שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט עולמי

והמוח רץ

מדוע כוכבים גדולים דעכו במונדיאל ואחרים פרחו? זה תלוי בעיקר בשינוי שהמוח שלהם עשה כדי להתמודד עם כדורגל אחרי עונה קשה ומתישה

שי גרינברג 13:1906.07.14

סרחיו ראמוס, בלם נבחרת ספרד; כריסטיאנו רונלדו, כוכב נבחרת פורטוגל; וויין רוני וסטיבן ג'רארד מאנגליה; ג'ורג'יו קייליני, מריו באלוטלי ואנדראה פירלו מאיטליה; איוואן ראקיטיץ' מקרואטיה — כל אלה היו מבין השחקנים המובילים העונה על פי סטטיסטיקות של Whoscored.com. אבל במונדיאל הם היו בינוניים ביחס לסטנדרטים הגבוהים שלהם.

 

 

 

 

ראמוס. השלבים האחרונים מתאפיינים בעייפות ובפציעות ראמוס. השלבים האחרונים מתאפיינים בעייפות ובפציעות צילום: רויטרס

 

בשלב הבתים של המונדיאל בלטו שתי תופעות: הראשונה היתה היכולת המפתיעה של נבחרות שנחשבו עד לפני המונדיאל כנבחרות בינוניות, כגון קוסטה ריקה ומקסיקו, עם המון שחקנים שלא משחקים בליגות הבכירות באירופה. התופעה השנייה היתה הקשיים של כוכבי הענק מהכדורגל האירופי "להשתלט" על המשחק. אמנם ליאו מסי, כריסטיאנו רונלדו ואחרים הבריקו פה ושם, אבל הם לא היו דומיננטיים כמו שהם בקבוצות שלהם. שחקנים אחרים ממש חוו נפילה כואבת מרמה מאוד גבוהה בעונה לרמה מאוד נמוכה במונדיאל.

 

בשלב שמינית הגמר ומעלה כבר רואים תופעה אחרת: שחקנים גומרים את המונדיאל בגלל פציעות.

 

אז מי טרי?

אז כיצד קרה שכוכבים, שרק לפני כמה שבועות הציגו יכולת גבוהה במחזורי הסיום של הליגה המקומית וליגת האלופות, הציגו יכולת כל כך חלשה בברזיל?

 

כאן למעשה טמונה הבעיה. שחקני נבחרת ספרד, למשל, הגיעו למונדיאל לאחר עונת כדורגל ארוכה. ולא רק שהיתה ארוכה, הם גם היו צריכים להיות בשיא כושרם לקראת סופה — בגלל מירוץ אליפות צמוד והעובדה ששתי ספרדיות הגיעו לגמר ליגת האלופות. ובהחלט רבים מהם הגיעו ליכולת השיא שלהם רק חודש לפני שריקת הפתיחה של המונדיאל. אבל שחקני כדורגל הם לא רובוטים והם לא יכולים לשמור על יכולת שיא לאורך זמן. כלומר שחקנים רבים, בעיקר המצטיינים בעונה הרגילה, הגיעו למונדיאל כשהם לא נלחמים רק נגד נבחרות אחרות אלא בעיקר בעייפות שלהם, אחרי הישורת האחרונה של העונה.

 

החוקר השבדי יאן אקשטרנד (Jan Ekstrand) חיפש ומצא הוכחה לכך שעייפות מעונה קיימת ומשפיעה באופן ניכר על הביצועים במונדיאל. במאמר ב־British Journal of Sport Medicine הוא פרסם מחקר שערך בזמן מונדיאל 2002, והראה ששחקנים ששיחקו פחות מ־32 משחקים במהלך העונה נפצעו פחות והגיעו "טריים" יותר למונדיאל — ולכן רשמו ביצועים גבוהים יותר. זאת בעוד שחקנים ששיחקו יותר מ־60 משחקים בעונה לא היו מסוגלים להציג את היכולת הרגילה שלהם. כמו כן המספרים של אקשטרנד מראים ש־29% מהשחקנים ששיחקו יותר ממשחק אחד בעשרת השבועות האחרונים של העונה נפצעו בזמן המונדיאל, וכ־30% שיחקו ברמה נמוכה יותר מרמתם הרגילה. כלומר כ־60% מהשחקנים שמשחקים ברמה הכי גבוהה בעונה האירופית לא יכולים להציג את אותה רמה במונדיאל בגלל פציעה או תשישות. שחקנים שהגיעו לשלבים האחרונים של העונה בשיא כושרם חוו מונדיאל גרוע — זה מוכח.

 

 

באלוטלי. שמערכת העצבים למעשה מפצה על עייפות השרירים בשינוי דפוסי הפעולה. וכשמערכת העצבים עייפה, הגוף מתקשה להתאושש באלוטלי. שמערכת העצבים למעשה מפצה על עייפות השרירים בשינוי דפוסי הפעולה. וכשמערכת העצבים עייפה, הגוף מתקשה להתאושש צילום: רויטרס

 

הראש לא מתאושש

תשישות היא מושג מורכב, קשה למדוד אותו. העייפות באה לידי ביטוי במספר רב של מנגנונים פיזיולוגיים ופוגעת בצורה המשמעותית ביותר במערכת העצבים. אמנם כדורגל הוא משחק הדורש מהשחקנים יכולות גופניות מורכבות (כדורגלן רץ בממוצע 10 ק"מ במשחק, שכ־30% ממרחק זה הוא רץ במהירות גבוהה מאוד), אבל בו־זמנית השחקנים צריכים להאיץ, לשנות כיוונים, לנתר ולהציג יכולות טכניות וקואורדינטיביות גבוהות — פעולות שדורשות מוח חד ומחשבה מהירה. ואם לאורך העונה שחקני כדורגל מצליחים לשמור על יכולות גופניות, מנטליות ומוחיות גבוהות, במונדיאל מקור הבעיה שלהם הוא עייפות של המוח ולא בהכרח של הגוף.

 

מבחינה פיזיולוגית לשרירי הגוף נדרשות בין 48 ל־72 שעות כדי להתאושש ממשחק, כך שהעייפות אינה משתקפת ביכולת ההתאוששות של השרירים. מחקרים שבדקו את היכולת השרירית של שחקני כדורגל מצאו ירידה של 30% ביכולת כיווץ השריר המרבית שלהם. אולם כאשר גרמו לשרירים להתכווץ באופן לא רצוני על ידי שימוש בזרמי חשמל, נמצאה ירידה גדולה הרבה יותר בכוח השרירים.

 

משמעותם של ממצאים אלו שמערכת העצבים למעשה מפצה על עייפות השרירים בשינוי דפוסי הפעולה. וכשמערכת העצבים עייפה, הגוף מתקשה להתאושש.

 

במחקר שנערך בקרב רוכבי אופניים נמצא כי במצבי עייפות הם הצליחו לשמור על מהירות רכיבה גבוהה על ידי התאמת הפעולה השרירית למצבי עייפות. כאשר שרירי הירך נחלשו, שרירי השוק התכווצו יותר כדי לשמור על יכולת הדיווש. כדורגל אינו רכיבה על אופניים בגלל מכלול הפעולות המורכבות הנדרשות בו. העייפות פוגעת בקואורדינציה של השחקנים, וכך נוצר מצב שכדי להתאים את עצמם למוח העייף שלהם, השחקנים הטובים בעולם משנים את סגנון הבעיטה והמסירה כדי לשמור על אותה רמת תפקוד של כוח השרירים. לכן במצבי עייפות נמצאה ירידה ביכולת הדיוק של הבעיטה והמסירה בקרב שחקני כדורגל.

 

 

ליאו מסי נגד בלגיה. מסי הוא דוגמה מצוינת לשחקן שעשה Self Pacing לאורך המונדיאל ליאו מסי נגד בלגיה. מסי הוא דוגמה מצוינת לשחקן שעשה Self Pacing לאורך המונדיאל צילום: איי אף פי

 

מעגל אכזר של עייפות

בפועל, כאשר הטכניקה של המסירה והבעיטה של השחקנים נפגעת או משתנה, זה משפיע גם על הפרמטרים הגופניים. לזה נוספת העובדה שחוסר ריכוז וחוסר יכולת להחזיק בכדור כמו שצריך גורמים לשחקנים לרוץ יותר. זה נובע מכך שקבוצה שמחזיקה יותר בכדור שולטת בקצב המשחק ורצה פחות. כאשר רמת הדיוק במסירות נפגעת, השחקנים מאבדים יותר כדורים ובאופן טבעי צריכים לרוץ יותר מהרגיל.

 

העייפות של המוח מובילה לעייפות של הגוף במעין מעגל אכזר. השחקן אמנם יכול לרוץ למרחקים ארוכים, אבל איכות המשחק שלו נפגעת בצורה משמעותית.

 

יש שחקנים שסותרים את כל הטענות והתיאוריות על עייפות. ניימאר לפני הפציעה המאכזבת, אריאן רובן, ליאו מסי, אנחל די מריה, חאמס רודריגז ואחרים מציגים יכולות גבוהות למרות עונות קשות. הם מצליחים להתגבר על העייפות בזכות Self Pacing — קביעה עצמית של קצב הפעילות. באולימפיאדה, למשל, אצנים הצליחו לשמור על איכות הריצה כאשר קבעו לעצמם את הקצב בכל אחד משלבי הריצה. גם במהלך מירוץ הטור דה פרנס המפרך קצב הרכיבה נקבע בהתאם לעייפות של הרוכב ללא קשר למצב הרוכבים האחרים, וכך שומרים על איכות בינונית לאורך זמן ומתפרצים כשצריך.

 

מסי הוא דוגמה מצוינת לשחקן שעשה Self Pacing לאורך המונדיאל. על פי הסטטיסטיקות של פיפ"א הוא לא רץ הרבה, אבל בפעולות חדות ומהירות הוא הצליח להכריע משחקים כמו שהוא עושה בברצלונה.

 

 

סטיבן ג'רארד. טוב יעשו בפיפ"א אם ינהגו בהגינות עם הכוכבים הללו, שבזכותם הטורניר מרכז את תשומת הלב העולמית, ויאפשרו לכולם פרק זמן ארוך יותר של התאוששות מהעונה הקשה. סטיבן ג'רארד. טוב יעשו בפיפ"א אם ינהגו בהגינות עם הכוכבים הללו, שבזכותם הטורניר מרכז את תשומת הלב העולמית, ויאפשרו לכולם פרק זמן ארוך יותר של התאוששות מהעונה הקשה. צילום: אם סי טי

 

הכדור אצל פיפ"א

גם רובן, רודריגז ואפילו ניימאר לא מנסים להשתלט על המשחק, אלא מאטים את הקצב שלהם למשך דקות ארוכות כדי לתת לגוף ולמוח להתאושש. שחקני נבחרת ספרד, נבחרת אנגליה ונבחרת איטליה פשוט לא הצליחו להאט את המשחק כשיכלו והם סבלו מכך.

 

השלבים המאוחרים של המונדיאל מתאפיינים בעייפות מצטברת ובלחץ מנטלי כבד שמשפיעים על כל פעילות הקבוצות. הנבחרת עם השחקנים שיוכלו לווסת את האנרגיה שלהם ולהתמודד עם הלחץ היא זו שתזכה בסופו של דבר במונדיאל.

 

טורניר אליפות העולם של פיפ"א הוא אירוע הספורט הפופולרי ביותר בעולם. הוא פופולרי בגלל סיבות רבות שאחת מהן, אולי המרכזית, היא העובדה שכוכבי הכדורגל המובילים במהלך העונה מגיעים לאירוע בן החודש. טוב יעשו בפיפ"א אם ינהגו בהגינות עם הכוכבים הללו, שבזכותם הטורניר מרכז את תשומת הלב העולמית, ויאפשרו לכולם פרק זמן ארוך יותר של התאוששות מהעונה הקשה.

 

הכותב הוא פיזיולוג ופיזיותרפיסט במכון פיזיולייף בהרצליה

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x