שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מונדיאל 2010
מונדיאל קצר

אירופה מצליחה. זה מפתיע אתכם?

אירופה היא הצלחה גדולה בטורניר הזה; מה מלמדת אותנו הסטטיסטיקה על מה שאנחנו כבר יודעים? האם נייקי מקוללת? מה עם אדידס? ומה ההתאחדות לכדורגל בישראל עשתה נכון

אוריאל דסקל 11:3604.07.10

ספרם המבריק של סיימן קופר ופרופ' סטפן סיזמאנסקי, "Why England Lose", מסביר מדוע נבחרות הכדורגל של אירופה המערבית (גרמניה, צרפת, ספרד, אנגליה, הולנד וכו') נחשבות לטובות בעולם אף שרק 6% מאוכלוסיית העולם חיה באזור. אפילו ברזיל, מדינת הכדורגל הגדולה בעולם, מפסידה במונדיאלים בעיקר לקבוצות ממערב אירופה. ארגנטינה, אימפריית כדורגל, לא ניצחה במשחק פתוח נבחרת מערב אירופית באליפות עולם מאז גמר המונדיאל ב־1986.

 

לפי התיאוריה של קופר וסיזמאנסקי, הסיבה לכך היא הקהילות החזקות והעשירות שהתפתחו במערב אירופה ושכללו את השימוש ברשתות חברתיות (networking), עוד מהימים במאה ה־17 שבהם היו מתכתבים ביניהם מדענים במכתבים ומשכללים המצאות כגון המיקרוסקופ והשעונים למיניהם.

 

צפיפות האוכלוסין הגבוהה במערב אירופה - מגרמניה אפשר לטוס בשעתיים וחצי מעל 20 מדינות ו־300 מיליון איש - הביאה לחילופי המידע הללו - נטוורקינג - במדע וגם בכדורגל: הוגו מייזל, אבי הכדורגל באוסטריה, היה מתכתב עם הרברט צ'פמן, המנג'ר הראשון בעולם; ג'ימי הוגאן, מאמן אנגלי אקסצנטרי (הוא רצה לשחק עם הכדורגל על הדשא), העביר את בשורת הכדורגל לגרמניה; בתור איש צעיר היה ארסן ונגר עובר את הגבול בשטרסבורג כל שבת כדי לראות מקרוב את בורוסיה מנשנגלדבאך ובאיירן מינכן משחקות במשחקי הליגה הגרמנית. ויש עוד אלפי סיפורים על כך שהרעיונות זרמו והפכו את האזור למפותח ביותר מבחינה תיאורטית. בהרבה מובנים, היו אלה מהגרים אירופים כגון בלה גוטמן, שפיתחו גם את הכדורגל בדרום אמריקה מבחינה טקטיקת ומחשבתית.

 

נקודה נוספת שיש להזכיר: למערב אירופים יש גם את הניסיון הרב ביותר בכדורגל בינלאומי - הנבחרות המערב אירופיות שיחקו את מספר המשחקים הרב ביותר.

 

בכל מקרה, אלו שדיברו על "דעיכת הכדורגל האירופי" בגלל כישלון נבחרת אנגליה, נבחרת צרפת ונבחרת איטליה, נוסף על העלייה באיכות הנבחרות הדרום אמריקאיות ועכשיו - בגלל שלוש הנבחרות מאירופה בחצי הגמר - מדברים על "המונדיאל של הכדורגל האירופי" פשוט מטעים. כן, אולי הנבחרות האירופיות לא חוו את המונדיאל המוצלח ביותר מבחינתן, אבל כל הנבחרות שהגיעו לרבע הגמר עמוסות בשחקנים שמשחקים באירופה — בליגות הבכירות ביבשת.

 

לחצי הגמר הגיעו שתי נבחרות מגרעין הכדורגל האירופי - שעזרו ופיתחו אותו לרמתו הנוכחית בזכות רשת חברתית/ קהילתית צפופה (הולנד וגרמניה). ספרד, שאימצה מודלים רבים מהולנד, גם כן נכנסה ללופ הזה של הכדורגל המרכז אירופי בשנים האחרונות. זו אחת מהסיבות להצלחה שלה. הכדורגל מעולם לא היה יותר אירופי ממה שהוא עכשיו. וזה היה ככה לאורך המונדיאל.

 

בכל מקרה, כל הנבחרות היו עמוסות בשחקנים המבוססים באירופה. אירופה היא מרכז הכדורגל. זה יישאר ככה עוד הרבה זמן. להספיד את הכדורגל האירופי בגלל טורניר שבו כל נבחרת משחקת מקסימום שבעה משחקים זה פשוט לא נכון.

 

 

ווסלי סניידר מנבחרת הולנד. הכי הרבה ניסיון בינלאומי ווסלי סניידר מנבחרת הולנד. הכי הרבה ניסיון בינלאומי צילום: איי פי

 

הסטטיסטיקה מאשררת

 

הסטטיסטיקה יכולה לאשרר את מה שכולם מרגישים. נבחרת ספרד לא זורמת? כן — אולי בגלל שדויד סילבה, שחקן שייצר 60 הזדמנויות הבקעה בלה ליגה (אחרי רונלדו, צ'אבי וקאקה) — לא משחק. במקומו משחק סרג'יו בוסקטס, שמה לעשות? לא מבריק כמו השחקן החדש של מנצ'סטר סיטי.

 

השוערים האנגלים זוועה? כן. רק 64% מהבעיטות לכיוון השער של נבחרת אנגליה במונדיאל הזה הוצלו על ידי השוער. רק חמש נבחרות גרועות יותר בסטטיסטיקה הזו. הולנד משעממת? ברור. נכון, עד לרבע הגמר 48% מהמסירות של שחקניה היו בצד שלהם של המגרש — יותר מכל נבחרת במונדיאל. כמו כן, אף שחקן לא תיקל יותר ממארק ואן בומל, הגנרל בקישור של הולנד. אגב, לפי הסטטיסטיקות, השחקנים המצטיינים עד רבע הגמר בחלק ההתקפי הם ליאונל מסי, שייצר יותר הזדמנויות הבקעה לו ולחבריו לקבוצה יותר מכל שחקן אחר. מסוט אוזיל מגרמניה גם מצטיין ביצירת הזדמנויות לחבריו לקבוצה יותר מכל שחקן אחר. אוזיל, אחרי המונדיאל, יכול לגמרי לראות את עצמו בקטגורייה של הגדולים באירופה. פליימייקר חכם וקלאסי. 

 

הקללה של נייקי (ואדידס)

 

כולם מדברים על קללת הפרסומת של נייקי. בפרסומת המושקעת — שבה כיכבו פאביו קנאברו, כריסטיאנו רונלדו, דידייה דרוגבה, וויין רוני, פרנק ריברי ורונלדיניו — דחקה החברה את כוכביה "לכתוב את העתיד". העתיד, כפי שנכתב, נראה עגום. רונלדיניו לא הוזמן, והשחקנים בפרסומת ששיחקו במונדיאל בעיקר עשו בושות. בסך הכל, הפרזנטורים המובילים של נייקי כבשו שני שערים. רונלדו אף קינח את הטורניר עם יריקה לעבר המצלמה — מה שחיזק את המותג שלו כערס פורטוגלי.

 

זה לא שבאדידס יכולים להיות מבסוטים מהכוכבים הגדולים שלה. נכון, דויד ויאה מככב — אבל מיכאל באלאק כלל לא בנבחרת גרמניה. סטיבן ג'רארד חווה מונדיאל עגום במיוחד. סטיבן פינאר הודח בשלב המוקדם עם נבחרת דרום אפריקה, דניאלה דה רוסי הודח עם איטליה, יוהן גורקוף היה אחד השחקנים הגרועים בנבחרת שבה באמת כולם היו גרועים — נבחרת צרפת.

 

קאקה לא הבריק. ליאונל מסי היה בסדר ואז חטף בראש מגרמניה. מה זה אומר? שאולי עדיף לחברות הגדולות להיות מזוהות עם קבוצה או עם נבחרת ולא עם כדורגלנים. אולי, כחלק מהמסקנות מפרשת טייגר וודס, בכלל עדיף לחברות הגדולות להשקיע הרבה יותר במערכות עם אידיאולוגיה סדורה מובנית מאשר עם כוכבים, שגדולים ככל שיהיו הם בני אנוש. ובני אנוש, מה לעשות, לרוב מאכזבים.

 

נכון לרבע הגמר, הזוכה הגדולה מבחינת חשיפה במהלך המשחקים היא אדידס. לא רק בגלל חוזה החסות שמבטיח לה פרסום רב במהלך המשחקים (כולל קלוזאפים על הכדור והשופט) אלא גם כי את רוב השערים הבקיעו קבוצות במדי אדידס. 52 מהשערים במונדיאל נכבשו על ידי נבחרות בחסות אדידס. נייקי במקום השני עם 46. ופומה עם 21. שערים טובים לעסקים, במיוחד לחשיפה, כי הם זוכים לשידורים חוזרים רבים — וככה הלוגו נראה הרבה יותר. אגב, הגיוני מאוד שאדידס תכבוש יותר. יש לה פשוט יותר קבוצות (12). לנייקי יש עשר נבחרות ולפומה שבע.

 

אגב, פומה — שלה תקציב חסות קטן בהרבה מזה של אדידס ונייקי, אורגוואי וגאנה נציגות שלה ברבע הגמר. שזה בדיוק כמו נייקי (ברזיל והולנד). בסופו של דבר, המנצחת הגדולה תהיה זו שהנבחרת שלה תרים את הגביע. בינתיים אדידס יכולה להיות בטוחה שיהיה לה נציגה בגמר (ספרד או גרמניה). נייקי תחזיק אצבעות להולנד. פומה לאורגוואי.

 

 

כריסטיאנו רונלדו. קינח את הטורניר עם יריקה לעבר המצלמה — מה שחיזק את המותג שלו כערס פורטוגלי כריסטיאנו רונלדו. קינח את הטורניר עם יריקה לעבר המצלמה — מה שחיזק את המותג שלו כערס פורטוגלי צילום: איי אף פי

 

ועכשיו לכדורגל ישראלי

ההתאחדות לכדורגל סוף סוף עשתה מעשה ויזמה תקנה שתצמצם את ההסתמכות של הכדורגל הישראלי על כיסים של מיליארדרים למיניהם עם אינטרסים שונים ומשונים. כן, הרעיון לא חדש — הוא הוצע להתאחדות לכדורגל כמה פעמים מאז 2004 — אבל הוא חשוב: לפי התקנה, בעלים יצטרך להעניק ערבות מלאה על מלוא החוזה — כלומר לכל שנות החוזה. מדובר בתקנה שלו היתה קיימת בזמן ארקדי גאידמק בבית"ר ירושלים, כ־400 מיליון שקל על משכורות שחקנים לא היו נזרקים לפח, ואולי למועדון היה נשאר משהו מלבד חובות. התקנה הזו, כאמור, לא פורצת דרך או מקדימה את זמנה כמו הפייר־פליי הפיננסי (שלפיו ייאסר על המועדונים להוציא יותר מאשר הם

מכניסים עצמאית), אבל היא כאן כדי למנוע מצב שבו מיליארדר יגיע, ישקיע עשרות מיליונים ברכישת והחתמת שחקנים, יזכה באליפות ואחרי שיראה שהמועדון שלו לא מתקדם לשום מקום אמיתי יעזוב ויותיר אותו ללא ערבויות, או יכולות להחזיק את תקציב השכר המנופח. "הנפגע" העיקרי מההחלטה הוא מיטש גולדהאר, שקיווה שהשנה יוכל לשפוך כספים אדירים כדי לזכות באליפות עם מכבי תל אביב, צעצועו החדש. הוא וסביבתו כועסים על ההחלטה ועל העובדה שיצטרכו להעניק ערבות לחוזים הגדולים שהחתימו שחקנים עליהם.

 

אביב בושינסקי, היו"ר, אף יצא בביקורת חריפה נגד ההתאחדות. ולכאן אאלץ לתת את התגובה של ההתאחדות לכדורגל, שעומדת איתנה מאחורי החלטתה: "האינטרס של מכבי ת"א ושל אוהדיה הוא שיהיו ערבויות שכאלה, שימנעו מצב של התמוטטות קבוצה והליכתה להליך פירוק, וזה לא משהו שלא חווינו בעבר. תביטו על אנגליה, תראו מה קרה לפורטסמות', ותבינו שמהלך שכזה הוא מתבקש כדי למנוע התמוטטות קבוצות". אכן מתבקש. מתבקש גם שגולדהאר, במקום שישקיע כ־20 מיליון שקל ברכישת משכורתו של ברק יצחקי, ישקיע את הכסף הזה בפיתוח שחקנים. זה בטח ישתלם לו ולמועדון יותר (אלא אם כן הוא מתכנן לעזוב עוד כמה חודשים).

 

קבלו ניוזלטר יומי עם הסיפורים הכלכליים שמאחורי המונדיאל . להרשמה לחצו כאן

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x