ספורט עולמי

הקשר הלא מקרי בין ברצלונה לדורטמונד

ממחקרים עולה כי 50% מהשערים שנכבשים מקריים לחלוטין ושחקנים בעלי קואורדינציה גבוהה מתמודדים עם מפגעי המקריות בצורה הטובה ביותר. ד"ר מרק ורטהיים: "הפתרונות בכדורגל תלויים ביכולות השכליות והקואורדנטיביות של השחקן"

אוריאל דסקל 09:5216.12.12

ד"ר רולנד לוי (Loy), מדען ספורט גרמני, פרסם מחקר שעסק בעניין "המקריות בכדורגל". על פי לוי, אנחנו לא מעריכים נכון עד כמה המקריות היא שקובעת את תוצאת המשחק - במיוחד בעידן המודרני שבו הכדורגל מהיר ואינטנסיבי מתמיד.

 

 

 

 

שחקני דורטמונד. דורטמונד, קבוצה שמתמחה במתפרצות קטלניות, זכתה באליפות 2011 של הבונדסליגה הרבה בזכות הסטטיסטיקה המדהימה הזו. היא ביצעה 3,400 התקפות ורק ב־12 מקרים איבדה את הכדור במהלך מעבר מהגנה להתקפה שחקני דורטמונד. דורטמונד, קבוצה שמתמחה במתפרצות קטלניות, זכתה באליפות 2011 של הבונדסליגה הרבה בזכות הסטטיסטיקה המדהימה הזו. היא ביצעה 3,400 התקפות ורק ב־12 מקרים איבדה את הכדור במהלך מעבר מהגנה להתקפה צילום: גטי אימג'

 

לוי חקר 1,200 משחקים בבונדסליגה במשך שלוש שנים, והגיע למסקנה ש־60% מהשערים באים כתוצאה מהאיכויות האתלטיות או הטכניות של השחקנים ו־40% מהשערים נזקפים לזכות המקריות. או בשפת היומיום - טעויות. קפיצה מוזרה של הכדור על הדשא, החלקה של שחקן, מסירה לא טובה, טעות שוער וכו'. באירופה (ספרד, אנגליה, פורטוגל, הולנד, שוויץ ובלגיה), על פי מחקר של לוי, 46% מהשערים הם "מקריים לחלוטין". לפי לוי, בצ'מפיונס ליג נבדקו 12,405 נגיעות בכדור של שחקנים - 35% הן נגיעות מקריות. מה זה אומר? נגיעות שלא נובעות ממהלך מסודר אלא מבעיטת שוער, כדורים חופשיים, כדורים שיוצאים ממאבקים בין השחקנים, הרחקות עם הראש, תיקולים וכו'.

 

אז מה כל זה אומר? שקבוצות שמצמצמות את הטעויות שלהן ואת אלמנט המקריות - בעלות סיכוי גבוה יותר לנצח. כך סבור לוי. דורטמונד, קבוצה שמתמחה במתפרצות קטלניות, זכתה באליפות 2011 של הבונדסליגה הרבה בזכות הסטטיסטיקה המדהימה הזו. היא ביצעה 3,400 התקפות ורק ב־12 מקרים איבדה את הכדור במהלך מעבר מהגנה להתקפה. הצוות של דורטמונד, אגב, עקב אחר כל עניין המקריות וניתח את המשחקים על פי השיטה הזו. צמצום משחק הטעויות (משחק אחוזים) אפשר לדורטמונד להגיע למספרים המדהימים האלה. איך, בעצם, מצמצמים את מפגעי המקריות?

 

איך מתמודדים עם מקריות?

 

בורוסיה דורטמונד היא אחת הקבוצות שעובדות על פי תיאוריית Optimal Coordination Order של ד"ר מרק ורטהיים הישראלי, אשר עומד בראש מרכז ורטהיים לפיתוח קואורדינציה ועורך ערך במילון מדעי האימון 2012. "שחקן ללא קואורדינציה ברמה גבוהה לא יכול להתמודד עם מקריות בצורה טובה", אומר ורטהיים, שלוי מזכיר במחקרו ואף משבח אותו על ההתמקדות בקואורדינציה כגורם החשוב ביותר העוזר למניעת טעויות במגרש. "הקואורדינציה נמצאת במוח, והפתרונות בכדורגל תלויים הרבה פעמים ביכולות השכליות והקואורדנטיביות של השחקן", אומר ורטהיים. "הרבה פעמים מאמנים רבים מנתחים את המשחקים על פי המדדים הרגילים: 'לא זכינו במספיק תיקולים', 'לא עברנו את המגרש במהירות הנדרשת', 'היינו צריכים לשחק יותר מהאגפים', 'לא בעטנו מספיק בעיטות ממרחק', 'לא רצנו מספיק מרחק'; אבל השאלות שצריכות להישאל הן 'מה עשינו אחרי שזכינו בתיקול', 'איך אנחנו עוברים את המגרש', 'איך אנחנו מביאים את הכדור לאגפים', איך אנחנו בועטים ממרחק', 'מה היו סוגי הריצות שלנו במשחק'. צריך להביא בחשבון את המקריות הרבה בכל הרגעים האלה".

 

התמודדות עם מקריות תהיה קלה יותר אם כל השחקנים יהיו בעלי קואורדינציה גבוהה, שתאפשר להם להשתלט על הכדור מהר יותר ולקבל החלטות מהר יותר. "יש הרבה מאוד דרכים לנתח כל פעולה בכדורגל - אבל בכל פעולה דרושה מיומנות גבוהה. וככל שהמיומנות הזו תהיה יותר גבוהה, כך אפשר יהיה לצמצם את עניין המקריות ולהשתלט על יותר אספקטים במשחק", אומר ורטהיים. הקואורדינציה והפעילות המוחית היא הבסיס להצלחה בעולם הכדורגל, שבשנות התשעים והאלפיים חווה זינוק אדיר בכל הקשור לכושר גופני ומהירות משחק (סטטיסטיקה אחת, למשל, מראה כי מספר הספרינטים בין 2002 ל־2006 צמח ב־50%). אבל מהירות עדיין אינה קובעת גורלות כמו המקריות. בעניין זה, למשל, פעמים רבות אנחנו רואים שחקן מהיר שיוצא להתקפה מהירה עם הכדור ברגליו, אבל בגלל ליקוי טכני הוא מאבד אותו וחושף את הקבוצה שלו להתקפה מתפרצת.

 

"הרבה מאמנים לא מתייחסים למקריות באימון וזו בעיה גדולה", אומר ורטהיים, "חייבים להתאמן בזה. על ידי פיתוח קואורדינציה גבוהה שחקן יידע להתמודד עם קפיצה מוזרה של הכדור על הדשא טוב יותר, הוא ישתלט מהר יותר על כדור חופשי והוא ירוץ נכון יותר עם הכדור בין הרגליים. כל הדברים הללו מצמצמים את מפגעי המקריות עבור הקבוצה שלך".

 

 

שחקני ברצלונה חוגגים. השחקנים הטובים ביותר נולדו למשפחות של כדורגלנים שחקני ברצלונה חוגגים. השחקנים הטובים ביותר נולדו למשפחות של כדורגלנים צילום: איי אף פי

 

 

 

בנים של...

 

קואורדינציה גבוהה ויכולות להימנע מטעויות הן הדברים הלא בולטים הכי חשובים שמשותפים לברצלונה ולבורוסיה דורטמונד, שתי הקבוצות המוצלחות ביותר באירופה בשנתיים האחרונות. לשתי הקבוצות אין שחקנים שהם פנומנים פיזיים, והן מלאות בשחקנים שרחוקים מאוד מלהיות הסופר־הירוס שיש היום על המגרשים — ע"ע כריסטיאנו רונלדו, יאיא טורה וזלאטן איברהימוביץ'.

 

כמעט כל השחקנים בבארסה ובבורוסיה דורטמונד התאמנו על האלמנט הקואורדינטיבי בקבוצות שלהם. כולם, אגב, גם התחילו לשחק כדורגל בגיל צעיר מאוד - לפני גיל 5. רבים נהנו מאבות שהיו כדורגלנים חובבנים או מקצועניים שהתחילו לאמן אותם בגיל צעיר בכדורגל - פיתחו אצלם את הקישורים הנכונים במוח - מה שהעניק להם יתרון על פני שחקנים שלא התחילו לשחק כה מוקדם. ליאו מסי, למשל, התחיל לרוץ בגיל 10 חודשים אחרי אחיו ששיחקו כדורגל. בגיל שנה הוא קיבל את חולצת הכדורגל הראשונה שלו מדודיו, ובגיל 4 כבר כדרר את הכדור בצורה שהדהימה את אביו, שאגב היה מאמן כדורגל בזמנו החופשי. צ'אבי הוא בנו של שחקן לשעבר ומאמן כדורגל לשעבר. אנדרס אינייסטה נהג להסתובב עם כדור לכל מקום וכינה אותו "החבר הכי טוב שלי". מריו גצה, הכוכב הגדול של בורוסיה דורטמונד, שיחק כדורגל עם אחיו ואביו על מגרשי דשא ענקיים ליד ביתם כבר כפעוט. מאטס הומלס, בלם הקבוצה, הוא בן של שחקן לשעבר, הרמן, שאף אימן בבאיירן מינכן. ככל שהילדים מתחילים להתאמן יותר מוקדם, כך גדל הסיכוי שלהם להפוך לשחקנים טובים יותר - בזכות חיבורים נכונים בראש. חיבורים שמפתחים כמעט כמו שפה, והרי ידוע ששפה לומדים בצורה הטובה ביותר בגיל צעיר.

 

גצה. דווקא הקטנים פורחים גצה. דווקא הקטנים פורחים צילום: רויטרס

 

 

אקדמיות במקום רחובות

 

המסקנה מהסיפורים הללו היא שבשביל שיותר שחקנים יתפתחו להיות כדורגלנים צריך להתחיל לאמן אותם בגיל צעיר. ובשביל זה צריך להקים אקדמיות מגיל צעיר. למה אקדמיות? כי בעולם המערבי הילדים הרבה פחות פעילים. ד"ר איציק בן מלך טוען במחקריו כי במדינות עניות יותר צומחים ספורטאים טובים יותר, בעיקר מכיוון שהילדים העניים הרבה יותר פעילים גופנית. "ילדים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך עושים יותר פעילות בחוץ מאשר ילדים ממעמד סוציו־אקונומי גבוה. אולי בגלל זה, למשל, אפשר לראות שיש אחוז גבוה יותר של ספורטאים טובים מהמגזר הערבי מאשר ספורטאים יהודים", הסביר בן מלך.

 

לפי ליאם בריידי, שאחראי על האקדמיה של ארסנל, "יש היום פחות כישרונות, ואנחנו, כמועדון כדורגל, נלחמים נגד כל מה שמסביב לצעירים. כשאני גדלתי בדבלין שיחקתי בקבוצת ילדים והתאמנו פעם או אולי פעמים בשבוע. אבל כשלא שיחקתי כדורגל בקבוצה, התאמנתי כל הזמן מחוץ לבית. היום הילדים נשארים בבית לשחק בפלייסטיישן ולהיות בפייסבוק. היום מועדונים רבים מוציאים הרבה מאוד כסף על אקדמיות כדי לעזור לילדים האלה להתפתח בצורה טובה ולהיות מקצוענים. זה הרבה יותר ממה שאני קיבלתי". בעצם, ככה מצליחים לייצר כישרון. באמצעות החלפת הרחוב באימונים מדעיים, מגיל צעיר, אפשר לחפות על אובדן "הכישרונות הטבעיים".

 

אנחנו עדיין לא מבינים לחלוטין את משחק הכדורגל. אבל אנחנו כן מבינים שאמנם הכושר הגופני, המהירות והפיזיות של השחקן הם אלמנטים חשובים, אך אלמנט ה־X הוא המוח של השחקן והיכולות של גופו לבצע את הפעולות שהמוח מורה עליהן (קואורדינציה).

בטל שלח
    לכל התגובות
    x