שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט עולמי

טוטנהאם - הבלחה של עונה אחת או הצלחה קבועה?

טוטנהאם היא כיום הקבוצה הלונדונית הטובה בפרמיירליג, אבל עתידה כקבוצה גדולה תלוי בעיקר בבניית אצטדיון חדש. זה הימור כלכלי שעשוי להותיר אותה בצלן של היריבות הגדולות בעשור הקרוב

אוריאל דסקל 09:5229.02.12

"טוטנהאם - לנצח בצל שלנו", שרים אוהדי ארסנל. והם שרו את זה בקול רם לאחר הניצחון המוחץ בסוף השבוע בדרבי של צפון לונדון. ואולם, גם לאחר הניצחון 2–5 ארסנל מפגרת אחרי טוטנהאם ב־7 נקודות - 12 מחזורים לתום העונה. השאלה כעת באנגליה - האם הקבוצה הלבנה יכולה לעקוף את יריבתה האדומה על בסיס קבוע? וזו בהחלט מטרתה.

 

 

גארת' בייל לאחר התבוסה לארסנל. עדיין 7 נקודות מעל היריבה - 12 מחזורים לסיום גארת' בייל לאחר התבוסה לארסנל. עדיין 7 נקודות מעל היריבה - 12 מחזורים לסיום צילום: רויטרס

 

הקלות מס מעצבנות

 

המטרה הזו הובילה את טוטנהאם לקבל את ההחלטה על בניית אצטדיון חדש - כמו שארסנל עשתה בעשור הקודם. אבל אם ארסנל עשתה זאת בצורה שעוררה הערכה וזכתה לשבחים - טוטנהאם עושה זאת בצורה, איך נאמר, עקומה.

 

טוטנהאם החליטה לבנות אצטדיון חדש בשכונה שלה. זאת לאחר שכשלה בניסיון שלה לעבור לאצטדיון האולימפי שנבנה במזרח העיר. כשלה ואף הסתבכה משפטית בפרשת ציתותים לא חוקיים. בכל מקרה, הוחלט לבנות אצטדיון חדש על ווייט הארט ליין - פרוייקט בעלות 400 מיליון ליש"ט אבל הקבוצה עשתה מאמצים רבים כדי להוריד את העלויות. בתוכניות המקוריות טוטנהאם הבטיחה לרשות המקומית הארינגיי (Haringey) שבצפון לונדון תרומה של 16 מיליון ליש"ט לבתי ספר מקומיים ושכונות מצוקה - אך בסופו של דבר ניצלה את המהומות הקיציות בשכונת טוטנהאם כדי להימנע מהתרומה ולהשיג מימון ציבורי של 27 מיליון ליש"ט לבניית האצטדיון. 9 מיליון ליש"ט מה־27 מיליון יגיעו היישר ממשלמי המסים מהארינגיי - אזור לא עשיר בעליל - ו־18 מיליון ליש"ט ממועצת העיר לונדון ומממשלת בריטניה, כחלק מהקרן לשיקום ההריסות מהפרעות בקיץ. "אנחנו שמחים שהמועצה מאפשרת לנו להמשיך לתרום בדרכנו", נמסר מהמועדון - הצהרה שעוררה גיחוך. מה גם, שהמועדון, אשר הוציא את עצמו מהמסחר בבורסה כדי להקל את ענייני הבירוקרטיה, לא ממש צריך הקלות מס ממשלתיות. ג'ו לואיס, הבעלים של ספרס, הוא בעל הון של 2.7 מיליארד ליש"ט - כשהרבה מהסכום הזה הוא חייב להקלות במס על הכנסות מסחר חליפין במטבע וגם לעובדה שחי במקלט מס באיי בהאמה.

 

ארסנל לא קיבלה תמיכה ציבורית לבניית האצטדיון שלה, וכחלק מפרויקט האצטדיון החדש אף מימנה בניית מרכז מיחזור לטובת הציבור. עובדות אלו עוזרות לאוהדי ארסנל להמשיך לטעון שטוטנהאם זה מועדון חסר קלאסה - שרק מתחזה למועדון גדול. לטוטנהאם זה לא ממש מזיז. העיקר שיהיה לה אצטדיון חדש - שעל פי דניאל לוי, יו"ר טוטנהאם, יבטיח את עתידה של הקבוצה כאחת הקבוצות הגדולות באירופה.

 

האם זה אפשרי? בטוטנהאם מאמינים שכן. במיוחד לאור העונה המצוינת של הקבוצה של הארי רדנאפ. עונה שהחלה בקיץ קשה בו לוקה מודריץ', כוכב הקבוצה, היה מעוניין לעזוב לצ'לסי, אבל נגמר עם רכישות חכמות וזולות של סקוט פארקר המצוין (5.5 מיליון ליש"ט) והשוער הוותיק בראד פרידל (העברה חופשית) והשאלתו של עמנואל אדאביור ממנצ'סטר סיטי. במקביל להבאת מספר מועט של שחקנים הקבוצה מכרה שחקנים כגון ג'רמיין ג'נאס, ג'ונתן וודגייט, פטר קראוץ', רובי קין, ג'יימי אוהרה ועוד והסגל הפך לקצר אך מגובש.

 

התוצאות הפיננסיות גם כן מעודדות מבחינת טוטנהאם, והן גם יקבעו, בסופו של דבר, אם לטוטנהאם יש מקום בין ארבע הקבוצות הגדולות של הפרמיירליג - לשעבר מועדון סגור (מנצ'סטר יונייטד, ארסנל, ליברפול וצ'לסי) שנפתח לחברות חדשות בשנתיים האחרונות. טוטנהאם רשמה רווח של 400 אלף ליש"ט בעונת 2010/11 (שיפור ניכר מהפסד של 6.6 מיליון ליש"ט בעונה שלפני). זאת בעיקר בזכות ההעפלה לליגת האלופות - שהעלתה את ההכנסות ב־36% מ־120 מיליון ליש"ט ל־164 מיליון ליש"ט.

 

 

שחקני טוטנהאם. טוטנהאם רשמה רווח של 400 אלף ליש"ט בעונת 2010/11 (שיפור ניכר מהפסד של 6.6 מיליון ליש"ט בעונה שלפני) שחקני טוטנהאם. טוטנהאם רשמה רווח של 400 אלף ליש"ט בעונת 2010/11 (שיפור ניכר מהפסד של 6.6 מיליון ליש"ט בעונה שלפני) צילום: איי אף פי

 

עשירה אבל לא ממש

 

טוטנהאם היא אחת הקבוצות היחידות בפרמיירליג שרושמות רווחים תפעוליים מדי שנה (כבר 7 שנים), אבל אלו מספרים שגם מסבירים מדוע לא הצליחה לעשות את קפיצות המדרגה כפי שצ'לסי ומנצ'סטר סיטי עשו - קפיצות שעלו לשתי הקבוצות בהפסדים של מאות מיליוני ליש"ט, שכוסו על ידי בעלים מיליארדרים.

 

היו"ר דניאל לוי מאמין שאפשר לעשות את הקפיצה הזאת ללא הכספים של מיליארדר. זה האתגר הגדול - ולכן הפעילותבשוק ההעברות אולי נראית כאוטית מבחוץ, אבל היא חלק מהאסטרטגיה ארוכת הטווח של המועדון. טוטנהאם היא אחת מארבע רוכשות השחקנים הגדולות בפרמיירליג בעשור האחרון.

 

העונה לטוטנהאם לא היה מקום בליגת האלופות, מה שהקטין את ההכנסות ומסביר את מכירת השחקנים הסיטונאית בקיץ האחרון ואת הפעילות הצנועה, אך החכמה, בשוק העברות השחקנים. טוטנהאם חייבת הרבה לשוק העברות השחקנים שהיטיב עמה בשנים האחרונות. ללא רווחים ממכירת שחקנים, טוטנהאם היתה מדווחת על הפסדים מדי שנה. הקבוצה הצליחה לרשום רווחים אדירים בשנים האחרונות ממכירת שחקנים כגון דימיטאר ברבאטוב, רובי קין, דידייה זוקורה, דארן בנט וקווין פרינס בואטנג.

 

טוטנהאם מכרה שחקנים רבים גם הקיץ - אבל זה רק כדי לשמור על השלד המצוין שנבנה בשנים האחרונות, שאמור לעזור לה לעשות את הקפיצה. דניאל לוי התעקש על השארת מודריץ' המצוין והאריך את חוזהו של גארת' בייל, שחקן הכנף הוולשי שעל פי המספרים מ־99 הופעותיו הראשונות בפרמיירליג, הוא טוב יותר מכריסטיאנו רונלדו.

 

אם תצליח הקבוצה להעפיל לליגת האלופות העונה - והמצב נראה טוב מבחינתה - היא תוכל לשמר את הסגל הקיים ואף לחזקו. עם זאת, הקבוצה חייבת להבטיח העפלה לליגת האלופות במשך כמה שנים רצופות כדי להתמודד ברמה הגבוהה ביותר בטווח הארוך.

 

על פניו, טוטנהאם היא כבר עכשיו אחת מ־11 הקבוצות המכניסות באירופה, על פי ליגת הכסף של דלויט, ואחת משש הקבוצות המכניסות באנגליה. אבל ארסנל וצ'לסי מצליחות לגייס כל אחת יותר מ־60 מיליון ליש"ט בשנה מאשר ספרס, שמכניסה גם 20 מיליון ליש"ט פחות מליברפול.

 

מבחינת צמיחה, בשש השנים האחרונות הצליחה טוטנהאם להגדיל את ההכנסות השנתיות ב־132%. רק מנצ'סטר סיטי (152%) הצליחה יותר, אבל הפער לעומת ארסנל, צ'לסי ויונייטד לא נסגר וזאת מאחר שרוב הצמיחה מיוחס להסכמי הטלוויזיה, שכולן נהנו מהם.

 

טוטנהאם השיגה הסכמי חסות נאים מאוד שהעלו את ההכנסות המסחריות והן צפויות להמשיך לצמוח, אבל המועדון עדיין לא מצליח להדביק את הקבוצות הגדולות מבחינת תקציב שכר (שבדרך כלל קובע כמה הקבוצה תצליח על המגרש). לטוטנהאם תקציב שכר של כ־90 מיליון ליש"ט — הרבה פחות משל מנצ'סטר סיטי (174 מיליון ליש"ט), צ'לסי (173 מיליון), מנצ'סטר יונייטד (153 מיליון), ארסנל (124 מיליון) וליברפול (120 מיליון).

 

 

לוקה מודריץ', עמנואל אדאביור וניקו קרנצ'ר. פעילות חכמה וחסכנית בשוק העברות הקיץ לוקה מודריץ', עמנואל אדאביור וניקו קרנצ'ר. פעילות חכמה וחסכנית בשוק העברות הקיץ צילום: איי אף פי

 

האתגר הכפול

 

וזה מחזיר אותנו למאמצים לבנות אצטדיון חדש. בווייט הארט ליין כ־36 אלף מושבים עם תפוסה גבוהה ורשימת המתנה ארוכה למנוי. ספרס, שמכניסים 1.6 מיליון ליש"ט במשחק, פשוט לא מתחרים ביום משחק של ארסנל, שמכניסה 3.3 מיליון ליש"ט ביום משחק באצטדיון האמירייטס (60 אלף מקומות), ומנצ'סטר יונייטד, שמכניסה 3.7 מיליון ליש"ט ביום משחק באולד טראפורד (76 אלף מקומות). זה מוביל לכך שטוטנהאם, בעונה טובה, יכולה להכניס מימי משחק כ־45 מיליון ליש"ט, בעוד שארסנל ומנצ'סטר יונייטד מכניסות יותר מ־100 מיליון ליש"ט בעונה מימי משחק בלבד. צ'לסי, אגב, מכניסה כ־70 מיליון ליש"ט בשנה מימי משחק וגם מחפשת לבנות אצטדיון חדש.

 

בשביל אצטדיון חדש טוטנהאם תצטרך להקריב את הפעילות שלה בשוק העברות השחקנים, ולכן זה כבר כמה שנים שטוטנהאם משקיעה יותר בנוער - מבניית מתקני אימון חדשים שייפתחו בקיץ הקרוב ועד לגיוס שחקנים צעירים ומבטיחים מהעולם כמו סולימאן קוליבלי, כוכב נבחרת הנערים של חוף השנהב. השאלה כעת היא - איך המועדון יתמודד עם האתגר הכפול של העפלה קבועה לליגת האלופות ושמירה על סגל תחרותי? בנוסף לכל זה, המאמן שהוביל את הקבוצה להישגי שיא, הארי רדנאפ, צפוי לעזוב לנבחרת אנגליה בקיץ. בניית אצטדיון חדש ולצדה העפלה קבועה לליגת האלופות במסגרת הפרמיירליג הסופר־תחרותית הן האתגרים הגדולים שעומדים בפני טוטנהאם. אם תצליח בהם, היא עוד עשויה לצאת מתחת לצל של ארסנל.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x