$
ספורט ישראלי

מה שיותר עמוק פחות מוכר?

מינוי סלבס כפרשנים, התעסקות בנושאים "פופולריים" וזלזול בפרשנות מקצוענית פוגעים, בסופו של יום, בספורט הישראלי

אילן תמיר 08:5320.06.12

טורי פרשנות הספורט שהחל זה עתה לכתוב גלעד שליט עוררו, באופן טבעי, עניין והדים רבים. לצד הסימפטיה המובנת מאליה לשליט, ראוי גם לשאול מהי המשמעות העמוקה של צירופו לנבחרת פרשני הספורט. הרי אף אחד לא היה מעלה בדעתו לאפשר לשליט, או לכל אזרח אחר מהשורה, לכתוב פרשנות פוליטית או פרשנות כלכלית. האם תקשורת הספורט בעצמה מזלזלת בענף שעליו היא יושבת?

 

מצד אחד, מוכרת הטענה כי ההתמחות בספורט, בשונה מהרבה תחומים אחרים, בעיקרה פשוטה. שהרי הספורט בבסיסו מושתת על חוקים ברורים ופשוטים שניתנים ללמידה במהירות רבה יחסית. גם אם יש משהו בטענה, אין היא מבטלת את התחושה שתקשורת הספורט גם נוטה, בקלות רבה מדי, להתייחס לספורט בצורה לא רצינית ולעתים אף מזלזלת. לצד כמה פרשנים ותוכניות ספורט ברמה הגבוהה ביותר, צצות יותר ויותר דוגמאות לסיקור שטחי ומתלהם שלא מעניק לספורט את הכבוד האמיתי שלו הוא ראוי.

 

 

אייל גולן. פרשן אייל גולן. פרשן צילום: נמרוד גליקמן

 

לא מיוחדים

 

מבלי להתייחס לפרשן כדורגל שלא רואה את המשחק שעליו הוא כותב פרשנות מקצועית, סקירה שיטתית של מדורי הספורט, על מהדורותיהם המודפסות, הטלוויזיוניות והמקוונות, יכולה לעתים ללמד כמה עמוק העיסוק בכל מה שקורה מסביב לספורט וכמה דל הסיקור בכל הקשור לספורט עצמו.

 

העסקנות, מחנות האוהדים וסיפורים אנושיים מרגשים הם חלק בלתי נפרד מהספורט ועל כן גם ראויים לסיקור - אבל מתי בפעם האחרונה קראתם טור על המערך הטקטי של קבוצה, ניתוח סטטיסטי של הניצחון ואיך משפיע מאמן הכושר החדש על כושר השחקנים? אולי יצא לכם פה ושם. אבל השאלה היא, כרגיל, במינון.

 

ניתוחי העומק בתקשורת הספורט כמעט לא קיימים יותר. בטח שלא בפרשנויות, שעוסקות בהרבה דברים שאינם קשורים לספורט עצמו. כתבות עומק גם כן הולכות ומפנות את מקומן לעיסוק בשוליים של הספורט, ולעתים אפילו מעבר לכך.

 

מעניין שדווקא בתחום כל כך מדיד כמו הספורט - שאפשר לשפוט אותו היטב על פי הביצועים במגרש - התקשורת נוטה להתמקד ברכילות, בביגוד, בהימורים ואפילו בניתוחים פלסטיים של אוהדות כדורגל. ייתכן כי המעורבות הרגשית העמוקה של אוהדי הספורט בעולם הספורטיבי מעוררת גם סקרנות לגבי חייהם האישיים של הספורטאים, אולם בזמן שתקשורת הספורט מספקת את יצר המציצנות של האוהדים, היא פוגעת בספורט עצמו ומקבעת את הדימוי החברתי שלו. מדוע אוהדי הספורט צריכים להכיר שמות של מנתחים פלסטיים?

 

יתרה מכך, דווקא תקשורת הספורט מחזקת את הטענה שפרשנות הספורט אינה תחום התמחות ייחודי. בשונה מהרבה מאוד תחומי סיקור אחרים שתופסים ברצינות את עיסוקם, תקשורת הספורט מאפשרת לגורמים לא מקצועיים (מזמרים ועד כוכבי ריאליטי) להעניק פרשנות למשחקים ולאירועים. העובדה שהספורט הוא גם עסק כלכלי עם מרכיב מרכזי של שעשוע, יכולה בהחלט להצדיק את הפן הבידורי שמעניקה תקשורת הספורט לסיקור. לא צריך לקחת כל דבר ברצינות תהומית. העניין הוא, שוב, בתפקיד ובמשקל שמעניקה תקשורת הספורט לכל עניין. כשזה הופך מגורם מאזן לגורם מרכזי, יש כבר טעם לפגם והצחוק כבר הופך להיות על חשבוננו, אוהדי הספורט. קחו לדוגמה את תוכניות הספורט ברדיו - האם הדיונים, שלעתים פרועים מאוד, מתנהלים סביב עניינים מקצועיים או סביב ענייני "עסקונה" ו"שכונה"?

 

אחד הביטויים המרכזיים לשיח הפשטני של תקשורת הספורט בישראל הוא נטייתה להיאחז בכותרות ובהצהרות חסרות בסיס. במקום לבחון את הנתונים, חלק ממהדורות הספורט מעדיפות לחפש את הכותרות במנותק מההקשר הרחב שלהן. השיח סביב האלימות במגרשים בעונה החולפת יכול להיות דוגמה טובה לכך. חוקרים מצביעים על כך שהאלימות בספורט דווקא פחתה בשנים האחרונות (שלא לדבר על השאלה איך בכלל מגדירים אלימות). העובדה שאירועי האלימות, שוודאי ראויים לגינוי, התרחשו ברצף ובעיקר צולמו, יצרה אפקט גדול שהסיח את דעתם של חלק מהעיתונאים והפרשנים ויצר בעיקר שיח של פאניקה.

 

 

נבחרת ישראל. מעבר לסיקור המיידי של אירועי הספורט, הרחבתם של התחקירים בתקשורת הספורט תעניק לאוהדי הספורט שירות טוב יותר, ותיתן לספורט את ההתייחסות הרצינית שלה הוא ראוי נבחרת ישראל. מעבר לסיקור המיידי של אירועי הספורט, הרחבתם של התחקירים בתקשורת הספורט תעניק לאוהדי הספורט שירות טוב יותר, ותיתן לספורט את ההתייחסות הרצינית שלה הוא ראוי צילום: איי פי

 

איפה התחקירים?

 

היבט נוסף להתייחסות המקלה של תקשורת הספורט לספורט קשור להיעדרם של תחקירים בעיתונות הספורט. למרות עדויות במהלך השנים לניהול לא תקין בכמה מענפי הספורט, הרבה מאוד עיתונאים נמנעים מלעסוק בשאלות שיכולות באמת לדאוג לספורט ולקדם אותו. מהם הקריטריונים למינוי ולקידום שופטים? האם קיימת השפעה של גורמים פליליים על עולם הספורט, ובאילו היקפים? אילו לחצים מופעלים על שחקנים, עיתונאים, מנהלים וכדומה? נראה לעתים שהקרבה בין עיתונאי הספורט למושאי הסיקור שלהם גבוהה בהשוואה לתחומי סיקור אחרים, ואולי יש בכך כדי להשפיע על יכולת הביקורת שלהם.

 

מעבר לסיקור המיידי של אירועי הספורט, הרחבתם של התחקירים בתקשורת הספורט תעניק לאוהדי הספורט שירות טוב יותר, ותיתן לספורט את ההתייחסות הרצינית שלה הוא ראוי.

 

ההכללה של תקשורת הספורט לגוף אחד חוטאת למציאות מטבע הדברים, אולם נראה שמדובר במגמה רחבה ולא בתופעות זניחות בשוליים. כל מפורסם יכול להיות פרשן מבלי להבין את המשחק, עסקנים ובעלי קבוצות מופיעים על עמודי הספורט יותר משחקנים ומסטטיסטיקה, ענף כל כך חשוב בבחינת ספורט וניתוחו זוכה להתעלמות כמעט מוחלטת באתרי, ערוצי ועיתוני הספורט.

 

כשאלו פני הדברים, כדאי שיותר גורמים בתקשורת הספורט ינהגו בספורט ברצינות, לפחות כפי שהם דורשים שאחרים יתייחסו לספורט.

 

הכותב הוא ד"ר, מרצה לתקשורת ומומחה לתקשורת ספורט במרכז האוניברסיטאי באריאל ובאוניברסיטת בר־אילן

בטל שלח
    לכל התגובות
    x