$
עסקי ספורט

האגו הפיל את אייברסון. חבל

לאלן אייברסון היה כל כך הרבה מה להציע - לו רק הערכה העצמית שלו הייתה מבוססת על מה שיש, ולא על מה שהיה. יש פה לקח לכל הספורטאים

סקוט סושניק, בלומברג 17:0225.11.09

זה לא היה חייב להיגמר רע לאלן אייברסון. לו רק האיש הקטן היה מצליח לשלוט על האגו שלו. יש פה לקח לכל הכוכבים הצעירים שם בחוץ. בכל הרמות.

 

הייתה יכולה להיות פה חנופה, חגיגה ובעולם כדורסל מושלם גם הכתרה.

אייברסון. היה מוכן לשחק תמורת גרושים במונחים של הליגה אייברסון. היה מוכן לשחק תמורת גרושים במונחים של הליגה צילום: איי פי

 

הוא היה יכול ללכת בדרכו של קווין גארנט, השחקן שזכה בתואר השחקן המצטיין של הליגה הצטרף לקבוצה חדשה עם מטרה מוצהרת להשתלב, לתרום את חלקו וכמובן לנצח בכל.

 

הוא עשה זאת, וכך גם הקבוצה. אך שום דבר מעולם לא הלך חלק עם אייברסון, שמצא את עצמו מצטרף לשורת המובטלים. היה לו כל כך הרבה מה להציע. לו רק הערכה העצמית שלו הייתה מבוססת על מה שיש, ולא על מה שהיה.

 

מוכן לשחק תמורת גרושים

 

אייברסון רוצה להשיג עבודה. הוא ישחק תמורת גרושים במונחים של הליגה, אם אפשר לכנות מיליון דולר גרושים. הניו יורק ניקס חשבו על זה. הם שקלו את היתרונות מול החסרונות ובחוכמה העדיפו לוותר על שירותיו.

 

כשכיכב במדי פילדלפיה, האוהד הגדול ביותר שלו היה נשיא הקבוצה פאט קרצ'י, שתמיד ידע למצוא את החיוביות בכל מצב. קרוצ'י כינה את אייברסון - Bubba Chuck כינוי הילדות של השחקן. הם היו חברים. אך הגיע היום שבו אפילו קרוצ'י לא הצליח למצוא סיבה לשמור עליו. לא עוד.

 

בדומה לפלקסיקו בורס, כוכב הפוטבול שירה לעצמו ברגל, הפצע של אייברסון הוא מעשה ידיו.

 

עקב האכילס של אייברסון הוא הערכה עצמית מופרזת. העולם תופס את שחקן הכדורסל בצורה אחת, ואייברסון תופס עצמו בצורה אחרת. זה כאילו הוא מסתכל במראה מעוותת של המציאות.

 

המתת הגדול של אייברסון, על מגרש הכדורסל היה האגו שלו. הוא מאמין שאף אחד לא יכול לעצור אותו. עדיין.

 

הניסיון היה יכול להיות משתלם

 

לו רק הייתה לו מודעות עצמית, בדומה לגרנט, שהבין שהשנים שעברו וכל המשחקים השאירו את חותמם על הגוף שלו. המהירות הואטה, אך הניסיון הצטבר. שניהם יכולים להיות יעילים.

 

מספיק שתשאלו את שאקיל אוניל, שזיהה את פגעי הגיל והזמן. אותו שאק שתמיד אמר כששיחק בלייקרס שצריך להאכיל את הכלבים הגדולים, כלומר שהוא רצה להחזיק יותר בכדור, אימץ את תפקידו החדש בצוות התמיכה לאחר שהועבר למיאמי היט.

 

דוויין ווייד היה הכוכב. שאק אמר זאת בעצמו.

 

ברוב ליגות הספורט יש מעין תכנית הכשרה לשחקנים הצעירים שמסייעת לשחקנים שעומדים לפני חיים של תהילה ועושר. אולי הגיע הזמן להקים תכנית מעבר שתסייע לשחקנים בדעיכה. בטוח קשה לאנשים כמו אייברסון, שכל כך רגילים לעמוד במרכז עד שהם לא יודעים איך לעמוד בצל.

 

דבר דומה קרה עם טרל אוונס, שאמור היה לעזור לקבוצת פוטבול ממש טובה להפוך להיות מצוינת. במקום הוא משחק בבופאלו שהייתה יותר עסוקה במחשבות על מכירת כרטיסים מאשר הבקעת טאצ'דאונים כשהחתימו אותו. הם מדורגים במקום האחרון בליגה.

 

החלק העצוב ביותר בסיפורו של אייברסון הוא שבכל הקשור למאמץ, הוא מייצג כל מה שנכון בספורט. אייברסון נותן את כל כולו בכל ערב. הדבר היחיד שגדול יותר מהאגו שלו הוא הנשמה שלו. אייברסון יכסה את כל המגרש, ייפול וירים עצמו מחדש. שוב ושוב, פעם אחר פעם. זוהי תכונה מרשימה כיום כשהרבה מיליונרים מתעצלים.

 

אך לא מספיק רק להתאמץ. חשוב יותר לשחק כמו שצריך, כפי שלארי בראון, המאמן של אייברסון בפילדלפיה נהג לומר. יצא לי לשוחח לאחרונה עם צייד כישרונות בליגה על אייברסון. הוא אומר שהמאמנים של הקבוצות היריבות דווקא מעודדים את אייברסון לקלוע את הסל הראשון שלו במשחק, כי הוא ממשיך לזרוק לסל, גם אם זה בא על חשבון הניצחון של הקבוצה שלו.

 

למה לא קליבלנד?

 

אם אייברסון היה מתחייב להפוך להיות שחקן ממושע, ומתרגל לחיים כשחקן מחליף, יש קבוצות שיתאימו לו. קליבלנד קאבלירס שייכת ללברון ג'יימס, אבל הם בטח יוכלו להיעזר בקלע שעולה מהספסל. או אולי מיאמי, שבה וויד הוא עדיין האופציה הראשונה.

 

אייברסון הוא שחקן כדורסל בן 34, שחושב שהוא עדיין יכול לעשות את אותם דברים שעשה בגיל 24. נראה שהוא היחידי שחושב ככה.

 

בשלב זה, רק פציעה אצל אחת הקבוצות תגרום להן לשקול להחתים את אייברסון, שבניגוד לגרנט לא יסכים לדון על כך שהוא צריך להשתלב ולשאת בנטל.

"אני שונא לראות שדברים מסתיימים בצורה כזו", אמר השחקן האגדי צ'רלס ברקלי.

 

זה לא חייב להיות כך. יש פה לקח לכל הספורטאים.

 

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x