$
ספורט עולמי

ברוכים הבאים לריאליטי

כדי לגרום ליותר אמריקאים להתעניין בספורט הכי אמריקאי שיש נאלצה ליגת הבייסבול של צפון אמריקה לאמץ כמה אלמנטים מתוכניות הריאלטי המובילות. כמה זה ישפיע על זהות האלופה הבאה?

אסף רותם 10:1025.10.12

פלייאוף הבייסבול התחיל אמנם בהחלטה אווילית של הליגה ובשערוריית שיפוט, אבל הליגה עולה ברייטינג, וזה טוב עבור ספורט שסובל מתחרות בגוליית של הספורט — הפוטבול. בשנים האחרונות משחקי העונה הרגילה של הפוטבול מושכים רייטינג גבוה יותר מזה של פלייאוף הבייסבול. לעליית הפוטבול בשני העשורים האחרונים יש כמה סיבות, אך נראה כי העיקרית היא, לפחות מבחינת צופי הטלוויזיה, שבפוטבול כל משחק נחשב. זו המשמעות של עונה קצרה של 16 משחקים. מהצד השני, בבייסבול משחקים 162 משחקים — עוד לפני הפלייאוף.

 

 

 

אז מה עושים? משנים קצת את הפורמט. השנה הוחלט שבמקום ארבע הקבוצות שעולות לפלייאוף מכל ליגה — שלוש המנצחות של המחוזות ועוד בעלת המאזן הטוב ביותר מהאחרות — יעלו חמש. עוד קבוצה אחת נוספה ושתי הקבוצות שלא ניצחו את המחוזות צריכות לשחק משחק אחד מכריע.

 

בעוד שכל אנשי המקצוע שנאו את ההחלטה (הרי זה זה לא הוגן להכריע את הגורל של עונה שלמה במשחק יחיד), אנשי השיווק של הבייסבול ידעו שהם פגעו בול. וכך, אטלנטה, קבוצה שניצחה 94 משחקים בעונה, המאזן הרביעי בטיבו בליגה של 32 קבוצות, נאלצה לשחק מול סיינט לואיס רק כי היא שיחקה במחוז של וושינגטון, שניצחה 98 משחקים. במשחק הזה שערוריית שיפוט הובילה לכך שסיינט לואיס, שהיא אחרי הכל האלופה, ניצחה. למחרת, תוכניות הספורט טחנו את הנושא מבוקר ועד ערב, ואנשי השיווק רשמו לעצמם ניצחון נוסף על פני ההיגיון הספורטיבי. ברוכים הבאים לעולם ריאליטי הספורט.

 

 

אלכס רודריגז. מחפשים לו קבוצה אלכס רודריגז. מחפשים לו קבוצה צילום: רויטרס

 

המודח הראשון

 

ארבע הסדרות של רבע הגמר הלכו לחמישה משחקים, מה שמוביל להכנסות גבוהות יותר לליגה כולה ולרייטינג טוב. בחצי הגמר באמריקן ליג, דטרויט מעכה את היאנקיז המזדקנים והפצועים 0-4, כדי לעלות לסדרת הגמר, ה"וורלד סירייס". כבר במהלך הסדרה, ספסלו היאנקיז את אלכס רודריגז, השחקן בעל שני החוזים הגדולים בהיסטוריה של הספורט הקבוצתי — האחרון הוא בסכום 275 מיליון דולר ל־10 שנים — בשל יכולתו העלובה. יכולתו של רודריגז בפלייאוף אינה תופעה חדשה, וליאנקיז, שכמעט בכל שנה מגיעים לפלייאוף, פשוט נמאס. עם תום הסדרה הודיעה הקבוצה שרודריגז איבד את הסטטוס הייחודי שלו, והוא בהחלט יימדד כמו שאר השחקנים, מה שבפועל אומר שהיאנקיז מחפשים לשלוח אותו בטרייד. במונחים של ריאליטי, רודריגז הולך להיות מודח מאי העשירים של היאנקיז, והשאלה כמובן היא מי ירצה אותו, וכמה מ־28 מיליון הדולרים שהוא משתכר בכל שנה יצטרכו היאנקיז לשלם כדי לראות אותו במדים אחרים. מהצד השני, בנשונל ליג, סן פרנסיסקו ג'איינטס רשמה קאמבק מדהים מול סיינט לואיס. לאחר שפיגרה בסדרה כבר 3-1, היא שרדה את המשחק החמישי בסיינט לואיס בהארכה, וניצחה בביתה פעמיים נוספות כדי לשלוח את האלופה הביתה עם 3–4 בסדרה כולה.

 

 

טים ליצ'רקום. סן פרנסיסקו מובילה 0-1 בסדרת הגמר טים ליצ'רקום. סן פרנסיסקו מובילה 0-1 בסדרת הגמר צילום: אם סי טי

 

עולם הכספים של הפלייאוף

 

נהוג לראות בכניסה לפלייאוף משהו שמשנה את המבנה הכלכלי של קבוצה. אלא שלא כך: בשלב הראשון (סדרות של הטוב מחמישה משחקים), איגוד השחקנים מקבל 60% מהכנסות הכרטיסים במשחקים 1-3. השופטים מקבלים 5% מהכנסות הכרטיסים בכל המשחקים. השאר מתחלק חצי חצי בין הקבוצות המשתתפות. במילים אחרות, השנה הקבוצות עשו בוכטה יפה כי כל הסדרות התארכו, אבל במקרה של סדרות קצרות, לא מדובר בהכנסות שמשנות דרמטית את המצב הפיננסי של הקבוצה. בחצאי הגמר, איגוד השחקנים מקבל 60% מהכנסות הכרטיסים במשחקים 1-4. השופטים מקבלים 7.5% מהכנסות הכרטיסים בכל המשחקים. השאר מתחלק חצי חצי בין הקבוצות המשתתפות. כאן, דטרויט וניו יורק הרוויחו מיליוני דולרים רבים פחות מאשר הסדרה באורך שבעה משחקים בין סיינט לואיס לבין סן פרנסיסקו: תחשבו על שלושה משחקים שבהם לפחות 42 אלף צופים משלמים בממוצע יותר מ־100 דולר לכרטיס, זו הכנסה של 13–15 מיליון דולר, מה שמניב לכל קבוצה כ־6 מיליון דולר ברוטו, או כ־2% עלייה בהכנסות השנתיות, שעומדות על כ־215 מיליון דולר במקרה שלהן. זה נחמד, אבל גם זה לא שינוי דרמטי. וגם בוורלד סירייס החלוקה נותרה דומה אלא שהשופטים לוקחים 10% מסך כל ההכנסות, ובנוסף, משרד הקומישנר מקבל 15%.

 

במילים אחרות, עסקי הבייסבול אכן משתנים: חוזי טלוויזיה ענקיים בהיקפים של יותר מ־120 מיליון דולר לשנה מאזנים את הקבוצות בנות־המזל שהצליחו להנחית כזה עוד לפני המשחק הראשון שלהן. הגעה לפלייאוף משנה את התמונה רק לאורך ריצה ארוכה ומוצלחת לתוך סדרת הגמר.

 

 

מיגל קבררה, דטרויט טייגרס. החובט הטוב בעולם מיגל קבררה, דטרויט טייגרס. החובט הטוב בעולם צילום: איי אף פי

 

עולם הכספים של המהמרים

 

ועכשיו לסדרת הגמר: לפי אתרי ההימורים, דטרויט היא הפייבוריטית הברורה, מכיוון שיש לה את הפיצ'ר הטוב בעולם ג'סטין ורלנדר, שזורק כדורים במהירות של 162 קמ"שׁ, ואת החובט הטוב בעולם, מיגל קבררה, שהיה החובט הראשון זה 45 שנים שזכה ל"תואר המשולש" — אחוזי חבטה, מספר ההום ראנס שחבט ומספר הנקודות שהביא לקבוצה שלו. בנוסף, בתחילת העונה החתימה הקבוצה את פרינס פילדר, חובט מצוין, תמורת 214 מיליון דולר לתשע שנים. דטרויט איננה קבוצה עמוקה מאוד, ובעונה הארוכה של הבייסבול היו לא מעט חששות שהיא תפספס את הפלייאוף בגלל זה. אלא שבסדרות הפלייאוף, קבוצות מקצרות את הרוטציות, וחשיבותם של הכוכבים, או השחקנים הטובים ביותר, עולה. וזה מעניק לה — על הנייר — יתרון מול סן פרנסיסקו, שהתדמית שלה היא קבוצה של סוללת פיצ'רים מעולה, וחבורת חובטים בינונית למדי. אלא שהמספרים במציאות מצביעים אחרת: קבררה ופילדר אולי שחקני התקפה מצוינים, אך דטרויט לא — היא סיימה את העונה במקום ה־11 מבחינת כמות הנקודות שעשתה, עם 726. במקום ה־12 סן פרנסיסקו עם 718. על פני 162 משחקים אין ממש הבדל ביכולת ההתקפית.

 

מה שיכריע את הסדרה זו היכולת של הפיצ'רים, גם כאן שתי הקבוצות היו קרובות. סן פרנסיסקו עצרה את יריבותיה ב־3.68 נקודות למשחק, דטרויט 3.75. וכמדור שמעדיף אך ורק מספרים על פני מיתוסים ואמונות, נצפה לסדרה צמודה במיוחד.

 

התוצאה מהיום בלילה: סן פרנסיסקו 8 - דטרויט 3

בטל שלח
    לכל התגובות
    x