שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
עסקי ספורט

"הכדורגל הישראלי הוא לא פיקציה. שילמו עליו מחירים של פיקציה"

כך טוען אבי בר, מנכ"ל ערוץ הספורט, בפאנל סוער לקראת פתיחת עונת הכדורגל החדשה. "אנחנו כמו גן ילדים", מסביר ג'קי בן זקן; "מנסים לגמד את הכדורגל", מאשים אבי לוזון; "אנחנו מפסידים כסף בגלל המדינה", מכריז אביב בושינסקי. האנשים המשפיעים ביותר בכדורגל הישראלי מתחילים את עונת הכדורגל בסערה

אוריאל דסקל 09:4620.08.09

יומיים לפתיחת עונת ליגת העל 2009/10 נראה שהבעיות של הכדורגל הישראלי רחוקות מפתרון. המרחק המנטלי בין הגופים המשפיעים בכדורגל הישראלי - הגורמים המשדרים, התקשורת, המועצה להסדר הימורים בספורט, הקבוצות, ההתאחדות לכדורגל והאוהדים - בלתי ניתן לגישור ונראה שכולם מתחפרים בעמדותיהם. ובכל זאת, "כלכליסט" כינס את האנשים המשפיעים ביותר בתעשיית הכדורגל הישראלית כדי לדון בנושאים המהותיים ביותר שמשפיעים על המשחק.

 

הדיון הסוער עלה לטורים גבוהים, השמצות ועקיצות הדדיות לא חסרו בו, ובפעם הראשונה אחרי עשרות פאנלים שנערכו במערכת "כלכליסט" התלוננו עובדי העיתון על רעש שהקים פאנל כלשהו. אבל ככה זה בכדורגל: האמוציות חזקות יותר מאשר בכל עסק אחר.

 


 

"התקשורת אשמה"

 

איך הידרדר הכדורגל הישראלי למצבו הנוכחי? אין הסכם שידור למשחק המרכזי, אוהדים מתרחקים מהמגרשים, קבוצות אינן יכולות לחיות לפי יכולותיהן הטבעיות וגם הרמה המקצועית אינה מרקיעה שחקים - זו היתה השאלה הראשונה שנשאלו חברי הפאנל: יו"ר ההתאחדות לכדורגל, אבי לוזון; מנכ"ל ערוץ הספורט, אבי בר; עופר פרי, מנכ"ל מועצת טוטו־ווינר; ג'קי בן זקן, הבעלים של מ.ס אשדוד; אביב בושינסקי, יו"ר מכבי תל אביב; ואיציק קורנפיין, יו"ר בית"ר ירושלים.

 

לפי לוזון, הכדורגל הישראלי סובל מבעיה אחת: תקשורת עוינת. "השנה באירופה אנחנו מקום 1 מבין 42 מדינות", הוא אומר. "אבל יש שילוב של כל מיני אינטרסנטים, שחלקם אנשי תקשורת, שמנסים לגמד את הכדורגל הישראלי ולהגיד שהכדורגל לא טוב. הכדורגל בליגה שלנו הוא ברמה גבוהה יותר מאשר בליגות בלגיה, בולגריה, אסטוניה, בוסניה, יוון וקפריסין. אי אפשר להשוות אותו לכדורגל באירופה - אל תשוו אותנו אליהם, כי תקציב של קבוצה אחת שם שווה לכל הליגה שלנו". לוזון מקנח ב"אנחנו מאוד מרוצים מהכדורגל הישראלי".

 

אוהדי הפועל תל אביב באורווה שבפתח תקוה אוהדי הפועל תל אביב באורווה שבפתח תקוה צילום: טל שחר

 

גם חברי פאנל אחרים חושבים שהרבה מהאשמה מוטלת על התקשורת. "הבעיה המרכזית היא ההתמכרות לזלזול בענף הזה", אומר אביב בושינסקי. "התקשורת שחיה מהספורט כורתת את הענף שעליו היא יושבת. כתבים יורקים לבאר שהם שותים ממנה ובמקום לטפח את הקבוצות שמשחקות במפעלים האירופיים מתעסקים בשטויות".

 

אבל לא רק התקשורת אשמה במצב הכדורגל. גם המשטרה אחראית להפסדים כספיים של הכדורגל הישראלי ("מועדונים כמו אשדוד מפסידים כסף מכל משחק בגלל עלויות השיטור", אומר בן זקן; "המשטרה יכולה לקבוע כמה שוטרים ירוויחו כסף בשעות נוספות על חשבוני ואי אפשר לערער עליה", אומר אביב בושינסקי).

 

גם המצב הכלכלי הקשה של ערוצי הטלוויזיה אשם במצב של הכדורגל הישראלי ("הקושי למכור כדורגל עכשיו נובע מהמצב של ערוצי הכדורגל", אומר בן זקן. "ערוץ 10 בפשיטת רגל, קשת ורשת מפסידות. המצב של הכדורגל הישראלי אינו נובע מהמצב של הכדורגל הישראלי אלא מהמצב הכלכלי").

 

המועצות המקומיות גם אשמות, כמובן. "אני משלם על בלומפילד סכומים אדירים", אומר בושינסקי. "המחיר שדורש המונופול הזה מטורף ובגלל זה אי אפשר לקיים כדורגל כמו שצריך". אפילו הממשלה אשמה במצב. "אין השקעה ממשלתית בתשתיות", אומר איציק קורנפיין. "רק אחרי שהבסיס יהיה נכון, אז בפירמידה של הכדורגל אפשר יהיה לעשות שינויים לטובה".

 

"משקיעים צריך לנשק"

 

ובכל זאת, בשנים האחרונות הושקעו כספים פרטיים רבים בכדורגל הישראלי. דניאל יאמר שם מיליונים במכבי נתניה, אלכס שניידר השקיע רבות במכבי תל אביב וארקדי גאידמק השקיע 400 מיליון שקל בבית"ר ירושלים, ובעצם לא היתה יד מכוונת. הכסף הלך בעיקר על משכורות שחקנים. לא היה מקום ליותר רגולציה של ההתאחדות לכדורגל?

 

"צריך לברך על הכסף הפרטי שמושקע בכדורגל הישראלי", אומר עופר פרי. "אבל ההתאחדות צריכה לוודא שאותו משקיע לא בה לסטוץ ספורטיבי קצר אלא להתחייב לאורך זמן - אז ההשקעה הזאת תהיה השקעה טובה לכדורגל הישראלי ("הוא יכול לעשות עם הכסף מה שהוא רוצה", פורץ אבי לוזון מהאגף הימני. "לא מתפקיד אף אחד למנוע את זה! כל אחד שבא לפה לכדורגל אני מודה לו מהבוקר, ערב, צהריים, לילה"). פרי ממשיך: "בעולם יש מנגנונים שמונעים השקעה לא חכמה של משקיעים פרטיים שפוגעת בכדורגל. צריך רגולציה של ההתאחדות שתעביר כספים רבים יותר לאקדמיות, לתשתיות ותוודא שיש ניהול נכון במועדונים".

 

גם בן זקן תומך ברגולציה, אם כי פחות נוקשה. "כמו שיש החלטה ששמים 10% מתקציב המינימום במחלקת הנוער", אומר בן זקן ללוזון, "אתה גם יכול להחליט שאפשר לשים 10% מהתקציב על שיפור מתקנים".

 

"אין רגולציה יותר קשוחה מאשר הרגולציה של הבקרה התקציבית", מחזיר אבי לוזון. "היא מונעת מקבוצות לסיים בגירעונות. הבקרה מנעה פשיטת רגל של בית"ר ירושלים וזו הגדולה שלה. יאמר, גאידמק, שניידר, גולדהאר ואחרים - הם תורמים למדינה, לכלכלה, צריך להרים אותם על הידיים, לנשק אותם על ההשקעה שלהם בכדורגל. זכותו של כל בעל בית להכניס כמה כסף שהוא רוצה".

 

אבל בכל זאת, אבי, ב־400 מיליון שקל אפשר היה לבנות שני אצטדיונים מדהימים, מגרשי אימון פנטסטיים, להביא את ארסן ונגר ל־23 שנה, לרכוש את זלאטן איברהימוביץ'.

 

"הייתי שמח אם ארקדי היה משקיע 100 מיליון שקל במגרש אימונים ברמה הכי גבוהה לבית"ר ירושלים", אומר לוזון. "אבל תראה: מכבי נתניה ובית"ר ירושלים, מחלקות הנוער שלהם הרבה יותר טובות. היום יש להן קבוצות בנוער שזכו באליפויות. היום לבית"ר ירושלים יש שחקנים מצוינים שגדלו בירושלים. הבעיה הכי גדולה של הכדורגל היא שמדינת ישראל משקיעה אפס שקלים בכדורגל. לא משקיעה כמעט כלום".

 

"ומה זה ההשקעה של הטוטו, זה לא של המדינה?!", מגיב פרי. "הטוטו־ווינר התחייב השנה לשים 250 מיליון שקל במתקנים, רובם בכדורגל, וזה בלי השקעה של 120 מיליון שקל בשנה מכספים שאנחנו מעבירים לכדורגל". "זה הכסף של ההתאחדות שההתאחדות מייצרת!", חוזר לוזון בהתקפת נגד.

 

"כדורגל לא מייצר כסף"

 

קורנפיין טוען: "צריך היה לעשות עם ה־400 מיליון שקל האלה שימוש נכון יותר, לנתב אותו בצורה נבונה יותר - למצוא את הדרך באמצע. לא להשקיע הכל בבניית שני אצטדיונים אבל גם לא להקצות 400 מיליון שקל למשכורות. צריך לזכור שבעל בית בא להשקיע כסף ולא רוצה להשקיע בתשתיות. מדובר בכדורגל. בסופו של דבר הקהל רוצה הצלחות ובעל הבית רוצה לשבת וליהנות מהקבוצה".

 

"התקשורת לא צריכה להיכנס לכיס של בעלים פרטי או למתוח ביקורת על ההשקעות של הכסף שלו", טוען בושינסקי. "עושים עוול גדול מאוד שמדברים על המניעים של מי שנכנס לכדורגל. בגלל הציניות הזאת בורחים מהכדורגל. התפקיד שלנו או של יו"ר ההתאחדות הוא לצמצם את הגירעון ולמקסם את ההכנסות".

 

פרי מוסיף: "בגרמניה יש חוק ש־50% פלוס מניה צריך להיות בבעלות האוהדים - זה מביא את הקבוצות לחשוב איך מסיימים בתקציב מאוזן, איך מצליחים להגדיל הכנסות, להשקיע בתשתיות, בנוער באקדמיה ("גאידמק השקיע 5 מיליון שקל בנוער של בית"ר ירושלים!", פורץ לוזון, עכשיו מהאגף השמאלי).

 

"בסופו של דבר", ממשיך פרי. "ההשקעה הזו הביאה לכך שגרמניה זכתה בכל המפעלים האירופיים של הנוער - מגיל 16 עד גיל 21 גרמניה במקום הראשון".

 

מאור בוזגלו, שחקן מכבי תל אביב. "התמכרנו לזלזול בענף הזה", אומר הבוס שלו, בושינסקי מאור בוזגלו, שחקן מכבי תל אביב. "התמכרנו לזלזול בענף הזה", אומר הבוס שלו, בושינסקי צילום: ראובן שוורץ

 

אין כאן בעיה גדולה יותר של ניתוב משאבים שגוי, של מחסור ברגולציה, של חוסר דאגה למוצר הזה שנקרא כדורגל? לא סתם יש בעיות למכור את זכויות השידור ("כל זכויות השידור נמכרו!", פורץ לוזון לרחבה ונוגח למשקוף. "חוץ מהמשחק המרכזי").

 

בנקודה הזו של הדיון מגיע הפאנל לנקודת רתיחה.

 

"הכדורגל הישראלי הוא לא פיקציה", אומר אבי בר, "אבל לאורך השנים שילמו עליו מחירים של פיקציה וזה יצר ניפוח מערכות לא בריא". איך זה קרה? "בגלל מלחמת הכבלים בלוויין שילמו 21 מיליון דולר. הוא לא שווה 21 מיליון דולר ואת זה יגיד לך גם מי שיושב כאן ומנהל את הכדורגל" ("כל ערוצי הלייב מוחזקים על כדורגל ישראלי", יוצא לוזון להתקפת בזק).

 

בר ממשיך: "אחרי שלוש שנים עלה ערוץ 10 שנלחם בערוץ 2. אז משלמים 24 מיליון דולר. האם הכדורגל יכול להחזיר 24 מיליון דולר? גם לא. עברו שלוש שנים - שוב מכרזים, שוב מלחמה בין שני פסיכופטים -צ'רלטון נגד ערוץ הספורט. משלמים 18 מיליון דולר. האם זה מה שהכדורגל יכול להחזיר? אני גם בספק. השנה פשוט נגמר. לאף אחד אין רצון לגעת בכדורגל הישראלי. צ'רלטון רוצה להחזיר את מה שיש לה. נגמרו היריבויות האלה. ומה שקרה זה שראשי הכדורגל הישראלי האמינו בטעות שהמוצר שלהם שווה 21 מיליון דולר ולא ממש השקיעו בו, לא בנו מודל שייקח אותו קדימה ולא שיפרו את המוצר, כי ידעו שהם יקבלו את הכסף. ואז הם גילו שהכדורגל הישראלי לא מסוגל לייצר יותר מ־10–13 מיליון דולר ועם זה הכדורגל הישראלי לא יודע לחיות".

 

הרוחות התלהטו והגיעו עד כדי צעקות של ממש ברגעים אלה של הדיון. "אני מוותר בכיף על חלקי בתמלוגים מזכויות השידור", זורק בן זקן. "הנה, אני מתחייב על זה: אני לא חי מהכסף שלכם, ה־3 מיליון שקל ("2.2 מיליון שקל!", מגיח לוזון מאחור), אני לא חי מהם, זה גורם לי נזק".

 

בר מנסה להשוות לגרמניה: "בבונדסליגה הבינו שהמוצר הטלוויזיוני הוא הדבר הכי חשוב מבחינת הצופים. הם היו ראשונים להכניס HD, הם היו הראשונים להעביר את כל המשחקים בשידור ישיר, הם היו ראשונים לעשות הרבה דברים והכל בשיתוף פעולה עם התקשורת ("אין מה להשוות את הכדורגל שלנו לכדורגל הגרמני!", נכנס בן זקן לרחבה). "אז אני עושה את ההשוואה לכדורסל הישראלי ("כדורסל זה ענף נכחד!", תוקף לוזון מהאגף השמאלי). בר ממשיך: "אני עושה השוואה למה שאפשר. הכדורסל הישראלי מקבל 1.9 מיליון דולר על כל זכויות השידור במשך שנה. הכדורגל הישראלי קיבל בשנה שעברה 14 מיליון דולר. האם הכדורגל מייצר פי שבעה רייטינג מהכדורסל? האם הוא שווה פי שבעה מהכדורסל? לא".

 

"אני לא מתייחס לענפי האזוטריים האלה", אומר לוזון. "אנחנו גאים בכדורגל הישראלי. ענף ספורט מספר 1 בישראל. רק הכדורגל הישראלי יכול להביא 35%-40% רייטינג".

 

"זאת הבעיה של הכדורגל הישראלי", מחזיר בר, שמנהל משא ומתן במשך כבר יותר משלושה חודשים עם ההתאחדות על זכויות השידור של הכדורגל הישראלי. "הם אומרים: 'אל תשדרו אותנו', 'התקשורת אשמה', 'לא צריכים את המדיה'. אין התייחסות למוצר עצמו - ליחס של אלפי האנשים בבית בנוגע למה שהם רוצים. אין שיתוף פעולה עם התקשורת. אנחנו קנינו שלושה מוצרים בשנים האחרונות - וזכויות שידור הם מוצר. על הליגה הלאומית - אנחנו פתאום קוראים בעיתון ש־6 קבוצות עולות ליגה - פרסום כזה הורג את המוצר. בלי לדבר איתנו. קנינו את גביע הטוטו, כי יש דרבי תל־אביבי, ואלי גוטמן עולה עם שחקני נוער ("זה משחק אימון", מעיר בושינסקי) - אתה מבין, משחק אימון. גם בגביע מזיזים משחקים בלי לדבר".

 

בר מסכם: "בכל העולם התקשורת מחזיקה את הכדורגל ולא להפך. ברגע שהתייחסו לתקשורת כזרז לקידום הספורט ולא כדבר מעיק אז דברים ישתנו. ברגע שיראו בנו שותפים, כולם ייהנו מזה".

 

"בתקשורת עסוקים בלהשמיץ", מוביל לוזון במתפרצת עם שלושה שחקנים. "מי שמשמיץ יותר מקבל יותר רייטינג", מוסיף בן זקן. בושינסקי נכנס לרחבה: "אתם בתקשורת לא עוזרים לאוהדים בארץ לאהוב את המשחק".

 

"אני משקיע יותר מהטייקונים של מכבי!"

 

"הבעיה הגדולה היא שלא רואים בכדורגל מוצר. באירופה זה חלק מהתרבות", אומר בר. "המנון ליגת האלופות הוא אופרה בכלל ("בישראל יש את המנון הטוטו", מעיר פרי). "תראה מה שעשו במינהלת ליגת העל בכדורסל", ממשיך בר. "הפיינלפור הפך לאירוע תרבותי שגם אם אתה לא אוהב כדורסל, אתה רוצה להיות שם ("מה זה כדורסל?!", מגיח בן זקן משום מקום ונוגח לשער. "אני משקיע באשדוד יותר ממה שכל הטייקונים של מכבי תל אביב בכדורסל").

 

"תראה מה עשו בטניס", ממשיך בר, העבירו את המשחק נגד רוסיה מרמת השרון המיוזעת להיכל נוקיה". "למי בכלל איכפת מטניס?!", תוהה לוזון. "זאת הבעיה: הם זחוחים", מסכם בר.

 

"כשיקומו האצטדיונים החדשים בפתח תקווה, בנתניה, בבאר שבע ובחיפה אז יהיה יותר כיף להגיע למגרשים ויגידו איזה כיף הכדורגל שלנו", מרים לוזון לוולה.

 

ומה תפקידה של ההתאחדות בקידום בניית האצטדיונים האלה?

"אנחנו יושבים בדירקטוריון מועצת ההימורים ומחליטים על הכספים".

 

גולן חזני, כתב שוק ההון ולשעבר כתב כדורגל שהשתתף בפאנל על תקן צופה, שאל: "אנחנו לא רואים את נוחי דנקנר מתקרב לכדורגל. אילן בן דב אוהד שרוף של הפועל תל אביב אבל לא ישקיע. למה המשקיעים המקומיים לא מוכנים לשים כסף על הכדורגל הישראלי?"

 

"קבוצת עופר השקיעה 80 מיליון שקל באצטדיון בחיפה", עונה עופר. ג'קי בן זקן מסכים שהטייקונים המקומיים לא מתקרבים לכדורגל בגלל התדמית שלו. "זאת בראש ובראשונה בעיית תדמית. המקומיים יודעים את המחיר שישלמו על כניסה לכדורגל", אומר בן זקן. "אין יותר פרטיות, יפגינו ליד הבית, הכסף יבוזבז. אנחנו עדיין יכולים לעבוד על תושבי החוץ, מיליארדרים מקנדה (הוא מפנה את מבטו לבושינסקי) שמביאים את הכסף וחושבים שהם משקיעים ביהודים, ואז הם מגלים את הבלוף ואחרי כמה חודשים הם שואלים 'במה השקענו?!'".

 

ואיך מתקנים את זה?

בן זקן: "מדברים כאן על השקעה בתשתיות מצד המדינה והמועצות המקומיות, אבל זה לא קרה עשרות שנים ואין סיכוי שזה יקרה בעתיד. כי כשזה יעלה לדיון, יגידו שישנם דברים חשובים יותר מכדורגל - ביטחון, רווחה וכדומה. יושב פה יו"ר ההתאחדות ומנכ"ל הטוטו - השינוי צריך להיעשות באמצעות ניתוב הכספים לקרן מתקנים. במקום לבנות אצטדיונים בחיפה, בנתניה ובפתח תקווה, חשוב יותר להקים 60-70 מגרשים למחלקות נוער עם תאורה, דשא סינטטי, פינוקים".

 

שחקני מכבי חיפה חוגגים אליפות, במאי. שחר השקיע 200 מיליון שקל ב-18 שנה שחקני מכבי חיפה חוגגים אליפות, במאי. שחר השקיע 200 מיליון שקל ב-18 שנה צילום: ראובן שוורץ

 

"המדינה מרוויחה 200 מיליון שקל מהכדורגל"

 

לוזון עושה מהפכה בהרכב ומציע לבטל את מס ההכנסה על הכדורגל: "כל ההקצאות שמקבלות הקבוצות מהמדינה, הקבוצות מחזירות למדינה פי ארבעה או חמישה בצורה של מס הכנסה, ביטוח לאומי ועלויות שיטור". במס הכנסה אולי יחלקו על דבריו, מכיוון שרוב קבוצות הכדורגל מתפקדות כעמותות ומשלמות מס רק על משכורות השחקנים, אבל לוזון ממשיך: "אני מוכן לוותר על הכסף של הטוטו, אבל שיתנו לכדורגל פטור מביטוח לאומי, פטור משיטור, פטור ממס הכנסה כמו בטורקיה. אנחנו ניקח את הכסף ונעשה איתו מה שאנחנו נעשה איתו. בטורקיה עשו 0% על משכורות שחקנים זרים והביאו את כל הכוכבים הגדולים באירופה (אל דאגה, וויין רוני, ליאונל מסי, רונלדיניו וכריסטיאנו רונלדו עדיין משחקים בליגות אנגליה, ספרד ואיטליה - א"ד). פה יש 25% מס על שחקנים זרים, בקפריסין - רק 4%. צריך לדעת איך להביא כוכבים למדינת ישראל!".

 

"כוכבים זה לא מה שיעזור כאן", מעיר בר. "צריך להשקיע במוצר. אף כוכב לא יגיע לכאן בכל מקרה. צריך לשפר את מה שיש".

 

"ההפסדים הגדולים של הכדורגל הישראלי הם בגלל הכספים המטורפים שהמדינה מרוויחה מאיתנו ולא מחזירה", אומר בושינסקי. "אנחנו משלמים מס לעיריות, למדינה, ממחלקת הנוער שלנו מרוויחים מיליונים בשנה. אם תפתח עוד יציע למשחק, תפסיד כסף מעלויות השיטור".

 

לוזון יוצא בעוד הצהרה: "הכדורגל מכניס למדינת ישראל 150 עד 200 מיליון שקל בשנה".

 

איציק קורנפיין פחות נחרץ מלוזון, אבל תומך ביו"ר ההתאחדות: "שישחררו אותנו ממס ואנחנו נפנה את הכסף לתשתיות כדורגל. ברמה מסוימת אנחנו באמת משלמים יותר מדי. אנחנו משלמים 5.5 מיליון שקל בשנה לאבטחה ולמשטרה".

 

כן למינהלת ליגה

 

האם ניהול עסקי נבון יותר, עידוד תקציבים מאוזנים, טיפול נכון באוהדים - הלקוחות - וכדומה יגרמו ליותר אנשים להיכנס לכדורגל הישראלי, להשקיע בו? אנחנו רואים בכל העולם שיש מינהלות ליגה שמנהלות את הליגה הבכירה במקום ההתאחדות לכדורגל המקומית. לא הגיע הזמן שגם כאן תהיה מינהלת ליגה שתורכב מאנשים בעלי אוריינטציה עסקית שיקדמו את המותג והמוצר?

 

בושינסקי: "חד־משמעית כן. אני מסתכל בקנאה במינהלת הליגה בכדורסל. יש לנו הרבה מה ללמוד. גם מבחינת זכויות שידור. לו היתה מינהלת ליגה, היא היתה עושה טוב לליגה".

 

פרי: "כל צעד עם היבטים כלכליים שעומדים מאחוריו עקרונות עסקיים שנותנים פתרונות בריאים לטווח הארוך יעשה טוב לכדורגל הישראלי" ("זה קשקוש!", נותן לוזון פצצה לחיבורים, "בוא אני אסביר לך, אני אתן תשובה לכולם"; "אבי הפיל את המינהלת לפני כמה שנים", צוחק בן זקן.

 

בר: "אני פעיל בערך עשר שנים בעולם הספורט בישראל ועדיין לא הבנתי מהו הסוד הכמוס של מרכז מכבי, מרכז הפועל, מרכז בית"ר. לא הבנתי ואני לא אבין. מינהלת ליגה זה מאסט ולא משהו שפוגע בהתאחדות. ההתאחדות צריכה לטפל בתשתיות, בנוער, בנבחרת ולפחות להתעסק במכירת זכויות שידור של ליגת העל" ("אמר לי מישהו שמינהלת הליגה היא רק כדי לגנוב את הכסף של כולם", מסובב לוזון מתחת לקורה). "היא עושה את זה ואת זה ואת זה והכל", ממשיך בר. "כל הטיפול במוצר צריך להיעשות בידי אנשים שטיפול במוצר זה מה שהם עושים בחיים שלהם".

 

אבי לוזון. "התקשורת אשמה" אבי לוזון. "התקשורת אשמה" צילום: טל שחר

בן זקן: "מינהלת ליגה זה מאסט. עד שלא תוקם מינהלת ליגה, הכדורגל יישאר כפי שהוא, אם אנחנו רוצים להתקדם למדינות המפותחות. אבל הבעיה אצלנו היא של היו"רים ובעלי הקבוצות שלא מצליחים להסתדר ביניהם. אנחנו כמו גן ילדים".

 

קורנפיין: "כן, אבל רק אם יש לה שיניים. אם זה משהו שיוכל לייצר הכנסות, אז כן. המצב כרגע, שבו לבית"ר ירושלים הגדולה והחזקה אין נציגות במזכירות ההתאחדות בגלל פוליטיקות, זה משהו לא נורמלי" ("גם לנו אין נציגות", אומר בושינסקי).

 

לוזון: "אני מתחייב שיהיו נציגים לבית"ר ולמכבי תל אביב במזכירות. יהיו נציגים. אני מתחייב לכך. אני אעשה שינוי במזכירות". לוזון מאמין שההתאחדות עושה עבודה מספיק טובה בנוגע לליגת העל. "עשינו הסכם לפני שלוש שנים לספורטפייב שנותן לנו שקט לקבוצות - כי אני מעביר כסף לכל קבוצות הליגה גם בלי הסכמי טלוויזיה. וזה כי יש לי ערבות על 13.5 מיליון דולר, אז הקבוצות יכולות להיות מרוצות".

 

בספורטפייב פחות מרוצים...

 

"אז הם יפסידו", אומר לוזון. "לא קרה כלום, כי הם הרוויחו 5–6 מיליון דולר בשנים האחרונות. ההתאחדות לכדורגל עשתה משהו טוב לקבוצות הכדורגל והביאה לשקט תעשייתי עם ההסכם הזה. ההסכם הוא לעשר שנים, ובסוף השנה נחליט אם נמשיך איתו. בכל אופן, אם יבואו אליי אנשי עסקים ויגידו לי שהם יכניסו יותר כסף לכדורגל, תאמין לי, אני מקים מינהלת ליגה בכמה ימים. מינהלת הליגה לא הוקמה מכיוון שהם לא ישיגו יותר כסף. הקבוצות הגדולות רוצות את זה כדי לעשות מה שמישהו אמר לי, 'לגנוב את הכסף מזכויות השידור'".

 

אוקיי, בואו נסכם את הדיון.

בושינסקי: "המוטו שלנו צריך להיות שתפקידנו הוא למצוא משקיעים בכדורגל. שיביאו שחקנים אטרקטיביים. המון גורמים ממלכתיים יכולים לעזור לנו לצמצם את העלויות ולכבד את אלו שמשקיעים כסף. הכסף הגדול הוא התפעול".

 

פרי: "המטרה שלנו היא לייצר עוד הכנסות לכדורגל. אני מקווה שהרגולציה תאפשר לנו השנה להתפתח לכיוונים של מירוצי סוסים, לייב בטינג וכ'. אז נוכל להתמודד נגד ההימורים הבלתי חוקיים ולהביא יותר כסף לספורט ולכדורגל".

 

בר: "אני יוצא מדוכדך מהדיון הזה. הבעיה היא שהכדורגל הישראלי לא מבין עד כמה גרוע המוצר. זה לא משהו ששחקנים מחו"ל ללא מס יתקנו. צריך להסתכל על התדמית של הכדורגל הישראלי ולטפל בה. בדברים הכי גדולים והכי בנליים: לא יכול להיות שבמשחק ליגת העל השלט המרכזי יהיה של איזה מוסך מוריס ובניו! לא יכול להיות שאין שירותים באצטדיונים, לא יכול להיות שאוהד לא יכול להביא את הילד שלו. הם רוצים להביא שחקנים, אבל לא מטפלים במוצר. אני אומר: טפלו במוצר. צריך לאמץ מודלים בעולם וללמוד מהם".

 

בן זקן: "כל אחד יכול לבוא בטענות לאחר. ברור שצריך לעשות טיפול יסודי בכל הפרמטרים - מתקנים, נוער, שיווק. אבל אחת מהבעיות הכי קשות שלנו היא ההתייחסות של התקשורת לכדורגל".

 

לוזון: "אני מסכים שהתדמית של הכדורגל לא טובה. התקשורת אשמה".

 

קורנפיין: "אנחנו חייבים לעבוד על השיווק ועוד. אבל זה יותר מזה. כל הקבוצות היו השבוע אצל הנשיא שמעון פרס. הוא אמר שכדורגל הוא תופעה חברתית. ברגע שיבינו את זה בישראל, שכדורגל הוא תופעה חברתית חשובה, שצריך לנצל אותו כדי לשפר את החינוך, את הנוער ואת החברה - אז מצבנו ישתפר". 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x