שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט עולמי

הכדורגל הברזילאי מת ב־1982

יותר מאשר לקדם ערכים כמו "כדורגל שמח", הנבחרת הברזילאית מחפשת איזון ואובססיבית בקשר לניצחון

אוריאל דסקל 11:1110.06.14

ביולי יחגגו בברזיל 100 שנה לנבחרת הברזילאית. לא בדיוק "נבחרת", יותר כמו 11 ברזילאים ששיחקו בפעם הראשונה נגד קבוצה זרה - אקסטר סיטי, מהליגות הנמוכות באנגליה. למרות היריבה הבינונית, החשיבות של המשחק היתה אדירה.

 

400 שנה לפני המשחק הזה השטח שעליו הוקמה ברזיל היה בשליטת פורטוגל, שמילאה את הארץ במיליוני עבדים מאפריקה כדי שאלו יעבדו ביצוא המשאבים הטבעיים הרבים של העולם החדש לעולם הישן. בגלל פוטנציאל הרווח העצום, סוחרים מבריטניה, איטליה, גרמניה, יפן, הודו, סין וצפון אפריקה גם כן הגיעו לשטח העצום שנקרא היום ברזיל.

 

ב־1825, אחרי מרד נגד הפורטוגלים, ברזיל הוכרה כמדינה, וב־1888 נקבע כי העבדות אינה חוקית. אך העצמאות לא סידרה למדינה הצעירה זהות מגובשת ואת תחילת המאה ה־20 בילתה ברזיל בחיפוש אחר זהות לאומית. האליטה השלטת במדינ הורכבה מבני המיעוט הלבן, ומלבד דגל לא היו הרבה סמלים שאפשרו איחוד של המיעוטים הרבים במדינה.

 

 

 

 

נבחרת ברזיל. אל תצפו לקרנבל נבחרת ברזיל. אל תצפו לקרנבל צילום: רויטרס

 

"כדורגל בכל כפר"

 

ב־1894 הגיע לברזיל ג'ון מילר, מהנדס סקוטי. במזוודתו היו שני כדורי רגל. הוא ידוע בתור האיש שהביא את הכדורגל לברזיל. ב־1902 כבר הוקמה ליגת כדורגל ומילר כתב: "יותר מ־2,000 כדורי רגל נמכרו כאן ב־12 החודשים האחרונים. אני חושב שבכל כפר יש כדור רגל". הכדורגל - משחק מהממלכה הבריטית - הפך לאובססיה של האליטה הלבנה, שהקימה את מועדון הכדורגל הראשון בברזיל, פלומינזה, ב־1902. ב־1904 כבר הוקם האצטדיון הראשון בברזיל בשכונת לארנג'אירס העשירה בריו דה ז'נרו. האצטדיון היה המקום להיות ולהיראות בו. לבנים שיחקו את המשחק בצורה מאורגנת בעוד שחורים ו"בני תערובת" לא הורשו לשחק במגרשים מאורגנים. אך הם הציצו פנימה ושיחקו כדורגל בשכונות ובכפרים. כשאקסטר סיטי הגיעה לברזיל ב־1914, המשחק כבר היה אובססיה לאומית.

 

לפני הגעתה של אקסטר, עיתונאים ברזילאים החלו בקמפיין לאחד את השחקנים הטובים ביותר בריו דה ז'נרו ובסאו פאולו כדי "להראות איך המשחק האהוב על ברזיל התפתח" ו"להתמודד עם השחקנים הגבוהים והחזקים מאנגליה". במשחק, שברזיל ניצחה בו 2:0, כיכב גם ארתור פרידנרייך, בן של מהגר גרמני ואשה שחורה, שהיה צריך ליישר את שיערו המקורזל שלו עם גריז כדי להיראות לבן - הוא היה כוכב הכדורגל הלא לבן הראשון בברזיל. זה היה גם המשחק הראשון בברזיל שבו הקהל היה מעורב. בעיתונים היללו את "השילוב בין האליטה לאנשים הצנועים". לפי ההיסטוריון לאונרדו אלפונסו דה מירנדה פריירה, "המשחק היה משמעותי מאחר שהוא הראה איך אפשר לייצר גאווה לאומית". "זה היה יותר מניצחון", כתב פריירה. "הברזילאים מצאו את הבמה להראות את הכישורים שלהם. זה היה ניצחון של האומה. הכדורגל היה אחד הגורמים שסייעו להעלים גזענות ולהפחית מהמתחים בין הגזעים הרבים בברזיל".

 

 

מוכר חולצות של נבחרת ברזיל. "גורם מאחד ומערבב" מוכר חולצות של נבחרת ברזיל. "גורם מאחד ומערבב" צילום: איי פי

 

"גורם מערבב"

 

מאז נבחרת ברזיל צמחה והפכה לגורם שמייצר גאווה ואחדות במדינה, שעדיין סובלת מפערים כלכליים אדירים. הכדורגל היה לגורם "מערבב" ומאחד. אוסקר, קשר צ'לסי והנבחרת, כותב בספרו: "כולם בברזיל בני תערובת. אני עצמי מעורבב. אני 'ברזילאי טיפוסי' - לבן, שחור, אינדיאני. אנשים מכל העולם באו לברזיל והביאו איתם את הדת שלהם ואת המטען הגנטי שלהם. הגיעו לכאן קתולים ואוונגליסטים, אבל גם אנשים בעלי דת אפריקאית, מוסלמים, יהודים, איטלקים קתולים, הינדואיזים, הכל. הגיוון מאוד חשוב לכדורגל הברזילאי. כל הנבחרות הברזילאיות שזכו במונדיאל היו מיקס של האנשים שאנחנו רואים כשאנחנו הולכים ברחוב בברזיל. אנחנו גאים בכך שאנחנו הולכים ברחוב ורואים בלונדינים או אנשים עם עור בצבע זית, אנשים עם עיניים כחולות או הודים. או יפנים. כן, יש לנו פערים גדולים בברזיל, אבל אלו קשורים לרקע הסוציאלי. אני מבין את הפערים הללו בגלל שאני מגיע ממשפחה צנועה, ועכשיו אני במקום נוח יותר. מה שמייצר חלוקה בברזיל זה הפערים בין העשירים לעניים. אין סטיגמה שמודבקת לצבע של מישהו".

 

המונדיאל שהמדינה מארחת הקיץ מחדד את הפערים הללו בצורה שעשויה להשפיע על התמיכה של העם בנבחרת. רבים בברזיל מתנגדים לקיום המונדיאל, שעלה לפחות 11 מיליארד דולר ופגע בשכבות החלשות ביותר. האם הצלחה של הנבחרת תרכך את זעמו של העם? כנראה שכן. הרשויות מקוות שהישגי הנבחרת ייקחו את תשומת הלב מההפגנות וההתנגדות לקיום המונדיאל. בכירים בממשלה כבר ציינו ש"ההישגים של נבחרת ברזיל קריטיים להצלחת המונדיאל מבחינה תדמיתית".

 

 

נבחרת ברזיל חוגגת את הזכייה בגביע הקונפדרציות. המאמן מראה לשחקנים איפה לעמוד נבחרת ברזיל חוגגת את הזכייה בגביע הקונפדרציות. המאמן מראה לשחקנים איפה לעמוד צילום: איי אף פי

 

"חושבים רק על ניצחון"

 

והנבחרת בונה על זכייה במונדיאל. "כדורגל זה המקום שבו ברזיל מנצחת על הבמה הבינלאומית", אמר טוסטאו, כוכב נבחרת ברזיל בשנות השבעים. "אולי אירופה היא העולם הראשון אבל אנחנו הכי טובים בכדורגל. ולכן זה כל כך חשוב לברזילאים לנצח".

 

טים ויקרי, כתב BBC בדרום אמריקה, מציין: "כולם חושבים שכדורגל ברזילאי הוא כדורגל שמשחקים עם נעלי קרנבל, המקום שבו הברזילאים מביעים את עצמם, ורק אחר כך חושבים על הניצחון - אבל זה פשוט לא נכון. לברזילאים חשוב הניצחון יותר מהכל".

 

לפי ויקרי, השחקנים המובילים הברזילאים פיתחו כישורים אחרים מאלו של האירופים כתגובה למשחק ההגנתי והצפוף שנהוג בברזיל. "יש פחות חללים חופשיים ולכן צריך לייצר יותר בפחות מקום - מה שהשפיע על התפתחות השחקנים הברזילאים היצירתיים", אומר ויקרי.

 

בניגוד למה שנהוג לחשוב, ברזיל היתה אחראית לפיתוחים טקטיים הגנתיים כגון רביעיית שחקני ההגנה, וב־1958, למשל, זכתה במונדיאל בעיקר בזכות העובדה שלא ספגה אף שער עד חצי הגמר. בכל המונדיאלים ספגה ברזיל רק 88 שערים - פחות מגרמניה "ההגנתית", שספגה 117 שערים. ואולם, בזכות פלה, גרינצ'ה, זיקו ושחקני התקפה משובחים - המיתוס של הכדורגל הברזילאי נסב על "הכדורגל השמח".

 

 

נבחרת ברזיל. שחקנים לא שלמים נבחרת ברזיל. שחקנים לא שלמים צילום: רויטרס

 

המשבר וההפרדה

 

באליפות העולם ב־1982 ברזיל הציגה כדורגל משובח אבל הודחה על ידי איטליה - מה שגרר ביקורות רבות והוביל לשינוי גישה בברזיל: "כדורגל שמח אאוט - כדורגל מנצח אין". ההפסד ב־1982 היה בעל השפעות כבירות על הפסיכולוגיה של הכדורגל הברזילאי. "הכדורגל מת ביום שהפסדנו לאיטליה", אמר סוקראטס, כוכב הנבחרת.

 

לפי טוסטאו, המונדיאל ב־1982 הוביל למה שמכנים כיום בברזיל "הפרדת התפקידים". "ב־1982 כל השחקנים ידעו להניע את הכדור, לצאת קדימה ולעשות הגנה ברמה מספקת, אבל אחרי 1982 הקישור של ברזיל הופרד ל־ volantes, קשרים הגנתיים שתפקידם לעצור התקפות ולעשות הגנה, ול־meias, קשרים התקפיים שאמורים לייצר". לפי טוסטאו, "זה מצער בגלל שאיבדנו את השטף במשחק".

 

מאז ברזיל הפכה ליצרנית קשרים הגנתיים ושחקני הגנה ברמה הגבוהה ביותר וכיום אין זה פלא שהבלמים הכי יקרים בעולם הם ברזילאים - תיאגו סילבה ודויד לואיז. לפי גוף חקר הכדורגל CIES, השחקנים הברזילאים המצטיינים באירופה הם תיאגו סילבה, דאנטה, דני אלבס, מקסוול, מרסלו ומייקון - כולם שחקני הגנה. מבין שחקני ההתקפה המובילים באירופה אין ולו ברזילאי אחד.

 

גם לקראת המונדיאל הזה, נבחרת ברזיל לא הולכת להציג לעולם "כדורגל שמח", "סמבה" או "קרנבל". הנבחרת של לואיש פליפה סקולארי מתבססת על יציבות הגנתית ומיקום נכון של השחקנים במערך שמבוסס על התקפות מתפרצות. "אף אחד לא מקבל את זה שנגיע למקום השני", אמר סקולארי ואז פירט לגבי הדרישות שלו משחקניו. "אני מראה לשחקני בווידיאו איפה הם צריכים לעמוד. העמדה שלהם צריכה להיות נכונה. אני לא אוותר על זה. אני לא אראה רחמים לשחקן שלא עומד איפה שהוא צריך לעמוד. זה משהו שצריך לקחת ברצינות. זה קריטי". ובכן, זה מאוד לא "ברזילאי", אבל זה הכדורגל של ברזיל מ־1982. והרשויות במדינה מקוות שהוא יהיה מוצלח ב־2014.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x