• תפריט
עסקי ספורט

מסלול מכשולים: עונת 2010 של פורמולה 1 יוצאת לדרך

עונת פורמולה 1 החדשה היא ההזדמנות של כל המעורבים בענף להוכיח שהוא טומן בחובו את השילוב המנצח בין תחרותיות ועניין ספורטיבי לבין כדאיות כלכלית. קל זה לא יהיה

ניצן פלד 09:5811.03.10

מיכאל שומאכר האגדי חזר אל פורמולה 1 לקבוצה גרמנית שהיא גם אלופת היצרנים מהשנה שעברה; האלוף ג'נסון באטן חבר לאלוף לשעבר - אנגלי נוסף, לואיס המילטון. שניהם ישרתו את המלכה בשורות קבוצת מקלרן הבריטית; פרננדו אלונסו, בעצמו אלוף העולם פעמיים בעבר, הגיע לפרארי, הקבוצה האהודה בעולם. בה הוא ינסה לזכות בבכורה על חשבון עמיתו פליפה מאסה - האליל של דרום אמריקה.

 

הסיפורים של עונת המלפפונים של פורמולה 1 סיפקו עניין רב יותר מאשר העונה שעברה, וכעת נראה כי העונה שתצא לדרך בסופ"ש היא התגשמות החלום הרטוב של כל אוהד. האם היא תספיק כדי לגרור לרווח את הקרקס הנודד היקר בעולם בזמן של משבר כלכלי עולמי?

 

 

קבוצת מקלרן. הגדולות יחזרו לשלוט במסלול? קבוצת מקלרן. הגדולות יחזרו לשלוט במסלול? צילום: איי פי

 

ירידה לשם עלייה

 

כבר לקראת פתיחת העונה שעברה היה ברור לכולם ש־2009 תהיה שנת מעבר. ראשית, ענף הרכב היה מהנפגעים העיקריים של המשבר הכלכלי כך שחלק מקבוצות הפורמולה 1 - שבהרבה מובנים הן לא יותר מאשר חטיבות תדמית ופיתוח יוקרתיות של יצרניות הרכב - הוכתרו כאיבר לא חיוני לגוף במצוקה.

 

שנית, כמעט חצי מסך המקורות הפיננסיים של כל הקבוצות מקורו מפרסום (כ־1.4 מיליארד דולר מתוך כ־3 מיליארד) - תחום שגם הצטמק במידה משמעותית בעת המשבר. בסך הכל, היתה ירידה של 9% בהכנסות מפרסום, וסך הכנסות הקבוצות ירד בכ־200 מיליון דולר.

 

פרנסי הסבב הבינו מהר מאוד עד כמה המצב חמור, והעבירו מספר חסר תקדים של שינויים בספרי החוקים והתקנות של הפורמולה.

 

מעבר לניסיונות כושלים להביא לשינוי בשיטת הניקוד והקביעה כי האליפות תוכרע על פי מספר ניצחונות ולא על פי צבירת נקודות (שתי החלטות שהיו אמורות להגדיל את מספר העקיפות על המסלול ולפיכך גם את העניין) - ה־FIA, התאחדות הספורט המוטורי העולמית, עשתה הכל כדי לקצץ בעלויות האסטרונומיות של תפעול קבוצת פורמולה, שנעות בין 60 ל־400 מיליון דולר בשנה לקבוצה.

 

הגבלות חדשות על שימוש ופיתוח מנועים, איסור על ימי אימון במשך העונה וחלקי רכב רבים יותר המסופקים על ידי יצרן אחד - כל אלה עשו את העבודה ועזרו לקבוצות לקצץ בעלויות במידה רבה. אבל היה לזה מחיר כבד מבחינת עונת 2009 - צניחה של 30% בהשקעות הבעלים. נוסף על כך, הפערים האיכותיים המסורתיים בין הקבוצות נעלמו כלא היו.

 

 

הגרנד פרי בשנחאי. הסבב מגיע למקומות חדשים עם משקיעים חדשים הגרנד פרי בשנחאי. הסבב מגיע למקומות חדשים עם משקיעים חדשים צילום: בלומברג

 

 

כמו צ'מפיונס ליג בלי בארסה

 

וכך מצאו את עצמם הנהגים הבכירים של מקלארן, פרארי ורנו מאחורי ההגה של מכוניות לא תחרותיות. ועם כל היופי והרומנטיקה שבאליפות של בראון GP וג'נסון באטן - קבוצה שקמה רק בשנה שעברה על חורבות הונדה - הקהל באמת רוצה לראות את אלונסו, המילטון ורייקונן מתקוטטים ראש בראש עד הפנייה האחרונה.

 

התוצאה העיקרית של עונת 2009 היתה שהצמיחה הקבועה ברייטינג ברחבי העולם נבלמה, ורק הצלחתו של ג'נסון באטן האנגלי השאירה הצופים האנגלים מחוברים למסך. מעבר לכך, פרארי ומקלארן איימו לעזוב, ופורמולה 1 בלי הקבוצות הללו זה כמו ליגת האלופות בלי מנצ'סטר יונייטד וברצלונה.

 

כך, בתום עונת 2009 לאיש כבר לא היה ספק: יש עוד הרבה שינויים שצריך לעשות, רק שהפעם לא צריכים רק לקצץ עלויות, חייבים גם לחזק את הקבוצות הגדולות - בטח באקלים הנוכחי של הפורמולה, שבו יצרני רכב ותיקים נוטשים את הסבב בגלל בעיות מבית (ב־מ־וו, טויוטה והונדה).

 

איך עשו זאת? ראשית, הנמיכו את רף הכניסה לקבוצות חדשות. כך הרוויח הסבב משקיעים חדשים ולהוטים שיכולים סוף סוף להגשים את חלומם ולהחזיק קבוצת פורמולה 1. הקבוצות הקטנות מילאו תפקיד חשוב נוסף והחליפו את הקבוצות שעזבו.

 

שנית, ה־FIA המשיכה להטיל הגבלות על פיתוח ואימון כדי לשדר אווירה של הידוק חגורה. הלוגיקה מאחורי המהלך השני היתה שאחרי שנת הסתגלות, כולם מאמינים שלמקלארן ולפרארי לא ייקח חצי עונה להיכנס לעניינים, כפי שקרה בשנה שעברה.

 

מהלך אחרון ומאוד חביב היה שינוי שיטת הניקוד, כך שמצד אחד יוגדל התמריץ לעקוף במהלך המירוץ ולסיים במקום הראשון (וכבר הבנו למה זה טוב), ומצד שני הקבוצות הלא יציבות (כלומר הקטנות והחדשות) לא יצליחו לצבור ניקוד רב מדי על חשבון הגדולות.

 

שינוי חשוב. מאוד

 

קשה להפריז בחשיבות השינוי בשיטת הניקוד - הצעד הראשון זה זמן שבא לקראת הקבוצות הגדולות.

מיכאל שומאכר. קשה להפריז בחשיבות השינוי בשיטת הניקוד מיכאל שומאכר. קשה להפריז בחשיבות השינוי בשיטת הניקוד צילום: רויטרס

 

במקום הענקת 10 נקודות למנצח, 8 לסגנו ו־6 ומטה עד למקום השמיני בלבד, החל בעונה הנוכחית הניקוד יחולק אחרת: 25 נקודות למנצח (פי שניים וחצי לעומת השיטה הקודמת); 18 לסגן (פי שניים ורבע); 15 לשלישי (פי שניים וחצי); ו־12, 10, 8, 6, 4, 2 ו־1 למקומות4 עד 10.

 

המשמעות של השינוי הזה מרתקת: היא מגדילה את הגמול על צבירת נקודות באופן כללי והופכת את המאבקים על מקומות 1–2 ועל המקומות האחרונים של הניקוד לכדאיים במיוחד - ומכאן גם את התמריץ לנסות ולעקוף. בו־בזמן היא גם "מענישה" קבוצות או נהגים לא יציבים, שירבו לסיים מירוצים ללא ניקוד.

 

כך שכעת יש יותר סיבות לנסות לעקוף, וסביר שנראה הרבה פחות מקרים של נהג שמרגיש בנוח עם המקום השני או השמיני.

 

המשמעות על המסלול? נהגים אמיצים כמו אלונסו ושומאכר יקבלו יד חופשית לנסות לעקוף. מלבד זאת, יקטן משמעותית הסיכוי של קבוצות קטנות, שיבליחו מפעם לפעם בצמרת הניקוד אבל לא ישכילו לצבור נקודות באופן רציף, להתמודד בצמרת.

 

כאן אין ספק שמדובר בשיטת ניקוד שמתגמלת את הקבוצות הגדולות והיציבות.

 

ברני אקלסטון, מנהל הפורמולה 1, וז'אן טוד, יורשו של מקס מוסלי כנשיא ה־FIA, ידעו שהם צריכים לשמור על מקלארן ופרארי מרוצות, ועשו זאת.

 

FOTA VS FIA

 

בואו נחזור לשינוי המשמעותי האחר שעובר על הסבב בהשראת השינויים הרגולטוריים - הכוונה להנמכת רף הכניסה של קבוצות חדשות לסבב. זהו מהלך קריטי מאחר שעונת הפורמולה הקרובה היתה נראית רע מאוד אם קבוצות חדשות לא היו תופסות את מקומן של הפורשות.

 

נוסף על כך, הקבוצות הגדולות שפרשו בשנתיים האחרונות היו חטיבות של יצרניות רכב. נטישתן בתזמון הנוכחי עוזרת לנתק מעט את הפורמולה 1 מתעשיית הרכב העולמית, שתדמיתה איננה בשיאה. לעומתן, הקבוצות החדשות שהצטרפו השנה לסבב מביאות עמן משקיעים אמביציוזיים וקהל חדש - וגם אם הן סובלות מקשיים תזרימיים, הרי שהן נתפסות יותר כבעיות הפרטיות של משקיע כזה או אחר ואינן מצביעות על בעיה פנימית בסיסית כלשהי בסבב עצמו.

 

להגדלת הליגה בכמה קבוצות חדשות, קטנות ופרטיות ישנה גם חשיבות פוליטית: עם יותר קבוצות קטנות קל יותר ל־FIA להתמודד עם FOTA, איגוד הקבוצות. אחרי הכל, הגוף שקם רק ב־2008 כתגובה לתקנות המגבילות הספיק לעשות הרבה מאוד קשיים לאקלסטון ול־FIA. ה־FOTA הערים קשיים על ההצעות לשינוי שיטות הניקוד לפני שנה, ואיים כי חברותיו יפרשו מהפורמולה 1 ויקימו להן סבב משלהן במאבקו בתקרת התקציב (בשני הקרבות ניצח).

 

באופן טבעי, הקבוצות המשפיעות ביותר בוועד הן הקבוצות הוותיקות והגדולות ביותר, שנהנות מבסיס אוהדים רחב. מובן שמבחינת טוד ואקלסטון עדיף להתמודד מול FOTA מפוזרת יותר (העונה יהיו 12–13 קבוצות על הגריד, לעומת 10 אשתקד) ודלה יותר בקבוצות גדולות (וזה מזכיר לנו את ליגת לוזון במעט, לא?).

 

צעדים אמיצים

 

מוסלי, אקלסטון וטוד צעדו לא מעט צעדים אמיצים בזמן המשבר והנחיתו על הקבוצות שלל שינויים רגולטוריים. אבל כמו שקרה בפועל בעונה שעברה בפורמולה 1 - את התוצאות של התערבות כזאת קשה לצפות.

 

לכן קשה שלא לתהות שמא בעונת 2010 - שבה משחק הכיסאות בין הנהגים וקבוצות הפורמולה 1 בנה תצריף מושלם שבכוחות עצמו יכול להחזיר לא מעט אוהדים לחיק הסבב - אולי עדיף היה להתאפק ולתת לכוחות השוק לעשות את שלהם.

 

כך או כך, אם בנובמבר תראו דווקא את סבסטיאן פטל מקבוצת רד בול בראש צמרת הנהגים, זה לא יהיה בגלל החלטה רגולטורית כזאת או אחרת. זה פשוט כי הוא תותח.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x