שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
אירועי ספורט

מה התקציב האמיתי של לונדון 2012?

תחקיר של סקיי לגבי ההוצאות הקשורות באולימפיאדה הראה שהציבור הבריטי ישלם 24 מיליארד ליש"ט על קיום המשחקים בממלכה, פי עשרה מהמתוכנן. אולם השאלה האמיתית שעולה היא מה זו בכלל "הוצאה אולימפית"?

ניצן פלד 09:3002.02.12

העיתונות היא קונספט חשוב, אפילו רומנטי. אבל העיתונות, שבתיאוריה אמורה למלא שורה של פונקציות בחברה, לא נבדלת כיום מכל גוף כלכלי אחר. זאת אומרת שמטרתה היא לשרוד כלכלית. לכן היא לעתים לא מספרת לנו הכל, או מספרת דברים מזווית מאוד מסוימת. אבל בניגוד לעיתונות, המשחקים האולימפיים הם לא גוף כלכלי שצריך לשרוד. את המשחקים האולימפיים צריך לבחון לפי שורה תחתונה אחרת לגמרי.

 

 

לונדון 2012. הוצאות של 24 מיליארד ליש"ט הן ל-100 אולי 200 שנה לונדון 2012. הוצאות של 24 מיליארד ליש"ט הן ל-100 אולי 200 שנה צילום: רויטרס

 

השקעה. לא הוצאה

 

זה לא הפריע לרשת סקיי הבריטית לפרסם בשבוע שעבר את תוצאותיו של תחקיר, שארך שלושה חודשים להפיק, ולפיו "ההוצאה על המשחקים האולימפיים של לונדון 2012 תגיע ל־24 מיליארד ליש"ט מכספי ציבור, פי עשרה מהתקציב המקורי". סקיי, מבחינתה, שהיא גוף תקשורת שעוסק בחדשות ושצריך להצדיק את עצמו כלכלית, עשתה את העבודה שלה מצוין. תראו איזו כותרת היא השיגה. מאז פרסום תוצאות התחקיר, שמה של סקיי הוזכר באלפי עיתונים, אתרי אינטרנט ומהדורות חדשות סביב העולם. לא משנה כמה כסף סקיי הוציאה על התחקיר הזה, זה עדיין פחות משווי הפרסום שהוא קנה לה. מבחינתה, זו לא הוצאה - זו השקעה.

 

הבעיה היא שעל הדרך היא עשתה עוול גדול מאוד לאמת ולצדק, שני ערכים שהעיתונות, כקונספט, אמורה לקדש ולשמור עליהם. כי כשהיא מוסיפה כותרת משנה כזו: "ההוצאה הממשלתית על המשחקים תגיע ל־24 מיליארד ליש"ט... ועוד בתקופה של האטה כלכלית וגירעון ממשלתי", אולי המספרים שהיא מציגה נכונים, אבל אופן ההצגה שלהם וקשירתם באירועים אחרים הם פשוט מוטים. כל מטרתם למשוך תשומת לב, לסחוט רגשית את צרכן החדשות. הרי הכסף ש"יוצא" לא באמת מבוזבז - רובו מושקע בתשתיות. אדרבה - דווקא בזמן של מיתון, הגברת ההוצאה (ההשקעה) הממשלתית בתשתיות היא כלי ראשון במעלה ליציאה ממיתון.

 

אז כדי לתקן את הרושם שעולה מהתחקיר של סקיי, הנה כמה זוויות שלא עולות מהכותרות שלו.

 

הדבר הראשון שחשוב להבהיר הוא עניין ההוצאות וההכנסות של משחקים אולימפיים. לאורך השנים האחרונות התפרסמו אלפי מאמרים שניסו לקבוע איזו אולימפיאדה סיימה ברווח, איזו סיימה בהפסד, ומה בדיוק היו המספרים. אבל בהתחשב באינטרסים של מי שמחזיק במספרים ואלו של מי שאוסף ומפרסם אותם, לא מפתיע שהיום אפשר למצוא הרבה מאוד גרסאות לאותם פרסומים.

 

למשל, הטענה הרווחת היא שיוון הוציאה 10 מיליארד יורו על המשחקים של 2004. עם זאת, איבן וויינר, מהכותבים המובילים ב"אקזמינר", שואל ובצדק "האם המספר הזה נכון? זו שאלה שאולי אף פעם לא תקבל תשובה". בהתאם לכך, הפרסומים סביב המספר המדויק שיוון הפסידה בעקבות המשחקים משתנים גם הם. אבל האם זה בכלל חשוב? כשיוון מתבוססת בחוב לאומי עצום וכלכלה מפורקת, האם המספר הסופי משנה? לא ממש. מה שחשוב זה לבחון את טיב הקשר בין ההרפתקה האולימפית לבין מצב הכלכלה היוונית היום. "קשר שלא יהיה מופרך לומר שאכן קיים", מוסיף וויינר.

 

 

קן הציפור בבייג'ינג. האם ההשקעה הממשלתית הסינית בתשתיות בין השנים 2001 ל־2008 במקומות שקשורים למשחקים, שהיתה גדולה מ־40 מיליארד דולר, היא חלק מתנופת פיתוח שהתרחשה בלי קשר למשחקים, או שהיא צריכה להיכלל ב"הוצאות האולימפיות"? קן הציפור בבייג'ינג. האם ההשקעה הממשלתית הסינית בתשתיות בין השנים 2001 ל־2008 במקומות שקשורים למשחקים, שהיתה גדולה מ־40 מיליארד דולר, היא חלק מתנופת פיתוח שהתרחשה בלי קשר למשחקים, או שהיא צריכה להיכלל ב"הוצאות האולימפיות"? צילום: בלומברג

 

מה זו הוצאה אולימפית?

 

המקרה של בייג'ינג 2008 מבהיר גם הוא את הבעייתיות. דיווחים שונים, שנסמכים על מידע שממשלת סין הוציאה, גורסים כי המשחקים של 2008 הניבו רווח של בין 16 ל־170 מיליון דולר. הדיווחים האלה מסתמכים על הנתון שלפיו ההוצאות עמדו על מספר חד־ספרתי של מיליארדי דולרים, משהו בין 3 ל־6 מיליארד. מדוע ההבדלים? ראשית, כי מי שמחזיק במידע מפרסם אותו בהתאם לאינטרסים שלו.

 

שנית, כי קשה לאסוף את כל הנתונים האלה. ושלישית, כי אין הסכמה על מה נחשב בהוצאות על המשחקים ומה לא. למשל, האם ההשקעה הממשלתית הסינית בתשתיות בין השנים 2001 ל־2008 במקומות שקשורים למשחקים, שהיתה גדולה מ־40 מיליארד דולר, היא חלק מתנופת פיתוח שהתרחשה בלי קשר למשחקים, או שהיא צריכה להיכלל ב"הוצאות האולימפיות"? ואם כן, אז איזה חלק מהן? ואיך מחשבים את הוצאות תחזוק המבנים אחרי המשחקים?

 

מה שהדיווח של סקיי עשה היה להעמיס תחת הקטגוריה "הוצאות אולימפיות" כל פני שהושקע על ידי הממשלה הבריטית בפיתוח, בכל רחוב, שכונה, עיר ומחוז שקשורים למשחקים, ולטעון שההוצאה הזו גדולה פי עשרה מהתקציב הראשוני (שב־2005 עמד על 2.37 מיליארד ליש"ט), אף שהתקציב הראשוני לא כלל את כל מה שבסקיי הכלילו בחישוב שלהם שהגיע ל־24 מיליארד ליש"ט, וכל זאת בלי להתחשב בשחיקה של כוח הקנייה הבריטי. תחקיר זה הוגש בצורה מניפולטיבית, זולה וסוחטת רגשית – בהאטה הכלכלית ובגירעון הממשלתי. רוצה לומר: "איך הם מוציאים כל כך הרבה כסף כשהציבור במצב רע?". אכן, עיתונות במיטבה.

 

אז איך סקיי הגיעה ל־24 מיליארד? ככה: אחרי שבריטניה הציגה תקציב של 2.37 מיליארד ליש"ט בעת הגשת המכרז לאירוח המשחקים, הממשלה החליטה לנצל את האירוע כדי להוביל תנופת פיתוח. התקציב גדל כי הוכנסו בו סעיפים חדשים, ולפני כמה שנים החבילה הממשלתית עמדה על 9.3 מיליארד ליש"ט.

 

סקיי הוסיפה על זה עוד 1.3 מיליארד הוצאות על הגברת האכיפה על שימוש בסמים במהלך המשחקים (ע"י ספורטאים), תשלומים לעובדי התחתית כדי שלא ישבתו, מסע הלפיד ברחבי המדינה, הסחבת המשפטית בעניין השימוש באצטדיון האולימפי אחרי המשחקים ועוד עשרות סעיפים קטנים בהרבה. 1.1 מיליארד הושקעו ב"מורשת" של המשחקים (פארקים, ניקוי נחלים, שיקום חיי טבע והוצאות על התאמת המבנים לשימוש אחרי המשחקים), 1.1 מיליארד על שיטור וכוחות אנטי־טרור, 4.4 מיליארד על אבטחה ומודיעין ו־6.5 מיליארד על תשתיות. החשבון הזה מגיע ל־23.7 מיליארד ליש"ט "שבוזבזו מכספי הציבור", לפי סקיי.

 

 

טום דיילי בבריכה האולימפית. ההשקעה במזרח לונדון היא אוויר לנשימה טום דיילי בבריכה האולימפית. ההשקעה במזרח לונדון היא אוויר לנשימה צילום: איי אף פי

 

השקעה ל־100 שנה

 

מכאן שאפשר לחשוב שהכסף הזה יורד לטמיון, או עובר לקופתה של מדינה אחרת. בפועל, "75% מההוצאה תשמש את לונדון ואת תושביה ב־100 או ב־200 השנים הבאות. זו השקעה במדינה שלנו", כפי שאומר סר ג'ון ארמיט, נשיא ה־ODA (רשות הפיתוח האולימפית).

 

קודם כל, המשחקים רוכזו במרביתם בסטראטפורד. המשמעות של זה היא הפיכתו של האזור המוזנח במזרח העיר למוקד עסקים, הייטק ואקדמיה. חברות מהמובילות בעולם התחייבו להעביר לשם חלק מהפעילות שלהן, מוסדות אקדמיים יעשו שימוש במגורים ובמתקנים, מרכזי הקניות שהוקמו יוסיפו על כך עוד אלפי מקומות עבודה חדשים שיישארו אחרי תום המשחקים, והפארקים ישלימו את התמונה. מדובר בלא פחות מנס, אוויר לנשימה עבור עיר צפופה ועמוסה, שפתאום כאילו זכתה לריאה חדשה ומתפקדת. ספק עצום אם הפרויקט המצוין הזה היה מוצא דרך לצאת לפועל בלי האולימפיאדה.

 

מעבר לכך, הפרויקט הזה יצר פעילות כלכלית עצומה שאת חשיבותה עבור בריטניה, דווקא בזמן כזה של מיתון, אפשר יהיה להעריך באמת רק בעתיד.

 

כמו כן, התחקיר של סקיי לא מבהיר נקודה פשוטה: כשהממשלה הבריטית מוציאה את הכספים האלה ומעבירה אותם לחברות בנייה בריטיות, קונה אדמות בריטיות, משדרגת איתו את מערכי האבטחה והשיטור הבריטיים ומשלמת חשבונות לעורכי דין בריטיים או אדריכלי נוף בריטיים, האם עדיין אפשר פשוט לקרוא לזה "בזבוז כספי ציבור"? התשובה ברורה: אי אפשר. אבל אז לא היה מתפרסם בישראל מאמר שכולל את השם סקיי תריסר פעמים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x