שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
לונדון 2012

בגדול, לא כדאי לארח אולימפיאדה

נכון שעיר שנבחרה לארח אולימפיאדה זוכה לחשיפה אדירה, אבל השאלה האם הסכומים האדירים מצדיקים את השיגעון האולימפי

מיקי חליקה 17:0222.07.12

בשלושה עשורים אחרונים אנו רואים ערים רבות ברחבי העולם שנלחמות על הזכות לארח את המשחקים האולימפיים, וזאת אף על פי שעלויות האירוח מרקיעות שחקים. אז למה?

 

נכון שעיר שנבחרה לארח אולימפיאדה זוכה לחשיפה אדירה, אבל השאלה האם הסכומים האדירים שיוצאים לרוב מכיסי אזרחי המדינה מצדיקים את השיגעון האולימפי. המדינות שזוכות לארח את המשחקים נוטות להמעיט בחומרת העלויות ולהגזים ביתרונות של המשחקים. זה רק טבעי ולונדון אינה יוצאת דופן. ואולם, אם מסתכלים על המספרים, אז השיגעון בולט לעין. לפי התוכנית של הבריטים, בשנת 2005 תקציב המשחקים עמד על 4 מיליארד דולר, ב־2008 כבר קפץ ל־11 מיליארד דולר ובשנת 2012 התקציב עודכן ל־40 מיליארד דולר (הסינים הוציאו על אולימפיאדת בייג'ינג 43 מיליארד דולר).

 

 

הכפר האולימפי בלונדון. המשקיע עזב, המדינה נשארה עם חור ענק בתקציב הכפר האולימפי בלונדון. המשקיע עזב, המדינה נשארה עם חור ענק בתקציב צילום: רויטרס

 

איך זה קרה? פיתוח הכפר האולימפי היה אמור להיות ממומן על ידי משקיע אוסטרלי, אבל הקריסה הכלכלית ב־2008 ומחנק האשראי הובילו אותו לנטישת הפרויקט. הממשלה הבריטית נאלצה להציל את הפרויקט, שהסתכם בעלות כוללת של 1.7 מיליארד דולר. כדי לצמצם הפסדים, הבריטים מכרו את הנדל"ן ל־QIA, קרן השקעות קטארית, אבל בהפסד של 400 מיליון דולר. וככה מפסידים הרבה כסף. גם באבטחה ובעבודות תשתית יש הוצאות בלתי צפויות של 2.5 מיליארד דולר לפחות.

 

נראה כי המשבר הכלכלי בעולם הקשה על הבריטים ללמוד מטעויות ולהפיק לקחים מערים שכבר היו שם. לפני 12 שנה אירחה סידני האוסטרלית את האולימפיאדה המרשימה ביותר עם הבטחות גדולות של תיירות וגידול בתעסוקה, ואלו לא התקיימו. אתונה לבטח תיזכר כאולימפיאדה הגירעונית ביותר. אז נכון שאזרחי אתונה נוסעים היום חצי שעה פחות ברכבת, אבל המחיר על איגרות החוב לעשר שנים הוא כבד מנשוא. אצל הסינים המצב מעט טוב יותר, לאחר שדיווחו כי האולימפיאדה ב־2008 הרוויחה כ־150 מיליון דולר (על פי נתונים סיניים). עם זאת, ארבע שנים לאחר המשחקים גם הסינים לא מצליחים לתחזק את המתקנים המרשימים, ובשנת 2011 החלה ירידה משמעותית של 50% במספר מבקרים שפקדו את אצטדיון "קן לציפור" (עלות בנייה של 550 מיליון דולר ועלות תפעול שנתית של 11 מיליון דולר). גם בריכת השחייה המפורסמת "קוביית המים" לא מצליחה לשמש כאטרקציה תיירותית (בשנת 2011 מספר המבקרים צנח ב־30% לעומת 2010). ככה נוצרים הפסדים וחובות.

 

כדי להמחיש עד כמה אירוח משחקים לא כדאי מבחינה כלכלית, יש להביט קדימה על הליך הבחירה לאירוח אולימפיאדת 2020, שיהיה הראשון בהיסטוריה שהאמריקאים בוחרים שלא להתמודד בו. הוועד האולימפי יבחר את המארחת בין טוקיו, מדריד או איסטנבול. כמה האירוח הזה יהיה שווה עבור מדינה כמו יפן עם חוב של יותר מ־10 טריליון דולר וספרד עם אבטלה של יותר מ־23%? כנראה שלא הרבה.

 

הכותב הנו סגן אלוף אירופה בשחייה לשעבר והשתתף באולימפיאדת סידני 2000

בטל שלח
    לכל התגובות
    x