המורה לשעבר שמעריץ את צ'ה גווארה נגד אירופה

צריך ללכת עשרות שנים אחורה כדי להיזכר בהישגים הגדולים של נבחרת אורוגוואי, הישגים שגרמו למאמנה ב-1966, אונדינו ווירה, להצהיר כי: "למדינות אחרות יש ההיסטוריה שלהן, לנו יש את הכדורגל שלנו". עכשיו, ההיסטוריה הזו יכולה להפוך שוב להווה עבור המדינה הקטנה ביותר שזכתה אי פעם

אוסקר וושינגטון טאבארס היה רק בן שלוש כשאורוגוואי זכתה בגביע העולמי השני והאחרון שלה ב-1950, אחרי ניצחון היסטורי על ברזיל המארחת באצטדיון מראקנה. למרות השנים שחלפו, הניצחון הזה ואחרים כמותו נותנים למאמן של אורוגוואי את הביטחון שלנבחרת שלו יש את המסורת והאופי הדרושים כדי להמשיך ולעשות היסטוריה גם בדרום אפריקה. "יש לנו עדיין מה לתת במונדיאל הזה", מבטיח טאבארס, שאחרי קריירת משחק קצרה, היה מורה בבית ספר תיכון. "להיות בין ארבע האחרונות היה חלום, עכשיו זו מציאות" הוסיף.

המאמן, שמעריץ את צ'ה גווארה וידוע בחיבתו לפוליטיקה ולפילוסופיה, גם הבהיר מה הביא את הסלסטה עד לחצי הגמר: "צריך לזכור שזו לא הפעם הראשונה שאורוגוואי מנצחת בצורה כל כך מרשימה. מה שעמד מאחורי כל זה היה רוח הלחימה של השחקנים".

דייגו לוגאנו, הקפטן של הפרופסור מזכיר את המסורת הגדולה של אורוגוואי ומסכם: "בשבילנו, לעשות היסטוריה זה להיות אלופים".

הנציגה האחרונה של דרום אמריקה בטורניר ממקדת הרבה מתשומת הלב בדרכה לנסות ולעבור את שלוש האירופיות ולהניף את הגביע העולמי, לראשונה מזה 60 שנה. אף שהטורניר יצא להפוגה של יומיים, והצופים יכולים להירגע מהחודש האינטנסיבי, לשחקני אורוגוואי, ספרד, הולנד וגרמניה אין רגע של מנוחה. כולם עסוקים עכשיו באימונים, טיפול בפציעות והכנות טקטיות לקראת משחקי חצי הגמר מחר ומחרתיים.

תיקו 9-9

יחס הזכיות בין אירופה לדרום אמריקה עומד כרגע על תיקו 9:9, כך שתהא התוצאה אשר תהא, יעבור היתרון לאחת היבשות. עבור מאות העיתונאים מדרום אמריקה, שבנו על ברזיל או ארגנטינה שישברו את השוויון, נותרה עכשיו רק הסלסטה מאורוגוואי וכולם מחפשים להחליף כמה מילים עם השחקנים. "אנחנו יודעים שאנחנו מייצגים את כל היבשת," אומר החלוץ אדינסון קאבאני. "זו אחריות כבדה, אבל גם מקור לגאווה עצומה. אנחנו מאמינים שאפשר לעשות את זה – בשביל אורוגוואי, בשביל דרום אמריקה."

על השמחה האורוגוואית הגדולה מעיבה כרגע העובדה שהנבחרת תצטרך להסתדר בלי החלוץ הנהדר לואיס סוארס, שהורחק כזכור בדקה האחרונה של רבע הגמר מול גאנה, לאחר שהדף בידו את הכדור מקו השער. גם המגן חורחה פוסילה ירצה מחר עונש השעייה. במקביל, הקשר ניקולאס לודיירו והקפטן דייגו לוגאנו סובלים עדיין מפציעות וכרגע נראה שלא יפתחו מחר במשחק. ולמרות ההרחקות והפציעות, במחנה האורוגוואי אופטימיים. "ההיסטוריה דוחפת אותנו קדימה" אומר החלוץ סבסטיאן "אל לוקו" אבראו.

מנגד, גם במחנה הכתום מרגישים את משקל העבר וזוכרים שאפילו קבוצות הולנדיות גדולות לא הצליחו עדיין להביא את הגביע. "זה משחק מאוד מסוכן", הצהיר המאמן ברט ואן מארוויק, "האורוגואים הם לוחמים ואנחנו חייבים להיות מאוד ממוקדים".

והגרמנים? אחרי הרביעיות המרשימות נגד אנגליה וארגנטינה, קשה שלא לחוש אופוריה מסוימת אצל המאנשאפט. ביום רביעי תתמודד גרמניה בחצי הגמר נגד ספרד ותבקש לנקום את ההפסד בגמר היורו לפני שנתיים. הנבחרת של יוגי לאב תצטרך אמנם להסתדר בלי החלוץ תומאס מולר, שספג נגד ארגנטינה את הצהוב השני שלו, אבל העומק בספסל הגרמני משרה ביטחון על השחקנים. "יש לנו שחקנים שיכולים להחליף אותו," אומר המאמן לאב, "אני בוחר את אלה שיכולים להוציא לפועל על המגרש את הטקטיקות ואת תפישת המשחק שלי".

לבסוף, בצד הספרדי – דויד וייה הפך אמנם למלך שערי הטורניר עם חמישה כיבושים, אבל הוא ושאר שחקני הנבחרת יודעים שהם יצטרכו להציג כדורגל טוב בהרבה כדי לעבור את הגרמנים. "אנחנו עדיין בחיים," מצהיר הסקורר של לה-רוחה, "יש לנו זמן עכשיו להתחבר ולהגיע לגמר".