ללא הנחת סלב

זה יכול להיות חיזיון שעיקרו צפייה במכבי צור שלום מביסה את בית"ר ירושלים בגמר גביע המדינה, או כזה שבו מכבי ת"א עוברת את באיירן מינכן ברבע הגמר של ליגת האלופות, או אחד עם אופי ונדטי יותר, כמו ללחוץ על האינטרקום ולומר למריה בקבלה לבקש ממר ארסן ונגר להתפנות רגע ולהיכנס למשרד כדי שיקבל את המכתב שהוכן עוד ב-2008. אה, "ותודה על כל מה שעשית בשבילנו". להיות הבעלים של קבוצת ספורט - וכדורגל במחוזותינו הוא דוגמה מתבקשת - הוא באמת אחד החלומות השחוקים.

רוכב אופניים קבוצת Euskaltel. יש בוס חדש, ניצלו יותר מ-50 משפחות צילום: אי פי איי

לא חסרים אנשים שהגשימו את החלום הזה. התעשרו, הצטיינו בתחומם ורצו חזרה לאהבה הראשונית שלהם, הספורט, כדי לתת מעצמם. אלטון ג'ון, למשל, הוא שם נרדף לווטפורד האנגלית, שאליה חבר כילד, ובשנות השבעים כשכוכבו היה על שביל האבנים הצהובות, קנה את המועדון והחזיק בו כ-30 שנה לפני שמכר את חלקו; לפול ניומן האגדי היתה קבוצת מירוצים; ראסל קרו מחזיק בקבוצת רוגבי מסידני שעל חולצותיה גם פרסם חלק מסרטיו; והקומיקאי המעט נשכח דרו קארי, שטרח בכל תוכנית לציין את חיבתו לעיר קליבלנד ולקבוצות הספורט המעפנות שלה, קנה בסוף שברירי אחוזים מסיאטל סאונדרס מה-MLS; רכישה מעניינת עדכנית היא זו שביצע קפטן מנצ'סטר סיטי, וינסנט קומפני, שקנה בתחילת השנה מועדון כושל מעיר הולדתו בריסל, ייצב אותו כלכלית והצית את דרכו מחדש עם שם ותלבושת, כדי "להראות מחויבות ודרך לצעירי העיר".

שורה בכרטיס הביקור

החיבור של כסף־פרסום־ספורט־פרסום־כסף הוא מה שמריץ בעשור האחרון את סריסיהם של כל אוליגרך שני ושייח' סעודי שלישי אל עבר מיטב קבוצות הספורט בעולם, ומושב לצד ספייק לי בגארדן או ליד ג'ק ניקולסון בסטייפלס סנטר הוא כבר קצת פאסה. למה לא להתהדר בעוד שורה בכרטיס הביקור - שיהיה רשום שם אחרי "ג'יי.זי, ראפר, מפיק, רקדן, שחקן, יזם, והאיש שאומר לביונסה שנמאס לו שבכל חג הם אצל דודים שלה, גם משהו כמו - בעל מניות מיעוט, ברוקלין נטס".

עבור רוב השמות האלה, סביר להניח, ועבור הרבים האחרים, כסף הוא לא המטרה. כן, יש אפשרות קלושה שההשקעה תחזיר את עצמה, אבל יש אינספור מקומות אחרים שבהם השקעה תחזיר תשואה גבוהה יותר מהר יותר. הסיבה היא כמעט תמיד, כשמנערים את הציניות השוטפת מהפסקאות האלו, אהבה למשחק, לקבוצה, שמהולה בקצת אגו ופוזה ויחסי ציבור עם קורטוב פילנתרופיה, סוג של. יכול להיות רע יותר.

פרננדו אלונסו. השקיע 6 מיליון יורו לפחות בחלום ילדות צילום: איי אף פי

החלום של פרננדו

משהו בסיפור של פרננדו אלונסו שונה. אלונסו הוא הסטאר האחרון - המגה־אתלט, שעובר ממעמד של צופה, אוהד, מעריץ או קולגה לבעלים. בתחילת החודש אישר נהג הפורמולה 1 הספרדי שהוא הופך להיות הבעלים החדש של קבוצת הרכיבה אוסקלטל־אוסקאדי – קבוצת אופניים באסקית ותיקה, שמתחרה כבר קרוב ל-20 שנה והשיגה יותר מ-170 ניצחונות במירוצים הגדולים באירופה כמו הטור דה פראנס, הג'ירו והוואלטה, אבל נקלעה לקשיים כספיים עקב בריחת ספונסרים בספרד מוכת ההלם הכלכלי, שאיימו על המשך קיומה.

בעבר אלונסו כבר ניסה להקים קבוצת רכיבה, וחבר לבן ארצו אלברטו קונטאדור, במהלך שלא צלח ונזנח כאשר התחילו הצרות של האחרון סביב שימוש בחומרים אסורים. אלונסו הגשים את החלום בלעדיו תוך שהוא מבטיח את עתידן של 54 משפחות שתלויות בקבוצה, ומאריך את חוזיהם של כ־25 רוכבים בשנתיים. הוא, וכמה אלמונים שחברו אליו, שילמו על התענוג הזה 6 מיליון יורו.

כדי לתת לסיפור הזה עוד קצת עומק, אסור לשכוח מה עובר על ספרד בשנים האחרונות. למרות רוחות מעט אופטימיות וניסיונות עידוד בעקבות מספרים שאומרים שתחזית הצמיחה תתכווץ מעט פחות השנה, והצריכה הפרטית תגדל, ספרד עדיין מרגישה היטב את המשבר הכלכלי של 2008, ולא באמת מצליחה להרים את הראש. רמת האבטלה במדינה שברה השנה שיא של ארבעה עשורים, והיא הפכה כה שכיחה עד שבתי עסק התחילו לצאת במבצעים מיוחדים למובטלים, עיריות החלו לגבות מס מהבנקים על הצבת כספומטים בשטחן ואפילו בפסטיבל העגבניות "לה טומטינה" גבו השנה לראשונה 10 יורו כניסה. הדבר היחיד שאולי מנחם הוא החיבוק החם של העולם, שמתבטא ביצוא הגובר קלות ובהכנסה מתיירות.

.

הימור לא קל

לאלונסו אין בעיות כאלה. הונו האישי של אחד הנהגים המופלאים בתולדות הפורמולה 1 ואחד הספורטאים המפורסמים בהיסטוריה של ספרד, מוערך באזור ה־100 מיליון דולר. וכרוכב חובב ויותר מכך, שמדווש לפי הדיווחים לאורך עשרת אלפים ק"מ בשנה, הרצון להחזיר מעט דרך ספורט הרכיבה היה חיבור פשוט.

אף שהוא עצמו עדיין נמצא באמצע עונת פורמולה, שבה הוא רואה, כמו כולם, את הגב של סבסטיאן פטל, אלונסו כבר התחיל לעבוד. ימים אחרי ההודעה על רכישת אוסקלטל ובמהלך סוף השבוע שבו היה עסוק במירוץ מונזה (שבו סיים שני), אלונסו נפגש עם ארנסטו קולנאגו, הבעלים של יצרנית אופני הכביש הוותיקה, כנראה לקראת חיבור אפשרי בין הצדדים. גם החיבור ההדוק ורב־השנים של אלונסו עם בנקו סנטאנדר, מהבנקים הגדולים בעולם, לא יזיק. בתקשורת הספרדית דווח שאת המקום המרכזי בקבוצה שומר אלונסו לחברו הוותיק סמואל סנצ'ז, זוכה מדליית הזהב מבייג'ינג, וכי כבר יש סיכוי שקונטאדור, שחזר בינתיים לרכוב אחרי עונש השעיה, יגיע בעונה הבאה.

בניגוד לרבים מהשמות שהוזכרו למעלה, ולאותם רבים אחרים שעושים את המעבר מהיציע או מחדר ההלבשה לחדר הישיבות, אלונסו גם עומד בפני סיכון לא קטן - מעבר לסיכון הכלכלי שבלי לזלזל ב־6 מיליון יורו נקרא לו משני - והוא חבירת שמו הטוב לענף האופניים המדמם. אלונסו נכנס בדלת הראשית לספורט שאיבד כל כך הרבה מהיושרה שלו בעשור האחרון, ובתור בעלים של קבוצה, הזרקורים יסנוורו בעיקר אותו אם יתגלה משהו אסור. זו הסיבה שבסמוך לרכישה אלונסו לא השאיר מקום לספק והבהיר שלא יגלה שום חמלה לגבי התנהגות קלוקלת של רוכביו: "תהיה אפס סובלנות לגבי שימוש בסמים".

הפילוסוף והגבר

באתר הרשמי של אלונסו הוא הסביר את החיבור לענף האופניים, ואת הרכישה שעשה: "מגיל צעיר חשתי משיכה לעולם הזה על שני גלגלים, ולערכים שמועברים על ידו. אלו ערכים שמרכיבים היום את הפילוסופיה שלי, שבזכותה רשמתי הצלחות כה רבות והגעתי לפסגות הגבוהות בענף שלי. התלהבות, רצינות, הקרבה, התפתחות ושקיפות יהיו גם הבסיס של הקבוצה החדשה. אני נרגש להיות חלק מענף האופניים ולעזור לשפר את תדמיתו".

פה באמת אפשר לנתק את הציניות. אלונסו לקח חלום קטן, שפתאום כבר לא נראה כל כך מזמין, והעמיס אותו על הגב. בשביל מיליוני ספרדים הוא שוב יצא גבר.