$
עסקי ספורט

מנכ"לית מרכז הטניס בישראל: "הפגיעה בכלכלה תחזק את הטניס הישראלי"

ג'נין שטראוס לא מתכננת לתת למיתון או לצמצום זרימת התרומות מארה"ב לפגוע בתוכניות שדרוג אצטדיון קנדה, שעלותן לפחות 30 מיליון דולר, המשך טיפוח הדור הצעיר וגיוס עוד ועוד ספונסרים

אוריאל דסקל 10:3928.12.08

לפני כמה שבועות השתתפה ג'נין שטראוס, מנכ"לית מרכז הטניס בישראל, בפגישת חבר המנהלים בפלורידה ובה דיווחה על התקדמות האופרציה בישראל. בדרך חזרה לישראל קראה במטוס מאמרים בעיתונות האנגלית על השפעת המיתון על הספורט.

 

למרות התחזיות הקודרות ברחבי העולם על הצניחה בהכנסות, קטיעת פרויקטים באבם, חיסול ענפי ספורט קטנים ואללה יוסטור - שטראוס הרגישה אופטימיות משונה לקראת הכניסה למיתון.

 

"הפגיעה בכלכלה תחזק את הטניס הישראלי", היא אומרת בראיון ל"כלכליסט". הטניס, ספורט שמזוהה בעיקר עם השכבות האמידות, עשוי להיות המרוויח העיקרי מהמיתון. אבל באיזה אופן?

 

ובכן, את האופטימיות של שטראוס אפשר להסביר בכך שבשבוע הראשון של הקריסה הגדולה באוקטובר התקשר אודי אנג'ל, נותן חסות הזהב דרך הקרן שלו והתחייב להכפיל את סכומי החסות שלו למרכז. "אני מקווה שהאחרים ייקחו ממנו דוגמה", אומרת שטראוס. "טאץ' ווד המיתון עדיין לא הגיעו למרכז הטניס".

 

אמנם המיתון עדיין לא פגע בכל עוצמתו במרכז הטניס או בספונסרים שלו אבל לפי שטראוס, המרכז בכל מקרה די חסין מפני המיתון.

 

"הפגיעה בכלכלה עשויה לחזק את הטניס. משפחות שמוציאות הרבה כסף על חופשות ופנאי יוציאו הרבה פחות על העניינים האלה", שטראוס מסבירה. "יהיה צמצום אבל עדיין יצטרכו להעסיק את הילדים, וטניס ספורט זול. כלומר אני מתארת לעצמי שנראה יותר התעניינות בטניס".

 

שטראוס ממשיכה. "הטניס לא יקר. רוב השחקנים שלנו מסובסדים, ואני משוכנעת שמשפחות עניות יראו בו דרך להיחלץ בעזרתה מהעוני. משפחות, מכל השכבות, ימשיכו לשלוח את ילדיהן לטניס בכל מקרה - בין אם יש להן כסף ובין אם אין".

שטראוס מוסיפה: "אנחנו יכולים להגיע ליותר ילדים מאשר כל גוף אחר שהוא לא ממשלתי. יש לנו 14 מרכזים, 172 מגרשים, 9,800 ילדים. צוות של 250 אנשים ו־30 פסיכולוגים. אנחנו אחד ממרכזי הטניס הגדולים בעולם".

 

תוכנית שאפתנית, שקיבלה את אישור משרד החינוך, תאפשר למרכז הטניס להיכנס לגני ילדים ולהרחיב את מאגר הלקוחות שלו (חובבי הטניס בישראל), אף שהתחרות מול הכדורסל, הכדורגל והפלייסטיישן גדולה מתמיד.

 

שטראוס. "קל יותר לנהל את קוקה קולה" שטראוס. "קל יותר לנהל את קוקה קולה" צילום: אוראל כהן

המיתון אינו אמור לפגוע ברצון של ההורים לראות את ילדיהם פעילים לפי האינסטינקט הבסיסי התחרותי שקיים בכל בן אנוש.

 

Yes we can!

 

אבל לא רק ברמה העממית יתחזק הטניס בגלל המיתון. גם טניסאי העילית הישראלים ייהנו מהמיתון. "גם בלי קשר למשבר התחלנו לבחון ביתר דקדוק ילדים שמתאמנים אצלנו להיות טניסאי עילית", אומרת שטראוס. "גם לפני המשבר החלטנו להשקיע יותר במעט ילדים. למקד את ההשקעה בילדים המוכשרים שבאמת יכולים להצליח ובכך להפוך אותם לטובים יותר".

 

שטראוס מדגישה שהכסף הגדול הוא בשליחת הילדים והמאמנים שלהם לתחרויות בחו"ל, המיתון ינפה את הבינוניים ויותיר את הטובים ביותר, שיזכו בהשקעות הגדולות.

 

אווירת האופטימיות וה"יס ווי קן!" שמשרה שטראוס (בת 58) בשיחה יכולה לבדה למנוע מהמיתון לכרסם בארגון הספורט הפרטי הגדול בישראל. אבל המיתון יציב בפני מרכז הטניס כמה אתגרים לא קלים, שהמעניין שבהם הוא שיפוץ ושדרוג אצטדיון קנדה, שאותו מגדירה שטראוס כ"מאסט".

 

לפי שטראוס, התוכניות לשדרוג אצטדיון הטניס בשלבי סיום.

 

השדרוג אמור להפוך את האצטדיון לחדיש ביותר, עם תאי צפייה מיוחדים (בדומה להיכל נוקיה). "צריך יהיה להתאים אותו לסטנדרטים מודרניים", אומרת שטראוס. "אם אנחנו רוצים לצמוח, אנחנו חייבים להחזיר לכאן את התחרויות הגדולות. צריכים סקיי בוקסס, לאונג', מתקנים לעיתונות הארצית והעולמית וכדומה".

 

מאסט, קריטי, נייס

 

שטראוס מגלה גם שיש "עניין בזכויות השם" של האצטדיון. כלומר אצטדיון קנדה, שקיבל את השם בגלל תרומות של יהודי קנדה, עשוי להיהפך לאצטדיון השני בישראל שמקבל שם של חברה מסחרית, שתרכוש את שמו. "חברות מעוניינות בזה בגלל החשיפה העולמית שהן עשויות לקבל", מסבירה שטראוס ומדגישה שניתן לממן חלק ניכר מהשדרוג באמצעות מכירת זכות השם של האצטדיון.

 

הבעיה היא שהאצטדיון אמור להשתדרג בעלות גבוהה מאוד. שטראוס מסרבת למסור כל סוג של נתון על עלות הפרויקט אבל לפי הערכות בשוק, תעמוד עלותו על כ־30–40 מיליון דולר.

 

חברה אנגלית, שעבדה גם על שדרוג וימבלדון, אחראית לתוכניות וזה לא זול. נוסף על כך, מועצת ההימורים בספורט, מממנת המתקנים הראשית בישראל, לא תשקיע כסף בשדרוג המתקן, כי החוק אוסר עליה להשקיע במתקנים של חברות פרטיות. את הכסף יצטרך מרכז הטניס לגייס מספונסרים ומתורמים והמצב הנוכחי לא ממש אידיאלי לגיוס כספים.

 

"ישנה ירידה של תמיכה מארצות הברית", אומרת שטראוס. "זו מגמה שבחודשים האחרונים החריפה. קודם כל, אנשים בארה"ב תורמים פחות לישראל, כי היא נתפסת כחזקה מבחינה כלכלית - בטח יותר מאשר בשנים שעברו. חוץ מזה, רוב הכסף הפילנתרופי היהודי הולך באחרונה לצרכים של הקהילה המקומית: פרויקטים שמסייעים בשימור המסורת, בתי חולים, רווחה לאוכלוסייה המתבגרת, מוזיאונים, מתנ"סים, בית כנסת וחינוך יהודי. חשוב להם מאוד להשקיע ביהודים בחו"ל בשביל למנוע התבוללות".

 

כספי תרומות היו בעבר רוב התקציב של המרכז אבל היום הוא פחות מ־35% ממנו. "אנחנו לא רוצים צדקה", אומרת שטראוס. "מרכז הטניס מציע שותפות לקהילות היהודיות. הוא יכול להראות את החברה הישראלית דרך הספורט".

 

"השותפויות" הללו לא יעזרו לבניית אצטדיון חדש כפי שעשו בעבר, אבל שטראוס מאמינה שגיוס הכספים יתבצע בסופו של דבר, ושבכל מקרה "עד 2009 המשבר אמור להסתיים".

 

"המרכז לטניס הוא חברה בע"מ", אומרת שטראוס. "ויש לו חזון ללמד את הילדים את משחק החיים באמצעות הטניס. זה מקום עם המון 'הארט אנד סול' אבל היה צריך להעביר אותו לפסים עסקיים ויש גם מטרות צמיחה - צמיחה בשיעור של 5%–10% ילדים שנהנים מהמרכז ולא רק כאלה שיכולים לשלם. כשהגעתי לארץ מדרום אפריקה (ב־1971), נקלטתי בחברה באמצעות הטניס. זה כלי חשוב מאוד אבל אני גם אומרת תמיד שהרבה יותר קל לנהל את קוקה־קולה, כי שם מדובר בבקבוקים שנעים בסרט נע ופה ב־9,000 ילדים, שלהם יש כמעט 20 אלף הורים. זה קשה".

 

ישנן עדיפויות. ואלו הקטגוריות ששטראוס קבעה בנוגע לאותם דברים שאפשר לצמצם בזמן מיתון. "מאסט" (טיפול במגרשים, שדרוג אצטדיון קנדה), "קריטי" (מתקנים שבצד המגרשים) ו"נייס טו האב" (קידום פרויקטים שונים).

 

נוסף על כך, לפי שטראוס, ישנו תיק נדל"ן גדול שצריך לתחזק וישנם כמובן טניסאי העילית, אלו שהטניס הישראלי בונה עליהם.

 

כמו נאס"א

 

האקדמיה במרכז הטניס היא מבנה מרשים ובו מתקנים כגון מקלחות, מטבח, חדרים, חדרי לימוד ומחשבים בסטנדרטים גבוהים מאוד. האקדמיה פעילה כבר יותר מחמש שנים ובקרוב גם נראה את התוצאות שלה בדמות שחקני נוער מוכשרים, שאגב, באים בעיקר מערי פריפריה כמו אשקלון וקריית שמונה.

 

אומרים אין דור עתיד וגם בתוך הטניס אומרים שאין שחר פאר חדשה.

 

"זו מנגינה שחוזרת על עצמה כל כמה שנים", עונה שטראוס. "אחרי עמוס (מנסדוף) וגלעד (בלום) אמרו שאין אף שחקן גדול, אחרי הראל (לוי) ונועם (אוקון) אמרו שאין אף אחד אבל הנה ישנם שחר (פאר) ודודי (סלע). נכון, יש 'חור' בגילים בוגרים יותר. בגילים 17–20 אין לנו דור עתיד אבל מתחת להם - וזה עקב עבודה שלנו - יש לנו הרבה שחקנים ברמה גבוהה. אבל אנחנו לא מתמקדים בדיבורים, את העבודה אנחנו עושים במגרשים, מ־06:00 עד 20:00. אנחנו רואים את התוצאות של ההשקעות".

 

טיפוח טניסאי העילית הישראלים עוד עשוי להיות עוד מנוע צמיחה של מרכז הטניס.

 

לפי שטראוס, כבר התקשרו אליה אנשים מרוסיה שמעוניינים לשלוח את ילדיהם המוכשרים ללמוד טניס בישראל. עד לא מזמן, המרכז הרציני ביותר לטיפוח טניסאים בעולם היה בפלורידה אבל לפי שטראוס: "אין סיבה שנשלח את הטניסאים הישראלים לשם. יש כאן את כל התנאים בעולם לפתח שחקנים ברמה הגבוהה ביותר. אני והצוות המקצועי יצאנו להשתלמויות, ראינו מרכזים, לקחנו את הדברים שמתאימים לנו. כל הורה ישמח לשים את בנו או את בתו פה".

 

ימים יגידו אם אכן מרכז הטניס ברמת השרון ייהפך לאחד המובילים בעולם. בינתיים במרכז מפתחים קורסים בפסיכולוגיית ספורט, שגם מהם אפשר יהיה לעשות רווחים בעתיד.

 

"טניס זה לא רק טכניקה, כושר גופני וטקטיקה", אומרת שטראוס, "זה גם משפחה וגג תומך ויותר מהכל - עניין מנטלי. פסיכולוגיית ספורט הוא תחום שאפשר להשליך ממנו על כל דבר בחיים. תוכנית פסיכולוגית לאלופים זו תוכנית שאפשר ליישם כדי לתת לילדים פיתוח נכון יותר. אני משווה את זה לתוכנית החלל - פיתחו דברים במיוחד לאסטרונאוטים - אוכל, בדים, עטים וכו' ומכרו לקהל הרחב. כך אפשר לעשות גם עם פסיכולוגיית ספורט בכלל וטניס בפרט - לקחת אלמנטים כמו חשיבה חיובית, פתרון בעיות, התמודדות עם כישלון והצלחה, ולהשתמש בהם במערכת החינוך הציבורית".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x