ספורט עולמי

איך צריך שחקן כדורסל לשחק כדי לפרוש עשיר?

המדריך המלא לכדורסלן שרוצה להגדיל את השכר שלו

אסף רותם 18:1208.07.12

בעונת 1991 חצה השכר הממוצע בליגת ה־NBA את רף מיליון הדולר. מאז התעצמה הנטייה לחשוב שספורטאים מקצוענים, ובפרט כדורסלנים, מסודרים בחיים. אבל זה לא ככה. אפילו לא ב־NBA, הליגה שבה השכר הממוצע חצה את רף 5 מיליון הדולר בשנה האחרונה, הנתון הגבוה בספורט העולמי. למעשה, מאז 2011 ועד תחילת העונה הנוכחית שיחקו בליגה 1,461 שחקנים. מתוכם 490 (33%) מעולם לא צברו מיליון דולר בכל הקריירה. רק 165 הגיעו לשכר ממוצע של 5 מיליון דולר. אמנם גם שכר של כמה מאות אלפי דולרים איננו בהכרח מקור לבכייה, אך חשוב לזכור שעבור רוב השחקנים ההכנסות מהמשחק בקריירה של שלוש עד חמש שנים יהיו השכר הגבוה ביותר בחייהם. לכן יש להשתמש בו להקמת בסיס איתן לשארית החיים. איך עושים את זה?

 

לכאורה, הקיץ הוא עונה טובה מאוד עבור שחקני הכדורסל כדי לעשות בה את מה שכל פועל צריך לעשות כל יום: לדאוג לשיפור תנאיו. נהוג גם לחשוב ששחקני כדורסל מקבלים כסף על סמך המספרים שלהם: מה שהשיגו בעונה האחרונה, או על בסיס הפוטנציאל שלהם, שזה המספרים העתידיים שלהם.

 

אלא שלהגיד ששחקנים משתכרים על סמך המספרים שלהם זה כמו להגיד שאנשים משתכרים על סמך התפוקה שלהם. בדרך, כמו תמיד, נכנס המשתנה המתערב שקרוי "תפיסת עולמו של הבוס", וזו נוטה להעניק שכר דווקא לפי תדמית: "המון פוטנציאל", "אתלט אדיר", "ווינר", מאשר על פי המספרים.

 

 

אנטוניו דייויס. עשה את הדברים הנכונים בקולג' אנטוניו דייויס. עשה את הדברים הנכונים בקולג' צילום: רויטרס

 

ובכל זאת, גם למספרים יש תדמית. וזהו המדריך המלא לשחקן הכדורסל איך לפרוש עשיר:

 

התעלם מנתונים שאינך יכול לשלוט בהם

 

בעלים משלמים על גובה. והרבה. אבל גובה לא נתון לשליטת השחקן. אם נולדת גבוה - נהדר! זה כמו להיוולד גבר לבן בחברה המערבית. ישלמו לך יותר. אם לא נולדת גבוה יחסית לעמדה שלך, תעל את התסכולים שלך לתוך המגרש ועקוב אחר ההוראות הבאות:

 

זרוק בכל התקפה

 

ניתוח סטטיסטי של משכורות ה־NBA מראה בקלות שבעלים נותנים משקל יתר לצבירת נקודות ומשקל חסר ליעילות בהשגתן. זהו המיקרו־קוסמוס של תורת המשחקים בספורט: מה עליי לעשות כאשר אני יכול להועיל לעצמי על חשבון התועלת לקבוצה? שחקן שמבין את זה, מבין גם שזה נתון כמעט אך ורק בידיים שלו - עליו לזרוק כמה שיותר לסל. נכון שברגע שהאחוזים מהשדה יורדים מתחת ל־40% לא רק שהקבוצה תיפגע אנושות, אפילו השחקן עשוי להיפגע — אבל רוב השחקנים המקצועיים לא מתקרבים לשם. ומבחינת האנשים שעל הפרקט, היופי הוא שברגע ששחקן מתחיל לצבור נקודות באופן תדיר, הוא מקבל יותר דקות ויותר הזדמנויות לצבור את אותן הנקודות. יש אנשים שחושבים שזה עצוב שמאמני כדורסל עדיין לא הפנימו מה מנצח משחקי כדורסל, אבל מבחינת השחקן מדובר בכשל שוק. עליו לנצל אותו.

 

קח את הזריקה האחרונה

 

אנשים זוכרים את היוצא מן הכלל. את הספקטאקל. מי שמחזיק את הכדור בהתקפה האחרונה שם את עצמו במצב של להיות "בלתי נשכח". כך לדוגמה, אנדרו ביינום, הסנטר של לוס אנג'לס לייקרס שקולע ב־54% מהשדה, צפה בפלייאוף האחרון בחברו לקבוצה קובי בראיינט שוב לוקח את הזריקה האחרונה בקליעה קשה, ושוב מפספס אותה. ביינום אמר אז: "כנראה אם משלמים כסף גדול לשחקנים מסוימים כדי שיקלעו את הקליעה הזו, הם מרגישים שהם חייבים לקחת אותה".

 

בראיינט, "הווינר" עם הכינוי "הממבה השחורה", הוא ממש לא ווינר כשמסתכלים על המספרים: בקליעה האחרונה במשחק הוא קולע רק ב־31%, בדומה לממוצע הליגה (כ־30%), והרבה מתחת לממוצע הקריירה שלו - 45%. אבל אחת הסיבות שקובי יהיה השחקן הראשון מאז מייקל ג'ורדן שירוויח שכר של 30 מיליון דולר בעונה, היא שהזריקה האחרונה תמיד בידיים שלו. בכל פעם שהוא קולע הבעלים של הלייקרס, אומר "איזה ווינר!", ובכל פעם שהוא מחטיא הבעלים אומר, "כמעט!". ואז מלחכי הפנכה שמקיפים אותו מאשרים את דעת הבוס ואומרים: "שיחקנו לידי השחקן הכי טוב שלנו, זו היתה האופציה היחידה". אגב, קובי, שלקח בקריירה כמעט פי שניים זריקות אחרונות מכל שחקן פעיל אחר, הוא רק יוצא דופן בעקשות שלו ובחוסר האונים של מאמניו. גם משאבות מזומנים כמו וינס קרטר ואלן אייברסון לא ויתרו על הכדור האחרון, אף שהאחוזים שלהם דומים לאלה של בראיינט. יש הרבה דוגמאות כאלה. למדו מהן.

 

תחסום, תטביע

 

תדהים את כולם. טוב, בניגוד לפרומואים בטלוויזיה - של כל סדרה, ריאליטי או מוצר נלווה, אגב - בעולם האמיתי לא כולם יכולים להיות מדהימים כל הזמן. שחקני כדורסל צריכים להתמקד בתחומים שהופכים אותם ל"חביבי הקהל", תחומים שיסדרו להם סרטונים ביוטיוב. במילים אחרות, אם זו לא ההתקפה האחרונה במשחק, אז תשתדל לחסום. להטביע. כשמודדים איזו סטטיסטיקה מובילה לבחירות דראפט גבוהות, מגלים שחסימות נמצאות מיד אחרי צבירת נקודות. למה? כי כולם זוכרים את אנתוני דיוויס - הנבחר מספר אחת בדראפט האחרון - מתרומם, מיירט עוד זריקה, ומעיף את הכדור 10 מטרים לתוך היציע. אף אחד, אגב, לא חושב "חבל, הוא היה יכול להשיג לקבוצה שלו עוד פוזשן במקום לתת לקבוצה השנייה הזדמנות נוספת".

 

 

קובי ובלייק. תטביע ותזרוק קובי ובלייק. תטביע ותזרוק צילום: איי פי

 

הכר את הממוצע

 

ואל תבלוט לרעה. בעלים ומאמנים מחתימים שחקנים לפי תבניות קבועות מאוד. הם מצפים ששחקני הפנים ייקחו ריבאונדים ושהגארדים ימסרו אסיסטים. טוב: אם אתה סנטר או פאוור פורוורד, קח כמה ריבאונדים. אם אתה רכז, מסור כמה אסיסטים. מבחינת השכר שלך זה לא ממש חשוב, כל עוד אינך יוצא דופן לרעה יותר מדי מהממוצע.

 

ובישראל? היה ישראלי

נולדת בישראל? גדלת להיות שחקן כדורסל? אתה רושם ממוצעים לא מביכים? אחלה - בוא קבל משכורת גבוהה מקבוצה שחייבת שחקנים כאלה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x