שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
אירועי ספורט

האם ההוצאות הציבוריות לקראת ברזיל 2014 היו בלתי נמנעות?

אין להתעלם מהקשר בין אופן מימון האצטדיונים והדרך שנבחרה ליישום הקמתם לבין התוצאות

גדעון גולדשטיין 16:2311.06.14

אפילו כיום, יום לפני שריקת הפתיחה של מונדיאל 2014, העבודות על האצטדיונים בברזיל עדיין לא הסתיימו. היו לברזילאים 7 שנות הכנה. העלויות זינקו בלמעלה מפי 3 מהצפי התקציבי, זהו המונדיאל היקר בכל הזמנים (14 מיליארד דולר) ועדיין, 3 מתוך 12 האצטדיונים לא הושלמו. 

 

 

 

עבודות באצטדיון סאו פאולו. דווקא האצטדיונים שנבנו עם כסף פרטי לא הושלמו עבודות באצטדיון סאו פאולו. דווקא האצטדיונים שנבנו עם כסף פרטי לא הושלמו צילום: איי פי

 

הספקות לגבי כדאיות אירוח המונדיאל בברזיל יתעצמו בסיומו, כאשר צפויות להתגבש תביעות ענק עקב האיחורים בלוחות הזמנים. למצב קיימות כמובן סיבות רבות. החל מהתנאים שהציבה פיפ"א, ששמרה את האפשרות (אותה מימשה) לשנות בכל רגע נתון את הדרישות מהאצטדיונים, דרך עיכוב בקבלת החלטות ותחילת העבודות, וכלה במקרי שחיתות.

 

אך אין להתעלם מהקשר בין אופן מימון האצטדיונים והדרך שנבחרה ליישום הקמתם לבין התוצאות.

 

9 מתוך 12 האצטדיונים הנם בבעלות ממשלתית. 4 מתוכם מומנו בכספי ציבור ובהלוואות מהבנק הלאומי BNDES. כשחמשת האחרים ממונו בשותפות בין המזמין הציבורי לגורם פרטי -Public Private Partnership, מודל שיתרונו בשילוב בין הון וניסיון מקצועי מהסקטור הפרטי לבין אינטרס ומשאבים ציבוריים. אבחנה נוספת היא אופן יישום הפרויקט, כאשר אצטדיונים אלה הוקמו בווריאציות של "ייזום בניה" Build Operate Transfer, שבו נבחר זכיין הנושא באחריות הכוללת לפרויקט, לרבות מימונו, בתמורה להכנסות מתפעולו בחוזה ארוך טווח.

 

האצטדיונים שהוקמו במודל PPP מוכנים. הכשלים הבולטים הם דווקא בשלושה שבבעלות פרטית: העבודה על האצטדיונים בקוריטיבה ובפורטו אלגרה היתה אמורה להסתיים בסוף שנת 2012. בינואר השנה פיפ"א כמעט ביטלה את שיתופו במונדיאל של הראשון עקב פיגור בלו"ז, ואילו באחרון לא יותקן כיסוי הגג ומבנה העיתונות שלו יוותר כשלד פלדה כשהעיתונאים יאלצו להסתפק באוהל. באצטדיון בסאו-פאולו יתקיים טקס הפתיחה, אך רק לאחרונה פיפ"א פסלה 20,000 מושבים שהותקנו לצורך זה. גם גג האצטדיון יושלם רק לאחר המונדיאל.

 

המשותף להקמת שלושת האצטדיונים הוא שהיתה הפרדה בין הגורם המתכנן לבין הגוף המבצע. אם התרחיש הזה מצלצל מוכר, זה מכיוון שכך הוקם גם לאחרונה האצטדיון ע"ש סמי עופר בחיפה, שסיומו נדחה משך למעלה משנה תוך חריגה משמעותית מהתקציב המקורי.

 

בברזיל, עלות האצטדיונים הרקיעה לסכום דמיוני של 3.6 מיליארד דולר (קפיצה של כ- 1.131 מיליארד דולר מההערכות בשנת 2010).

 

המספרים האלה רחוקים מלהיות סופיים הנזקים הכספיים לקבלנים עצומים ועשויים להיות גבוהים מהעלויות הישירות המיוחסות לעיכובים ולשיבושים באצטדיונים. יש להניח שעם סיום המונדיאל תביעות בעניינים מסוג יקרמו עור וגידים.

 

הנזקים לקבלנים וגובה הפיצויים תלויים גם בשיטת תמחור הפרויקט והנם פונקציה של החוזים מול מזמיני העבודה. ניתן להניח שהם כוללים תנאים דרקוניים השגורים בחוזים מסוג זה שיגבילו מאוד את הפיצויים שניתן לתבוע. ייתכן, למשל, שהקבלנים יקבלו פיצוי בהתאם לנוסחאות ש"הוסכמו" מראש, אולם קבלנים שידרשו פיצוי על נזקיהם האמיתיים, ייאלצו למצוא פתרונות משפטיים יצירתיים חרף מסגרת החוזה, לצד ניתוחים הנדסיים ומתחום ניהול הפרויקטים.

 

בכל מקרה, מסקנה ברורה אחת היא שבחירה במודלים של PPP וזכיינות הייתה כנראה מייעלת את הקמת האצטדיונים.

 

הכותב הינו שותף במחלקת הליטיגציה המסחרית במשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ. הוא מייצג את שותפות אלקטרה ב.ס.ט שבונה את האצטדיון ע"ש סמי עופר בחיפה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x