תפאורת קרטון שמסתירה את האמת

עונת ה־NBA שנפתחת מעוררת עניין רב משתי סיבות עיקריות: הקיץ הזיז המון כוכבי ענק בין הקבוצות, וסכסוך עבודה הולך ומחמיר בין השחקנים לבעלים, לקראת תום ההסכם הקיבוצי ביניהם ביוני 2011. בין שני הסיפורים הללו, שעוד נרחיב לגביהם ככל שיתפתחו, תמצאו עוד כמה סיפורים מסיר בישול הגורמה האמריקאי, כלומר בטיגון עמוק.

1. ואלה שמות

מכיוון שאיש לא יודע מה יקרה בקיץ, הרוב אגב מהמרים על שביתה, אתם חייבים לשחק פנטזי ליג השנה. הנה כמה שחקנים שייתנו את העונה הטובה בקריירה שלהם. א': דארן קוליסון, אינדיאנה. קוליסון עבר למזרח, שבו יהיה הפוינט גארד השני בטיבו אחרי רייג'ון רונדו מהסלטיקס. צפו לעונה של 19 נקודות, 9 אסיסטים ויותר מ־45% מהשדה. ב': אריק גורדון, לוס אנג'לס קליפרס. גורדון קיבל תנופה בנבחרת האמריקאית שניצחה בגביע העולם בקיץ, ויכול בקלות להניב 20 נקודות למשחק. ג': אל ג'פרסון. הסנטר שעבר ליוטה, ישחק סוף סוף ליד פוינט גארד אמיתי - דרון וויליאמס, מה שאומר עונה של לפחות 20 נקודות ו־10 ריבאונדים. ד': אנדריי בלאטץ', וושינגטון. הפאוור פורוורד הוכיח מה הוא שווה בשנה שעברה, אבל ליד שני רכזים - ג'ון וול וגילברט ארינאס - הוא בדרך לעונת קריירה: 21 נקודות, 9 ריבאונדים, 4 אסיסטים ובלוק למשחק.

עוד שלושה שחקנים מעניינים בסעיפים הבאים.

לברון ג'יימס ודוויין ווייד. התפאורה הנוצצת לא מסתירה הפסדים של 350 מיליון דולר צילום: MCT

2. מחזור רוקיז וקאמבק השנה

מחזור הרוקיז השנה מבטיח רבות. מג'ון וול בוושינגטון ועד דימרקוס קאזינס ליד עמרי כספי, בסקרמנטו. אבל, במילותיו של יודה, יש עוד אחד. הקבוצה השנייה בלוס אנג'לס הולכת להפתיע אוהדים רבים, כי רק מעטים יודעים כמה טוב הולך להיות בלייק גריפין, שנבחר ב־2009 ראשון בדראפט, נפל קורבן לקללת הקליפרס וגמר את העונה עוד לפני שהחל אותה.

גריפין נותן קדם עונה יפה. צפו ממנו לממוצעים של 24 נקודות ו־12 ריבאונדים, וכבונוס: הקליפרס בפלייאוף. הוא יסיים בתור רוקי השנה, אבל הוא צריך להיות שחקן הקאמבק של השנה, כי לחזור מפציעה זה הדבר הכי קשה שיש לספורטאי. חוץ, אולי, מלהיבחר ראשון בדראפט על ידי הקליפרס.

3. פעמיים כי רע

ניו יורק מחזרת באגרסיביות אחרי כרמלו אנתוני, שמסרב לחתום על הארכת חוזה של כ־65 מיליון דולר לשלוש שנים עם דנבר. אנתוני רוצה החוצה, ומדובר באולסטאר שנמצא בגיל 26 בשיאו. אלא שאנתוני נמצא רמה אחת מתחת ללברון ג'יימס, קווין דוראנט וקובי בראיינט. ותמורתו הניקס מוכנים לתת כישרון ענק (אנתוני רנדולף), ועוד לא מעט - אדי קארי, שפירושו חוזה עצום שׁמסתיים ובחירה בסיבוב הראשון של הדראפט. מה שאומר לערב קבוצה נוספת ולשלוח אליה את הפורוורד האיטלקי העולה דנילו גאלינרי. מותר לקבוצה לשלם יותר מדי על סופרסטאר. ברק יצחקי נהנה מזה. היאנקיז הקימו את השושלת שלהם על בסיס זה. אבל כבר היינו בסיפור הזה שבו הניקס משלמים יותר מדי עבור כל דבר, ומסיימים כל עונה עם הפסדים עצומים. חשבנו שיצאנו מזה, אבל לא. הניקס כבר שילמו יותר מדי בקיץ על אמרה סטאדומייר. לשלם פעמיים יותר מדי על אולסטארים - לא סופרסטארים - לא יביא להם את האליפות.

קובי בראיינט. יזכה בטבעת השישית שלו? צילום: אי פי אי

4. לזכות או לחדול

5. הקרחות ביציעים

"מכירות הכרטיסים גבוהות מהעונה הקודמת" - מכבסת המילים של דוברי הליגה שוברת שיאים של הונאה עצמית. נכון שהיה קיץ מעניין ושיש קבוצות מצוינות, אבל גם נכון שהליגה עומדת שוב בפני הפסד עצום, 350 מיליון דולר פלוס מינוס, ושהליגה שכחה לציין את מחירו הממוצע של מינוי עונתי, וכך קשה לדעת אם מדובר בהצלחה או במכירת חיסול.

המספרים הם בלוף אמיתי. אל תשכחו שקליבלנד נאלצת לרכוש מינוי עונתי עוד באביב - לכל מי שרצה לראות את לברון בפלייאוף. ולכן למועדון יש אולם מכור, אבל קבוצה אין. בקליבלנד תראו אנשיים שנפטרים מהמינוי העונתי שלהם, ולקראת משחק 20, כשהאנרגיה הראשונית מתפוגגת, והמאזן הוא שבעה ניצחונות ותריסר הפסדים, תראו את הקרחות ביציעים, קרחות שפירושן שאנשים גם לא קונים משקה ונקניקייה וגופיות של שחקנים שאתם לא מכירים. זו לא הצלחה כלכלית. נכון שניתן למצוא לכך תשליל במיאמי, מקום מושבו החדש של לברון, שם נגמרו המינויים במהירות הקול ושם לא תמצאו כיסא אחד ריק או נקניקייה שלא רבים עליה באמריקן איירליינס ארינה. אבל מיאמי של לברון וייד ובוש איננה הליגה. היא תפאורת הקרטון, אמיתית כמו שהיתה סנט פטרסבורג אמיתית כחלון לרוסיה הצארית. הליגה האמיתית היא קליבלנד ומינסוטה, ממפיס וניו ג'רזי. ושם הדברים לא נראים מבטיחים.