סוכן הבייסבול שניצח את המיתון

האם יש מקום שאליו לא הגיע המשבר העולמי? ובכן, שוק השחקנים החופשיים בבייסבול נראה כאילו הוא לקוח מימי 2007 העליזים. מדוע? ובכן, מחזור 2008 בבייסבול מזכיר את מה שנראה ב־NBA בעוד שנתיים, אז לברון ג'יימס דוויין ווייד ואמארה סטודמייר יחתמו על חוזים חדשים.

לפי סוכן העל סקוט בוראס, זו הזדמנות חד־פעמית להחתים פרנצ'ייז פלייר - שחקן שמהווה אבן יסוד לקבוצה שלמה -והבעלים יודעים זאת. זאת משום שכמה שחקני מפתח השתחררו בסתיו מחוזים, ובאים לחתום על החוזה הגדול ביותר בקריירה שלהם: סי.סי. סבת'יה, הפיצ'ר הטוב ביותר בשנתיים האחרונות, קיבל מהיאנקיז הצעה של 140 מיליון דולר לשש שנים ובסוף חתם על חוזה של 161 מיליון דולר לשבע שנים; מארק טשרה, אחד החובטים הטובים ביותר בחמש השנים האחרונות, ממתין גם הוא לחוזה של 200 מיליון דולר לעשר שנים. וישנם עוד: מאני רמירז, החובט הטוב ביותר בעשור האחרון ושחקן בעייתי במיוחד, מצפה בגיל 36 לחוזה של יותר מ־100 מיליון דולר לשש שנים.

סקוט בוראס צילום: איי אף פי

אפקט היאנקיז

וכמובן, כשמדובר על חוזי ענק, כל העיניים פונות לניו יורק. הניו יורק יאנקיז - אימפריית הרשע, כפי שהיא נקראת מערבית לניו יורק - שילמה בעונה שעברה ל־11 שחקנים משכורת של יותר מ־11 מיליון דולר. שלושה מתוך ה־11 השתכרו יותר מ־20 מיליון דולר. למרות הכסף הגדול איבדה הקבוצה את דרכה בשנה שעברה. נוסף על כך, חילופי הדורות בבעלות הקבוצה, מהאב ג'ורג' סטיינברנר לבן האל, שמים את האחרון בעמדה שבו הוא צריך להוכיח את עצמו: הבחירה בהאל הפתיעה רבים בניו יורק, שהתרגלו לראות דווקא את פניו של האח האחר, האנק, כיורש של ג'ורג'.

כך או כך, להצלחה הניו יורקית יש שם אחד - אליפות. ואם לא די בלחץ הזה, סטיינברנר ג'וניור גם חונך אצטדיון חדש שנבנה בעלות של 1.3 מיליארד דולר, כך שהוא יודע שאסור לו להכעיס את בוראס ואת קהל האוהדים, שמשלם יותר מ־40 דולר לכרטיס ממוצע. וכפי שבוראס משער, כשהיאנקיז מציעים הרבה כסף, כל הליגה חייבת לשלוח את היד עמוק לכיס, וכשאין תקרת שכר אז הכיס נהפך לעמוק במיוחד.

לכאורה, השערה זו מתנגשת בעובדת המשבר, שמקצץ את מספר הקבוצות שמעוניינות לשפוך כסף גדול בתזמון הנוכחי. בשווקים הקטנים יותר המשבר בעיצומו: קבוצות ייאלצו לשלם יותר כיוון שקו האשראי שהעמידה הליגה לקבוצות פקע. קו אשראי זה - בהיקף של 1.5 מיליארד דולר - מימן החתמות של שחקנים גדולים עד שהכסף מהכרטיסים מתחיל להיכנס עם תום השנה הפיסקאלית, ולהתייקרות המימון יש השפעה מיידית.

אריזונה פיטרה 31 עובדים עם תום העונה, וקבוצות כמו קולורדו וסן דייגו חותכות בתקציבים. זאת ועוד, רק לפני שבועיים הזמין הקומישינר באד זליג את פול וולקר, לשעבר נשיא הבנק המרכזי של ארצות הברית וכיום יועץ לנשיא הנבחר אובמה, כדי שיתדרך את הבעלים בעניין המשבר והשפעותיו האפשריות. יועץ אחר לליגה בענייני המשבר, מארק גאניס, נשיא ספורטסקורפ, אמר: "זהו השוק הראשון של שחקנים חופשיים מאז שהמשבר הגיע לממדיו. הניחוש שלי הוא שהאליטה של השחקנים יקבלו את הכסף אבל כל השאר יקבלו פחות".

בוראס מעולם לא התעניין בשווקים הקטנים עבור השחקנים שלו. הוא יודע שסיאטל מרנירז, שתנסה לחזור מאחת העונות הגרועות בתולדותיה, נמצאת בבעלות נינטנדו, שנהנית משנים מצוינות הודות לקונסולת המשחקים Wii. הוא מכיר היטב את ארטי מורנו, הבעלים של האיינג'לס מלוס אנג'לס, שמכר לפני עשור את חברת הפרסום שלו תמורת 8 מיליארד דולר. בכלל, בוראס אומד היטב את הכיס של אחרים, כמו טום היקס מטקסס רייגנ'רס, שהתמקד בבעלות קבוצות ספורט ונהנה מעשור של גאות בעסקים.

מארק טשרה, אחד הלקוחות של בוראס. שכר של עד 18 מיליון דולר צילום: אי פי אי

זה בועה זה?

ובכל זאת, כבר חודש לתוך עונת המלפפונים, חוזים גדולים נפרסו על השולחן וגם ירדו ממנו, והחתמות עדיין אין. רק עשרה מתוך 171 שחקנים חופשיים חתמו, ורק אחד, ריאן דמפסטר, על חוזה גדול וארוך טווח. מה גורם לאטיות?

חלק מהתשובה הוא אגו. בוראס, אחד הסוכנים השנואים בספורט האמריקאי, מייצג חלק גדול מאותה אליטת מחזור 2008 של השחקנים החופשיים. הסוכן הזה כאמור מחפש שווקים גדולים לשחקנים שלו, וידוע באטיות שלו. כמו כל שועל משא ומתן ותיק, הוא לא חותם על החוזה הראשון שהוא רואה, הוא אוהב לתת לקבוצות להתבשל, וגם - כבונוס - לשמוע את השם שלו מופיע הרבה בתקשורת.

כיוון שבוראס אחראי לשיבוצם של לפחות חמישה שמות גדולים שמצפים לחוזים גדולים, כל העסק מתעכב. הנה דוגמה לאופן הפעילות שלו: שבוע לאחר שרמירז הקשיש קיבל את ההצעה מלוס אנג'לס דוג'רס - 45 מיליון דולר לשנתיים עם אופציה שתהפוך את החוזה ל־60 מיליון דולר לשלוש שנים - בוראס הופיע בטלוויזיה ואמר שהוא והשחקן מחפשים חוזה לשש שנים ופנויים כעת "לקבל לראשונה הצעות רציניות".

החלק השני של התשובה מחזיר אותנו למשבר הכלכלי. קבוצות יודעות שהחתמה של פרנצ'ייז פלייר יכולה לשנות את פני הקבוצה: כיוון שהמוצר שמוכרים המועדונים הוא תחרותיות, שחקן בסדר גודל כזה מהווה חלק גדול מהמוצר ומהתדמית של המועדון.

כאשר העתיד אינו ברור מבחינת ההכנסות, קבוצות נוטות לרדוף אחר שם גדול אחד בכל פעם, ואינן מציעות חוזים מרובים במקביל לכמה שחקנים. רק לפני שנה או שתיים כל בעלים היה שמח לשמוע בהפתעה ששני שחקני ענק קיבלו את ההצעה הנדיבה שלו. היום, כמעט כל הבעלים נזהרים מלשפוך כסף גדול בכמה כיוונים. בחודש האחרון התנהלו בבייסבול כאילו המיתון כבר כאן. בתוך חודש נדע אם הוא גם הגיע לשחקנים של בוראס.