שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
עסקי ספורט

אריוודרצ'י סריה A: הליגה הבכירה באיטליה ממשיכה לאבד גובה

עזיבותיהם של זלאטן איברהימוביץ' לברצלונה וקאקה לריאל מדריד הם עוד שלב בקריסה של ליגת הכדורגל שפעם היתה הטובה ביותר. האם הליגה האיטלקית תצליח להשתקם?

אוריאל דסקל 09:2827.07.09

בקיץ 1990 חיזרה ריאל מדריד אחרי מרקו ואן באסטן, כוכבה הגדול של מילאן ונבחרת הולנד. גם ברצלונה התעניינה בו ונראה היה שהוא יעבור לספרד. אולם מילאן, שנתמכה כספית על ידי הבעלים המיליארדר סילביו ברלוסקוני, לא קיבלה את ההצעות הספרדיות והשאירה את ואן באסטן אצלה. "בכל מקרה", מגלה אדריאנו גאליאני, נשיא הקבוצה, "לריאל גם לא היה הכסף להציע לו את החוזה שהוא קיבל אצלנו".

אטו. יתאים לסריה A? אטו. יתאים לסריה A? צילום: אי פי אי

 

אלה היו הימים שמילאן היתה המועדון החזק באירופה הן מבחינה מקצועית והן מבחינה כלכלית. היום המועדון המפואר הזה כבר לא יכול להרשות לעצמו לשמור על השחקן הטוב ביותר שלו אצלו."מילאן מפסידה 50–60 מיליון יורו בשנה", גילה ברלוסקוני ימים ספורים לפני שמכר את הכוכב הגדול ביותר שלו, קאקה. מילאן עדיין לא מצאה לו מחליף.

 

"עולם חדש"

 

מחזור הסיום של עונת 2008/09 של סריה A היה שריקת הסיום של שלושה אייקונים: פאולו מאלדיני, לואיש פיגו ופאבל נדבד - שחקנים שבשיאם היו מהטובים בעולם. אותו מחזור היה גם ה"אריוודרצ'י" של הסריה A לקאקה, לזלאטן איברהימוביץ' ולקרלו אנצ'לוטי, סמלים של הליגה בעת האחרונה. אמנם אז לא ידעו בוודאות שהכוכבים יעזבו (חוץ מאנצ'לוטי), אבל ההנחה היתה שזה הקיץ האחרון שלהם באיטליה.

 

"התחלה של עולם חדש", זעקה הכותרת של "הגזטה דלו ספורט", שביכה את אובדן הכוכבים, שהיה בבחינת פגיעה נוספת ביוקרה של הסריה A.

 

הפרידה של מאלדיני היתה חמוצה במיוחד בגלל חבורת אוהדים של מילאן שהרימו נגדו שלטים ולא כיבדו את השחקן שבמשך שני עשורים ריסק את גופו עבורם וייצג אותם באופן המכובד ביותר. למה הם הרימו את השלטים נגדו? כי פעם אמר משהו נגדם לאחר שהתפרעו ביציע. מאלדיני, אחד מהסמלים היפים של הכדורגל האיטלקי, נותר מאוכזב, ולא רק מהאוהדים. "המועדון שתק", אמר. "לא אהבתי שאף אחד לא הביע התנגדות לזה. החל בנשיא וכלה בכל מנהל".

 

סיפור זה מייצג את מה שכל כך רקוב בכדורגל האיטלקי. כדורגל שנשלט בידי גורמים קיצוניים ואינו מצליח להתרומם מבחינה כלכלית, תדמיתית או מקצועית.

 

משנים צבעים

 

לפי גאליאני, הנפילה היא בראש וראשונה כלכלית. "הטבלה היום קשורה באופן ברור להכנסות ולכסף שיש למועדון", אמר. "באירופה אנחנו משחקים בליגה שנקראת 'ליגת הכסף' ולנו יש פחות כסף. הבעיה הגדולה היא שמועדונים כמונו צריכים לחלוק אצטדיונים. אין לנו בעלות עליהם".

רונלדיניו. זה מה שנשאר רונלדיניו. זה מה שנשאר צילום: אי פי אי

 

לפי גאליאני, בגלל המחסור בבית, קבוצות איטלקיות מתקשות לרשום רווחים ממשחקים ביתיים או לגייס ספונסרים כמו באנגליה או בספרד. "האצטדיונים 'משנים צבע' בכל שבוע. ספונסרים צריכים לשנות שלטים על בסיס שבועי", הוא אומר.

 

יש כסף באיטליה אבל לא הקבוצות הן שמייצרות אותו. אינטר מילאנו, למשל, היא אחת מהקבוצות בעלות תקציב השכר הגבוה באירופה אבל לא בגלל הכנסות גבוהות במיוחד. מאסימו מוראטי, הבעלים המיליארדר, מממן את משכורות הענק מכיסו.

 

אין כיף באיטליה

 

לפי יורגן קלינסמן, מאמן נבחרת גרמניה ולשעבר שחקן אינטר, הבעיה הכלכלית נובעת מהכדורגל עצמו: "המועדונים האיטלקיים מפגרים מאחורי הספרדיים והאנגליים מבחינת קצב המשחק. להיות מומחה טקטי לא מספיק. באיטליה המשחק סגור ואטי וזה כבר לא טוב לאירופה". זה כמובן משפיע על מידת ההנאה שאפשר להפיק מהמשחק האיטלקי - באיטליה ובעולם. כיום הרבה פחות אנשים מוכנים לשלם עבור צפייה במשחק איטלקי, מה שכמובן משפיע על מחירי זכויות השידור.

 

"כשאני צופה במשחק בפרמיירליג, נגיד מנצ'סטר סיטי נגד פולהאם, אני נהנה", אומר ג'וזפה ברגומי, לשעבר מגן בנבחרת איטליה. "יש קצב ומהירות, האוהדים מעודדים ולא מבלים את כל הצהריים בלשרוק בוז לשחקן. באיטליה זה לא המצב בגלל הלחץ להשיג תוצאה, משהו שהאיטלקים מאמינים בו יותר מאשר המשחק עצמו".

 

ברגומי מצביע על כך שהלחץ הוא גם תוצאה של בעיה כלכלית. "זה שמועדונים לא יכולים לשפץ אצטדיונים שהם משחקים בהם, מפני שהם בבעלות של מועצות מקומיות שאינן יכולות לעשות דבר בגלל המצב הכלכלי, יוצר מצב שאי אפשר להפוך את האווירה באצטדיון לפחות מלחיצה וליותר משפחתית. כדורגל צריך להיות חוויה מהנה, והיא אינה כזאת באיטליה".

 

חדוות ותיקים

 

אחת מהבעיות הגדולות של הליגה האיטלקית היתה אי־שילוב שחקנים צעירים בקבוצות. אי־שילוב זה בתוספת חופש התנועה שהנהיג האיחוד האירופי הביאו לאובדן כישרונות כגון קיקו מאקדה, החלוץ הצעיר והמוכשר שעזב את לאציו, שבה לא קיבל צ'אנס, לטובת מנצ'סטר יונייטד, שבה הבקיע שערים חשובים ברגעים קריטים בעונה.

 

גם שחקנים אחרים בגיל הטיפש־עשרה עזבו את איטליה לטובת אנגליה, ואף שמישל פלאטיני, נשיא אופ"א, מתכנן לפעול נגד התופעה ואנשים כגון מאוריציו זאמפריני, נשיא פאלרמו, מתארים את הקבוצות האנגליות כ"פיראטים שגונבים אוצרות" - האשמה נופלת בעיקר על מועדונים שלא נותנים צ'אנס לשחקנים הצעירים. אפילו שחקן שמוגדר כ"דבר הבא" כמו סבאסטיין ג'ובינקו מיובנטוס אינו מקבל די זמן משחק כדי להתפתח.

 

גווארדיוליזציה

 

אולי זה ישתנה עכשיו, אחרי שהמשבר הכלכלי היכה קשות ברוב הקבוצות והותיר אותן ללא כספים גדולים לחיזוק של עמדת המאמן או סגל השחקנים.

 

מילאן ויובנטוס, שתי האימפריות, מובילות את "התחדשות" הכדורגל האיטלקי. מילאן מינתה את ליאונרדו, מאמן בן 39, והחתימה כמה שחקנים צעירים ולא מוכרים "כדי להבטיח את העתיד", לפי גאליאני. ליאונרדו, הברזילאי האורבני, מבטיח כדורגל התקפי, אבל בלי שמות מכירת המינויים אטית.

 

גם יובנטוס עשתה "מעשה ברצלונה" ומינתה פפ גווארדיולה משלה - צ'ירו פררה, שחקן עבר, למאמן ראשי. בניגוד למילאן היא גם רכשה עבורו שחקנים בעשרות מיליוני יורו - דייגו מוורדר ברמן ופליפה מלו מפיורנטינה.

 

במילאן וביובנטוס מנסים למכור את המאמנים הצעירים כהבטחות גדולות, כסופרסטארים עתידיים שעוד יפתיעו כפי שעשו מאמנים איטלקים אחרים שהגיעו לא מוכרים ויצאו גדולים (אריגו סאקי, פאביו קאפלו וג'ובאני טראפטוני).

 

פררה וליאונרדו הם הימורים ואולי גם מסבירים את הביטחון העצמי של זאמפריני מפאלרמו. "אנחנו יכולים לקחת אליפות משלוש הגדולות (אינטר, יובה ומילאן)", אמר בעל רשת הסופרמרקטים. "בסופו של דבר המועדונים הגדולים לא גדולים כפי שהיו. אודינזה, גנואה ופיורנטינה יכולות להתחרות על הסקודטו השנה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x