולי אחת הסיבות העיקריות לכך היא מחירי הכרטיסים: המחיר המומלץ לקבוצות בישראל הוא 50 שקל, אך במשחקים הגדולים הוא מגיע ליותר מ־100 שקל - זאת כאשר רוב גדול של ישראלים רוצה לשלם 20–40 שקל לכרטיס. בקיץ שעבר מחאות האוהדים הורידו את מחירי הכרטיסים, והתוצאה הישירה היתה עלייה בכמות הקהל במגרשים. האם כרטיסים במחירים שווים לכל נפש יביאו יותר אנשים למגרשים? על פי הסקר, זה כמעט ודאי שיותר אנשים יגיעו למשחקים אם המחירים ינועו בטווח של 20–40 שקל.

 

גולשים במובייל? ליחצו כאן לצפייה בסקר

 

מיעוט עשוק. מה שעוד ברור מהמספרים הוא ש־74% מהישראלים אינם צרכני ספורט. 44% אינם צרכני ספורט כלל, וכ־34% צופים בספורט פעם ב... כ־90% מהישראלים כמעט לא מגיעים למגרשים: יותר מ־65% לא מגיעים אף פעם ו־23% מגיעים פעם־פעמיים בשנה. זה אומר שתעשיית הספורט בישראל מסתמכת על אוכלוסייה מצומצמת ביותר, שאותה עושקים מכל הכיוונים — הן במחירי הערוצים בתשלומים והן במחירי הכרטיסים. אותם אנשים, אלו שמגיעים פעם בחודשיים או יותר למשחקים, מוציאים בממוצע כ־1,300 שקל בשנה על ספורט בטלוויזיה ובמגרשים. רבים מהם, על פי עדותם שלהם, מוציאים יותר מ־5,000 שקל בשנה. כמו כן' הישראלים מוציאים הרבה מאוד כסף על צפייה במשחקים בחו"ל: אלו שמגיעים פעם בשנה למגרשים בישראל מוציאים סכומים נכבדים על יציאה לחו"ל בשביל "תפיסת משחק", וגם אלו שמגיעים למגרשים עושים זאת. אפילו אלו שלא מגיעים למגרשים בכלל מוציאים כסף כדי להגיע לקאמפ נואו או לאולד טראפורד.

 

 

מכבי אינה ברצלונה. עדיין. בסקרים דומים קודמים שנעשו מכבי חיפה סומנה כקבוצה הפופולרית בישראל. אבל אחרי שנים של צליעה מקצועית היא איבדה את הבכורה למכבי תל אביב, האלופה כבר שלוש שנים ברציפות: כ־16% מאוהדי הכדורגל בישראל אוהדים את מכבי תל אביב, מכבי חיפה שנייה עם 13.2% מהאוהדים, ובית"ר ירושלים שלישית עם 11.8%. הפועל תל אביב לא בספֵרה הזאת, עם 5.5%, הפועל באר שבע עם 3.1% ומכבי נתניה עם 2.2%. המפתיעה הגדולה היא הפועל קטמון ירושלים, שאותה אוהדים 2% מהישראלים - נתון מדהים בהתחשב בכך שהקבוצה הוקמה לפני פחות מעשור, מה שמוכיח בעיקר את היכולת של קבוצת אוהדים להרטיט לבבות. להפועל קטמון ירושלים יש יותר אוהדים פוטנציאליים מאשר לרוב קבוצות ליגת־העל והליגה הלאומית. ואולם, המלכה של הישראלים, "הקבוצה של המדינה" - היא ברצלונה, שאותה אוהדים יותר מ־28% מאוהדי הכדורגל בישראל.

 

המותג הצהוב. העוצמה שבחסות לטווח הארוך נראית היטב בשאלה על זיהוי ספונסרים. הכי הרבה אנשים עדיין מזהים את עלית כספונסרית בספורט, וזאת בעיקר בגלל שנים של "מכבי עלית תל אביב". אלקטרה, שמ־2008 החליפה את עלית, היא נותנת החסות השנייה הכי מזוהה. זה בעיקר מלמד אותנו על העוצמה המותגית של מכבי תל אביב בכדורסל. מה שמאוד מפתיע ברשימת הספונסרים המזוהים הוא שאף אחד לא מזהה את הטוטו כנותן החסות הגדול בספורט הישראלי. "ליגת ווינר", "ליגת טוטו" וכולי - זה לא תופס. הטוטו, כך נראה, מתקבל כמובן מאליו, או חמור מכך, כגוף שכלל אינו נותן חסות לספורט. אפילו מפעל הפיס, יריבו של הטוטו על כספי המהמרים, מזוהה יותר כנותן חסות מאשר הטוטו.

 

מלך ישראל. ההצלחה של דיוויד בלאט על הבמה הגדולה ביותר של הספורט העולמי לא משאירה את הישראלים אדישים: בלאט הוא מודל החיקוי האולטימטיבי בספורט הישראלי בעבור יותר מ־12% מהישראלים (16% בקרב אוהדי הספורט) - פי־ארבעה מהבא אחריו, והיחיד שזוכה לשיעור דו־ספרתי של אחוזים. זה טוב להיות המלך. המלך דיוויד.

 

עבודה צהובה

 

במגרש אורלי הישן, שם שיחקה מכבי תל אביב בכדורסל, היה תלוי שלט עם תמצית המכביזם: "הצלחה קודמת לעבודה רק במילון". ככה המכביסטים רואים את עצמם: אנשי עבודה ענייניים שצמחו כקונטרה לאנשי ההסתדרות הפוליטית של הפועל תל אביב, הקבוצה שפעם היתה של הממסד. קבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב התנתקה לחלוטין מהענייניות הזו בשנות הבעלות של לוני הרציקוביץ', אבל דווקא מיטשל גולדהאר וג'ורדי קרויף הזרים הצליחו להחזיר את הרוח ההיא, שפיעמה בקבוצת הכדורסל והכדורגל הצהובה. את מכבי תל אביב אוהבים או שונאים, ורבים בישראל מעדיפים לאהוב אותה ושישנאו אותם על זה. הענייניות של מכבי תל אביב לא באה לידי ביטוי רק בדומיננטיות מחודשת על המגרש: קבוצת הכדורגל משקיעה יותר מכל קבוצה אחרת בישראל בשיווק עצמה - בקרב האוהדים ובציבור הרחב - דרך חנויות דגל, באינטרנט ובערוצים אחרים. העובדה שהיא עקפה את מכבי חיפה בדרך לכס הקבוצה האהודה בישראל היא תוצאה ישירה של המנטרה הישנה: המכביסטים עבדו, ועכשיו הם מצליחים. והם ימשיכו לעבוד כדי לשמר את ההצלחה הזו.

 

 

אוהדי מכבי חיפה

הם הכי שרופים והכי זקנים

 

למכבי חיפה יש שיעור האוהדים "השרופים" הגבוה ביותר מתוך חמש הקבוצות האהודות ביותר. עם זאת, להפועל תל אביב יש הגרעין הנאמן ביותר: 68% מאוהדיה מגיעים למגרש לפחות פעם בשנה ו־25% מגיעים פעם בחודשיים לפחות. למכבי תל אביב יש שיעור אוהדי הכורסה הגדול ביותר (48%). מכבי חיפה, שסקרים קודמים סימנו אותה כקבוצה האהודה בישראל, מאבדת מעט מהאהדה בגלל חוסר הצלחה מקצועי. כמו כן, חיפה היא הקבוצה עם האוהדים המבוגרים ביותר, ו־42% מהם מעל גיל 55. האוהדים שלה הם גם הכי חסכנים: אוהד של מכבי חיפה מוציא בשנה 817 שקל בממוצע על כרטיסים, ערוצי ספורט, מרצ'נדייז וטיסות למשחקים. לשם השוואה, האוהדים הכי לארג'ים הם של בית"ר ירושלים, שמוציאים בממוצע 1,234 שקל בשנה.

 

 צילום: אלעד גרשגורן

 

אוהדי בית"ר ירושלים

פטריוטים, דתיים ומשכילים

 

אוהדי בית"ר ירושלים הם הכי פטריוטים: ל־58% מהם, יותר מכל קבוצה אחרת מתוך חמש המובילות, חשוב יותר שהנבחרת תנצח מאשר קבוצתם. אוהדי הפועל תל אביב הם הכי "לא פטריוטים": ל־21% חשוב יותר ניצחון של הפועל מאשר של הנבחרת. איך הם אומרים? "מייצגים את הפועל ולא את ישראל".

 

האוהדים של בית"ר הם הכי דתיים: 77% מסורתיים או דתיים יותר. שיעור זה כולל גם 13% חרדים (בפועל באר שבע, לשם השוואה, 52% מהאוהדים הם חילונים). ומי האוהדים הכי משכילים? שוב, בית"ר ירושלים: ל־86% מהם השכלה על־תיכונית, ובהם 57% עם השכלה אקדמית (בקצה השני נמצאים אוהדי מכבי תל אביב, ש־29% מהם בעלי השכלה תיכונית ומטה).

 

בית"ר, מתברר, היא גם הקבוצה המייצגת של הפער הכלכלי המתרחב בישראל: יש לה השיעור הגבוה ביותר של אוהדים שהכנסתם גבוהה מהממוצע (42%) וגם השיעור הגבוה ביותר של אוהדים שהכנסתם נמוכה מהממוצע (47%).

 

 צילום: חיים צח

 

אוהדי הפועל תל אביב

גירל פאוור

 

הפועל תל אביב היא הקבוצה עם הכי הרבה אוהדות: 49%.

 

טיפ לקבוצה: ב־2007 קיבלה קבוצת ההוקי קרח שיקגו בלקהוקס החלטה אסטרטגית להיות "הקבוצה הנשית ביותר" ולהתאים את מערך השיווק שלה לנשים. זה הוביל להרבה יותר צופים, יותר חסויות, לעליית ערך הקבוצה והכי חשוב: לשלוש אליפויות בשש השנים האחרונות.

 

 צילום: אורן אהרוני

 

אוהדי הפועל ירושלים

הם העשירים מבין אוהדי חמש הקבוצות המובילות

 

(48% מדווחים על הכנסה גבוהה מהממוצע) אבל הם גם החסכנים המובילים (ההוצאה השנתית הקטנה ביותר על כרטיסים, ערוצים, מרצ'נדייז וטיסות לאירועי ספורט, 325 שקל).

 

אוהדי מכבי תל אביב

מכבי תל אביב בכדורסל היא באמת הקבוצה של המדינה: מתוך חמש הקבוצות המובילות יש לה הפיזור הרחב ביותר של גיל, מין ודתיות, והפיזור השני ברוחבו בהשכלה. מנגד, האוהדים שלה הם הכי תפרנים: 38% מהם מדווחים על הכנסה נמוכה מהממוצע.

 

וחוץ מזה:

הם גם הכי בטטות כורסה.

54% מהם לא מגיעים למגרשים.

 

האוהדים הכי אריק איינשטייניים

הם אוהדי הפועל תל אביב: 26% מהם צופים בארבעת ענפי הספורט המובילים. אריק, להזכירכם, היה יושב

בבית וצופה בספורט 15 שעות ביממה

 

 צילום: אבי ולדמן

 

אוהדי הפועל תל אביב

הם שהכי מעדיפים את הקבוצה על המדינה: 29% מהם, השיעור הגבוה בחמש הקבוצות המובילות, מעדיפים שהקבוצה תנצח ולא הנבחרת. הם גם הבזבזנים הגדולים בכדורסל, בהוצאה שנתית על ספורט (כרטיסים, ערוצי טלוויזיה, מרצ'נדייז וטיסות לאירועי ספורט) של 3,649 שקל בממוצע - בערך פי עשרה יותר מאוהדי הפועל ירושלים. אגב, אוהדי הכדורסל של הפועל תל אביב הם גם הכי משכילים, עם 82% השכלה על־תיכונית. הכי פחות משכילים? הפועל חולון, עם 63%.

 

אוהדי הפועל חולון

הם הכי צעירים. 60% מהם מתחת לגיל 35

 

אוהדי מכבי חיפה

למכבי חיפה בכדורסל יש שיעור האוהדים השרופים הגבוה ביותר בחמש הקבוצות האהודות (16%) ואת שיעור האוהדים המתונים השני הכי גבוה (52%).

 

הקבוצה האמיתית של המדינה

מועדון הכדורגל האהוב ביותר בישראל הוא בכלל לא ישראלי

 

בתחילת יוני טען פרשן הספורט של "אל מונדו דפורטיבו" חאבייר בוש כי "הלובי היהודי" והמוסד מנסים למנוע מברצלונה להאריך את חוזה החסות שלה עם קטאר. החוזה, בשווי 40 מיליון יורו לעונה, צפוי לגדול בעקבות הזכייה בליגת האלופות, ולפי בוש, הלובי היהודי "עם כסף לא מוגבל והשפעה מופרזת, שמנסה לשלוט בעולם ובמוסדות בינלאומיים" רוצה שברצלונה, קבוצת הדגל של קטלוניה והכדורגל היפה, תפסיק לשחק עם השם של קטאר על מדיה. סוכני המוסד, טען בוש, חדרו למועדון כבר לפני שנים ומשפיעים על ההליכים בו.

 

 ליאו מסי בביקור בכותל. שואו ייחודי ליאו מסי בביקור בכותל. שואו ייחודי צילום: אלכס קולומויסקי

 

ובכן, קצת קשה להוכיח את קיומם של סוכני מוסד ולובי יהודי חזק בהנהלת אלופת אירופה, אבל אין ספק שדגלי ישראל הפכו לדומיננטיים מאוד בקאמפ נואו. וזה מפני שכ־1,250 ישראלים בממוצע מגיעים למשחקי הקבוצה באצטדיון שלה במהלך העונה. לשם השוואה, במקום השני נמצאת ריאל מדריד עם 350 ישראלים למשחק בממוצע, ואחריה ניצבות צ'לסי וארסנל, שלמשחקים שלהן מגיעים 100–120 ישראלים בממוצע. לברצלונה כבר היו משחקים שאליהם הגיעו 4,000 ואפילו 5,000 ישראלים. למשחק הקלאסיקו האחרון בין ריאל מדריד לברצלונה הגיעו 5,500 ישראלים, יותר מאשר לרוב אירועי הספורט בישראל. בסך הכל ישראלים משקיעים כ־20–25 מיליון דולר בשנה כדי להגיע לברצלונה ולצפות בליאו מסי ובחבריו, ולפי הערכות בשוק כ־70% מתיירות הספורט בישראל קשורה לברצלונה.

 

   

ברצלונה היא תחליף לישראלים רבים שלא מוצאים את עצמם בכדורגל הישראלי, וגם זוכה לרוח גבית מערוץ הספורט. אבל העובדה שכמעט 30% מהישראלים רואים עצמם כאוהדי ברצלונה - יותר מכל קבוצה אחרת, ישראלית או זרה - זו תופעה שאינה ישראלית בלבד. על פי סקר של אופ"א, ברצלונה היא הפייבוריטית של אוהדי הכדורגל בפינלנד, מקדוניה, בוסניה, קזחסטן והונגריה. רק בשבדיה ובנורבגיה יש קבוצה זרה אחרת אהודה יותר (בשני המקרים זו מנצ'סטר יונייטד). בכל שאר המדינות באירופה הקבוצה האהודה היא מקומית.

 

 

האהבה הגלובלית העצומה לברצלונה־הקבוצה הופכת אותה לאחד ממנועי ההכנסה הגדולים של ברצלונה־העיר. על פי הערכות פירמת דלויט, בארסה אחראית ל־1.2% מהתמ"ג של בירת קטלוניה ולהכנסות מקומיות של יותר מ־759 מיליון יורו. בין היתר היא אחראית ל־6% מהתיירות לעיר, ו־54% מכל האירועים העסקיים בה נקשרים בקבוצה.

 

ברצלונה כל כך פופולרית בעיקר בזכות הכדורגל המשובח שהיא משחקת ובזכות שחקנים כמו רונאלדיניו וליאו מסי, שבשנים האחרונות היו הכוכבים האנושיים והחביבים שכיכבו על הדשא וניפקו שואו ייחודי. הם, והעובדה שברצלונה היא מרכז תיירות ותרבות ים־תיכוני עם מזג אוויר נוח ואווירה ייחודית, הופכים את המשחקים של ברצלונה לחוויה בינלאומית.

 

מה שמוזר מעט הוא שהקבוצה לא מתאמצת להתאים את עצמה לאוהדים מרחבי העולם. סוכני נסיעות שעובדים עם בארסה מתלוננים לא מעט על יחס מזלזל או שחצני, וטוענים שבניגוד למועדונים האנגליים (ואפילו ריאל מדריד) אנשיה לא יוצאים מעורם כדי להתחבב על המעריצים. "לפעמים הם אפילו שולחים תשובות במייל בקטלונית", אומר סוכן נסיעות שעובד עם המועדון. "הם לא ממש מתאמצים עבורך, אבל הם יכולים להרשות לעצמם שלא לעשות את זה - יש להם את מסי".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x