• תפריט
עסקי ספורט

מדוע כדורגלנים ברזילאים כושלים באנגליה?

איך זה ש"גזע הכדורגל העליון" לא מצליח להשאיר חותם רציני על הכדורגל האנגלי? האם הסיבות לכך כלכליות, חברתיות או בכלל מיניות?

אוריאל דסקל 09:5502.02.10

את חוקי הכדורגל המציאו בימים האחרונים של העידן הוויקטוריאני בבריטניה, בסוף המאה ה־19. באותם ימים שלחה האימפריה הבריטית את מיטב בניה לשלוט בעמים זרים ולהוכיח להם את העליונות המוסרית של התרבות האנגלוס־כסית. ילדי האצולה הבריטית נשלחו בגיל צעיר במיוחד ללמוד בפנימיות, מוסדות שבהם פותחו משחקי הכדורגל הפופולריים — כדורגל ורוגבי. במשחקים הללו נערי הפנימיות היו צריכים להוכיח שהם בנויים להוביל צבא בקולוניות הממלכה, ולהבליט תכונות כגון רוח לחימה, נחישות, מנהיגות ויכולת עבודה בצוות.

 

למשחקים הללו היו עוד מטרות. בספרו "Those Feet", שמנסה לנתח את התפתחות הכדורגל האנגלי בכלים לא קונבנציונליים, טוען דיוויד ווינר כי "האובססיה הלאומית" של הבריטים באותם הימים היתה למנוע מגברים צעירים לאונן. אובססיה זו נבעה מהחשש האמיתי ש"ההפקרות המינית שהביאה לנפילת האימפריה הרומית תביא לנפילתה של האימפריה הבריטית".

 

הדיבוק הזה הקיף את כל שדרות החברה הבריטית: ראשי ממשלות דיברו על הצורך במניעת אוננות מגברים צעירים, מחקרים רפואיים שפרסם משרד הבריאות הבריטי הוכיחו קשר בין אוננות לבעיות רפואיות, ומנהלי פנימיות דחקו בנערים להשתתף כמה שיותר בפעילות ספורטיבית מאורגנת - כלומר לשחק בקבוצות רוגבי או כדורגל. הכל כדי שהגברים הצעירים לא יהיו לבד ויתפתו לבצע בעצמם את זממם.

 

יו וואנקר!

 

הדיכוי המיני־חברתי וההתאגדות התמידית הללו מנעו מהילדים לפתח אינדיבידואליות כלשהי. ווינר מקשר את הכל לכדורגל האנגלי, שעדיין מעדיף את כוח הרצון ורוח הלחימה על פני הטכניקה וליטוף הכדור. אולי בגלל אותו אתוס ויקטוריאני, מילת הגנאי הנשמעת ביותר במגרשי הכדורגל בממלכה היא Wanker, מאונן. זו מילה שמודבקת כמעט לכל שחקן זר באנגליה שמשתמש בטכניקה שלו כדי להשפיל מגנים בריטים קשוחים.

 

רוג'ר ספריי, מאמן כושר אנגלי שעבד מחוץ לממלכה, השווה בעבר את המחשבה של השחקן הבריטי עם זו של עמיתו הברזילאי. בעוד הבריטי מאוד פרגמטי וישיר, הברזילאי נהנה יותר על הכדור, וגם נהנה יותר להשתמש בכל איברי גופו כדי להשתלט על הכדור ולשחרר אותו.

 

ייתכן שהליברליות המינית היחסית של העם הברזילאי (אחרי הכל מדובר בעם שאירוע השיא שלו בשנה כולל ריקודים ברחובות בחצי עירום, אם לא בעירום מלא) קשורה גם להתפתחות המשחק החושני־משהו של הכדורגלנים הברזילאים. ייתכן שזו גם הסיבה שמעטים השחקנים הברזילאים שמצליחים להטביע את חותמם על הכדורגל האנגלי - בוודאי ביחס לשחקנים הברזילאים שמככבים בכדורגל היותר לטיני־חושני של ספרד ואיטליה.

 

 

הברזילאים שהצליחו באנגליה. מעטים וקשוחים הברזילאים שהצליחו באנגליה. מעטים וקשוחים צילומים: אי אף פי רויטרס אי פי אי

 

בזבוז כסף

 

רוביניו, שהגיע למנצ'סטר סיטי כמתנה ראשונה של משטר השיח'ים, עוזב לסנטוס בהשאלה עד סוף השנה לפחות. עזיבתו מגיעה לאחר כמעט שנה שבה הוא מפלרטט עם ברצלונה, שפשוט לא יכולה להרשות לעצמה את משכורתו המנופחת.

 

מדובר בבזבוז כסף רציני מבחינת מנצ'סטר סיטי: רוביניו הגיע למנצ'סטר סיטי לפני שנה וחצי תמורת 32.5 מיליון ליש"ט. הוא העדיף את הסיטי על פני צ'לסי, אבל שיחק במדי התכלת פחות מ־55 משחקים. הוא כבש רק 17 שערים וקיבל 160 אלף ליש"ט לשבוע למשך כשנה וחצי - ובסך הכל 11.5 מיליון ליש"ט. הסיטי שלחו אותו לסנטוס, שם ירוויח הרבה פחות (כ־100 אלף ליש"ט פחות בשבוע). בסך הכל הסיטי הוציאה על רוביניו כ־44 מיליון ליש"ט וכמעט ולא קיבלה תמורה.

 

הדעיכה של רוביניו, שדווקא התחיל לא רע את הקדנציה האנגלית שלו, לא התקבלה כהפתעה. אחרי הכל, מעט מאוד שחקנים ברזילאים חוו הצלחה בבוץ האנגלי. חוץ משחקנים ברזילאים מעטים, כמעט לא נרשמו הצלחות ברזילאיות בפרמיירליג.

 

הראשון שהגיע מברזיל לאנגליה היה מירנדינאה. החלוץ הגיע לניוקאסל מפאלמיירס, ואמנם לא היה כישלון חרוץ, אך אכזב מאוד. אחרים ניסו את מזלם בהצלחה מועטה.

 

והיו גם כישלונות היסטריים, כמו רפאל שיידט, שהגיע לסלטיק מגרמיו תמורת כ־5.6 מיליון ליש"ט ואחרי שלושה משחקים הועף מהקבוצה על ידי המנג'ר החדש, מרטין אוניל. "אני אוהב שחקנים שהם לא אתה", אמר לו המנג'ר. "שחקנים שמשחקים טוב".

 

 

הברזילאים שכשלו באנגליה. יש עוד רבים כאלו הברזילאים שכשלו באנגליה. יש עוד רבים כאלו צילומים: אי אף פי רויטרס אי פי אי

 

הערצה וזלזול

 

היחס של הבריטים לכדורגל הברזילאי נע על הטווח שבין זלזול להערצה מאז סוף המאה ה־19. אז נסע צ'רלס וויליאם מילר, בנו של גולה בריטי בברזיל, ללימודים בסאות'המפטון וחזר למדינה החדשה בדרום אמריקה עם שני כדורי רגל.

 

האנגלים מעריצים אותם עד כדי כך שב"גרדיאן" כינו את הברזילאים "הגזע העליון של הכדורגל", אבל גם מזלזלים באופי המתירני ה"לא מקצועי" של השחקנים הברזילאים, שמצדם לא ממש מעוניינים בבריטניה — עם מזג האוויר הצונן והכדורגל המהיר והאגרסיבי.

 

לאורך השנים העדיפו בכירי הכדורגלנים הברזילאים את איטליה וספרד, ובשנה שחלפה דחו כמה ברזילאים בעלי פרופיל גבוה (קאקה ורונלדיניו, למשל) את הכסף הגדול בפרמיירליג כדי להצטרף לקבוצות בספרד, איטליה ואפילו גרמניה. נראה שהכדורגל הברזילאי פשוט לא מתאים לכדורגל האנגלי, ועד שלא יימצא לזה פתרון, הברזילאים ימשיכו, כנראה, לא להשתלם לקבוצות האנגליות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x