עסקי ספורט

כך הפך סטרן את ה-NBA לליגה נטולת רגש

לליגת הכדורסל של דיוויד סטרן דרושים שחקנים מעניינים; צופים משולהבים; קבוצה משוק גדול שתגיע לגמר ומתורגמנים. בקיצור, כל הדברים שהקומישינר ניקה מהליגה חסרים לה

אסף רותם 09:3722.10.09

עונה חדשה נפתחת ב־NBA בנסיבות לא פשוטות: כמעט ללא באז בתקשורת, ותחת עננה מקצועית־כלכלית שבסופה מסתיים ההסכם הקיבוצי של הליגה עם השחקנים. עד אז יש 82 משחקים לכל קבוצה ופלייאוף של חודש וחצי. אלו הסיפורים שיעשו את העונה בליגת הכדורסל של צפון אמריקה.

 

דרוש אופי מעניין

 

בעוד בבייסבול מתחמם הפלייאוף, ובפוטבול נפתחה העונה בבליץ ענק של רייטינג והתנגשות בין יריבויות ותיקות, נדמה כי ב־NBA לא נותרה אף יריבות אמיתית. הקומישינר דיוויד סטרן לא נזהר במשאלותיו - ובטח לא במעשיו - וקיבל את מה שהטיף לו: ליגה נטולת אופי. אחרי סדנאות החינוך והעונשים שהטיל על כל התנהגות אמוציונלית - קנס על מכנסיים ארוכים מדי, קנס על הטבעות אחרי שריקת שופט, קנס על צעקות, קנס על דיבור אל השופט - נותרנו עם חבורת שחקנים סופר־מוכשרים, שמחייכים לכל עבר.

 

דניס רודמן כבר מזמן לא איתנו, אבל גם הימים שבהם רון ארטסט היה הר געש מהלך, שלא לומר מכדרר ומכה, חלפו. כדי לייצר באז אתה צריך שחקנים חמומי מוח שילבו את היריבות, ואת זה לא תראו בליגת האקונומיה של סטרן: משחק NBA מזכיר יותר את השטיח האדום של טקסי האוסקר מאשר הספורט הקשוח של לפני עשור.

 

חפשו יריבות אחת ראויה בליגה - ולא תמצאו. לייקרס־סלטיקס? האם קווין גארנט וקובי בריאנט ייכנסו לקרב מהלומות? שניהם חכמים מדי בשביל זה, וחמור מכך - שניהם יודעים את זה. הניקס, פעם קבוצת שניצחה עם מרפקים וציפורניים, נחמדים ומלטפים, ובעיקר מייחלים לבואו של לברון ג'יימס. ההתרגשות היחידה שתמצאו היא זו מהסוג שסטרן שונא: מדהירת אליפות של קבוצות משוק קטן, כמו אורלנדו שהבליחה לגמר בשנה שעברה. ובמבט חטוף נותר רק לקוות ששוב ידפקו לסטרן את הרייטינג, ושאנחנו נקבל קבוצה קטנה, מפתיעה ומלהיבה, גם אם אין בה שמות שהליגה צריכה.

 

 

עמרי כספי. מצטרף לליגה שצריכה שחקנים מעניינים עמרי כספי. מצטרף לליגה שצריכה שחקנים מעניינים צילום: MCT

 

דרוש חמור לבן

 

כאשר קליבלנד לא זכתה באליפות - ואף לא הגיעה לגמר - בעונה הקודמת, רבים חשבו כי בכך נסללה כברת דרך נוספת בדרכו של המשיח לברון ג'יימס אל ניו יורק. ג'יימס, עם כל הכבוד לדוויין ווייד, קובי בריאנט וכריס פול, הוא השחקן הטוב בתבל. וזה לא שהבעלים, משפחת גילברט (וגם הזמר אשר), מתקמצנים על הצוות המסייע - קליבלנד מעמידה תקציב גבוה כבר שלוש שנים. השנה היא החתימה את שאקיל אוניל לאחר עונה מצוינת בפניקס, ושוב התקוות גדולות.

 

שאק היה רוצה לשוב ולהוביל בקרב מול אויבו הישן קובי בריאנט במירוץ טבעות האליפות, 14 קראט של זהב לבן ועוד 2.55 קראט יהלומים. כרגע לשניהם יש ארבע. לברון היה רוצה לפחות אליפות אחת במדינת הולדתו, אוהיו. וכולם היו רוצים לראות אותו מול קובי בגמר, ולפני כן מול גארנט ובוסטון בגמר המזרח. יש שמאמינים שעונה זו תכריע לגבי ההחלטה האם להישאר או לעזוב - החלטה שיש לה השפעה של 100 מיליון דולר על שווי הקבוצה. עבור קבוצת ספורט בעיר מוכת אבטלה כמו קליבלנד, זוהי החלטה ענקית.

 

דרושים צופים

 

שלל בעיות כלכליות מעיבות על הליגה, והן באות לידי ביטוי בכך שקבוצות מנסות להיפטר משחקנים יקרים, לחתוך בתקציבים, ולהיכנס מתחת לרף תקרת השכר, מה שמבטיח להן צ'ק שלם מאותן קבוצות עשירות שמעדיפות להילחם על האליפות - או שפשוט לא מצליחות לנהל סגל בתנאי הליגה.

 

בשנה שעברה אמר סטרן שפחות ממחצית הקבוצות רווחיות. כעת צופה הקומישינר ירידה של 2.5%–5% בהכנסות. כל עוד האבטלה באמריקה דוהרת לקראת 10%, נמשיך לראות יציעים ריקים, שכן חוויית הספורט באצטדיון ממשיכה להיות פיסת התרבות שנפגעת יותר מכל. לפי סקר שפורסם לא מזמן, שני שלישים מהנסקרים אמרו שהם יקנו פחות כרטיסים למופעי ספורט מאשר בשנה שעברה. לשם השוואה, 64% אמרו שיקנו פחות כרטיסים להופעות, וכ־55% אמרו שיתרמו פחות למטרה החשובה להם.

 

כדי להתמודד עם החורים בכיסים שמותירים הכרטיסים שלא נמכרים, נשלפו הטריקים הנמוכים ביותר: חסויות של אלכוהול היו התרופה הראשונה, והשנייה - מתן אישור לחסויות על חולצות האימון. האם זה יפתור את הבעיות? שימו לב לתוצאות סקר שפורסם בבליצ'רס ריפורט.

 

כשליש מהאמריקנים שמים לב פחות לחסויות תאגידים מאשר בשנה שעברה. רוב האמריקאים (62%) היו רוצים לראות פחות הוצאות על חסויות מצד חברות שנמצאות בקשיים. בפרט, 68% מהצרכנים חושבים שחברות המקבלות כספים מהממשל צריכות להוציא פחות על חסויות. נזכיר כי תעשיית הרכב והבנקאות, שתי התעשיות שמקבלות את המימון הגדול ביותר מהממשל, הן גם המפרסמות הגדולות ביותר בספורט בעשורים האחרונים.

 

 

בראיינט מכפכף את בילאפס. חכמים מדי להחליף מהלומות בראיינט מכפכף את בילאפס. חכמים מדי להחליף מהלומות צילום: אי פי אי

 

דרושים מתורגמנים

 

כבר שני עשורים שהליגה מכינה את השליטה הגלובלית שלה. סטרן מדבר על עלייה ברמת ההכנות ל־NBA אירופה בתוך שש עד שמונה שנים. ולמרות הפעילות הענפה בסין, הליגה עצמה איננה בינלאומית במובן של חוצת גבולות. רק קבוצה אחת, בטורונטו, נמצאת מחוץ לגבולות ארה"ב, וגם היא קרובה יותר לדטרויט מאשר למונטריאול. ועד כה, הדבר היחיד הבינלאומי בליגה היה השחקנים מאירופה ומדרום אמריקה. אבל הנה מגיע עידן הבעלות הזרה: קבוצה סינית רכשה אחזקת מיעוט בקליבנד, והאיש העשיר ברוסיה, מיכאיל פרוחורוב, רכש את הניו ג'רזי נטס.

 

זהו צעד נוסף בדרך לחציית הגבולות, אומרים עיתונאי הספורט. אולי. באמריקה לא מתייחסים ממש לליגות המקומיות באירופה, גם לא ליורוליג, ומתעלמים מהעובדה שקבוצת NBA פר עיר אירופית כפול שבע מדינות עשויה להיות דווקא הקבר של הכדורסל המקומי. אם כעת יש 12 קבוצות שנאבקות על משמעות - אליפות ומשחקי יורוליג - מה יקרה כאשר תוצג הליגה המקומית כליגה רמה ג' והיורוליג כליגה לשאריות שלא עשו את כל הדרך למופע האמיתי?

 

ובכל זאת, לליגה של סטרן יהיה בונוס אמיתי בכיבוש אירופה. כך, כאשר קבוצה מלונדון תשחק נגד קבוצה מפריז, נוכל לקוות כי היריבות תהיה טבולה גם בלאומנות ספורטיבית מתבקשת. אחרי הכל, היחידים שעוד יכולים לקלל בנחת היום הם הרוסים והסינים שאותם שוטרי התנהגות של הליגה פשוט לא מבינים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x