שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
עסקי ספורט

איך מנהלים את הכדורגל והכדורסל הישראלי בימי המשבר

כל אחד מהבעלים של קבוצות הספורט המקצועניות בארץ ספג בחודשים האחרונים הפסדים שהכאיבו בכיס. איך ישפיע המשבר על התחביב היקר, האם יירדו מחירי הכרטיסים והאם השחקנים ישלמו את המחיר? בכירי הספורט עונים על השאלות ואומרים: "צריך לחזור לשפיות"

עידן גרינבאום ואוריאל דסקל 07:2624.11.08

"אם יירד גשם כבד, כולנו נירטב", אומר איזי שרצקי, הבעלים של חברת איתורן הנסחרת בבורסה וגם של קבוצת הכדורגל עירוני קריית שמונה. את המשפט של שרצקי אפשר לשמוע היום כמעט בכל שיחה עם מי שמשתתפים בספורט המקצועני בישראל, בין אם כמממנים ובין אם בצד הארגוני. בשנים האחרונות זרם הרבה מאוד כסף לליגות המקצועניות בכדורגל ובכדורסל בארץ ועל דבר אחד כולם מסכימים: מה שהיה לא יהיה עוד.

 

בניסיון להבין את היקף ההשפעה של המשבר על הספורט בארץ כינס "כלכליסט" כמה מבכירי אנשי העסקים המממנים את הקבוצות בצד אנשי מקצוע מהתחום הארגוני. עם אנשי העסקים נמנו איזי שרצקי ומוני הראל, היו"ר והבעלים של הפועל תל אביב, של חברת מטיס קפיטל ושל חברת סילון ספורט, ג'קי בן־זקן, הבעלים של מועדון ספורט אשדוד, של חברת הנדל"ן מנופים פיננסיים ושל קבוצת פילגר. אנשי הדרג המקצועי שהשתתפו היו אורי שילה, מנכ"ל ההתאחדות, ואבנר קופל, יו"ר מינהלת ליגת העל הכדורסל.

 


 

כל המשתתפים הסכימו שהעונה הנוכחית בכדורגל ובכדורסל כבר מאחורינו מבחינה פיננסית, בעיקר בשל הערבויות שנדרשים המועדונים להפקיד בבקרה התקציבית לחוזי השחקנים. הצרות יתחילו בעיקר בשנה הבאה או כפי שמסביר אורי שילה - בשנה הבאה "הלחץ יגבר".

 

שילה: "בהתאחדות כבר מרגישים את הלחץ מול גופים שעובדים איתנו - זכייניות הטלוויזיה המשדרות את המשחקים ונותני החסויות, אבל זה לא ניכר בחיי היום יום של הקבוצות, כי לכולן יש ערבויות ומשכורות השחקנים מובטחות לשנה. לנו יש חוזה מובטח עם הטוטו, שנותן לנו שקט. אבל יש מכרזים שונים שנפתחים בתום השנה ונצטרך לראות מה עושים".

 

מוני הראל משוכנע שאין מנוס מהידוק חגורות. "כמו כולם בספורט גם אני עובד הרבה על אמוציות, אני אוהד ורוצה לראות את הקבוצה מצליחה, אבל צריך גם לחיות לפי מציאות מסוימת. אם היום התקציב שלנו הוא 35 מיליון שקל, אז בשנה הבאה הוא יצטרך לרדת ל־25 מיליון. אבל הצלחה אינה רק פונקציה של כסף. בשנה הראשונה שלי בהפועל התקציב היה 20 מיליון שקל וזכינו בגביע, ובשנה שעברה היה לנו תקציב של 40 מיליון שקל וכמעט ירדנו ליגה. אבל בכל מקרה, הספורט יישאר, הקבוצות יישארו, ואם יתנהלו בהיגיון - הוא ישרוד".

 

שרצקי מסכים. "אני חושב שהמיתון אפילו טוב לספורט, זה יחזיר את כולם לפרופורציות הנכונות. ההוצאות הרבה יותר מדי גדולות לעומת ההכנסות. יש חוזים ואני אעמוד בהם, כמובן, אבל העולם היום שונה מהיום שבו חתמנו על חוזים והולכים להיות שינויים".

 

בן־זקן: "אני באופן אישי עדיין לא מרגיש את המיתון, אבל ברור שמתכוננים. העונה הזו כבר מובטחת, אז אני כבר חושב על העונה הבאה. איך אהיה שקול יותר, מאוזן יותר. אצל רובנו, אנשי עסקים שמחזיקים בקבוצת כדורגל, הכדורגל הוא לא עסק, הוא תחביב. תחביב יקר, יקר מאוד. בתקופת השפע מבזבזים על תחביבים יותר, אבל בתקופת שפל כולם יצמצמו גם בתחביבים שלהם. השקעות הבעלים בכדורגל ירדו, אין ספק. בעלי קבוצות, במקום להביא חמישה זרים ב־3 מיליון דולר, יביאו שלושה זרים ב־500 אלף דולר".

 

צריך רגולציה, כמו תקרת שכר, שתאפשר מחיה קלה יותר?

אבנר קופל: "אני לא חושב שיש מקום לתקרת שכר, כי היא נוגדת את חופש העיסוק ואני בכל מקרה לא רואה את זה קורה. לפי תפיסת עולמי, הספורט בישראל לא ייפגע קשה מדי. ההכנסות, גם בכדורגל ובעיקר בכדורסל, הן מוסדיות: מועצת ההימורים, עיריות ומועצות. כלומר המשבר, כך אני מאמין, לא יגרום להפסקת הזרמת הכספים מהמוסדות. מה גם שבזמנים קשים אנשים נוטים להמר יותר, לחפש את הדרך הקלה לעשות כסף, וזה יחזק את מועצת ההימורים שהיא זו שמעבירה את רוב הכסף לספורט. מה שכן, שכר השחקנים הוא הראשון שייפגע - כמו בכל תעשייה אחרת גם פה העובדים ישלמו את המחיר. אבל בספורט היתה קפיצת שכר מטורפת והבעלים יודעים שרוב הכסף שהשחקנים שלהם מקבלים לא מצדיק את עצמו. אם זה היה קורה בעסקים שלהם, הם היו מפטרים מזמן. אבל מפני שספורט הוא עניין אמוציונלי, זה עדיין לא קורה".

 

"קפצו אחרי ארקדי"

 

בשלב זה רוב הפאנליסטים מסכימים עם קופל ומתנגדים לתקרת שכר בטענה שישראל "זו כלכלה חופשית". ג'קי בן־זקן, לעומת זאת, דווקא תומך בתקרת שכר כדי לשמור על הבעלים מפני עצמם.

 

"אני בעד כלכלה חופשית, אבל אני לא בטוח שהאינטרסים של גורמים שנכנסו לספורט היו מטעמים ספורטיביים. הרבה אנשים באים בגלל שיקולים לא ברורים. גד זאבי, למשל, אני לא יודע מה היו השיקולים שלו אבל הם לא היו קשורים לכדורגל. כולנו יודעים מה היו השיקולים של גאידמק והם לא היו קשורים לכדורגל. אני אומר, 'אתה רוצה להשקיע בכדורגל?' אין בעיה, תשקיע לא רק בקבוצה הבוגרת. אל תשקיע 100 מיליון בשנה - תשקיע 100 מיליון בחמש שנים. אל תהפוך קבוצה בעלת תקציב של 20 מיליון לקבוצה של 100 מיליון. תשקיע לטווח ארוך, תשקיע בתשתיות, במחלקת ילדים ונוער. מה שקורה עכשיו זה שמישהו מגיע, משקיע המון כסף, משנה את חוקי המשחק, מעלה את המשכורות ומשאיר אותנו להתבוסס בחובות. בבית"ר ירושלים הכסף שמושקע בתשתיות הנוער הן בושה וחרפה. כל הכסף נזרק על הקבוצה הבוגרת".

 

 

איזי שרצקי, מוני הראל, אבנר קופל, אורי שילה, ג'קי בן זקן איזי שרצקי, מוני הראל, אבנר קופל, אורי שילה, ג'קי בן זקן צילום: בועז אופנהיים

 

חברי הפאנל אינם מרבים להזכיר את השם המפורש, אבל אין ספק שרוחו מרחפת מעליו. כששילה מדבר על "דריכות", הוא מתכוון בעיקר לחור הגדול שעתיד גאידמק להותיר בדמות בית"ר ירושלים. "הבעיה בערבויות היא שהן לשנה אחת בעוד החוזים הם לכמה שנים", אומר שילה. "אנחנו מאשרים את החוזים ארוכי הטווח ראשונים, אבל צריך להיכנס לדריכות".

 

הראל: "כשהגיע גאידמק, היתה קפיצה ענקית במשכורות השחקנים וכולנו קפצנו אחריו. עזיבתו, מן הסתם, תשפיע על כל הליגה".

 

בן־זקן: "כל פעם בא כוכב שמשנה את פני הכדורגל הישראלי וכולם נגררים אחריו. אבל כולם יפנימו בסוף שתקציב של קבוצת כדורגל בישראל צריך להיות בין 15 מיליון שקל ל־18 מיליון שקל. יותר מ־18 מיליון שקל זה בזבוז כסף. בין 18 מיליון ל־100 מיליון אין הבדל. מדובר באותם שחקנים, שפשוט מקבלים יותר כסף".

 

"צריך מינהלת ליגה"

תקרת שכר אינה אמורה לקרות בקרוב אבל ההתאחדות לכדורגל דווקא תנסה להפעיל סוג של רגולציה באמצעות הגבלת מחיר הכרטיסים. אבי לוזון, היו"ר, דורש להוריד את מחירי הכרטיסים - מעשה שיבטיח שיותר אוהדים יבואו למשחקים ואולי גם יבטיח הכנסות גבוהות יותר ממכירת כרטיסים. לוזון רוצה שמחיר של כרטיס לא יהיה יותר מ־50 שקל, הצעה שמעוררת מחלוקת בקרב המשתתפים.

 

הראל, שבתחילת הפאנל סיפר שמכר כרטיסים לדרבי הקרב ב־300 וב־750 שקל, מתנגד נחרצות. "אני חושב שהמחירים שאני מבקש סבירים", הוא קובע, "אבל ההוצאות על קיום המשחקים מביאות אותנו למצב שהרווחים שלנו כמעט לא קיימים".

 

בצד הביקורת על ההצעה, הראל מסכים בכל זאת שבימים של מיתון קשה יותר לבקש מאנשים לקנות כרטיסים למשחק כדורגל כשמחיריהם גבוהים. "אבא שלוקח את הבנים שלו למשחק, אם אנחנו מחשבים את הכסף שהוא מוציא על כרטיסים, פופקורן, סנדוויצ'ים, דלק וכדומה, גומר בהוצאה של 500 שקל. יש כאן בעיה. בשנה הבאה נצטרך לעשות חושבים".

 

קופל: "הניסיון למחיר מקסימום של כרטיסים פופוליסטי. אין סרט כזה. אני חושב שצריך להיות עניין של תמריצים. מינהלת הליגה בכדורסל, למשל, מחייבת קבוצות לקחת איש שיווק שהיא משלמת עבורו, כדי שזה יעבוד על מילוי האולמות. אם לא ייקחו, יקבלו קנס. הגבלת מחירי כרטיסים לא תעבוד. אם תהיה הגבלה, זה יפגע בהכנסות של הקבוצות. זה חלק ניכר מהתקציב".

 

בן־זקן: "כתהליך, זה ישתלם, אני משוכנע. באשדוד, למשל, איחדנו שתי קבוצות. לא היו אוהדים, כולם היו נגד האיחוד ולא היה קהל, אבל השארנו את מחירי הכרטיסים נמוכים. סבסדתי כרטיסים למשחקי חוץ, הייתי מחלק הזמנות בבית ספר ואנשים לא באו. אחרי כמה שנים התחילו להגיע. למשחק האחרון שלנו בשנה שעברה הגיעו 10,000 איש. צריך להבין שמרכיב הכנסות מקהל עומד על 5%–10% מהתקציב בלבד, כך שבכל מקרה לא מדובר בנתח גדול. מי שאומר אחרת אומר משהו לא נכון".

 

שילה: "אנחנו מודעים לבעיה שיש עם הקבוצות שמוכרות הרבה מנויים. הרעיון שלנו לסבסד חלק מהכרטיסים כדי שהמחירים יהיו שווים לכל נפש נובע מהרצון שלא 'לעשות קופה' בארבעה משחקים בעונה שמניבים הכנסה. הרעיון הוא שכל המשחקים יניבו הכנסה, וזה לא מה שקורה עכשיו עם מחירי הכרטיסים. גם אם יש 10,000 איש בבלומפילד, הוא עדיין ריק, ואולי אם יעשו את מה שאנחנו רוצים, האצטדיון יהיה מלא בכל משחק, ויהיו יותר הכנסות. בוא ננסה את זה. כדורגל צריך להיות שווה לכל נפש".

 

הראל, כאמור, אינו מסכים ומכריז על סכסוך עבודה: "בגלל דברים כאלה אני חושב שזה הכרחי שתהיה מינהלת ליגה בכדורגל". איזי מצטרף למאבק: "חייבים מינהלת ליגה, כי אני מרגיש שבמזכירות ההתאחדות אי אפשר לקדם כלום".

 

קופל, שמנהל את מינהלת הליגה בכדורסל, מסכים: "הבעיה היא שאנשים שאין להם קשר לכדורגל מקצועני - כל מיני שושנה מבאר שבע שיש להן קבוצת נשים או סוחר עתיקות מיפו קובעים מה אנשים כמו מוני ואיזי עושים עם הכסף שלהם. צריך קבוצה של אנשי מקצוע, אנשי כסף, שיקבלו את ההחלטות בנוגע לליגה. ההתאחדות צריכה להתמודד עם הרבה מאוד דברים - כדורגל ילדים וכדורגל נוער, ליגות נמוכות והנבחרות. בכסף הגדול שאפשר לעשות בכדורגל הישראלי היא לא צריכה לגעת".

 

אבל למרות ההסכמה, גם הבעלים בינם לבין עצמם אינם מסכימים על נושאים מהותיים, למשל חלוקת סכומים מהסכמי טלוויזיה. "לכל קבוצה יש הצרכים שלה. האילוצים של קריית שמונה אינם דומים לשלנו", אומר הראל, שמציין שהוא רוצה למכור את זכויות השידור של קבוצתו בנפרד משאר הקבוצות. "אני לא חושב שצריך למכור את הזכויות בנפרד", מתנגד קופל. "ביחד זה כוח".

 

לבסוף, האם יש סיכוי שהספורט הישראלי יהיה מניב יותר ואולי רווחי?

שרצקי: "אני חושב שרק מעט קבוצות - הפועל תל אביב, מכבי תל אביב, בית"ר ירושלים, מכבי חיפה ואולי הפועל באר שבע - יכולות להיות מכניסות יותר, וזה אומר להביא פחות כסף מהבית. אבל בכל מקום אחר, קריית שמונה או מכבי פתח תקווה, אי אפשר להרוויח, ואין סיכוי גם אם תרד עלות השחקנים בחצי. במכבי תל אביב יכולים להרוויח כבר היום - יש להם שלושת אלפים ילדים שמתאמנים. הנכד שלי משלם 3,300 שקל בשנה. רק מהילדים אפשר להכניס 7 או 8 מיליון שקל".

 

"צריך שינוי"

 

קופל: "אני חושב שקבוצות יכולות להכפיל את הכנסותיהן פי שלושה או פי ארבעה. אבל צריך להבין שהאוהדים הם צרכנים. האוהד בא לראות את המשחקים בכיף. באירוע ספורט הצרכן צריך לקבל את מה שהוא רוצה, לקבל שירותים נורמליים, שיהיה לו היכן לאכול, שישרתו אותו. אבל זה לא יקרה כאן כל עוד גופים פוליטיים שולטים בספורט. צריך שדמויות כלכליות ינהלו את הליגות המקצועניות, שהמקצוענים יישבו ויחליטו מה טוב כאן ולא כל מיני אנשים שאין להם קשר לכדורגל או לכדורסל, שלא שמים כסף על קבוצה, יקבעו לאחרים. וזה מה שקורה כאן".

 

הראל מסכים: "ההתאחדויות לא צריכות לנהל את הקבוצות בליגה הבכירה. צריך מינהלת שתנהל את 12 או 14 או 16 הקבוצות הבכירות. להתאחדות יש דברים אחרים לעשות".

 

בן־זקן: "הבעיה הגדולה היא שגם אם יבוא היו"ר הכי טוב בעולם - בגלל התקנונים המטופשים והשיטה, שיטת הצבעה מיושנת מתקופת מפא"י עם מרכזים של הפועל ומכבי - הוא לא יצליח להזיז מהלכים. בסוף הפוליטיקה שולטת. והתוצאה היא אנשים שמקבלים את ההחלטות ומנהלים את הליגה הם בכלל לא מהתחום. עד שזה לא ישתנה, עד שלא תהיה חקיקה שאנשי ספורט ואנשי כספים שעומדים בקריטריונים ינהלו את הספורט, אי אפשר יהיה להוביל מהלכים".

 

שילה: "אני חושב שכרגע נבנים שבעה או שמונה אצטדיונים חדשים ושזה ישנה את התמונה. אבל בגדול צריך לחזור לשפיות. להפחית את המשכורות של השחקנים. משכורות השחקנים לא ריאליות לחלוטין. אם אותם שחקנים יקבלו משכורות שפויות ונתחיל למכור כדורגל כמוצר בידורי ולא כעולם מלא במלחמות וקרבות, הכדורגל יכול להפוך למוצר רווחי".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x