$
עסקי ספורט

יורו 2008: 1.4 מיליארד יורו מסביב למגרש

אליפות אירופה בכדורגל מסתיימת היום, ועמה המיקרו כלכלה שהיא יצרה. פרופ' סיימון צ'דוויק, המומחה העולמי המוביל לכלכלת ספורט, מסכם בלעדית לכלכליסט את הזווית העסקית

אוריאל דסקל 07:2129.06.08

1.4 מיליארד יורו - זו ההשפעה הכלכלית של אליפות אירופה בכדורגל, הידועה יותר בשמה העממי "יורו", על היבשת. לא מדובר בהכנסות הטורניר, שנאמדות ב־1.3 מיליארד יורו לאופ"א (איגוד התאחדויות הכדורגל האירופיות), מתוכם 800 מיליון יורו ממכירת זכויות שידור ו־280 מיליון יורו מחסויות. אליפות אירופה בכדורגל, שעולה לאופ"א 600 מיליון יורו, מכניסה למדינות היבשת עצמן 1.4 מיליארד יורו. לא רע לאירוע שנמשך פחות מחודש, שיסתיים הערב בוינה, בגמר קלאסי בין ספרד לגרמניה.

 

מאחורי הנתון הזה, שמתגלגל משפתותיהם של עיתונאים מכל העולם ושל נציגי אופ"א עצמם, עומד פרופ' סיימון צ'דוויק, האקדמאי הבכיר ביותר שעוסק בכלכלת ספורט באירופה. הפרופ' האנגלי, שמתמחה במיתוג ספורט ועבד עם ארגונים דוגמת FC ברצלונה והתאחדות הכדורגל האנגלית, נשמע מעט כמו נער מתבגר - קולו גבוה ונטול סמכות. אבל אין לטעות בו - כל מילה שלו נשקלת ברצינות על ידי האנשים המשפיעים ביותר בעולם הספורט, ולפי מחקריו מתכננים עסקני הספורט ברחבי העולם את פעילויותיהם לטווח הארוך.

 

לקראת הטורניר ובמהלכו ערך צ'דוויק עבור מסטרקארד, נותנת החסות הרשמית של יורו 2008, מחקרים שבהם ניסה להעריך את ההשפעה הכלכלית של הטורניר על כלכלת אירופה בכלל ועל כלכלת שוויץ ואוסטריה, מארחות הטורניר, בפרט.

 

מה זה אומר, בעצם, השפעה של 1.4 מיליארד יורו?

 

"הדו"ח נעשה במימון מסטרקארד, שמן הסתם יש לה אינטרס לראות שהשפעת הטורניר שבו היא תומכת היא גדולה ורחבה", אומר צ'דוויק. "החשיבות של הספורט כתופעה תרבותית היא אדירה. ספורט הוא פנאי, תחביב, חלק מהחינוך ומתהליך ההתבגרות של כמעט כל בן אדם. זה חלק מהזהות של הפרט ושל המדינה. אבל ספורט הוא לא רק כוח סוציאלי - הוא גם כוח כלכלי אדיר. לפי האו"ם, ספורט אחראי ל־3% מהכלכלה העולמית. באיחוד האירופי הוא 1% מהכלכלה ובארצות הברית 2.5%. מדובר בתעשייה ענקית. בתוך התעשייה הזו היורו יוצר מיקרו־כלכלה, ששווה 1.4 מיליארד יורו".

 

אוהדים הולנדים ביורו 2008 אוהדים הולנדים ביורו 2008 צילום: אי פי איי

 

איך זה ניכר בשטח?

"לטורניר בסדר גודל כזה יש כמה השפעות בשטח. קודם כל, ישנה השפעה אדירה על הכלכלה של מארחות הטורניר שוויץ ואוסטריה. ההשפעה על הכלכלות שלהן היא בסביבות 500 מיליון יורו. איך קובעים זאת? לפי הכסף שנכנס למדינות בעקבות היורו. ברמה הראשונית מחדשים תשתיות ובונים אצטדיונים - זה מכניס כסף לקבלנים, לפועלים, לחברות בנייה והובלה וכו'. אחר כך באים האוהדים, שקונים כרטיסים, אוכל, משקאות, מרצ'נדייז ומשלמים תמורת מקומות לינה. כל הדברים האלה יוצרים את המיקרו־כלכלה הזו, שנקראת היורו.

 

"עוד השפעה היא השפעה כלל אירופית. אנשים הופכים את היורו לאירוע שבו הם נפגשים וחוגגים עם אנשים אחרים. אין זה משנה אם הם בטורקיה ורואים את הנבחרת שלהם או באנגליה, שלצערי, לא העפילה לטורניר. הדבר יוצר הכנסות נוספות בהרבה מדינות שמשתתפות ביורו, וגם בכאלו שאינן משתתפות בו. את ההשפעה העולמית קשה לבדוק, אבל אין ספק שגם ברחבי העולם אנשים מתאספים ומתארגנים לקראת היורו. אני בטוח שגם בישראל אנשים קנו בירה וחטיפים כדי לצפות ביחד במשחקים. כל הדברים הללו יוצרים כלכלה".

 

אז אולי המספר הזה, 1.4 מיליארד יורו, הוא מעט שמרני? הסכום הכולל אינו גדול יותר?

 

"אתה צודק במובן מסוים. לא בדקנו, למשל, את ההשפעה של הטורניר על הטווח הרחוק, כי זה עדיין בלתי אפשרי. אי אפשר לדעת כמה כסף ייכנס בעתיד לתעשיית התיירות השוויצרית בעקבות היורו, אף שאין ספק שהרבה אנשים יבקרו בה ובאוסטריה בעתיד, כי ביקרו בהן בזמן הטורניר או צפו במשחקים וקיבלו חשק לקפוץ לשם. כדורגל הוא כוח כלכלי מדהים. אתה יודע באיזה אתר תיירות בספרד מבקרים הכי הרבה תיירים משלמים בשנה? בקאמפ נואו, האצטדיון של ברצלונה".

 

האם ההשפעה הכלכלית היתה גדול יותר אם היורו היה במקום אחר?

 

"בגדול כן. במקומות אחרים, למשל גרמניה או אנגליה, האצטדיונים גדולים יותר והיתה תנועה ערה יותר של אוהדים למדינה. עם זאת, מה שבאמת מעניין ביורו הזה זו תופעת הפארקים של האוהדים - האזורים שמופקעים בערים לטובת אוהדים שבאים לחגוג ולראות ביחד את המשחקים, בלי לקנות כרטיסים. המונים מטיילים במקומות שבהם הטורניר נערך כדי לראות את המשחק עם עוד אנשים. באוסטריה ובשוויץ אפשר היה לראות את ההשפעה שלהם על הכלכלה המקומית בצורה דרסטית. ראינו למשל את האוהדים ההולנדים: 32 אלף מהם נכנסו לאצטדיון, אבל עוד 100 אלף אוהדים נשארו מחוצה לו, והסתובבו באירועים שעשו עבורם בערים השונות".

 

כמה חשוב ה־"FeelGood Factor" לכלכלה?

 

"אף אחד לא יודע בדיוק איך לבדוק את זה אבל אין ספק שכשנבחרת מגיעה לשלבים הגבוהים בטורניר דוגמת היורו, יש אווירה שונה במדינה, אווירה של רעות אדירה בין האזרחים, שמרגישים כמו שבט. הם חוגגים יותר, כלומר מוציאים יותר כסף על אוכל, משקאות ומסיבות. בדקנו מה קרה לכלכלה הבריטית בגלל הכישלון של אנגליה להעפיל ליורו, וגילינו שהשוק הפסיד מיליארד ליש"ט. באנגליה אין עכשיו 'FeelGood Factor'. אנשים לא יוצאים לחגוג, לא קונים דגלים או חולצות".

 

הצלחה ספורטיבית יכולה לעזור לפתח כלכלה במדינה כמו רוסיה?

 

"ללא ספק. אני חושב שהצלחה ספורטיבית עוזרת לפתח מותג של מדינה. ההצלחה הרוסית אומרת משהו חיובי על המותג רוסיה. מדינות עם בעיות זהות צריכות לפעמים טורניר מוצלח כדי להיכנס למסלול חיובי. ראינו זאת עם ההצלחה של קרואטיה במונדיאל 1998. אוסטרליה, למשל, היא דוגמה טובה למדינה שהבינה זאת, והממשלה האוסטרלית משקיע הרבה מאוד כסף בספורט. זה עוזר במיתוג המדינה, הכלכלה והחברות שפועלות בה כמוצלחות".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x