עסקי ספורט

רק בגלל הרוח: מדוע עזב קלדרון את ריאל מדריד

רמון קלדרון הוביל את המועדון לשתי אליפויות אבל נכשל, כי לא היה פלורנטינו פרס. הכל היה יכול להיות שונה, אילו היה מביא את רונלדו

אוריאל דסקל 08:5219.01.09

"ריאל מדריד אינה סתם מועדון כדורגל - ריאל מדריד היא פנטזיה. רוח. גאווה". אלפרדו רלאנו, עורך יומון הספורט "אס", מתאר את ריאל מדריד כהרבה יותר מקבוצת כדורגל גרידא. הוא מוסיף שהיו שני אנשים שגילמו את הרוח הזאת, רוח המדרידיסטה, באופן מושלם. הראשון, אלפרדו די סטפנו, החלוץ האגדי של הקבוצה - "אמן ולוחם", במילותיו של רלאנו, שמסקר את ריאל מדריד כבר יותר מ־50 שנה. "הוא היה השילוב המושלם של אלגנטיות וקרביות - כך המדרידאים רוצים לראות את עצמם".

 

השני שגילם את הרוח הזו בשלמות הוא האיש שעל שמו קרוי האצטדיון המפורסם של ריאל מדריד סנטיאגו ברנבאו. "איש כבוד, ג'נטלמן וקצין", אומר רלאנו. "שחקנים ששיחקו בזמנו כל כך כיבדו ופחדו ממנו, שכשהיה עובר ברחוב היו עוברים לצד השני רק כדי לא להיתקל בו".

 

השניים הללו, די סטפאנו וברנבאו, ייסדו את הבסיס האידיאולוגי, הרוחני של מועדון הכדורגל הגדול והמעוטר ביותר במאה ה-20. מאז, כל מי שרוצה לכבוש את לבבות המדרידיסטים, אוהדי הקבוצה, צריך להראות איכויות דומות לשניהם.

קלדרון. בלי קלאסה קלדרון. בלי קלאסה צילום: איי פי

 

שני אנשים הראו איכויות כאלו בעשור האחרון. האחד, זינאדין זידאן, לוחם אלגנטי שהפך לחביב נאמני ברנבאו כי הזכיר להם את די סטפאנו; השני, פלורנטינו פרס, הנשיא שכונה על ידי חורחה ואלדנו, לשעבר המנהל הספורטיבי, "אדם עליון".

 

פרס, שכיהן כנשיא משנת 2000-2006, היה הנשיא הכי קרוב בהתנהלותו לברנבאו, וזאת למרות השחיקה במעמדו בתקופת "הגלקטיקוס" הכושלת. מאז ומעולם קיבל כבוד מהעיתונאים ומהאוהדים בגלל אישיותו ומשום שלעולם קיים את מה שהבטיח: פיגו, זידאן, רונלדו.

 

הבטיח ולא קיים

 

כשמנתחים את הכישלון של הנשיא רמון קלדרון, לא צריך לנתח רק את הישגיו (המקצועיים והכלכליים) - שתי אליפויות בשנה וחצי, הכנסות שיא ב־2008 של 400 מיליון יורו ורווחי שיא של 54.8 מיליון יורו - אלא צריך להסתכל על מה שהבטיח ולא קיים ועל התנהלותו, שבמובנים רבים הביכה את השם ריאל מדריד ופגעה במותג.

 

ההתפטרות של קלדרון באה לאחר חשיפה ביומון הספורט "מארקה", שטען והציג הוכחות שהוא או אנשים בהנהלה שלו החדירו כמה "סוסיוס" (חברי מועדון) מזויפים לאסיפת המועדון בחודש שעבר, כדי שיעזרו להעביר את התקציב וכן כמה הצעות חוק.

 

החשיפה ב"מארקה" נכתבה ימים אחדים לאחר שכריסטינה ברמודס, לשעבר מזכירה של המועדון, חשפה במגזין הספרדי "Interviú" סיפורים מביכים מחדרי הישיבות של המועדון.

 

לפי ברמודס, קלדרון הציג את רוד ואן ניסטלרוי כשחקן ריאל מדריד ב-2006 , אף שההולנדי עדיין לא חתם במועדון. נוסף על כך, הוסיפה המזכירה שראשי הקבוצה דחו הצעה להחתים את גונסאלו היגאווין, החלוץ הארגנטינאי, בסכום נמוך (6 מיליון יורו) באוגוסט 2006 אבל לאחר כמה חודשים בלבד החתימו אותו בסכום גבוה פי שניים.

 

קלדרון, שבעברו הושמץ גם מפני שהשתמש בכרטיס אשראי של המועדון כדי לרכוש כוס קפה, הפך למטרה קלה בשביל עיתונאים לאחר שפיטר ב-2007 את פאביו קאפלו, המאמן האיטלקי, שהוביל את ריאל מדריד לזכייה ראשונה באליפות אחרי ארבע שנים עקרות מתארים.

רונלדו. הבטחה שלא קוימה רונלדו. הבטחה שלא קוימה צילום: בלומברג

 

קאפלו היה זה שספג את רוב הביקורות של התקשורת אבל פיטוריו המכוערים, ותשלום פיצויים מנופחים העמידו את הנשיא במרכז, חשוף לחלוטין לביקורות. כל פעולה כושלת שלו, שהאירה את ריאל מדריד באור מגוחך, גררה טונות של ביקורות נגדו.

 

המשטר של קלדרון עבר מסאגה לסאגה: החל ב"סאגת רוביניו", שמתח ביקורות על קלדרון ועל ההנהלה הספורטיבית שבראשות פג'ה מיאטוביץ' הלא פופולרי, עבור ב"סאגת מיצ'ל", מנהל מחלקת הנוער של ריאל מדריד שפוטר ומתח ביקורת על כך שלקלדרון "אין כבוד", וכלה בסאגה האחרונה, פאשלה די גדולת ממדים - החתמות לאסנה דיארה וקלאס יאן הונטלאר, שני שחקנים צעירים וטובים, בלי לדעת שאי אפשר לשחק עם שניהם בצ'מפיונס ליג השנה בגלל חוקי אופ"א.

 

בריאל מדריד טענו שידעו זאת כשהחתימו אותם אבל בכל זאת ניסו לערער לאופ"א על החוק - ערעור שכמובן כשל.

 

צוחקים על ריאל

 

הסיפור האחרון מוביל לעוד מסקנה מהקדנציה של קלדרון: האיש לא הבין את שוק הכדורגל כראוי. תשלומים מופרזים לשחקנים, למשל, הדגימו זאת בדך הטובה ביותר. על פי בדיקה של העיתון "אל מונדו דפורטיבו", מאז מונה קלדרון לנשיא לפני שנתיים וחצי, הוא צירף לקבוצה 22 שחקנים חדשים בסכום כולל של כ־300 מיליון יורו. לשם השוואה, הנשיא פרס בזבז רק 406 מיליון יורו על רכש בכל שש שנותיו במועדון.

 

נוסף על כך, אנשים ממועדונים אחרים התלוננו על ההתנהלות של ריאל מדריד מולם וגם גיחכו בגלל התשלומים הגבוהים שהצליחו להוציא מהם.

 

גם לא עזרו לו רגעים מסוימים שבהם הוא הצטייר כטמבל מוחלט - רגעים די קלאסיים, למען האמת, כגון הצגת "ניקולאס קייג'" כאוהד ריאל מדריד, אף שהיה מדובר בכפיל האיטלקי של השחקן ההוליוודי, פאבו קאלברסי.

"אין לו שליש מהקלאסה שהיה לפרס", אומרים העיתונאים במדריד. "פלורנטינו היה בריון אבל לפחות היה מדרידיסטה אמיתי".

 

טיפש או שקרן

 

אולי הכל היה יכול להיות שונה אם היה קלדרון מצליח להביא בקיץ את כריסטיאנו רונלדו ממנצ'סטר יונייטד. אחרי חיזור ארוך מאוד ומגושם ועימות מכוער עם אחת מאושיות הכדורגל האירופי, אלכס פרגוסון, מנג'ר מנצ'סטר יונייטד, נאלץ קלדרון להודות שלא הצליח להביא את השחקן שרלאנו מתאר כ"הכי קרוב כרגע לדי סטפאנו". אם היה קלדרון מביא את הכוכב הפורטוגלי, אולי היה זוכה לחסד מהאוהדים אבל בלי רונלדו הקבוצה הטובה למדי של ריאל מדריד אינה מרגשת את הקהל המפונק בעולם.

 

"אולי הגלקטיקוס היו כישלון", אומר פרדריק הרמל, פרשן "אס", "אבל היה קסם. כל שחקן שנגע בכדור, הקים את האוהדים מהכיסאות. בקבוצות של קלדרון אין קסם כזה".

 

לא סתם צעקו אוהדי ריאל מדריד "איפה רונלדו?!", כשלאסנה דיארה הוצג במועדון מעט לפני חג המולד השנה.

"פרס היה מצליח להביא את רונלדו, ככל הנראה", אומר רלאנו. "אם הוא היה מבטיח את קאקה וססק פאברגאס, הוא גם היה מביא אותם, לא כמו קלדרון".

 

"קלדרון החל במשטר שלו בהבטחות שלא קוימו", מסכם סיד לואו, פרשן הכדורגל האנגלי של ערוץ ריאל מדריד. "בגלל ההבטחות הללו חשבו שהוא טיפש או שקרן. מאז הוא איבד את הלגיטימיות שלו כנשיא".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x