שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
עסקי ספורט

מה עושים אחרי ההפסד ליוון?

הבעיה של נבחרת ישראל עמוקה יותר מאשר שיטת המשחק או מאמן ישראלי זה או אחר. צריך שינוי תפיסתי, כסף, סבלנות, וגם מאמן זר ומנוסה יכול לעזור

אוריאל דסקל 18:0302.04.09

זה לא רק ההחלטות של דרור קשטן. זה לא קשור לשיטת המשחק. זה גם לא קשור לנבחרת היוונית. אם השחקן הישראלי מתקשה להרים כדור במדויק, לרוץ עם הכדור במהירות, למסור כדור עומק אפקטיבי, לעצור כדור על החזה או לעבור יריב בכדרור – אז הבעיה היא עמוקה יותר מאשר שיטת המשחק או מאמן ישראלי זה או אחר.

 

כשכל מאמן נבחרת שנכנס לתפקיד מפחד להפסיד ולכן כל משחק משמים (ותיקו זה כמו ניצחון) – אז הבעיה אינה פרסונאלית.

 

נבחרות של מדינות אחרות בעולם הגיעו לשפל מסוים, שאחריו הוחלט לשנות את התפיסה. לחשוב אחרת. להשקיע את הכספים בצורה שונה, לשנות אסטרטגיה.

 

אבל בישראל יש שתי בעיות - קודם כל, הנבחרת לא הגיעה לשפל הזה. הנבחרת, בגלל ההתלהבות והפטריוטיות של שחקניה, הצליחה "להישאר בחיים" עד סוף כמעט כל קמפיין ולהגיע למקום גבוה בדירוג פיפ"א המצוץ מהאצבע. גם לא היו תבוסות גדולות מדי. לא הושפלנו עד עפר - כלומר השפל המקצועי הוא לא משהו דרמטי הוא סתם מציאות אפרורית.  

כיאל מדוכא לאחר ההפסד ליוון. אם השחקן הישראלי לא יכול לעבור שחקן יריב אז הבעיה היא  בבסיס, לא בנבחרת כיאל מדוכא לאחר ההפסד ליוון. אם השחקן הישראלי לא יכול לעבור שחקן יריב אז הבעיה היא בבסיס, לא בנבחרת צילום: איי פי

 

הבעיה הנוספת היא שבגלל סיבות פוליטיות ופחדנות גרידא אף אחד בכדורגל הישראלי לא מסוגל לבצע את שינוי התפיסה המיוחל.

 

קשטן יעזוב, כנראה, את הנבחרת בתום הקדנציה שלו. ואז תתחיל בורסת השמות. אבי לוזון יריץ את המועמד שלו, שטרן חלובה יריץ את המועמד שלו, התקשורת תריץ מועמד משלה, אינטרסנטים אחרים יריצו מועמדים שלהם. אגב, זה התחיל כבר היום.

 

בסוף ייבחר מישהו מהביצה. ינקו אותו קצת, ישימו עליו ג'קט מאמן הנבחרת, יתיזו עליו קצת בושם ממלכתיות ואז שוב נשאר תקועים במקום.

 

מדינות עשו בעבר שינוי תפיסתי והצליחו. בכדורגל הישראלי צריך לעשות הרבה יותר מאשר שינוי תפיסה, אבל נתמקד כעת רק בנבחרת. בדרך כלל השינוי הזה בנבחרות אחרות כלל הבאת מאמן זר, עם הכוחות, שקיבל שכר גבוה. כמו חוס הידינק, מאמן נבחרת רוסיה, שכבר ראה ועשה הכל, ולוקח 4 מיליון דולר לשנה.

 

הוא מגיע. מנתח את הבעיות של הנבחרת ושל הכדורגל המקומי - ובצורה מאוד מקצועית וקרה, בלי רגשות ופוליטיקות, עושה את מה שצריך לעשות. פאביו קאפלו, למשל, עושה את זה מצוין באנגליה תמורת סכום צנוע של כ-8.5 מיליון יורו בשנה. 

 

הבעיה הגדולה היא שמאמן זר מוכח (חוסה פקרמן, לואי ואן חאל או קו אדריאנזה, למשל) עולה 2-4 מיליון דולר בשנה. הוא גם יצטרך זמן וסבלנות כדי לתקן את כל העיוותים של הנבחרת.

 

כסף אין. גם סבלנות אין.

 

כסף, גם בעת הזו, אפשר לפתור. ברוסיה גייסו את רומן אברמוביץ' כדי שישלם את המשכורת של הידינק. אולי המועצה להסדר ההימורים או גורמים פרטיים יכולים להיות האברמוביץ' של ההתאחדות לכדורגל בישראל.

 

את בעיית הסבלנות קשה יותר לפתור, אבל ראשי הכדורגל בארץ (אם זה לוזון או מחליפו) והתקשורת (והמאמנים הישראלים המתוסכלים שלא קיבלו את העבודה ויתחילו בעזרת כתבי חצר למתוח ביקורות על המאמן הזר) יצטרכו להפתיע אותנו ולהתנהג כאילו הכדורגל הישראלי חשוב להם יותר מאשר האגו שלהם – וזו כבר משימה גדולה מדי על רוב האנשים בכדורגל שלנו.

 

נתראה במונדיאל 2014? אל תבנו על זה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x