שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
עסקי ספורט

הסריה A מגיעה לקו הסיום: ישנים עם הדגים...

היום באיטליה: מחזור הסיום של הסריה A שיקבע את זהות האלופה. פעם לאיטלקים היתה הליגה מספר 1 בעולם. היום הם רוצים להיות אנגלים

אוריאל דסקל 07:0918.05.08

בפברואר השנה חמק אלכס חלב, קשרה של ארסנל, בחסות הלילה מבית המלון שבו שהתה קבוצתו לקראת גומלין שמינית גמר הצ'מפיונס ליג במילאן. קשרה הבלארוסי של הקבוצה הלונדונית נפגש מחוץ ללובי המלון עם סוכנו ניקולאי שפילבסקי, וביחד עלו השניים למונית ונסעו לפגישה עם נציגים של אינטר,

הקבוצה השנייה של העיר.

 

בפגישה הציעו לחלב חוזה עתק - גדול בהרבה מהחוזה בארסנל שמכניס לכיסו 50 אלף ליש"ט בשבוע. הפגישה הסודית לא היתה חוקית, כמובן. אם קבוצה רוצה שחקן, היא צריכה קודם כל לקבל אישור מקבוצתו כדי לפנות אליו, ואינטר, מן הסתם, לא עשתה זאת. באנגלית מכנים מקרה כזה Tapping Up ("פיתוי שחקן").

 

כשבארסנל גילו את דבר הפגישה, אנשיה רתחו. חלב ניסה להסביר שכל מה שעשה זה "לאכול גלידה עם הסוכן" אבל ההסבר לא ממש שכנע, במיוחד לאחר שסוכנו התלונן כי "לונדון רועשת מדי עבור אלכס" וש"הקבוצות הגדולות בעולם רוצות אותו". בארסנל שוקלים להתלונן לפיפ"א על אינטר אבל פשרה מחוץ לבית משפט - אינטר תשלם עבורו מחיר מופקע - עשויה לסדר עניינים.

 

מה הסיפור הזה מלמד? הוא מלמד שקבוצות הכדורגל האיטלקיות החליטו להרים ראש ולהילחם בדומיננטיות של הקבוצות האנגליות בשוק העברות השחקנים. הוא מלמד גם שאת דרכיהן, הקבוצות האיטלקיות לא שינו. בכדורגל האיטלקי, למרות חשיפת פרשות שחיתות שפגעו באופן אנוש באמינות הליגה האיטלקית, הכל עדיין נעשה על גבול החוקי. אפילו חלק מחוזי השחקנים נחתמים מחוץ לאיטליה כדי להימנע מתשלום מסים.

 

נחיתות איטלקית

היום אחר הצהריים תתמודד אינטר מול פארמה בתקווה לנצח ולהבטיח אליפות. רומא, שבמקום השני, צריכה לנצח את קטאניה ולקוות ש"הנרזורי" יפסידו נקודות בפארמה כדי לזכות ב"סקודטו". מדובר בסיום מותח לא פחות מזה של הפרמיירליג בשבוע שעבר. אבל בעוד באנגליה יכלו להתגאות ב־400 מיליון צופים ברחבי העולם, באיטליה ספק אם יוכלו להשוויץ במספר כלשהו של צופים עולמיים במשחקים.

 

סיבות רבות לנחיתות הסריה A מול הפרמיירליג, והראשונה שבהן היא מודל עסקי גרוע של הליגה ושל רוב הקבוצות בה. חשוב לזכור שגם בעיות חברתיות באיטליה - אלימות, פוליטיזציה של קבוצות אוהדים ושווקים אפורים ושחורים מאוד דומיננטיים - פוגעות בכדורגל המקומי בצורה בלתי הפיכה.

 

נכון, האיטלקיות - במיוחד מילאן ואינטר - הרימו ראש ויראו פעילות רבה בשוק העברות הקיצי: מילאן חטפה לארסנל את מת'יו פלאמיני ומתכננת על שחקנים אחרים מהפרמיירליג. גם אינטר ויובנטוס מתכננות "לגנוב" שחקנים מובילים מהליגה העשירה בתבל; אבל לא מדובר בפעילות בשוק העברות שנובעת משגשוג כלכלי, כפי שקורה באנגליה, אלא מתרומות של מיליארדרים מקומיים בקבוצות.

 

היתרון הכלכלי של האנגלים נובע קודם כל מהעניין הגדול שמעוררת הליגה האנגלית בעולם. אם סריה A מכניסה 850 מיליון יורו מהסכמי טלוויזיה, אז הפרמיירליג מכניסה 2.16 מיליארד יורו מהסכם הטלוויזיה ושם מתכננים להגדיל את הסכום הזה בעוד כמיליארד ליש"ט ב־2009. באיטליה מקווים נשיאי המועדונים לעבור את מחסום מיליארד היורו בהסכם הבא, אבל גם זה בגדר חלום כרגע.

 

בכלל, לנשיאי מועדונים איטלקיים קשה מאוד להרוויח כסף מכדורגל. מכירות מרצ'נדייס וכרטיסים הן תחום שלעתים שייך בלעדית לאולטרס, האוהדים בעלי ההשפעה, ולא למועדונים ורוב האצטדיונים שייכים לרשויות המקומיות ולא למועדונים, מה שמוביל להזנחתם ולאובדן אוהדים והכנסות. הרבה איטלקים מודעים לכך שהכדורגל המקומי ממשיך לחיות רק בזכות מסורת אדירה ובעלי קבוצות עשירים.

 

 "מאסימו מוראטי, הבעלים של אינטר, הפסיד מיליארד דולר על אינטר. לסילביו ברלוסקוני, הבעלים של מילאן, אין בעיית מזומנים והוא גם השקיע המון בקבוצה", אמר ז'אן קלוד בלאן, הג'נרל מנג'ר של יובנטוס, ליומון הספורט האיטלקי "טוטוספורט", "אבל חייבים לתהות, בעוד 20 שנה, כשאולי לא יהיו מוראטים וברלוסקונים, איפה יהיו מילאן ואינטר?"

 

אפילו סילביו ברלוסקוני הודה ש"זה בלתי אפשרי שכדורגל מקצועני ישוחק מול פחות מ־20 אלף איש באצטדיון גרוע בפריפריה" - וזו הסצנה השכיחה ביותר בסריה A.

 

בעיית המסים

לא רק מחסור בהכנסות פוגע באיטלקיות. גם המסים הגבוהים הופכים את החיים של מנהלי הקבוצות לקשים במיוחד. לפי היומון הכלכלי "איל סולה 24 אורה", קבוצה איטלקית עם 24.7 שחקנים, ש־11.1 מהם זרים וכל אחד מרוויח 500 אלף יורו, שווה באיטליה 24.8 מיליון יורו אבל באנגליה רק 23.09 מיליון יורו, בגרמניה 22.5 מיליון יורו ובספרד 19.8 מיליון יורו. ההבדלים הם במסים הגבוהים ואדריאנו גאלייני, סגן נשיא מילאן, הזהיר על כך. "אין סיכוי שאפשר להרוויח ולהביא כוכבים גדולים באמת עם מיסוי כזה", ציין.

 

אז האם האיטלקים צריכים להיות יותר אנגלים? כן, לפי מאמר ב"גזטה דלו ספורט". "צריך לאמץ את המודל האנגלי", כתב אלברטו צ'רוטי, פרשן ה"גזטה". "לפני שנים רבות אנחנו היינו האנגלים, אבל היתרון עכשיו שלהם בגלל המודל העסקי שלהם".

 

מה עושים בינתיים? ניצחונות קטנים בשוק ההעברות ירגיעו קצת, אבל בטווח הארוך העתיד עדיין יהיה שייך לאנגליות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x