רונלדו: שחקן אוברייטד בחסות נייקי

רונלדו הברזילאי הודיע על פרישתו הבוקר. בשיאו הוא היה כדורגלן מרהיב - שילוב של כוח, מהירות וטכניקה שהעולם לא ראה לפניו. ואולם, לאורך הקריירה שלו הוא היה רחוק משיאו. הוא אמנם סבל מפציעות קשות, שמעטים היו מתאוששים מהן, אבל גם סיגל לעצמו סגנון חיים לא מקצועי. "אתה לא מתבייש

רונלדו - שחקן השנה ב-1997 בגיל 21 וגם ב-2002 (בעיקר בגלל הזכייה במונדיאל ולא בגלל הישגים עם המועדון שלו) - כבש יותר מ-350 שערים בקריירה שלו. אבל בכמה תארים קבוצתיים הוא זכה? הוא זכה בגביע ההולנדי עם פ.ס.וו, הוא זכה בגביע הספרדי ובגביע המחזיקות עם ברצלונה (עונת השיא שלו עם 47 שערים ב-49 משחקים); הוא זכה בגביע האיטלקי ובגביע אופ"א עם אינטר; הוא זכה באליפות אחת, בריאל מדריד – כשזינאדין זידאן, לואיש פיגו וראול מפטמים אותו בכדורים בלי סוף; והוא זכה בגביע העולם ב-2002 כשרונלדיניו וריבאלדו (בשיאו) לצידו.

זה ממש לא כמות ואיכות התארים שיש לצפות מאחד הגדולים בכל הזמנים. אגב, גם מעריציו הנלהבים ביותר לא יחשיבו את אליפות העולם ב-1994 כתואר "שלו".

האמריקאים שילמו סכומים אדירים להתאחדות הכדורגל הברזילאית כדי להיות ספונסרית הלבוש שלה ובחוזה בין הגופים היו סעיפים ספציפיים לגבי רונלדו. להתאחדות שילמו יותר כדי שהוא ישחק וזה בגלל שבנייקי רצו להפוך אותו למייקל ג'ורדן של הכדורגל - הם בנו את המותג שלו ככזה. אבל זה משהו שהוא לא היה. למרות שנשאר עם נייקי עד יומו האחרון כשחקן, הוא מעולם לא הפך להיות השחקן שנייקי רצתה שיהיה. למרות זאת, הם לא התכוונו לוותר על הקונספט ודחפו אותו מעבר ליכולותיו הטבעיות. לפי תיאוריית הקונספירציה הרווחת בברזיל, הוא לא היה אמור לשחק בגמר המונדיאל ב-1998 כיוון שחווה התמוטטות נפשית ופיזית בערב הגמר. אבל נייקי הכריחה את השחקן לעלות.

רונלדו היה כדורגלן מוכשר מאוד עם הישגים בינוניים (מונדיאל זה לא הישג מקצועי גדול יותר מזכייה בגביע האלופות או אליפות אנגליה), אבל הוא כן חשוב להיסטוריה של הכדורגל. הוא חשוב כי הוא השחקן הראשון שמכונת התעמולה הקפיטליסטית הצליחה להפוך לגדול הרבה יותר ממה שהוא היה באמת.