עד כמה רלבנטית ליגת כדורסל נשים בישראל?

עד כמה רלבנטית ליגת העל בנשים בישראל? היא לא. הליגה מושבתת אבל אין אנשים ברחובות שקוראים לה לחזור ומלבד מספר טורים בעיתונות שמבכים את העובדה שלא תתקיים ליגה העונה, הפייסבוק לא מלא באנשים שכותבים סטטוסים כואבים על כך שהליגה, שניפקה אלופת אירופה בשנה שעברה, לא תשוחק השנה.

למה? אולי בגלל שהיא פשוט לא רלבנטית לחיים בישראל. למה לא? כי כל מה שאיכפת לאנשי הליגה זה קיום הליגה. כמקצוענית. אורנה אוסטפלד, למשל, יכולה לטעון בשיחה של חצי שעה עד שעה ש"חייבים ליגה מקצוענית בישראל" בגלל שהיא "מספקת השראה לנערות שרוצות לשחק כדורסל". שנים שהיא חוזרת על המנטרה הזאת ויוק. מעטות הבחורות שרוצות להיות כדורסלניות בגלל שהן צפו בטלוויזיה בכדורסל נשים.  

נשות כדורסל אחרות עוברות לאלימות מילולית של ממש כאשר טוענים בפניהם שאולי לא צריך ליגה מקצוענית בישראל, כשבקושי יש כדורסלניות ישראליות.

ליגה קטנה כמו הליגה לנשים לא צריכה לשאוף למקצוענות. ההפך, הליגה צריכה להיות רק להעברת כספים לשורשי כדורסל הנשים ברחבי המדינה. העברת הסטטוס של הליגה לליגה חצי מקצוענית והעברת המיליונים שמוקצים למשכורות ושחקניות זרות (ברמלה, למשל, תקציב הקבוצה עומד על 5 מיליון שקל), לפיתוח מחלקות נערות וילדות – במקביל להפצת יותר ויותר פעילות ספורטיבית לנשים (ישראל היא המדינה המערבית עם מספר הספורטאיות הקטן ביותר) צריכים להיות המטרות של איגוד הכדורסל והשחקניות עצמן.