עסקי ספורט

מהפכה בעולם הערבי

המטרה של הקטארים ב־11 השנים הקרובות היא לבנות נמל עמוק־מים, שדות תעופה, תשעה אצטדיונים ממוזגים, וגם: 90 אלף חדרי אירוח, רכבת תחתית ומסילות רכבת לאורכו ולרוחבו של המפרץ הפרסי. רק שהמהומות בעולם הערבי לא יגיעו לקטאר והכל יהיה בסדר

יוני מנדל 09:5031.03.11

"על מה אתה חושב שמעידות שלוש החגיגות של דצמבר האחרון?", נשאל בדר אל־דרוויש, מנכ"ל קבוצת אל־דרוויש אחזקות. האזרח הקטארי - אחד מאנשי העסקים המשפיעים באזורנו, שהונו האישי מוערך ב־1.7 מיליארד דולר ושחברת השקעות הנדל"ן שלו היא מהוותיקות במזרח התיכון - ידע היטב למה התכוון כתב עיתון "אל־שרק אל־אווסט".

 

אילו חגיגות אתם שואלים? ב־2 בדצמבר 2010 הודיעה פיפ"א על זכייתה של קטאר באירוח משחקי המונדיאל לשנת 2022; ב־18 באותו חודש חגגו אזרחי קטאר את יום העצמאות של המדינה; ובין לבין התאריכים הללו הודיעה הממשלה כי הצליחה לעמוד במטרה שהציבה לעצמה (שנתיים מוקדם יותר מתאריך היעד), והגיעה לייצור כמות שנתית של 77 מיליון טונות של גז טבעי נוזל.

 

בכך הפכה קטאר ליצואנית הגדולה בעולם של "הנפט החדש".

 

בתשובה לשאלת הכתב לא חשב אל־דרוויש פעמיים, והודה למנהיג המדינה השייח' חמד בן ח'ליפה אל־ת'אני. אבל היה משהו הרבה יותר מפוליטיקה בתשובה שלו. "ההתקדמות שלנו היא בקפיצות גדולות", אמר אל־דרוויש למראיין, "ומה שאתם רואים הוא רק רצה הקרחון".

 

קרחון בקטאר. זאת קטאר, המפרץ הפרסי, מודל 2022.

 

 

הדמייה של אצטדיון אל גאראפה בקטאר. בסך הכל אמורה קטאר להשקיע בפרויקטים של תשתיות לקראת מונדיאל 2022 כ־64 מיליארד דולר. לפי עיתון "אל־ערב אל־יום", בסופו של דבר יהיה מדובר ביותר מ־100 מיליארד דולר הדמייה של אצטדיון אל גאראפה בקטאר. בסך הכל אמורה קטאר להשקיע בפרויקטים של תשתיות לקראת מונדיאל 2022 כ־64 מיליארד דולר. לפי עיתון "אל־ערב אל־יום", בסופו של דבר יהיה מדובר ביותר מ־100 מיליארד דולר צילום: MCT

 

בסוף גם גווארדיולה יגיע

 

הזכייה באירוח המונדיאל היא אכן עוד קפיצה ענקית של קטאר. המדינה שמספר אזרחיה עומד על כ־300 אלף תהיה הראשונה במזרח התיכון לארח את המונדיאל. תוך שהיא מביסה את ההצעות של אוסטרליה, יפן וארצות הברית, ב־2022 תהפוך קטאר למדינה הקטנה ביותר אי פעם שאירחה את האליפות. בשטח פיזי הדומה לזה של קפריסין ייבנו בשנים הקרובות תשעה אצטדיונים, שיהיו ממוזגים ומופעלים על ידי אנרגיה סולארית. וכן, זה גם יהיה המונדיאל הכי יקר בעולם.

 

ובקטאר לא נראה שמבזבזים זמן. שבוע בדיוק אחרי שפיפ"א פרסמה את בחירתה ההיסטורית בקטאר, אישרו באמירות הקטנה שהם בוחרים בברצלונה. "קרן קטאר לחינוך, מדעים ופיתוח" הודיעה שחתמה על חוזה עם בארסה על סכום של 166 מיליון יורו לתקופה של חמש שנים. "ברצלונה היא הרי הרבה יותר ממועדון", אמר הדובר הקטארי, "ולכן דווקא אנחנו רוצים להיות להיות הספונסר שלהם".

 

המחאה הישראלית שנועדה למנוע את החיבור בין קטאר לברצלונה בתואנה שלקטלונים יש עסק עם "תומכי טרור", הצליחה רק לפגוע עוד יותר בדימוי של משרד החוץ. מי שהקים בקטאר את "עיר החינוך" ("אל־מדינה אל־תעלימיה"), ומי שהביא לדוחא את האוניברסיטאות האמריקאיות מוירג'יניה, קורנל, נורת' ווסטרן, טקסס וג'ורג'טאון, כמו גם את UCL הלונדונית - יחבר את קטאר בסופו של דבר גם לגווארדיולה.

 

חזון ל-2030

 

המונדיאל "נופל" על קטאר במהלכה של תוכנית ארוכת טווח לפיתוח וצמיחה. "החזון הלאומי של קטאר 2030" היא תוכנית מוקפדת שעליה הכריז חמד בן ח'ליפה אל־ת'אני בשנת 2008. זו מסגרת פעולה שאמורה לסייע לקטאר להפוך לכוח מוביל עוד יותר בכלכלה העולמית, להעלות בה את המודעות לסביבה, לשפר את רמת החיים, את איכות בתי הספר וההשכלה הגבוהה, ולעשות את כל זאת תוך הקפדה על "שינוי עם שמירה על מסורת". תאריך היעד של התוכנית היה כאמור 2030. אבל עם הודעת פיפ"א על מונדיאל 2022 הכריזו בקטאר שרוב הפרויקטים יוקדמו כדי לעמוד ביעד החדש.

 

במסגרת התוכנית המעודכנת, בעשר השנים הבאות ייפתח בדוחא שדה תעופה בינלאומי חדש בהוצאה משוערת של 10 מיליארד דולר. בניית תשעת האצטדיונים החדשים, על מערכות המיזוג המשוכללות, מוערכת ב־4 מיליארד דולר. 20 מיליארד נוספים יושקעו בעשור הקרוב בבניית כבישים חדשים ובשיפוץ כבישים קיימים. גם נמל עמוק־מים בתוכנית. חברה סינית כבר זכתה במכרז, וההוצאה המשוערת היא 7 מיליארד דולר. חומרי הגלם הרבים שאמורים להגיע למדינה לטובת הקמת האצטדיונים, סלילת הכבישים ותנופת הבנייה (הצפי לגבי מלונאות בלבד הוא בנייה של 90 אלף חדרי אירוח חדשים) אמורים להגיע דרך הנמל, ולכן הלחץ על בנייתו גדל. אם חפירתו לא תסתיים בתוך חמש שנים, יצטרכו הקטארים להשתמש בנמלים הסעודיים ולשנע את החומרים קרקעית, מה שייקח זמן ויעלה הרבה כסף. לכן בניית הנמל הפכה למשימה ראשונה במעלה.

 

גם תחבורה ציבורית, שכמעט לא קיימת במדינה, הפכה למשימה לאומית שתצטרך להתחיל ממש מאפס. עם הפנים למונדיאל מתוכננת להיבנות בבירה דוחא בעשור הקרוב רכבת תחתית, ובנוסף - עוד רשת של מסילות רכבת שתקשר בין ערי המדינה. בנייתו של "גשר החיבה" ("ג'יסר אל־מחבה"), שהיה אמור לקשר בין קטאר לבין שכנתה בחריין, נעצרה בינתיים.

 

עניין אזורי גדול עוד יותר נכנס לתמונה: ייתכן ששאר מדינות המפרץ ינסו להשתלב בצמיחת המונדיאל הקטארית ולבנות רשת מסילות רכבת (Gulf Railway) באורך כולל של 1,940 ק"מ, שתחבר את קטאר עם סעודיה, בחריין, כווית, עומאן ואיחוד אמירויות ערב. ההשקעה, 25 מיליארד דולר, תבטיח שכל אוהד או אוהדת כדורגל שיגיעו לדוחא יוכלו לקפוץ לריאד, לכווית סיטי או למאסקט. יוזמי התוכנית, שהיתה עד כה על הנייר ונדחתה כמה פעמים, קיבלו תיאבון של ממש אחרי הודעת פיפ"א.

 

בסך הכל אמורה קטאר להשקיע בתשתיות שיושלמו לקראת מונדיאל 2022 סכומים שבין 57 מיליארד דולר (לפי הערכות חברת דירוג האשראי מודיס) ל־64 מיליארד דולר (לפי הערכות סטנדרד אנד פור'ס). לפי עיתון "אל־ערב אל־יום", הרואה אור בלונדון, בסופו של דבר יהיה מדובר בסכומים גבוהים הרבה יותר שיישקו למיליארד בן שלוש ספרות.

 

עם זאת, לא תהיה זו הרי השקעה ללא תמורה. לדברי פיליפה פאנטאנאצ'ה, הכלכלן הראשי של בנק סטנדרד צ'רטרד במזרח התיכון: ההשקעות של קטאר, כוח האדם הגדול שיגיע למדינה, והשקעות זרות של חברות בינלאומיות המזהות את הפוטנציאל של המפרץ, של קטאר ושל השילוב שבין שניהם למונדיאל, יתבטאו בהמשך התנופה הקטארית. לדברי פאנטאנאצ'ה, "התל"ג של קטאר צמח בשנים האחרונות בשל העלייה המואצת בייצור גז טבעי נוזלי... כעת, משהגיעה קטאר ליעד שהציבה לעצמה, אני מעריך שהצמיחה תימשך בגלל השקעות הקשורות למונדיאל".

 

 

שחקן קטארי. יש גם ביקורות נגד ההוצאות המתוכננות. "אלו שהביאו את יוון לאולימפיאדה גם הביאו אותה לסף פשיטת רגל", אמר המקור הקטארי, "ואנחנו לא רוצים שדבר כזה יקרה אצלנו" שחקן קטארי. יש גם ביקורות נגד ההוצאות המתוכננות. "אלו שהביאו את יוון לאולימפיאדה גם הביאו אותה לסף פשיטת רגל", אמר המקור הקטארי, "ואנחנו לא רוצים שדבר כזה יקרה אצלנו" צילום: רויטרס

 

מהן "הסכנות" של המונדיאל?

 

עם זאת, ההשקעה האדירה הקשורה במונדיאל לא עוברת במפרץ בלי ביקורת. לפי האתר "נוקודי" ("כספי"), ההשקעה הכספית האדירה בתשתיות חסרת פרופורציה להשקעה בכדורגל. בגביע אסיה האחרון, שהתקיים בקטאר בינואר, לא הגיעה אף קבוצה ערבית לחצאי הגמר - שיא שלילי שכמוהו לא ידע העולם הערבי מאז אליפות אסיה 1972.

 

לדברי "נוקודי", במפרץ בוחרים להשקיע את הכסף על פרויקטים מהירים המביאים תוצאות עקרות ומרהיבות. "לכן מעדיפים להביא לכאן שחקנים מבוגרים לקראת סיום הקריירה שלהם, כמו בטיסטוטה, ז'וניניו וקנבארו, ולא משקיעים את הכסף בייצור מחלקות נוער". "הכספים שאנחנו מוציאים על כדורגל", נכתב במאמר,"הם השקעה ללא תשואה".ביקורת אחרת שנשמעה בקטאר היא לגבי "היום שאחרי". לדברי "מקור קטארי בכיר", יש חשש - גם בקרב אנשי הממשל בקטאר — שמקרה אולימפיאדת אתונה יחזור על עצמו, ומתקני ותשתיות הספורט המדהימים המוקמים במדינה יעלו חלודה בשנים שלאחר מכן, ושלקטאר לא תהיה אז שום סיבה להמשיך ולתחזק אותם. "אלו שהביאו את יוון לאולימפיאדה גם הביאו אותה לסף פשיטת רגל", אמר המקור הקטארי, "ואנחנו לא רוצים שדבר כזה יקרה אצלנו".

 

בגלל הביקורת הזו דואגים בממשלה הקטארית להדגיש שהם מודעים ל"סכנות" של המונדיאל, ולכן חושבים על דרכים להתמודד איתן. אחת מהן, כפי שמדווח אתר התאחדות הכדורגל הקטארית, היתה ההחלטה להקים את האצטדיונים בשיטה מודולרית, שתאפשר לפרק אותם אחרי סיום המונדיאל ולמכור אותם לכל המרבה במחיר. "זו תהיה דרך לפתח כדורגל במדינות המתפתחות, ולהפיץ את אצטדיוני הכדורגל הקטאריים לעולם", נכתב באחד המאמרים בנושא. לגבי הביקורת המקצועית על איכות הכדורגל, בהתאחדות מבקשים להדגיש שהחסות שניתנה לברצלונה היא לא רק למטרות כלכליות או פרסומיות. לדברי ד"ר סייף אל־חג'רי, סמנכ"ל קרן קטאר, "השותפות שלנו עם ברצלונה תאפשר לנו ללמוד מהיכולות המקצועיות של הקבוצה הקטלונית, מאמניה, שחקניה ואקדמיית הכדורגל שלה". לדבריו, החסות על החולצות היא רק חלק אחד בשותפות, כשחלק אחר הוא "קידום הכדורגל הקטארי בכל הרמות ובכל הגילים".

 

 

השייח' חמד בן ח'ליפה אל־ת'אני שליט קטאר עם הנשיא הפדרלי של גרמניה כריסטיאן וולף. "המזרח התיכון עומד בפני בום כלכלי חדש והוא מונהג על ידי קטאר. השאלה היחידה הפתוחה היא האם הבום הזה יביא בשורה למדינה זו בלבד או למדינות האזור באופן כללי". השייח' חמד בן ח'ליפה אל־ת'אני שליט קטאר עם הנשיא הפדרלי של גרמניה כריסטיאן וולף. "המזרח התיכון עומד בפני בום כלכלי חדש והוא מונהג על ידי קטאר. השאלה היחידה הפתוחה היא האם הבום הזה יביא בשורה למדינה זו בלבד או למדינות האזור באופן כללי". צילום: אי פי אי

 

יורו ערבי?

 

"הכדור עכשיו במגרש הערבי", כותבת הכלכלנית התוניסאית עאישה בן מחמוד. "המזרח התיכון עומד בפני בום כלכלי חדש והוא מונהג על ידי קטאר. השאלה היחידה הפתוחה היא האם הבום הזה יביא בשורה למדינה זו בלבד או למדינות האזור באופן כללי".

 

היא טוענת כי ייתכן שיהיה זה המונדיאל שיכריע את הכף הכלכלית, וישכנע את 22 מדינות הליגה הערבית להקים שוק ערבי משותף. השלכה כלכלית אחרת שלדבריה יכולה להיות לאליפות היא איחוד המטבע בקרב שש מדינות המפרץ. "לא ברור איך ישפיע המונדיאל על המזרח התיכון", היא מסכמת, "והאם נצליח לנצל את ההזדמנות ההיסטורית הזו כדי להמריא לתקופה חדשה והיסטורית".

 

עוד 11 שנים תישמע בדוחא שריקת הפתיחה במונדיאל המזרח תיכוני הראשון. באיזה מזרח תיכון נהיה בשנת 2022, את זאת אי אפשר לנבא. המטרה של הקטארים ב־11 השנים הקרובות היא לבנות נמל עמוק־מים, שדות תעופה, תשעה אצטדיונים ממוזגים, וגם: 90 אלף חדרי אירוח, מסילות רכבת לאורכו ולרוחבו של המפרץ הפרסי ורכבת תחתית בדוחא. כדי שישראל תהיה שם, לא רק כקבוצת כדורגל, ותיקח חלק בחגיגה, יש לנו 11 שנה לעשות שלום עם הסורים והפלסטינים - מה שכנראה יביא לשלום עם העולם הערבי כולו, ולהתקבלות ראשונה אל האזור. שתי משימות עומדות עד 2022 בפני קטאר ובפני ישראל. אפשר לנחש מי תצליח לעמוד בהן קודם.

 

הכותב הוא חוקר במכון ון ליר בירושלים

בטל שלח
    לכל התגובות
    x