שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט ישראלי

למה הכדורגל הישראלי נראה רע כל כך?

לא מדובר במיתוג או במתקנים לא טובים אלא בעניינים פיזיולוגיים, קואורדינטיביים וטכניים. השחקן הישראלי אטי ומגושם הרבה יותר מהיריבים באירופה, ולכן קשה לנו להישאר ערים מול משחק בליגת ווינר. והכל, כרגיל, קשור לשורשי הספורט הרקובים

אוריאל דסקל 09:3006.11.12

לפני עשור הגיעו הגרמנים למסקנה שהכדורגל בבונדסליגה אטי מדי והם בדקו את עצמם כדי לראות שהם צודקים. מה שהם גילו הוא ששחקן גרמני משתלט על כדור ומשחרר אותו ב־2.5 שניות בממוצע, בעוד שבפרמיירליג נדרשו לשחקן הממוצע 1.5 שניות להשתלט על כדור ולשחרר אותו. הגרמנים הבינו שהם מפגרים מאחורי האנגלים בנושא זה, והחלו להשקיע בפיתוח הטכניקה האישית של השחקנים הצעירים. נעשתה עבודה רבה על קואורדינציה (גם על סמך עבודתו ותורתו של ד"ר מרק ורטהיים הישראלי), ואחרי עשר שנים השיפור נראה לעין. כיום השחקן הגרמני בבונדסליגה משתלט על הכדור ומשחרר אותו ב־1.1 שניות בממוצע (קצב שנשמר לאורך המשחק) - מהירות גבוהה מזו של השחקן האנגלי הממוצע.

 

 

 

ומה קורה בישראל? ובכן, לפי בדיקה של ד"ר איציק בן מלך, השחקן הישראלי משתלט על כדור ומשחרר אותו בתוך 3.5 שניות בממוצע במחצית הראשונה. במחצית השנייה אותן פעולות נמשכות 5.5 שניות. כלומר מתחילים לאט ולאט לאט מורידים את הקצב.

 

"אלו בעיות שנובעות מאימון בסיס לא מספיק טוב", אומר בן מלך. "כשאין אימון טוב אז אין לנו מספיק שחקנים טובים ואין מספיק תחרות, מה שמשפיע על הרמה. הרי אצן 800 מטר לא יגיע לתוצאה אישית טובה לולא יהיו לו מתחרים שידחפו אותו להגיע אליה. בקיצור, אנחנו במים רדודים מאוד".

 

אם חשבתם שרק הפעולות הפשוטות יחסית של קבלה, השתלטות ומסירה נעשות באטיות, אז זה עוד כלום. נכון יש לכם תחושה שהשחקנים הישראלים לא רצים מספיק? אז היא נכונה. על פי בדיקה של בן מלך, בליגה הישראלית שחקן ממוצע רץ 24 דקות. בגרמניה הוא רץ יותר מ־34 דקות (31% יותר). בליגה הישראלית שחקן ממוצע רץ 20 ספרינטים עד 10 מטרים, בעוד שהגרמני רץ 28 ספרינטים עד 10 מטרים (28% יותר). ובקשר לספרינטים על מרחק גדול יותר מ־10 מטרים - ובכן, בישראל השחקן הממוצע רץ 16 כאלה במשחק בעוד שבגרמניה הוא רץ 34% יותר - 24 מטר.

 

וזה עוד לא הכל. הכוח המתפרץ של שחקן אירופי גבוה ב־24% מזה של הישראלי. וסבולת הלב־ריאה שלו גבוהה ב־7%. שחקן אירופי מבצע בין 18 ל־20 שינויי כיוון עם הכדור - פי שניים מהישראלי.

 

"ככל שרמת המשחק גבוהה יותר אנו נדרשים למהירות ולדיוק גדולים תחת לחץ ולהחזקת כדור קצרה יותר", אומר בן מלך. "כשאין לך הדברים הגופניים הבסיסיים האלה - אתה לא תצליח ברמה הגבוהה ביותר". מה שמסביר כמה דברים על חוסר היכולת של נבחרת ישראל להתחרות באמת נגד הנבחרות הגדולות באירופה (עם כל הכבוד ללוקסמבורג).

 

 

. . צילום: עוז מועלם

 

אז מה קורה כאן?

 

ג'ק אנגלידיס, נציג הבעלים של מכבי תל אביב בכדורגל, גילה בראיון ל"כלכליסט" שבארגון מנסים להבין למה עד גיל 14 השחקן הישראלי שווה ערך לכדורגלן האירופי, אם לא טוב יותר, ואז דועך. ובכן, "היום מאמני הילדים הם אנשים ששואפים לאמן קבוצה גדולה בעתיד. ואז הם מנסים על ילדים דברים שהם היו מנסים על בוגרים", אומר בן מלך. על פי עדויות של מאמנים בשטח, רבים מהם מתרכזים בלהשיג ניצחונות - מה שיעזור להם לבלוט ואז לקבל, אולי, תפקיד מאמן בקבוצה בוגרת. אבל התפקידים הללו שונים לחלוטין. מאמן נוער טוב, מטרתו לתת בסיס טוב להתפתחות השחקן ולא להוביל אותו לניצחונות מגיל צעיר. במובן הזה החטא מתחיל בהתאחדות לכדורגל, שמינתה מאמנים כגון אלי אוחנה למאמני נוער ללא ניסיון באימון צעירים, שכאמור שונה בתכלית מאשר אימון בוגרים.

 

בן מלך גם כן מבקר את "המרדף" אחרי הניצחונות בגילים הצעירים. "בגיל 16 אנחנו מצליחים לנצח נבחרות אירופיות, אבל זה לא טוב. בזמן שאת השחקן הישראלי הצעיר מלמדים טקטיקה ואיך לנצח משחקים, השחקן האירופי מתאמן על פעולות הרבה יותר בסיסיות ומבסס את עצמו כספורטאי וככדורגלן טוב יותר. זה עוזר לו לבנות את היכולות שלו למעבר לבוגרים. הניצחונות בנוער עשויים לפגוע ביכולות ההישגיות לטווח הארוך וזה כדי להשיג ניצחון בטווח הקצר. אם הספורטאי עובד עם דגש גדול על טקטיקה בגיל נערים־נוער הוא יהיה יותר טוב ממקבילו האירופי בטווח הקצר. אבל מבחינת היכולות הטכניות, הקואורדינטיביות, הגופניות - הוא לא מקבל את הבסיס הרחב. ועל זה הם בונים את ההצלחה כבוגרים".

 

זה חוזר, כמו תמיד, לשורשי הספורט והכדורגל במדינה. בן מלך מזהה ש"יש חולשה ברב־גוניות של הספורטאי הישראלי". באירופה מלמדים את שחקן הכדורגל/כדורסל/כדוריד הצעיר ענפי ספורט רבים עד גיל 13 עם דגש על ענף הספורט שהוא מתמחה בו. וכך יוצא שספורטאי צעיר בחו"ל לומד שיווי משקל מג'ודו, קואורדינציה מטניס, יציבה נכונה מהתעמלות, גמישות מאתלטיקה וכו'. כאן בישראל מלמדים אותם לבעוט בכדור, ואז איך לנצח במשחקים.

 

 

 

 

מרקו רויס מבורוסיה דורטמונד. תיקנו מה שצריך מרקו רויס מבורוסיה דורטמונד. תיקנו מה שצריך צילום: גטי אימג'

 

 

יש מאמנים אבל... 

 

בישראל יש למען האמת מספר לא מועט של מאמנים, אבל הם לא מקבלים מספיק כסף כדי לעבוד ברצינות. לדוגמה, אלוף ישראל בבאולינג הגיע למשרדי אילת, התאחדות הספורט הלא אולימפית, כדי לדון במינויו למאמן הבאולינג של ישראל. כדי להיות מאמן הוא צריך לחתום על חוזה לשכר של 5,000 שקל בחודש ולוותר על עבודתו כאיש הייטק. זה לא רציני אבל זה מה יש.

 

היעדר מעמד למאמן ומחסור במועדוני ספורט קהילתיים מובילים לכך שמדינת ישראל סובלת ממיעוט ספורטאים. אבל גם הליכי איתור וטיפוח נכונים אין בישראל, אז ההפסד הוא כפול.

 

על פי הנתונים המספריים והדמוגרפיים בישראל, בכל שכבת גיל יכול להיות מספר מועט של ספורטאים מוכשרים בגילי 15–18. אין לנו "הזכות" לפספס אותם כמו שיש למדינות עם מספר ספורטאים רב – אבל זה קורה הרבה, ונוספות לכך השגיאות הרבות בהכשרתם. עומסים לא מתאימים או תכנון אימונים ותחרויות שגוי יגרמו לכך שלא יהיו ספורטאים הישגיים בגיל הבוגר.

 

"המסקנה היא שהמאמן הוא הגורם החשוב ביותר בהצלחה ההישגית. גם אם אין תשתיות מצוינות, תשתיות אנושיות מצוינות יובילו להצלחה", אומר בן מלך. "את כישוריו ויכולתו מקבל המאמן בעיקר מניסיונו כספורטאי או מניסיונו בצמוד למאמן בכיר יותר, מלימודי השלמה, עדכון והעשרה במהלך עיסוקו באימון וכמובן מאישיות, תכונות ומוטיבציה מתאימות. להכשרה הפורמלית יש השפעה קטנה, אבל אצלנו, בגלל חוק הספורט, היא הפכה לעיקר. נראה שההכשרה הארוכה בחוק הספורט (חוק חריג במדינות העולם) אינה מסייעת. עלינו למצוא דרכים לחיזוק מעמד המאמן, שיפור ניכר בתנאי העסקתו וקידומו המתמיד בעזרת השתלמויות".

 

 

גם האצטדיונים החדשים לא יהפכו את הכדורגל לטוב יותר. "במצבנו הנוכחי אנו זקוקים לייעוץ בינלאומי, להכוונה, לתכנון, למעקב ולבקרה" גם האצטדיונים החדשים לא יהפכו את הכדורגל לטוב יותר. "במצבנו הנוכחי אנו זקוקים לייעוץ בינלאומי, להכוונה, לתכנון, למעקב ולבקרה" צילום: ראובן שוורץ

 

אז הקמנו ועדה

 

לאחר האולימפיאדה ובעקבות עוד עונת כדורגל נוראה הקימו במשרד הספורט ובהתאחדות לכדורגל ועדות שימליצו בנושא שינוי הספורט הישראלי. אבל העניין הבולט בוועדות הללו הוא שאין בהן אנשי מקצוע בכירים, וגם מי שאמורים ליישם את השינויים אינם אנשי מקצוע.

 

בן מלך מאמין שכל הוועדות שמקימים לא יעזרו אם מי שמנהלים את הספורט לא יהיו אנשי מקצוע. ואולי עדיף שבכלל יגיעו מחו"ל. "במצבנו הנוכחי אנו זקוקים לייעוץ בינלאומי, להכוונה, לתכנון, למעקב ולבקרה".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x