שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט ישראלי

פיפ"א יודעת מה קורה עם עומר דמארי?

דברים מוזרים מאוד מתרחשים סביב חלוץ הפועל תל אביב והקשר - שלא אמור להיות לו - לבעלים של מכבי פתח תקוה, עמוס לוזון. דעה

אוריאל דסקל 17:3529.01.14

ב-3.7.2011 הכריזה הפועל תל אביב על צירופו של עומר דמארי, חלוץ מכבי פתח תקווה. על פי הכרזות האדומים, הקבוצה שילמה 1.5 מיליון יורו על 50% מעלות השחקן. על פי החוזה, דמארי חתם אצלה לחמש שנים (כלומר עד יולי 2016) ו-50% ממכירתו העתידית אמורים לעבור למכבי פתח תקווה.

העסקה הזו כוללת כמה היבטים מוזרים מאוד. זה מתחיל במחיר שקיבלה מכבי פתח תקווה. על פי המחירון של שחקני הכדורגל (Transfermarkt), דמארי היה שווה 400 אלף יורו, אבל 50% ממנו נקנו על ידי האדומים במיליון וחצי יורו - כלומר בשווי 3 מיליון יורו - פי 7.5 יותר מהשווי הריאלי שלו. הפועל רכשה רק 50% מעלותו, בסכום הגדול פי 3.75 מהסכום הכולל שהוא שווה באופן ריאלי.

 

דמארי מוצג בהפועל תל אביב. חתום לחמש שנים דמארי מוצג בהפועל תל אביב. חתום לחמש שנים צילום: טל שחר

 

אפשר להגיד שהבעלים של מכבי פתח תקווה, עמוס לוזון, הוא איש עסקים מוכשר מאו,ד ולכן השיג מחיר כזה עבור השחקן שגדל אצלו במחלקת הנוער; אפשר גם לייחס את התשלום הגדול הזה לעובדה שהצליח להוציא כסף רב בגלל שלהפועל תל אביב היה הרבה כסף בזמנו. הפועל תל אביב ישבה אז על קופת מזומנים גדולה, שנבעה מהשתתפות הקבוצה בליגת האלופות בשנה שלפני. יש לציין שבין אלי טביב, הבעלים דאז של הפועל, לעמוס לוזון יש יחסים חמימים במיוחד. לוזון הגן על טביב מספר פעמים בתקשורת והשניים אף שקלו לרכוש יחדיו את בית"ר ירושלים.

 

בכל מקרה, בפרקליטות נח תיק שחקר את עניין העברת דמארי ממכבי פתח תקווה להפועל תל אביב. פרט שעולה מהתמלילים, ופורסם ב"גלובס" נוגע למעורבות לכאורה של יו"ר ההתאחדות אבי לוזון בפרשה. ב-4 ביולי 2011 פגש עמוס לוזון את אחיו אבי בהתאחדות לכדורגל עם מסמך מהפועל תל אביב המבקש להעביר 1.5 מיליון יורו מחשבונה של הקבוצה אדומה למכבי פתח תקווה. לפי מה שנטען אז, טענות שגם נתמכו מתגובות רשמיות של דוברות ההתאחדות לכדורגל, שימש אבי לוזון כ"שליח בלבד", ורק העביר את המסמך לחשב ההתאחדות מאיר ליבר, על מנת שזה יבצע את ההעברה.

 

אוקיי, נגיד שהכל היה כשר אך ריחני בהעברה הזאת. דמארי עבר להפועל במחיר מופקע. קורה. פראיירים לא מתים וכו'. אבל מה שקורה בחלון העברות הנוכחי צריך להעלות מספר שאלות נוספות.

 

 

דמארי. למכור אותו ב-1.5 מיליון יורו ואז לרכוש חזרה ב-450 אלף יורו. איך? דמארי. למכור אותו ב-1.5 מיליון יורו ואז לרכוש חזרה ב-450 אלף יורו. איך? צילום: ראובן שוורץ

 

עמוס לוזון מדבר חופשי על שחקן שאינו שייך לו על פי חוזה

 

דמארי חתום על חוזה מול הפועל תל אביב, ועתידו צריך להיקבע על ידי הסכם בינו לבין הפועל תל אביב. גורם אחר לא יכול להתערב בנעשה בינו לבין הפועל כיוון שזה לא חוקי על פי פיפ"א. על פי תקנון העברות השחקנים של פיפ"א, בסעיף 18bis כתוב במפורש ש"אסור למועדון להיכנס לחוזה שמאפשר לגוף שלישי לרכוש את האפשרות ואת היכולת להשפיע על עבודה בתוך המועדון או מעבר". לפי הסעיף "השפעה היא כל דבר שעשוי לפגוע בעצמאות או במדיניות של הקבוצה האחרת".

 

פיפ"א מוסיפה כי הסעיף 18bis הזה אינו כפוף לתקנון ההתאחדות המקומי או לפרשנות אחרת. כלומר התקנון המקומי לא יכול לאפשר לקבוצה X להשפיע על שחקן B, שחתום אצל קבוצה Y. קבוצה X לא יכולה לדרוש מקבוצה Z לרכוש את שחקן בקבוצה Y. הסיבות הן שזה לא הגיוני מבחינה ספורטיבית או חוקית. היעלה על הדעת שמישהו שהוא בעלים של קבוצה אחת יגיד לקבוצה שנייה לרכוש שחקן מקבוצה שלישית? הפתח כאן למעשים לא כשרים הוא ענק. 

 

ואולם, בכל גופי התקשורת דווח שעמוס לוזון מתנגד למעבר של עומרי דמארי לסלטה ויגו בהשאלה – כלומר שיש לו "סיי" בנושא. הפועל שקלה לשלוח את דמארי להשאלה לסלטה ויגו תמורת דמי השאלה עם אופציה למכירה בקיץ, וזאת כדי לצמצם את הפסדיה השנה. לוזון ציין כי "אם מכבי פתח תקווה לא תקבל מחצית מההשאלה לסלטה ויגו, הוא לא יושאל, ואם יעצבנו אותי יותר מדי, גם לא יוכלו למכור אותו בפחות מ-3 מיליון יורו, כפי שמתחייב בחוזה שלנו”. כלומר, דמארי עדיין תלוי בו.

 

לפי החוזה שלוזון דיבר עליו הוא היה אמור לשלם 450 אלף יורו עבור החצי השני של הכרטיס של דמארי - זאת לאחר שמכר אותו לפני שנתיים תמורת מיליון וחצי יורו - כדי לקבל עליו שליטה מלאה ואז להעביר אותו לקבוצה שתציע את הסכום הגבוה ביותר. זה לגיטימי. אבל אז הפועל, כנראה, הבינה שהיא תצא פראיירית (האוהדים הבינו זאת יותר טוב מההנהלה), והביאה לביטול העסקה עם לוזון וסלטה ויגו.

 

בעקבות זאת לוזון "פתח את הפה".

 

ב-103FM אמר לוזון: "חיים רמון התעקש שדמארי יישאר למשחק הגביע ורמון שלח מייל לסלטה ויגו שעומר יגיע בחמישי, סלטה השיבה שלא ושהם יירדו מהעסקה, אז גם אני יורד מהמכירה. הפועל רצתה לשלוח את עומר דרך טורקיה והוא היה אמור להגיע רק בחמישי בצהריים". לוזון המשיך: "רמון חשש מהאוהדים, בהפועל חששו מאינתפיאדה של האוהדים אם הם יפסידו להפועל חיפה בלי דמארי, זה מוזר והזוי. הם מתרצים שהם רוצים לעשות לו טקס פרידה. מכרתי את דמארי במיליון וחצי יורו, במקום להשביח אותו, הרסו לי אותו".

 

יש לציין שדמארי הפך לשחקן הרבה יותר שלם וסקורר יותר טוב בהפועל תל אביב.

 

לוזון המשיך: "הספרדים רצו לסיים את התהליך כבר מחר בצד מבחינתם כדי שהוא ויוכל לשחק ביום שישי מול גרנאדה. הכל היה סגור מול סלטה בבוקר" - כלומר לוזון ידע מההצעה של סלטה ובעצם פעל כסוג של סוכן (?) של דמארי. הוא הוסיף: "אני לא עשיתי שום סיבוב ולכן אני לא כועס אם העסקה תצא לפועל או לא. עשיתי הכל לטובת דמארי כדי שיממש את החלום האירופי, ועבור הפועל שיעזור להם מבחינה כלכלית".

 

לפי הסיכום המוקדם, לוזון היה מחזיק ב-100% מכרטיסו של דמארי, מה שהיה עשוי לגרום לכך שיחזור למכבי פתח תקווה אם סלטה לא הייתה רוכשת אותו אחרי תקופת ההשאלה. לוזון אמר על כך: "דמארי לא היה חוזר למכבי פתח תקווה, הוא היה חותם על חוזה חדש אצלנו כדי להתנתק מהפועל תל אביב. זה היה שיוך פורמלי בלבד. בקיץ הוא יוצא למכירה לכל המרבה במחיר. הפועל הציעה את עומר למכירה, הוא מעולם לא רצה לעזוב אותה".

 

ובכן, מה?! איך דמארי חתום על חוזה לחמש שנים בהפועל תל אביב, אבל חוזר אחרי השאלה למכבי פתח תקווה? למה לוזון, שהוא בעלים של קבוצה בליגה של הפועל תל אביב, מדבר על ההשפעה שיש לו על עתיד שחקן בהפועל תל אביב? ולמה הוא בכלל מדבר כאילו דמארי עדיין שייך לו ("הרסו לי אותו").

 

לוזון טוען שהוא "בעלים" של 50% מכרטיס השחקן של דמארי - וכאן נכנס עניין התקנון הישראלי, לפיו לשחקנים עדיין יש "כרטיסים". והם שייכים לקבוצות ובעצם רכושם.

 

הסכם לפיו שחקן שייך 50% לקבוצה אחת ו-50% לקבוצה שנייה קיים במקומות כמו איטליה – שם יש מגנון מסודר ושקוף לגבי מי הבעלים של השחקן ומי יכול למכור אותו ובכמה. אבל אין מערך כזה בישראל.

 

כאן בישראל יש משהו שנקרא "כרטיס שחקן". כלומר השחקן עצמו יכול להיות שייך לשתי קבוצות - למרות שהוא חתום אצל קבוצה אחת. עם זאת, התקנון המקומי לא מאשר לגוף שלישי שאינו קבוצה – לשלוט באחוזים משחקן – כפי שקורה במקומות כמו פורטוגל, ברזיל וארגנטינה. היו מקרים כאלה בעבר. טוטו תמוז, למשל, היה בבעלות איש העסקים גל יוסף, אחד מבעלי הכח רמת גן. אביו של מאור בוזגלו, מחזיק בכרטיס השחקן של בנו, ועוד.

 

אבל בכל מקרה, החוקים של פיפ"א אוסרים השפעה מכל בעל אחוזים לגבי יחסי העבודה בין השחקן לקבוצתו או על העברתו של השחקן לקבוצה אחרת.

 

בקיצור, עמוס לוזון חושב שבגלל שדמארי גדל אצלו במכבי פתח תקווה, והוא העביר אותו להפועל תל אביב בעזרת עסקה עם אלי טביב, שהוא יכול להשפיע על מה שיקרה אתו בעתיד. הוא לא חושש לדבר על כך בפומבי. לוזון אמנם בעלים של 50% מהכרטיס שלו (כלומר בעלים של 50% מכספי רכישה עתידית שלו), אבל על פי החוקים של פיפ"א אסור לו להשפיע על מעבר של שחקן שאינו של קבוצתו. בכך הוא עובר על חוקי פיפ"א ולכן צריך להעניש אותו. מי שאמורה לאכוף את החוקים של פיפ"א היא ההתאחדות לכדורגל המקומית. כלומר, ההתאחדות צריכה להעניש את לוזון.

 

אה, רגע.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x