$
ספורט עולמי

ההימור המשפטי של אופ"א

אם המטרה של אופ"א היא להפוך את הכדורגל לעסק בר־קיימא, אז יש דרכים אחרות לעשות זאת מלבד פייר פליי פיננסי

אוריאל דסקל 10:1314.04.13

המטרה של הפייר פליי הפיננסי (הרעיון של נשיא אופ"א מישל פלאטיני) היא לצמצם את ההוצאות של קבוצות הכדורגל באירופה. הכדורגל האירופי מפסיד יותר ממיליארד יורו בשנה, ואחרי הגעה להסכמה עם המועדונים הגדולים הוחלט כי הם צריכים להגיע לאיזון תפעולי. בעונות 2011/12 ו־2012/13 ההפסדים הכוללים של כל קבוצה יכולים להסתכם ב־45 מיליון יורו בלבד. את הסכום הזה צריכים לכסות משקיעים או בעלי הקבוצה, והוא לא יכול להירשם כגירעון. השקעות בתשתיות כגון אצטדיון ואקדמיית נוער לא נכללות בחישובי הפייר פליי הפיננסי, כך שבאופן תיאורטי קבוצה יכולה להשקיע 100 מיליון יורו בשנה בבניית אצטדיון. על פי התוכנית, בעשור הבא קבוצות כבר לא יוכלו להפסיד כספים כלל, ומי מהן שלא תעמוד בתקנות תסתכן בסנקציות כלכליות (אי־קבלת כספים מאופ"א) או מקצועיות (הרחקה מהתחרויות של אופ"א).

 

 

 

 

מישל פלאטיני. רעיון שהוא תומך בו והוא מקדם אבל האם הוא קיבל משפטית? מישל פלאטיני. רעיון שהוא תומך בו והוא מקדם אבל האם הוא קיבל משפטית? צילום: איי אף פי

 

עשור הוא זמן לא רב מספיק להפוך קבוצה בינונית לקבוצת ענק ללא השקעה חיצונית שמובילה להפסדים ענקיים. צ'לסי, למשל, הפכה למאוזנת תקציבית רק אחרי שרומן אברמוביץ' השקיע בה יותר ממיליארד ליש"ט (שבמקרה של האיזון התקציבי מדובר במשחקים חשבוניים יותר מאשר בהכנסות טבעיות שכיסו את ההוצאות). מנצ'סטר סיטי מפסידה כ־100 מיליון ליש"ט בשנה, ופריז סן־ז'רמן רשמה הפסד של 5 מיליון יורו בלבד, וזה רק בזכות הסכם חסות מפוקפק מאוד, בלעדיו היא היתה מסיימת את העונה שעברה בהפסד של יותר מ־100 מיליון יורו. מילאן, אינטר ויובנטוס גם כן מפסידות עשרות מיליונים בשנה, וקבוצות אחרות צריכות לעשות הקרבות מקצועיות רבות כדי לסיים את השנה באיזון פיננסי. ע"ע ארסנל.

 

זה לא קביל

 

ז'אן־לואי דופון, עורך הדין הבלגי שהוביל בשנת 1995 את חקיקת בוסמן שעשתה מהפכה בכדורגל האירופי, טוען כי תוכנית הפייר פליי עשויה לא לעמוד במבחן בית המשפט האירופי.

 

במאמר שפרסם דופון ב"וול סטריט ג'ורנל" כתב: "חוקי הפייר פליי הפיננסי, כהסכם שבו כל משתתפי תעשייה מסוימת מחליטים להגביל את ההשקעות שלהם, עלולים לפגוע בשני עקרונות מרכזיים של האיחוד האירופי - הראשון נוגע להגבלים עסקיים, השני לחופש התנועה של עובדים, שירותים וסחורות בתוך האיחוד". לטענת דופון, אם קבוצות ייקחו את העניין לבית המשפט העליון של האיחוד האירופי בלוקסמבורג, הן יוכלו לסרס את היכולת של אופ"א לאכוף את הפייר פליי הפיננסי (FFP). "חלק מהמועדונים הגדולים באירופה, באופן לא מפתיע, תומכים בחוקים שלא פוגעים בדומיננטיות שלהם", כותב דופון. "אבל הגיע הזמן לתזכורת שכדורגל, כמו כל תעשייה שמגלגלת מיליארדים, חייב לעמוד בחוקים. הסכם שלפיו משתתפי התעשייה מחליטים יחד להגביל את ההשקעות פוגע בחוק התחרות של אירופה".

 

כל שצריך, על פי דופון, הוא קבוצה אחת שתתנגד לפייר פליי הפיננסי ותיקח את העניין לבית המשפט. ואז אופ"א תצטרך לשכנע את השופטים בלוקסמבורג שה־FFP הוא הצעד הטוב ביותר והכי פחות מגביל בניסיון להקטין את ההוצאות. "לא נראה שזה קביל", אמר דופון.

 

 

 

נאסר אל־חאראפי, נשיא פריז סן־ז'רמן, אמר לל'אקיפ: "הכרחי להוציא הרבה כסף כדי להפוך לאחד המועדונים הגדולים באירופה. מועדונים אחרים השקיעו 20 שנה, אנחנו היינו כאן שנה וחצי ועכשיו אנחנו צריכים להפסיק להזרים כסף? זה לא הוגן" נאסר אל־חאראפי, נשיא פריז סן־ז'רמן, אמר לל'אקיפ: "הכרחי להוציא הרבה כסף כדי להפוך לאחד המועדונים הגדולים באירופה. מועדונים אחרים השקיעו 20 שנה, אנחנו היינו כאן שנה וחצי ועכשיו אנחנו צריכים להפסיק להזרים כסף? זה לא הוגן" צילום: רויטרס

 

"זה לא הוגן"

 

הקבוצה הזאת, שתלך נגד אופ"א, עשויה להיות פריז סן־ז'רמן. נאסר אל־חאראפי, נשיא פריז סן־ז'רמן, אמר לל'אקיפ: "הכרחי להוציא הרבה כסף כדי להפוך לאחד המועדונים הגדולים באירופה. מועדונים אחרים השקיעו 20 שנה, אנחנו היינו כאן שנה וחצי ועכשיו אנחנו צריכים להפסיק להזרים כסף? זה לא הוגן". המצב של פריז עוד עשוי להחריף. בשבוע שעבר העבירה הממשלה הסוציאליסטית של צרפת את חוק מס ה־75% בגין משכורות גבוהות ממיליון יורו. פרנסואה הולנד, נשיא צרפת, רוצה את הסופר־מס הזה שהוא הבטיח במסע הבחירות שלו.

 

המס, שמעורר את זעמם של עשירי צרפת, יחול במשך שנתיים בלבד, אבל בכירים בכדורגל הצרפתי חוששים שהוא ישמיד את התחרותיות בליגה הצרפתית, וראשי פריז סן־ז'רמן מתחו עליו ביקורת בטענה כי הוא יעלה את תקציב השכר של הקבוצה בעשרות אחוזים. כל שחקן בקבוצה זוכה למשכורת גבוהה ממיליון יורו נטו בשנה. שכרו של זלאטן איברהימוביץ', למשל, הוא 14 מיליון יורו נטו, ועלותו עלולה להגיע ליותר מ־25 מיליון יורו בשנה, לא כולל סכום רכישה, שמוסיף כמה מיליונים טובים, ובונוסים שעשויים להגדיל את עלותו ליותר מ־80 מיליון יורו בשנה. כלומר, 36% מההכנסות של פריז סן־ז'רמן, בין היתר בשל ההסכם ההזוי עם רשות התיירות של קטאר (הסכם שמכניס לקבוצה יותר מ־200 מיליון יורו בשנה ועשוי לא לקבל את אישור אופ"א במסגרת חוקי הפייר פליי הפיננסי ו"הערך ההוגן" של חוזי חסות) ויותר מ־80% מההכנסות הטבעיות של פריז (זכויות שידור, ימי משחק, חוזי חסות ומכירת שחקנים).

 

בקיצור, אופ"א מבצעת הימור משפטי בכל הקשור ל־FFP. אגב, יש בפייר פליי הפיננסי חוסר הוגנות בסיסית. הוא נראה כמו דרך לשמר את הסטטוס קוו: קבוצות גדולות יישארו גדולות, ואילו קבוצות קטנות ובינוניות יצטרכו לחשוב רק על הטווח הארוך - להשקיע בתשתיות ולמכור את השחקנים הטובים ביותר שלהן למספר מצומצם של קבוצות שיכולות להרשות לעצמן לרכוש אותם.

 

 

 

ניוקאסל נגד מנצ'סטר סיטי. קבוצות בינוניות ישארו בינוניות ניוקאסל נגד מנצ'סטר סיטי. קבוצות בינוניות ישארו בינוניות צילום: איי אף פי

 

שימו תקרה

 

אופ"א, כך נראה, תצטרך לחשוב מחדש על מאבקה בהוצאות היתר. להפוך את הכדורגל ליותר בר־קיימא זו משימה חשובה, אבל הפייר פליי הפיננסי אינו הדרך היחידה לעשות זאת.

 

אחת הדרכים ההוגנות לצמצום ההוצאות היא תקרת שכר. בספורט מקצועי תקרת השכר הנקבעת היא הסכום שקבוצה יכולה להוציא על שכר שחקנים או שחקן בודד. תקרות השכר הן תוצר של משא ומתן בין המעבידים (מועדונים וליגות) לבין איגודי השחקנים, כך שהן בתוך המסגרת החוקית של אג'נדת השוק החופשי של האיחוד האירופי. תקרות שכר קיימות בעיקר בספורט האמריקאי, אבל ביום שלישי שעבר הודיעה הליגה האיטלקית השנייה (סריה B) על התוכניות שלה להציב לקבוצות תקרת שכר משלה.

 

על־פי השיטה של סריה B, כל חוזי השחקנים החדשים שייחתמו החל מ־1 ביולי 2013 יוכלו להסתכם ב־300 אלף יורו נטו לעונה על־פי חלוקה של 50% שכר בסיס ו־50% בונוסים ומענקים שונים. אחד מכל ארבעה שחקנים בממוצע בליגה נהנה מחוזה גבוה יותר, ובסריה B מעריכים כי הצעד החדש יוכל לצמצם את הוצאות המועדונים בכ־25%. מועדונים שלא יעמדו בתנאים החדשים ייענשו, ובין היתר יימנעו מהם כספי זכויות השידור שמגיעים מהקופה המשותפת של הליגה.

 

סריה B היא הליגה המקצוענית הראשונה באירופה שמאמצת תקרת שכר, וזה יוצר תקדים שאופ"א יכולה להסתמך עליו.

 

מיסוי יוקרה

 

הצעה נוספת שיש לדון בה היא הצעת מס היוקרה. גם זו שיטה שעובדת טוב בארה"ב ומונעת מקבוצות לחרוג מסכום השקעה מסוים. אם תושת תקרת מס יוקרה באירופה, אז מועדון שמוציא יותר מ־50 מיליון יורו בשנה על רכישת שחקנים, למשל, ומשלם 180 מיליון יורו בשנה לשחקניו יהיה חייב לשלם מס יוקרה לקבוצות שלא עברו את "תקרת הבזבוזים".

 

המס הזה מונע ממועדונים משווקים גדולים להחתים את כל השחקנים הטובים וכך להרוס את האיזון התחרותי, שהוא קריטי להשארת הספורט מעניין ובריא.

נראה שהאיחוד האירופי אוהב את רעיון מס היוקרה. חברת הייעוץ הבלגית KEA פרסמה דו"ח עבור האיחוד האירופי, שבו היא ממליצה להנהיג מס יוקרה כדי להילחם בחוסר האיזון שנוצר בשוק העברות השחקנים. ב־KEA טוענים ש"מס יוקרה או מס פייר פליי בגין העברות מעל סכום מסוים ייצרו מכניזם שיזרים כסף ממועדונים עשירים למועדונים פחות עשירים ויעזור להחזיר את האיזון התחרותי".

 

לא יגבילו

 

תקרת שכר לצד מס יוקרה לא יגבילו את ההשקעה של אדם פרטי בקבוצה, אבל אלה כלים שבסופו של דבר מצמצמים פערים, וחשוב יותר - הם מטילים את האחריות לצמצום הפערים על האנשים שמייצרים את אותם הפערים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x