$
עסקי ספורט

עבדים היינו? איך פותרים את הקונפליקט בין שחקני הכדורגל למועדונים

ספ בלאטר כינה את כריסטינו רונלדו "עבד" בגלל סירובה של מנצ'סטר יונייטד לשחרר אותו לריאל מדריד. אולם המציאות היא שלשחקנים כוח שמכניס את כלכלת הכדורגל באירופה לסחרור מסוכן

אוריאל דסקל 08:5014.07.08

ביום שלישי שעבר הוצג פליפה סקולארי, מאמן צ'לסי החדש, בפני התקשורת האנגלית ובמסיבת העיתונאים שערכה 100 דקות התייחס הברזילאי גם לסוגיית פרנק למפארד, כוכב הקבוצה שמעוניין לעזוב. "דיברתי עם פרנק", אמר, "אמרתי לו שאני רוצה אותו. רק צריך לפתור כמה בעיות קטנות".

 

למפארד, שנכח במועדון באותה שעה, שמע את דבריו של שסקולארי והחל לחפש בזעם את פיטר קניון, מנכ"ל צ'לסי. הקשר האנגלי מצא אותו בסופו של דבר בקפיטריה ושם תקף אותו מילולית לעיני עדים רבים. "צ'לסי שמה את פרנק במצב מוזר", אמר מאוחר יותר סטיב קוטנר, סוכנו של למפארד, "השיחה שסקולארי דיבר עליה לא היתה כפי שהוא תיאר אותה. יש פערים גדולים".

 

אחרי שבע שנים בקבוצה מעוניין למפארד לעזוב את צ'לסי לאינטר, אותה מאמן ז'וזה מוריניו, איתו הוא בקשר טלפוני מאז שהפורטוגלי עזב את סטמפורד ברידג' לפני כמעט שנה. תחילה, נראה היה שלמפארד, שמסיים את חוזהו בקיץ ויכול לעזוב ללא תמורה, ייקבל אישור לעזוב, אבל האנגלי כנראה עיצבן את הבעלים הרוסי כשדחה חוזה עתק שהוגש לו באופן אישי על ידי האוליגרך (140,000 ליש"ט לשבוע) ולכן, למרות שקניון כבר סיכם את תנאי העברתו למילאנו, אברמוביץ' הטיל וטו על המעבר.

 

המשא ומתן בין המועדונים ממשיך. אינטר הגישה בסוף השבוע הצעה של 7 מיליון ליש"ט בנוסף לאדריאנו, החלוץ הברזילאי. אבל צ'לסי, אולי כחלק ממשחקי המשא ומתן, מסרבת באופן עקרוני לשלוח את האנגלי להתאחד עם האויב הגדול - מוריניו.

על פניו, נראה שהמועדון מחזיק בשחקן בניגוד לרצונו. אינטר יכולה לעלות את המחיר בעוד עשרות מיליוני ליש"ט אבל כולם, בסופו של דבר משחקים כאן משחק שימיו ספורים.

 

קיץ של סאגות

סעיף 17 בהסכם העבודה בין פיפ"א לאיחוד האירופאי בעצם מבטל את היכולת של מועדון לשמור על שחקניו אחרי שעברו שלוש שנים בחוזה. למפארד, כמו כל שחקן אחר, יכול לשלם את שארית החוזה שלו למועדון ולהשתחרר למעוז חפצו.

 

הסעיף שם את הכוח בידם של השחקנים, שכרגע משתמשים בו כדי לשדרג חוזים. הסוכנים מנסים לשמר על יחסים תקינים עם המועדונים ולא ממהרים לשים על השולחן את אופציית סעיף 17. המועדונים מצדם מנסים להרוויח כמה שיותר, כל עוד מתאפשר להם והתוצאה היא מספר סאגות חסר תקדים. סאגת רונלדיניו, סאגת כריסטינאו רונלדו, סאגת עמנואל אדאביור וסאגת למפארד כמובן.

 

ספ בלאטר, נשיא פיפ"א, התייחס לנושא ובדרכו המקסימה גם גרם למהומה לא קטנה. "צריך תמיד להגן על השחקן", אמר השוויצרי בראיון ל"סקיי ניוז" בו התייחס לרצון של רונלדו לעבור ממנצ'סטר יונייטד לריאל מדריד. "אם השחקן רוצה לעבור למקום אחר אז צריך לתת לו לעבור. אני חושב שיש יותר מדי עבדות מודרנית בהעברות שחקנים".

 

קבוצת צ'לסי קבוצת צ'לסי צילום: אי פי איי
הערת העבדים היא חסרת טעם - עבד לא מרוויח 120,000 ליש"ט בשבוע - והיא עוררה מהומה לא קטנה באנגליה. בלאטר, שבדרך אגב גילו השבוע שהוא חבר (סוסיו) בריאל מדריד, זכה לשלל כינויים כולל "טיפש" ו"זבלן שכל" מבעלי הקבוצות האנגליות ואפילו באופ"א מתחו ביקורת על האב הרוחני של הנשיא פלאטיני. "משכורות השחקנים יוצאות מכלל שליטה", אמר וויליאם גאייר, מנהל התקשורת של ארגון הכדורגל האירופאי, "אני חושב שזה יהיה במקום להזכיר לאנשים שעבדים מעולם לא הרוויחו כסף. מאז חוק בוסמן לשחקנים יש הרבה יותר מאשר היה להם לפני 20 שנה". עד כדי כך השתנו החוקים שאינפלציית שוק השחקנים יצאה משליטה לחלוטין. מה שריאל מדריד מציעה לרונלדו - 20 מיליון יורו לשנה - שווה ערך למה שהרוויחו כל שחקני הליגה הצרפתית לפני 25 שנה.

 

עניינים עקרוניים

התחושה היא שהמועדונים יוצאים לקרב אבוד, שמונע בעיקר מגאווה אישית של מאמנים ובעלי קבוצות.

אלכס פרגוסון אמר ש"זה עניין עקרוני לא לשחרר את רונאלדו", אפילו אם ריאל מדריד תגיש הצעה של 100 מיליון יורו עבורו. הוא אפילו סירב להיפגש עם רונלדו בליסבון, אחרי שהאחרון הסכים עם בלאטר על כך שהוא "עבד". אברמוביץ' גם כן הוכיח שהוא איש של "עקרונות" כשסירב לחתום על המעבר של למפארד, מה שעשוי לעלות לו באובדן הכנסה של כ־16 מיליון ליש"ט, וארסן ונגר, מנג'ר ארסנל, גם כן לא נכנע לדרישות של אדאביור בגלל שהוא מאמין שאין שחקן בעולם ששווה כל כך הרבה כסף (חוץ מתיירי הנרי, כמובן).

 

המצב מוביל להרבה מאוד תסכול. אצל השחקנים, המאמנים ובעלי הקבוצות.

"אם הייתי יכול לשנות משהו בכדורגל אז הייתי משנה את שיטת העברת השחקנים, שהופכת את השחקנים לשכירי חרב", אמר ונגר ל"אובזרבר". "מבחינת החוזה, המועדון תמיד נמצא במצב חולשה. סעיף 17 אפשר להבטיח את שירותיו של שחקן רק שלוש שנים, כשהשחקן מגיע לשנה השנייה שלו, אז עמדת המועדון נחלשת. אחרי שנתיים תמיד צריך להתחיל משא ומתן על חוזה חדש כי הוא עשוי לעזוב בסוף העונה. אתה נותן חוזים ארוכים יותר בשביל שיהיה פיצוי גדול יותר אם יעזוב אבל זה יוצר אינפלציה במשכורות. אחרי שנתיים אתה חייב לשבת עם שחקן, אם הוא שיחק טוב או לא ותמיד תצטרך לעלות המשכורת".

 

איך נלחמים באינפלציה הזו, שגורמת לשחיקה ברווחי המועדונים? מישל פלאטיני, נשיא אופ"א, התנגד בעבר לתקרת שכר אבל עכשיו הוא יוזם ביחד עם ה־ECA, ארגון המועדונים האירופאי, להנחיל סוג של תקרת שכר כדי לשמר את בריאות המשחק. האם יצליח?

 

"תקרת שכר היא רעיון", אומר סיימון צ'דוויק, הפרופסור המוביל לכלכלת ספורט באירופה, "אבל צריך לזכור שאין אף תחום באירופה שיש עליו תקרת שכר. לא בהיי-טק, לא בבידור. זה יצטרך לעבור את החוקה האירופאית".

 

עד אז, הסאגות ימשיכו למלא דפי עיתוני הספורט בקיץ
בטל שלח
    לכל התגובות
    x