סגור
מנכ"ל קימברלי קלארק ישראל טל רבן ובעלי דיפלומט נעם וימן
מנכ"ל קימברלי קלארק ישראל טל רבן ובעלי דיפלומט נעם וימן (צילומים: נמרוד גליקמן, קרן בן ציון)

חוגלה ודיפלומט מדלגות יד ביד להתייקרות הבאה

שתיים מ־10 החברות הגדולות בתחום המזון ומוצרי הצריכה, ששולטות בשוק החיתולים ומוצרי ההיגיינה, יעלו מחירים בחודש הבא. המהלך מתבצע במקביל לחקירת רשות התחרות על חשד לתיאום מחירים בין ספקים, ומעיד על הכרסום בהרתעה ובבלימת כוחן של החברות החזקות

חברת קימברלי־קלארק ישראל (בעבר חוגלה) השולטת בשוק מוצרי הנייר והחיתולים מעלה מחירים בפעם השנייה בתוך שנה, ובפעם השלישית ב־4 השנים האחרונות. החברה תעלה בחודש הבא בשיעור חד של עד 9.6% מחירי מוצרים חיוניים המצויים בכל בית. ההתייקרות יוצאת לדרך במקביל לעליית מחירים שמבצעת המתחרה דיפלומט, אשר שולטת יחד עם חוגלה על שוק החיתולים ומוצרי הנייר.
המהלך של חוגלה שנרשם בתקופה שבה מתנהלת חקירת רשות התחרות בחשד לתיאום מחירים בין ספקים, יכול להעיד על הכרסום בהרתעה של רשות התחרות, שלא פועלת לבלימת כוחן של החברות. רק בשבוע שעבר אמרה בוועידת "כלכליסט" הממונה על התחרות מיכל כהן, כי ישראל לא תגיע לרמות המחיר הנמוכות העולם: "אנחנו בסוף משק קטן, כלכלת אי. לא נוכל להגיע ליתרונות לגודל כמו שיש באירופה או בארה"ב". לא מן הנמנע שהספקים ראו בדברים אלו לגיטימציה להמשיך להעלות מחירים.
מי שעוד עלול היה לתרום להתנהלות הפרועה של הספקים, הוא לא אחר מראש הממשלה יאיר לפיד, שבחר לעסוק במחיר הלחם בפיקוח המהווה 0.5% מהיקף קניות המזון ומוצרי הצריכה, במקום לעסוק בהשלכות הרחבות שיש לזינוק במחירי החשמל והדלק על מחירי מוצרים רבים.
1. מעלים את המחיר במקביל למתחרה
בחוגלה - שבבעלות Kimberly-Clark חברה ציבורית בינלאומית, בה מכהן טל רבן כמנכ"ל מאז 2019 - מסבירים את ההתייקרות בעלייה המתמשכת בתשומות וטוענים כי החברה מתמודדת עם עלייה במחירי האנרגיה, יבוא הסחורות והשינוע הימי, במקביל להמשך עלייה של עשרות אחוזים במחירי חומרי הגלם של מוצריה, בפרט תאית לנייר, חומר ספיגה לחיתולים ועוד. עיתוי העלאת המחירים נרשם ימים ספורים אחרי שנודע כי דיפלומט תעלה מחירים בחודש הבא.
חוגלה ודיפלומט הן שתיים מ־10 החברות הגדולות בשוק המזון ומוצרי הצריכה, אשר שולטות יחד ב־85% ממכירות החיתולים וב־80% ממכירות מוצרי ההיגיינה הנשית עם מותגים המאפשרים להן לגבות פרמיית מחיר גבוהה ביחס למוצרים זהים או דומים בעולם.
מדובר בפעם השלישית שחוגלה מעלה מחירים בשיעור של עד 10% ב־4 השנים האחרונות. רק ביוני בשנה שעברה היא היתה הראשונה לפתוח את גל ההתייקרויות האחרון, כשהעלתה את מחירי מוצריה בשיעור של 7.4%-4.4%. כך שלמעשה המהלך הנוכחי מהווה סבב שני של התייקרויות מוצרי חוגלה בתקופה של כשנה.
בהתבוננות רחבה יותר מדובר ב־3 סבבי העלאות מחירים, שגררו תגובה דומה מצד מתחרותיה בקטגוריות השונות. כך, בהמשך להעלאת מחירי מוצריה בשיעור של עד 9.4% ב־2018 ובשיעור של עד 7.4% בשנה שעברה, העלו סנו ושניב הפועלות בשוק מוצרי הנייר ועזרי הבית את מחירי מוצריהן בשיעורים דומים.
2. החקירה של רשות התחרות נמשכת
העלאת המחירים של חוגלה ודיפלומט נרשמת 8 חודשים אחרי שנפתחה חקירת רשות התחרות בחשד להסדר כובל בין הספקים בשוק מוצרי המזון ומוצרי הצריכה. במסגרת החקירה נחקרו באזהרה בכירים בענף ובהם נעם וימן, מנכ"ל דיפלומט. החקירה עדיין מתנהלת ורק בשבוע שעבר נחקרו בכירים בשטראוס בפעם השלישית בחדרי החקירות של הרשות.
בוועידה הלאומית של "כלכליסט" שהתקיימה בשבוע שעבר דחתה מיכל כהן, הממונה על התחרות, את הסברה ולפיה הרשות משתמשת בחקירה ככלי להרתיע את החברות מהעלאת מחירים ואמרה: "מעולם לא עשינו חקירה כדי לאיים אלא כשיש חשד להפרה של חוק התחרות".
כהן הסבירה את פרק הזמן הארוך שחלף מפתיחת החקירה בכך שמעורבים בה רבים: "תפסנו המון מסמכים. כמות הדאטה שיש בכל מכשיר נייד היא גדולה ולוקח זמן לעבור על כולה. עבירה על חוק התחרות, בעיקר של תיאום, שכוללת הרבה מאוד מעורבים, דורשת סינרגיה בין החוקרים. במהלך השנים התפתחו הדרכים שבהן אנשים הגיעו להסדרים, השיטות השתכללו. אני שמחה שבתי המשפט מכירים בחומרה של עבירות אלו".
3. הקמעונאים נהנים ושותקים
מי ששתיקתם ביחס לזינוק במחירי חוגלה ודיפלומט צורמת, הם הקמעונאים שמיהרו לקפוץ על עגלת התייקרות הלחם בפיקוח והתנדבו לספוג אותה למשך שבועיים. אלו נאלמו דום נוכח הזינוק הצפוי במחירי מוצרים שהשפעתם על סל הקניות דרמטית. אפשר להעריך שהשתיקה לא מקרית. כזכור, הקמעונאים ובראשם שופרסל היו הראשונים לנהל כבר לפני 9 חודשים שיח תקשורתי בנוגע לגל ההתייקרויות הצפוי. איציק אברכהן, אז מנכ"ל והיום יו"ר שופרסל, אמר כי הספקים הקטנים והבינוניים ביקשו וקיבלו אישור להעלאת מחירים, בעוד הספקים הגדולים לא פנו במהלך השנה וחצי שקדמו לדבריו.
הדברים הובנו כקריאה לספקים הגדולים להעלות מחירים ועל פי הערכות, הובילו יחד עם אמירות נוספות בנוגע למחירים מצד מנכ"לי רשתות מתחרות, לפשיטה על משרדי שופרסל וחקירת ראשיה באזהרה, כמו גם חקירת מנכ"לי הרשתות הגדולות שמעדיפים היום שלא להתראיין בנושא.
למרות שתיקתם, קשה שלא להעריך כי הקמעונאים מרוצים בשלב זה מעליות המחירים, שמחפות על ההרעה בתוצאותיהם עם החזרה לשגרה אחרי שנת השיא שנרשמה בעקבות סגרי מגפת הקורונה.
4. הצרכנים מצמצמים את סל הקניות
אלא ששביעות הרצון בטווח הקצר כבר גובה מחיר בצמצום סל הקניות. מנתוני סטורנקסט לסיכום המחצית הראשונה של השנה עולה כי המכירות הכספיות הציגו קיפאון, עם עלייה של 0.7% ביחס למחצית הראשונה אשתקד, והסתכמו ב־25.9 מיליארד שקל. מדד המחירים של סטורנקסט רשם ב־5 החודשים הראשונים עלייה של 4.4%, בעקבות עליות המחירים שנרשמו בשוק, כך שבנטרול עליות המחירים, רשם השוק במחצית ירידה ריאלית של 3.7% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. אם מוסיפים את הגידול הטבעי באוכלוסייה, מדובר בירידה בשיעור חד יותר של למעלה מ־6%. משמעות הנתון היא צמצום כמותי של הצריכה על ידי הצרכנים שיכולים לקבל פחות מוצרים תמורת הסכום שנהגו להוציא על קניות.
על תרומתן של עליות המחירים לבלימת ההרעה בענף ניתן ללמוד מכך שהמחצית הראשונה החלה במגמה שלילית שהוסברה בחזרה לשגרה, לעומת הסגר שנרשם בינואר אשתקד. בעקבות כך ירדו המכירות בשוק ברבעון הראשון ב־4.5%, אשר בשילוב עם עליות המחירים שבאו לידי ביטוי בעלייה של 4.6% במדד המחירים של סטורנקסט, הציגו ירידה ריאלית חדה של 9.1%. בחודשים אפריל, מאי ויוני נרשמה השפעה חיובית של עליות המחירים ושל עיתוי החגים שהובילו יחד לבלימת הירידה במחצית כולה.
5. חברות נוספות בדרך לייקר את מוצריהן
אפשר להעריך שהמגמה השלילית בצריכה הכמותית בשוק בעקבות ההתייקרויות תימשך גם במחצית השנייה. זאת בעקבות העלאות מחירים שנרשמו בחודש האחרון על ידי ספקים שונים וההתייקרויות שיירשמו בחודש הבא. כבר בחודש שעבר עלו מחירי מוצרי קמח נפלאות ועוגיות עבאדי שמפיצה ויסוצקי בכ־7%, מוצרי שמרית הכוללים תחליפי חמאה שמפיצה שטראוס זינקו בשיעור דו־ספרתי של כ־30%, מחיר בצקים מצוננים עלה ב־4% וחברת השימורים יכין העלתה מחירים בפעם השנייה השנה.
המדינה מצדה אישרה את העלאת מחירי הביצים שבפיקוח ב־6.5%, וספקי הביצים ניצלו את ההזדמנות להעלות גם את מחירי הביצים שלא תחת פיקוח. תהליך הפוך התרחש בשוק הלחם, שבו סירובה של שרת הכלכלה לאמץ את המלצת ועדת המחירים להסיר את הפיקוח מהלחם, גרם למאפיות להעלות את מחירי מוצרי הלחם שאינם מפוקחים. במקביל השרה נאלצה לחתום על החלטת הוועדה להעלות את מחירי הלחם המפוקח אם אינה מאשרת להוציאו מפיקוח.
כעת עומדת על הפרק התייקרות מוצרי החלב שבפיקוח ב־4.9% בעקבות הסכם ענפים שנחתם רגע לפני פיזור הכנסת בין משרדי האוצר, החקלאות ונציגי ענף החלב. ההסכם שנחתם בתקופת בחירות כפוף לאישור היועצת המשפטית לממשלה, שבשלב זה לא נוטה לאשרו בגלל שהוא כולל התחייבות למעבר למנגנון עדכון מחירים אוטומטי החל מהשנה הבאה, המהווה קביעת מדיניות לממשלה העתידית. אלא שאם לא יאושר ההסכם, צפויות המחלבות להעלות את מחירי כלל מוצרי החלב, למעט אלו שתחת צו הפיקוח על המחירים.
צעדיהן של חוגלה ודיפלומט, כמו גם האפשרות שתנובה תעלה את מחירי החלב, לצד עליית מחירי הדלק וזינוק של כ־10% במחיר החשמל בחודש הבא, צפוי להוביל לגל התייקרויות מצד חברות המזון הגדולות. בראשן אסם, נסטלה ויוניליוור ישראל, שחברות האם שלהן כבר העלו מחירים ברחבי העולם וניתן להעריך שמפעילות על השלוחה המקומית לחץ לבצע התאמות.
גורם נוסף שעלול להאיץ גל התייקרויות הוא רשת שופרסל, אשר הודיעה לספקיה כי החל מהשבוע תעלה את העמלה עבור הפצת מוצריהם ב־30%-20%. ההערכות הן כי הספקים, בעיקר הקטנים והבינוניים, יתקשו לספוג הוצאה נוספת שצפויה להסתכם עבורם בכ־60 מיליון שקל, ולכן יפעלו להעלאת מחירים. בין היתר יעשו זאת באמצעות צמצום מבצעי הוזלות לצרכנים, כפי שכבר נעשה במחצית השנייה של 2021, אז עמד שיעור המכירות תחת מבצע על 18.4%, נמוך משמעותית מהתקופה שהחלה ב־2018 ועד 2021, שבה שיעור המוצרים שנמכרו במבצע נע בין 20.6% ל־22.9%. על רקע כל זאת נראית התגייסות הממשלה לבלימת התייקרות הלחם כלעג לרש.