שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט ישראלי

אאוט אוף דה בלו

שחקן שחוזר בגיל 32 אחרי שנת פרישה צריך להיות משולב בהדרגה במשחקי הקבוצה. דיוויד בלו ומכבי תל אביב יסבלו בעתיד מחזרתו הפזיזה בסוף השנה

שי גרינברג 10:3506.11.13

לאחר פרישתו מכדורסל ב־2012, דיוויד בלו עשה דברים שלא הצליח לעשות בעבר בגלל קריירת הכדורסל שלו. הוא בילה הרבה מאוד זמן עם ילדיו בגן השעשועים ליד ביתם בלוס אנג'לס, התחיל ללמוד תקשורת באוניברסיטה והצביע בפעם הראשונה בבחירות לנשיאות ארה"ב. בלו שמר על כושר. לפי העדויות שלו הוא היה בחדר הכושר בכל יום, עשה יוגה ונתן לגוף להתאושש מכל מיני פציעות שהעיבו על הקריירה שלו. בזכות הכושר הטוב של השחקן בן ה־32 הוא החליט לחזור למגרשים בישראל בתחילת העונה.

 

 

 

 

 

סיפור החזרה של דיוויד בלו מפרישה ועיתוי החזרה בסמוך לתחילת המשחקים של מכבי תל אביב עשויים להיתפס כהצלחה. השחקן החליט שהוא בריא מספיק והתקבל בזרועות פתוחות לקבוצתו לשעבר, שהיתה צריכה אותו וגם החתימה אותו במחיר נמוך יותר מאשר היתה רגילה לשלם לו לפני הפרישה. במשחק הליגה הראשון שלו הוא קלע שתי קליעות רצופות מטווח השלוש, ופרשני הכדורסל ואוהדי הספורט תהו אם פרק קדם־העונה באמת חשוב לביצועי השחקן.

 

 

בלו נגד קובאן.יכול להתחיל טוב, זה לא אומר דבר בלו נגד קובאן.יכול להתחיל טוב, זה לא אומר דבר צילום: ראובן שוורץ

 

פצוע עדיף מפורש

 

כדי לבחון את הצלחת חזרתו של בלו לצהוב של מכבי יש להביא כמה גורמים בחשבון. מבלי להתייחס לגורמים הקשורים להפרת האיזון בקבוצה ולפגיעה במעמד השחקנים האחרים בקבוצה, מבחינה פיזיולוגית שחקן שחוזר לאחר שנת פרישה ללא אימונים סדירים אינו במצב הגופני שבו היה לפני פרישה. חשוב להבדיל בין מצב שבו שחקן שפרש מהמשחק חוזר לבין חזרה של שחקן מפציעה. בעוד שחקן פצוע עובר במהלך השיקום אימונים אינטנסיביים המכינים אותו לחזרה למגרש, שחקן שפרש - גם אם הוא שמר על משקל גוף תקין והקפיד על אימונים סדירים בחדר הכושר - אינו במצב גופני אידיאלי לספורט מקצועני. מחקרים מצאו ששנה ללא פעילות מסודרת עלולה להביא לירידה של 10% עד 20% ביכולת האתלטית ובכוח השרירים של שחקן מקצוען. זאת בעוד שחקנים פצועים ששומרים על שגרת אימונים כלשהי (אימונים שיקומיים, פיזיותרפיה וכו') שומרים פחות או יותר על מצבם הגופני במהלך העונה.

 

כמו כן, העובדה שבלו הצטרף בסמוך למועד המשחקים ופספס את תחילת העונה - עומדת לרעתו. התקופה שמתחילת האימונים ועד תחילת המשחקים נועדה לשיפור הכושר הגופני והיכולות הגופניות של השחקנים. אימונים שנבנו כך שתהיה בהם עלייה הדרגתית בעומס הגופני גורמים לשיפור של כ־15% ביכולתם האתלטית ובכושרם הגופני של השחקנים. שיפור זה נשאר עם השחקן לאורך העונה כולה. כך שמבחינה גופנית שחקן שחוזר משנה ללא פעילות גופנית, ללא פרק הכנה מתאים, נמצא בנחיתות גופנית משמעותית ביחס לשחקנים אחרים ועשוי לסבול מכך בעיקר בהמשך העונה.

 

הנחיתות הגופנית מתבטאת בפעולות בסיסיות בכדורסל כגון ניתור, ריצה ויציאה מהמקום, וכן בפעולות טכניות יותר אבל כאלו שדורשות כוח ועוצמה, כגון שמירה על מקום מתחת לסל, שמירה אישית ועוד. כמו כן, השחקן סובל גם מירידה בכושרו הגופני. אמנם כדורסל נחשב למשחק שבו היכולות האנאירוביות הן המרכיב הדומיננטי באספקט הפיזי של המשחק, אבל גם ליכולות האירוביות ישנו מרכיב חשוב בשמירה על עקביות בביצועי השחקן. מחקרים הוכיחו כי תפוקתו של שחקן בעל כושר גופני ירוד תפגע עוד יותר כאשר האינטנסיביות של המשחקים תגבר. כלומר, ככל שהאספקט הפיזי במשחק מתגבר, כך שחקנים ללא כושר מושפעים יותר לרעה.

 

קבוצת חוקרים ספרדים בראשותו של פרופ' חיימה סמפיו ערכה כמה מחקרים, שמטרתם היתה לנסות ולהעריך את חשיבותה של יכולת גופנית להצלחת קבוצת כדורסל במשחקי סוף העונה. המחקרים, שהתפרסמו במגזין "Journal of Sport Medicine", בחנו את הפרמטרים הסטטיסטיים הבולטים בקרב הקבוצות המנצחות וביחס לקבוצות המפסידות. לשם המחקר בדקו תוצאות של מאות משחקים מהליגה הספרדית, וכן את המדדים הסטטיסטיים של הקבוצות המנצחות ביחס לאלו של הקבוצות המפסידות. קבוצת החוקרים גילתה כי במהלך הליגה הסדירה הקבוצה המנצחת היא זו שקולעת באחוזים טובים יותר, מוסרת יותר אסיסטים ולוקחת יותר כדורים חוזרים בהגנה. אולם במשחקים צמודים במהלך הפלייאוף, הפרמטר שהכי בלט אצל הקבוצה המנצחת הוא מספר הכדורים החוזרים בהגנה. כאן החוקרים מדגישים את מרכיב היכולת האתלטית של כל שחקן בקבוצה. מרכיב זה עוזר להיות דומיננטי בשמירה על היריב ונטילת הכדור החוזר בהגנה. החוקרים מצאו גם כי הקבוצות שניצחו קלעו טוב יותר לשלוש נקודות. הם ייחסו זאת לשני גורמים: עייפות שחקני הגנה אשר התקשו לנוע מהר כדי לשמור על הקלעים, וירידה ביכולות הזריקה של הקבוצה בהתקפה שהביאה לירידה באחוזי הקליעה.

 

מחקר בקרב שחקני NBA גילה כי משחק אינטנסיבי מוביל לירידה בזריקה. זאת בעיקר בגלל שינוי משמעותי בטכניקת הזריקה של השחקנים, שבגלל עייפות משנים את טכניקת הזריקה שלהם כדי לייצר יותר תנופה, מה שפוגע ברמת הדיוק.

 

 

. .

 

בסוף זה ישפיע

 

ברור ממחקרים אלו שהכושר הלקוי של שחקן לא ישפיע עליו במשחקו הראשון או אפילו במשחקו העשירי בעונה. ההשפעה תבוא לידי ביטוי בעיקר בהתמודדות לאורך העונה עם עומס גדול של משחקים. ככל שהמשחקים יהיו צמודים יותר והאינטנסיביות שלהם תהיה גבוהה יותר, כך השחקנים שעברו תקופת קדם־עונה פחות אינטנסיבית יתקשו לנפק נקודות, לקחת ריבאונדים ולעשות הגנה יעילה.

 

מבחינה גופנית הצוות המקצועי של מכבי תל אביב היה מעדיף שדיוויד בלו ייכנס בהדרגה לזרימת הקבוצה. הם היו מעוניינים לבנות לו תוכנית אימונים מותאמת ושונה מאשר שאר הקבוצה, ולשלבו במשחקי הקבוצה בצורה הדרגתית. אך לעתים בספורט המקצועני הלחץ מהקהל, מההנהלה ומהחוקים השונים והמשונים (חוק רוסי) גובר על השיקולים המקצועיים. האם מהלך החזרתו של בלו לקבוצה היה נכון? את זה נדע רק בשלבים המכריעים של העונה.

 

הכותב הוא פיזיולוג ופיזיותרפיסט במכון פיזיולייף בהרצליה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x